YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

הפרשים האוסטרליים בבאר שבע - מיתוס ועובדות      לתפריט ראשי  
מאת שמעון גת

הסתערות הפרשים האוסטרליים על באר שבע, בארבע אחה"צ, ביום 31.10.1917, הפכה למיתוס זמן קצר לאחר מכן. הסיפור שב וסופר.

הסתערות כח אנז"ק על באר שבע 1917. האם הצילום אותנטי או של שחזור ההסתערות? שאלה שנותרה פתוחה. מקור ויקיפדיה

במלאת 90 שנה להסתערות, שחזרו נכדי וניני הפרשים האוסטרליים את האיגוף  העמוק, בן ארבעת הימים, מאזור שלאלה (פארק אשכול), דרך ביר עסלוג` וכתף אברהם (מעל מושב נבטים כיום) ועד ההסתערות עצמה.

שחזור ההסתערות על באר-שבע בשנת 2007 במלאת 90 שנה לארוע. מקור: ויקיפדיה

במלאת מאה שנה לפרשה, חודשה היוזמה ביתר שאת ושיאה היה בטקס שנערך בבית הקברות הצבאי הבריטי, בהשתתפות ראשי הממשלה של ישראל ואוסטרליה, מושלת ניו זילנד ונכבדים רבים אחרים.
פרשת קרב זו ידועה כ"הסתערות הפרשים הגדולה בהיסטוריה" והיא נחשבת לקרב ששבר את גבו של הצבא העות`מאני בארץ ישראל ואיפשר את הניצחון עליו.

רק שהעובדות ההיסטוריות אינן עולות בקנה אחד עם הסִפֵּר (נַרַטיב) הנ"ל. אני מבקש לרשומה זאת להעמיד מקצת העובדות על דיוקן.

אתחיל מהסוף דווקא. כיבוש באר שבע לא שבר את גבו של הצבא התורכי. איסמט ביי, מפקד העיר, נתן לכוחותיו הוראת נסיגה עוד קודם להסתערות, מסיבות אליהן אכנס עוד מעט. הקו התורכי לא נשבר. רק שישה ימים מאוחר יותר, בקרב על תל שרע (תל שריעה) ותל הרור (תל אבו הורירה) נכבש קו העמדות והחלה הנסיגה של התורכים. גם ניצחון זה לא חיסל את הכח התורכי שבסדרת קרבות נסיגה שנוהלו היטב, הצליח לבסוף לייצב קו חדש, "קו שתי העוג`ות", שהחזיק מעמד כמעט 11 חודשים נוספים.

ההסתערות על באר שבע לא היתה הסתערות הפרשים האחרונה, בניגוד למיתוס. ב-20.9.1918, היו אלה הפרשים של יחידת אנז"ק, שבמסע מהיר מעבר לקווי הצבא התורכי, כבשו את אזור מגידו ובכך הביאו להתמוטטות התורכים ולניצחון הסופי. כיבוש מגידו היה המערכה המכרעת ולא הקרב על באר שבע. בעקבותיו זכה אלנבי לתואר "לורד אוף מגידו".

גם קרב מגידו לא סיים את חלקם של הפרשים במלחמה. בתאריך 25.9.1918, חמישה ימים אחרי קרב מגידו, היו אלה הפרשים האוסטרלים שהסתערו על העייר סמח` (כיום צמח) ועל תחנת הרכבת הסמוכה אליו וכבשום בקרב קשה. פרשה זו סיימה את לחימת הפרשים בארץ ישראל, אך לא בעולם. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה (1918 – 1920), לחמו, הן אצל "הלבנים" והן אצל "האדומים" יחידות פרשים. כך גם במלחמת פולין רוסיה (1920). בצבא האדום שרתו יחידות פרשים עד 1943.

אבל גם לגבי עצם הקרב על באר שבע, נופחה חשיבות ההסתערות של האוסטרלים הרבה מעבר לתפקידה האמיתי.

תקציר הסיפור:
בשעות הבוקר של 31.10.1917 החלו הבריטים מסתערים על קו העמדות העיקרי של התורכים, על רכסי הגבעות ממערב לבאר שבע. הקו נפל עד 13:30 והעיר נותרה ללא הגנה מכיוון זה (דבר שלא נוצל בידי הבריטים).
שעתיים מאוחר יותר, כבשו הניו-זילנדים, לאחר שעות של קרב קשה, את עמדת ההגנה העיקרית של התורכים בצד מזרח, תל באר שבע (תל אל סבע). בעקבות זאת הורה איסמט ביי, מפקד העיר, על נסיגת כוחותיו ממנה.

צילום אילוסטרציה: יחידת פרשים טורקיים נושאי כידונים ממערב לבאר-שבע 1917 מקור ויקיפדיה

הכח שנותר בבאר שבע, עת הסתערות עליה הפרשים האוסטרליים, היה רק כח מאסף, שנועד לעכב את האויב ולפוצץ את בארות המים בה. ואגב: המפקד הבכיר בשטח, גנרל הנרי שוֹבֶל, התנגד לצאת להתקפה ורק פקודה תקיפה מצידו של אלנבי חייבה אותו לתת את הוראת ההסתערות.
אין הכתוב כאן בא להוריד מכבודם של האוסטרלים. חשוב גם לציין שהסתערות שלהם הצילה את רוב בארות המים מפיצוץ, עובדה שהייתה חיונית להמשך הקרבות.
אבל הטענה כאילו ההסתערות הזאת היא ששברה את הצבא העות`מאני ושהיא הייתה הסתערות הפרשים הגדולה האחרונה בהיסטוריה, אין לה כל בסיס. אפילו האמירה שבזכות ההסתערות הזאת נכבשה באר שבע רחוקה מלהיות מדויקת.

אבל מצד שני לא הורסים סיפור טוב עם עובדות, הלא כן?

 

ד"ר שמעון גת חורש את שבילי הארץ מנעוריו, חוקר את סיפוריה ומשתף את קהלו, בהדרכות ובהרצאות, באהבתו הגדולה לארץ הזאת.

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.


תגובות
1.  משה  (17/11/2019)
זוית ראייה מקורית על הארוע . תודה
2.  עמיקם שוב  (19/11/2019)
תודה לשמעון גת על גילוי המהלכים לשחרור הארץ מעולם של העותמנים
3.  אפרת אסף  (21/11/2019)
תודה שמעון. תמיד מועיל ומעניין לדעת את העובודות. והסיפור? רק משתפר