YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מפות מספרות: הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל ליד בֵּיתי     לתפריט ראשי 
מאת אבי נבון

ראשיתו של המחקר המודרני על ארץ ישראל קשור למספר חוקרים צעירים, חלקם בשנות העשרים לחייהם: וורן, וילסון, רובינסון, קיצ`נר, טריסטרם, קלרמון-גאנו, וולי, לורנס ואחרים.  תפקיד מרכזי במחצית השניה של המאה ה-19 ממלאת קרן בריטית שחלקם נשלח מטעמה.

על הקרן לחקירת א"י ה- Palestine Exploration Fund  ובקיצור PEF , נכתב לא מעט. הקרן הפיקה סדרת מפות ידועה של 26 גליונות, תוצאה של מיפוי ומדידה מדוייקים. גם למקום שבו אני חי, קיבוץ להב ובשמו אז: תל חווילפה - יש קשר למיפוי זה. על הקשר זה, ועל מפות ה-PEF השמורות באוסף המפות שלי, נספר כאן. אפתח ברקע ובסיבות לפעילות הקרן.

אי-אפשר לספר על מחקרי ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 בלי לציין כי קדם להם סיורו של אדוארד רובינסון האמריקאי, הנחשב בצדק לגדול חוקרי ארץ ישראל הראשונים ואבי הארכיאולוגיה המקראית. רובינסון סייר בארץ בשנת 1838, עם שותפו עלי סמית. את רשמי הסיור והצעות זיהוי רבות לאתרים בהם ביקרו פרסם במספר ספרים, שלא תורגמו לעברית מהם למדנו שהוא כמעט הגיע אלינו - לקיבוץ להב... ביוני 1838 הוא יצא מחברון לדורה ביוני 1838 הוא יצא מחברון לדורה, וירד לאל-בורג`, ומשם צפה על תל חווילפה, אליו רצה להגיע אך נאלץ לוותר משיקולי זמן ומרחק. 


 אדוארד רובינסון

נדלג על כ- 25 שנה, עד ה-3 באוקטובר 1864. ביום זה נחת ביפו ועלה לירושלים סרן צעיר, בן 28 בלבד, צ`רלס וילאם וילסון, שנשלח לביצוע סקר בירושלים. במשך 8 חודשים, עם צוות של 6 אנשים, סקר את העיר, ערך מדידות והפיק מפה מדוייקת. כאשר חזר ללונדון ופרסם את ממצאיו, עורר חקר ירושלים עניין רב, וכבר בשנת 1865 נוסדה שם הקרן לחקירת ארץ ישראל. אחת ממטרותיה הוגדרה: לאתֵר ולחשוף ערים הנזכרות במקרא, להמחיש ולחזק בכך את האמונה בתנ"ך. הקרן היא בהחלט דוגמא להתרפקות הרומנטית והדתית של החברה הויקטוריאנית, וההתענינות במזרח ובעבר, וגם תחושת המחוייבות לדורות הבאים.  

צ`ארלס וילסון

הקרן לחקירת ארץ ישראל התקבלה בהתלהבות ע"י הציבור הבריטי. המלכה ויקטוריה נאותה להיות פטרוניתה ואישים רבים, ביניהם השר משה מונטיפיורי הברון רוטשילד ומנהיגי הדתות הנוצרית, היהודית והמוסלמית, הצטרפו להנהלתה. בשנת 1867 שלחה הקרן את סרן צ`ארלס וורן, גם הוא כוילסון איש חיל המהנדסים המלכותי, לביצוע חפירות בירושלים. סרן וורן, בן 27, יצא מירושלים וערך סיורים בארץ, הגיע לים המלח ולמדבר יהודה, והיה הראשון שעלה למצדה ממזרח. "וורן הוא שהחזיר את ירושלים העתיקה לעולם...שמו יהיה קשור לעד עם העיר הקדושה שהוא היה הראשון לחשפה מחדש". 

