YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מפות מספרות: ארץ-ישראל 1945                         חזרה ל"ועוד" 

כשפני הארץ משתנות במהירות הופך עיתון ישן, תמונה דהוייה או מפה טובה למסמך הסטורי מרתק. המפה הזו לוקחת אותנו לשנים הסמוכות למלחמת העצמאות - עימות ששינה דרמטית את המפה היישובית של פיסת האדמה התזזיתית עליה אנו יושבים. את המפה יזמה חברת הכשרת הישוב בארץ ישראל והיא הודפסה בפורמט גדול (105 על 73 ס"מ).

ההוצאה הראשונה של המפה הייתה באפריל 1936 ועדכון בוצע בפברואר 1945. את המפה ערך זלמן ליפשיץ איש המדידות של המוסדות הציוניים בשנים שערב הקמת המדידה (עליו סיפרנו בכתבה הפותחת של מדור זה). הגליון אינו כולל את מרבית הנגב ומסתיים כעשרים קילומטר מדרום לבאר שבע. בעת הפקת המפה לא היה אף ישוב קבע מדרום לרביבים! שנתיים אחר כך בשבט תש"ז (פברואר 1947) הופק גליון דרומי המשלים את תחום ארץ-ישראל. 

מייחד את המפה נסיון לתת פרספקטיבה הסטורית יישובית ורשימת המשתתפים בהכנתה מכובדת: דוד ילין מחנך ואיש לשון, פרופסור שמואל קליין הסטוריון וגיאוגרף, יצחק בן צבי חוקר תולדות עם ישראל ולימים נשיא המדינה השני ובנימין מייזלר (לימים מזר) ארכאולוג דגול. שני הראשונים נפטרו לפני הוצאת המהדורה השנייה אך מקומם לא נפקד בקרדיט שניתן בכותרת.

שימו לב לדגש הניתן על אטימולוגיה, היגוי וכיתוב שמות הישובים

נדגים דגש זה על שמות במקרה של קיסריה. עת הוכנה המפה האתר הארכאולוגי היה לא חפור ובלב העיר הצלבנית היה ישוב של מוסלמים בוסנים שהגיעו למקום בשנות השמונים של המאה ה-19. לצד השם הנפוץ אז קִיסָרִיָּה עורכי המפה הקפידו לתאר את שמות העיר הקודמים: מיגדל שרשון ההלניסטי, קסרי הרומי והשם קִיסְרִין התלמודי. בדומה נמצא במפה את טבריא-טבריה, עכא-עכו, יפא-יפו, שפאעמר-שפרעם ועוד.

חלק משמות הישובים היהודיים המופיעים במפה לא יהיו מוכרים לקורא המצוי הואיל ובמהלך השנים שונה שם הישוב (כך לדוגמה בנגב תמצאו את תל צופים ששמו שונה לרביבים). 

בעת הוצאת המפה במהדורה השנייה (1945) היו בארץ ישראל בין הירדן לים כ- 1.7 מליון תושבים מהם כ- 500 אלף יהודים וכ- 1.2 מליון ערבים. התנועה הציונית הגדילה את מספר הישובים בהם גרים יהודיים מפחות מעשרה בשנת 1882 (עליה ראשונה) לכמעט 300 ישובים. מספר הישובים הערבים בארץ ישראל היה כאלף.

מבחינתי מפה היא כמו ספר. אני יכול ליטול אותה לידי ולהסתכל בה שעות ארוכות לגלות רבדי מידע סמויים ובעיקר להרהר בשינוי הדרמטי שעברה הארץ מאז.

הנה בחרתי מספר קטעים להמחשה (הם אינם מוגדלים בצורה אחידה):

עמק החולה הדרומי והר כנען. הימה כמובן קיימת ומצפון לה השטח הביצתי. הישובים ראש פינה היהודית וג`עונה הערבית צמודים זה לזה. זו כמעט המפה האחרונה המתעדת את משמר הירדן שנפלה בידי הצבא הסורי בתש"ח. מנחתי מטוסים מסומנים בנבי יושע ובמחניים. מהו הישוב "ארגון חיילים משוחררים" ?

תשובה: האחזות פלמ"ח שהוקמה בשנת 1945 - לימים מושב רמות נפתלי.

ובסמוך מצפון ארץ הנחלים - שלושת מקורות הירדן ובניהם "מצודות אוסישקין" והישובים העבריים החדשים שנטעו במקום בסמוך למטולה, כפר גלעדי ותל חי "הוותיקים".

הגליל המערבי: שימו לב לסימון הגבול בין שטח המנדט הבריטי לצרפתי החל מראס-א-נקורה ומזרחה. לימים יהפוך קו זה לקו שביתת הנשק בין ישראל ללבנון. בולט מיעוט הישובים היהודיים באזור: נהריה, חניתה מצובה אילון. יחיעם הוקמה שנה לאחר הפקת המפה. לא פלא כי אזור זה יוצע שנתיים אחר כך למדינה הערבית במסגרת תכנית החלוקה.

השרון הדרומי מאידך מנוקד בעשרות ישובים יהודיים ובודדים הישובים הערבים: טירה, אל-חרם (סידנא עלי), ג`ליל וכפר סבא (הערבית).

אזור ערבת יריחו. כמה משונה לראות את נהר הירדן ללא סימון של גבול מדיני שהרי משני צידי הנהר מושל המנדט הבריטי. בחוף ים המלח הצפוני מסומן מפעל האשלג ולידו בית הערבה.