צ`ארלס וורן  

בשנת 1869 החלה הקרן לפרסם רבעון בו דווחה על תוצאות החקירה בירושלים. נציגיה בירושלים היו קונרד שיק, חוקר ירושלים הדגול, ד"ר מסטרמן, שמדד על גובה ים המלח במשך עשרות שנים, והארכיאולוג שארל קלרמון-גנו, שהתפרסם כמי שחשף את הזיופים שהציע מוזס שפירא למוזיאונים באירופה.
בנובמבר 1871 הגיעה משלחת של ה-PEF במטרה לקיים מיפוי מדוייק של ארץ ישראל. מיניסטריון המלחמה השתתף בהוצאות, וקל לשער את הכוונה. ראש המשלחת היה סרן סטיוארט, ועוזרו - טירויט דרייק הצעיר. ראשית עבודת המיפוי היתה בסימון קו בסיס מדוייק במישור בין רמלה ליפו. סטוארט חלה וחזר, וסגן קלוד קונדר, בן 24, הגיע להחליפו. גם דרייק חלה בקדחת, נפטר בן 28 ונקבר בירושלים. במקומו בא סגן הורשיו קיצ`נר בן 24. קונדר וקיצ`נר יהיו חוקרי הארץ המובהקים, שיתמידו בעבודתם במשך שבע שנים.   
                                

קוונדר הגיע ליפו ביולי 1872. תיאור הנוף זה פותח את ספרו Palestine : "הנוף הפתוח בשולי הדרך, הדיונות הצהובות, צללית ההרים במרחק, הדקלים, גני התפוזים וההמון המצטופף - קידמו את פני בדרכי מיפו לירושלים". אבל מעבר לחוויה הפסטורלית נתקלה המשלחת בעוינות, בעיקר כי עבודת המיפוי הביאה אותם לאזורים בלתי-נודעים, למקומות ששום אירופאי לא נראה בהם קודם. באזור טבעון פתחו עליהם באש רובים, וליד צפת הותקפו ע"י המון מוסלמים קנאים, שראו בהם חודרים למקומות קדושים להם. כן סבלו ממחלות, מרמת ההיגיינה הנמוכה וחולשת גופם בעקבות עבודתם המאומצת, שעות רבות מדי יום.

מחנהו של קונדר ליד הכפר ג`בע - ציור ששלח לאימו

במשך שבע שנים פעלה המשלחת. קונדר התמקד בסקר ברישומים ובתיעוד וקיצ`נר בניהול הארגוני. נקודות טריאנגולציה נמדדו מהגליל העליון ועד צפון הנגב.

קטע ממפת רשת הטריאנגולציה של הקרן לחקירת ארץ ישראל . מקור: אטלס ישראל

בשנת 1878 הושלמה עבודת הסקר מדן ועד באר שבע. 26 מפות, בקנה מידה המקובל 1 אינצ` ל-1 מייל (1:63,360). המיפוי היה מרשים, והמפות המחישו היטב את נוף הארץ. חלקן הודפס עוד בטרם הושלמה העבודה על הסדרה כולה. הסדרה מלווה ב-3 כרכים של מידע טופוגרפי וגיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי, בוטני וזואולוגי, מסודרים לפי המפות.  

הנה קטע ממפת הקרן של אזור מג`דל (אשקלון) בה ניכרת אסתטיקה מרשימה. הכפרים מסומנים אדום, השטחים המעובדים סביבם בשחור, הים הסמוך לחוף מוצג בדימוי כחול המבטא עומק משתנה.

שמות ערביים והצעות זיהוי מקראי חייבו כרך נוסף, אותו ערך המזרחן פרופסור אדוארד הנרי פאלמר. פאלמר עצמו המשיך בחקר סיני, ונעלם שם. ווארן נשלח לאתר אותם (כמו יחידת אית"ן) וגילה שחמשת אנשי המשלחת נרצחו ע"י בדואים בוואדי סודר. במקום הוקם גל אבנים הקיים עד היום ("גל פאלמר"). עצמות הנרצחים הועברו לקבורה בכנסיית סנט פול בלונדון.

המפות המפורטות, כרכי המידע, התיאורים והצעות הזיהוי, וציורי הנוף שצייר קונדר, שהיה גם צייר מחונן, יצרו גל של עניין בארץ הקודש. קונדר המשיך במחקר ופרסום ספרים, קיצ`נר המשיך לסייר בנגב עד מפרץ אילת, בערבה ובאדום, עסק במיפוי קפריסין ופנה לשירות צבאי. לאחר שפיקד על דיכוי המרד בסודן, היה ל"לורד של חרטום" בדרגת פידמרשל. במלחה"ע הראשונה היה לשר המלחמה הבריטי, ובתפקידו זה מצא את מותו כשהוטבעה אנייתו ב-1916.
סט המפות הוגבל להפצה ע"י משרד המלחמה הבריטי, והן שירתו את צבאם במלחה"ע בשנת 1916, במסע הכיבוש ממצריים לסיני ולנגב. הקרן לחקירת א"י המתינה עד שנת 1920 לאישור להדפיס ולמכור את סדרת 26 המפות.

ומה יש מעבודה קרטוגרפית מופלאה זו באוסף המפות שלי בקיבוץ להב? זהו, שאין...  מישהו הציע לי את הסט של 26 מפות בנרתיק מותאם אך נסוג ברגע האחרון. שנים קיוויתי, אבל במשך הזמן הצלחתי לאסוף שתי מפות בלבד - האחת MEJDEL ISLIM המכסה את הקצה הצפוני של עמק החולה, וכן שטחים בלבנון ובגולן, והשניה - מפת בית שאן והסביבה ומזרח עמק יזרעאל.  

"מאחורי הדלת הירוקה"...
ביוני 1997 החליט ידין רומן, אז עורך של בטאון "ארץ וטבע" להקדיש את חוברת 49 (מאי-יוני 1996) כולה לציון 130 שנים לעבודת המשלחת. ידין וצוותו לא חסכו, ונסעו ללונדון למשרדי הקרן. את רשמיו מהביקור ריכז במאמר "מאחורי הדלת הירוקה". כאשר ראיתי לראשונה את החוברת - התלהבתי מהרעיון, הערכתי את הביצוע והתפעלתי מהתוצאה. חוברת מרתקת, בעיצוב מדהים, עם קבוצת מאמרים מזוויות שונות. הקריאה בהחלט עוררה בי קנאה.
14 שנה אח"כ, נסעתי לחופשה משפחתית קצרה בלונדון. עם כוונה להגיע לביקור קצר בארכיון הלאומי ב-Kew Garden , ובמשרדי ה- PEF. היה די קשה למצוא את המשרדים לפי הכתובת. הלכנו הלוך ושוב, ידענו שאנחנו במקום הנכון, אבל היכן בניין המשרדים? לפתע צדה עיני, בקצה מעבר צר בין שני בניינים, בדלת קטנה וירוקה. רק כשעמדנו לידה ראינו שלט קטן. מצאנו!
כאשר נפתחה הדלת, ועלינו לקומה הראשונה, מצאנו את עצמנו... מאה וארבעים שנה אחורנית.
 
האוצרת האחראית, פליציה קובינג, קיבלה אותי בשמחה. היא מבלה את ימיה בארכיון המלא חומר מדעי על פלשתינה, והנה נכנס מישהו שמתעניין בתיקים ובדפים, ואפילו מכיר את המקומות הנזכרים בהם. בעוד היא מברכת אותי ומספרת כמה שמחו כאשר תיאמתי את הביקור, ואני תוהה מי מתרגש יותר מהמעמד, ומבטי ננעץ בויטרינה שמאחוריה. אכן, זיהיתי נכון. הפריטים שמאחורי הזכוכית הם הממצאים המזוייפים של המומר מוזס שפירא, סוחר העתיקות הירושלמי, שמכר אותם באותן השנים למוזיאונים ידועים וגם לקרן. מי שהחל לפקפק במקוריות "החרסים המואבים" היה קלוד קונדר, ובעיקר הארכיאולוג שארל קלרמון-גנו, שהזהיר ופסל את "תגליותיו" והנה הממצאים, עליהם ידעתי, קראתי ולמדתי, כולל בספרה של שולמית לפיד "כחרס הנשבר", מוצגים בארון הזכוכית שלידי.

אוצרת ארכיון ה-PEF בלונדון, ליד "ממצאיו" של הזייפן שפירא

אבל לי היתה מטרה בביקור, ושאלתי בזהירות האם אפשר לראות את מפות הקרן. אולי הודות להתרגשות המשותפת, לא קיבלתי את התשובה המקובלת: "לצערנו, זה בניגוד...  unfortunately…"  פליציה היססה לרגע, והודיעה: "בוא אחרי". לא העזתי לבקש לפתוח את התיקים המסודרים בקפידה, גם לא היה לי משהו מוגדר לשאול, רק שאלתי: יש חומר מהכנת המפות?" והיא, במיומנות, שלפה קרטון מסויים ובו דפים רבים, חלקם דפים כתובים בכתב-יד בדיו, חלקם שרטוטים, וחלקם על ניר דק, חצי שקוף, ועליהם שרטוטים המשמשים בסיס למיפוי. ידעתי שעבודת השדה התנהלה במחנות שעברו ממקום למקום, אבל מעולם לא ראיתי רשימת תחנות כזו (מופיעה `טבע וארץ` 1965). שאלתי: היתה תחנה באזור באר שבע? והתשובה: "היה מחנה בבאר שבע, וגם בדהריה ובחווילפה". כמעט התעלפתי. ואז הסברתי לה: "אני גר בחווילפה, ואולי ביתי עומד במקום בו עמדו אוהלי המודדים". עכשיו היא כמעט התעלפה....