מקליה דרומה לאורך חופי ים המלח אין כביש. הוא יסלל רק סביב שנת 1970. שמות הואדיות מצוינים בהיגויים הערבי: סֶיָל - צאלים, חֶפְחָף - רחף. ועדת השמות הממשלתית של ישראל תעבוד במרץ על שמות עבריים ממש בקרוב ...

בדרך לירושלים בקטע שבין לטרון לקסטל וההרים משני צידי הכביש עשרות כפרים ערבים. אתם מזהים את שלושת הישובים יהודיים ? (מסומנים בעיגול ונקודה במרכזו) 

 

דרום מישור החוף בואכה עזה. כאן רואים יפה שהעיר עזה לא התפתחה ליד הים אלא כמה קילומטרים מזרחה באזור גבעת עלי מונטר. קיבוץ בארות יצחק הוקם בשנת 1943 מופיע ממזרח לעזה אך 11 הנקודות, להן חוגגים שבעים בימים אלה, יוקמו רק יותר משנה לאחר הפקת המפה. מיהו משואות - קיבוץ מחר המסומן במפה בחלקה הצפוני? ומיהו מצפה הים שסמוך אליו ממערב?

התשובות: משואות הוא קיבוץ גברעם שהוקם בשנת 1942 ומצפה הים הוא יד מרדכי שהוקם בשנת 1945

כמו ספר מרתק כבר אמרתי?

תודה גדולה לרנה לב שיום אחד הפתיעה אותי במתנה עת נתנה לי מפה זו ואחרות שאסף אביה שמואל קלינגר.

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות

חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  אריה כץ  (20/08/2016)
נפלא. תודה!
2.  אבי  (20/08/2016)
הכתבות שלך מרתקות ומרחיבות את הדעת. עונג צרוף תודה!!
3.  דני כהן  (20/08/2016)
באמת מרתק, כל הכבוד . במפה של מישור החוף הדרומי מופיע ישוב בשם "שדמות" מישהו יודע איזה ישוב זה ? זה לא נירעם אבל זה בסביבה של נירעם
4.  דורון קדמיאל  (20/08/2016)
כנראה המדובר בקיבוץ ניר עם אשר הוקם בט״ו בשבט 1943 ושמו הוסב לשם הנוכחי ב 1946
5.  יואב אבניאון  (20/08/2016)
דני שלום. זהו ניר עם. בתחילה נקרא ניר חיים אחר כך שדמות ולבסוף ניר עם
6.  חיים כראל  (21/08/2016)
יואב שלום. כרגיל אתה עושה עבודה נפלאה. כל הכתבות נהדרות וכך גם החידות. ולגבי המפה, כמה תוספות: היישוב העברי היחיד ממזרח לאגם החולה היה דרדרה, אליו הגיעו בסירות מחולתה, וניתן עדיין לאתר את שרידי מזח הבזלת של היישוב בשביל המטע הסמוך לאתר ההנצחה. ניר עם הוקמה כפי שנכתב בט"ו בשבט, 21.1.43 והשם ניר חיים הוא על שם חיים ארלוזורוב שנרצח, ומשנודע על ההשמדה הנאצית הוחלט לשנות את השם לניר עם. קיבוץ ברור חיל הוקם אמנם רק ב-1948, אך במפה כתבו את השם ברור חיל ליד שם הכפר בריר, שזוהה עם ברור חיל, כפרו של רבן יוחנן בן זכאי, ואמנם יש במקום שרידי יישוב קדום. לא רחוק משם הוקם היישוב אור הנר, בשנת 1957 סמוך לשרידי הכפר נאג'ד, לכן אני קורא לאור הנר: "נאג'ד פיתוח" על אחת הגבעות של נאג'ד נמצאה מערת קבורה ביזנטית עם ציורי פרסקאות של דמויות, שהועברו למוזיאון ישראל.יש לי עוד הרבה מה לספר ואני מקצר ומצדיע לך על עבודתך היסודית. בהזדמנות אוכל להראות לך עוד קוריוזים ודברים מעניינים על מפות ומיפוי.
7.  איתן בורשטין  (21/08/2016)
ליואב,כהרגלך בקודש ובחולין מאמר מרתק ומשכיל. זכות ראשונים למפות א"י בעברית שמורה לאליהו ספיר שרחוב על שמו נמצא לא הרחק מתחילתו של רחוב דיזנגוף בתל אביב כדאי לדעת ששמה האנגלי של הכשרת הישוב היה : Palestine Land Development Corporation חברה שנוסדה בערך בעת הקמתה של תל אביב.
8.  חיים ארונוביץ  (21/08/2016)
מזל טוב מ"אריה" אחד לאחר ותודה על השיתוף וההעשרה, הפעם כבעבר
9.  אריה אוקו  (31/08/2016)
כתבתך על מפת 1945 ממש נגעה לליבי. הייתי רוצה לבקש ממך לרכוש עותק מצולם של מפה זו. תודה
10.  עבריה  (31/08/2016)
במפה של מצודות אוסישקין, (האיש שהנציח את עצמו בחיים), מופיע הכיתוב ארגון ירושלים, הוא הארגון שייסד את מושב נחלים, שלימים במלחמת השחרור פונו/גורשו, תלוי את מי שואלים, מהאזור ועברו למרכז הארץ כשהם לוקחים איתם את השם. במקומם עלו חברי גרעין הגושרים הטורקי, שהקימו את הקיבוץ הנוכחי.ותודה על דרישת השלום מתבנית נוף מולדתי