השעה שהוקצבה לביקור חלפה במהירות, והייתי צריך להגיע לפגישה אחרת שתיאמתי בארכיון הלאומי בקיו-גארדנס. בטפשותי, צילמתי רק מעט צילומים, לכן אני מצרף כאן את הצילומים הנפלאים מאותה חוברת`ארץ וטבע` שהעניק לנו ידין רומן, החוברת שגרמה לי להגיע ללונדון כדי להכנס אל "מאחורי הדלת הירוקה".  

הציור שצירף קונדר לדו"ח, המתאר את המודד העובד בשמש, תחת שמשיה (שמונעת את הברק ומאפשרת קריאת המכשיר) הפך לסמלה של הקרן לחקירת ארץ ישראל, והופיע אחר-כך בכל פרסומיה.


 
הנה קטע המיפוי מהמחנה בחרבת חווילפה מתאריך 2 אוקטובר 1877.
המשולש האדום מימין הוא ראס אל נאקב (אשכולות).  נקודה מספר 9 היא חווילפה (קיבוץ להב):


 
הגדלת הכותרת מאפשרת לקרוא: מהמחנה בחרבת חווילפה כיסו שטח של 54 מייל מרובע
30 נמדדו ע"י רב"ט ג`. ברופי מחיל ההנדסה המלכותי (Royal Engineers)
24    "     ע"י סגן קיצ`נר  2 באוקטובר 1877

סגן (לוטננט) קיצ`נר הצעיר המשיך בחקר הארץ בשנים שקונדר חזר לאנגליה לכתיבת ספרי הסקר. הוא שרת בקפריסין ובמצרים, עלה בדרגה, הצטיין בשירות בסודן, שם עמד בראש דיכוי המרד, וקיבל את התואר "לורד אוף חארטום". 40 שנה אח"כ היה לשר המלחמה הבריטי במלחה"ע הראשונה. 

ג`יימס ברופי (James Brophy) ) חתום גם על מפת המחנה בדהריה בדרום הר חברון ב-18 בנובמבר 1874, אז היה טוראי ראשון (Lan.Corpl. ), וגם במחנה מג`דל (אשקלון) ב-17.4.1875, רב"ט משנה (2nd Corp.)

מפת המחנה בדהריה

בחוברת "ארץ וטבע" מוצגים צילומי השרטוטים ממחנות המיפוי של צוות ה-PEF בתוספת מעוצבת עם כלי המדידה שעמדו אז לרשות המודדים. הנה קטע המפה של מג`דל:

באדיבות ידין רומן "טבע וארץ"

וזה קטע מפה של עזה המוקפת שטחים חקלאיים:

באדיבות ידין רומן "טבע וארץ"
 
מקורות:
Conder, C.R., Palestine. London 1889
ידין רומן (עורך וכותב), ארץ וטבע גליון 49 (כרך י"א, חוברת 3), מאי-יוני 1997 - החוברת כולה מוקדשת ל-PEF, ובעיקר: ידין רומן: מאחורי הדלת הירוקה.
שמעון גיבסון: חוקרים בארץ הקודש.
יולנד הדסון: הסקר של ארץ ישראל המערבית.
אריאל 202: בעקבות חוקרי ארץ ישראל הראשונים, כתיבה ועריכה: אלי שילר וגבי ברקאי, 2013
אריאל 203: חוקרים ונוסעים ראשונים לירושלים וארץ ישראל, עורכים: אלי שילר וגבי ברקאי,
טבע וארץ חוברת ז`-ח`, כרך ז`, אפריל-מאי 1965. חוברת מוקדשת למאה שנה לחקירת א"י.
בעיקר: זאב וילנאי, הקרן לחקירת ארץ ישראל. תאריכון פעולות הקרן.
יהושע בן אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט, גילויה מחדש. כרטא, 1970.
י. שטנר, מפת ארץ ישראל ותולדותיה, ירושלים 1951.


אבי נבון הוא מדריך טיולים וותיק, חבר קיבוץ להב המנהל אוסף מפות של ארץ-ישראל. מייל לקשר: navonag@gmail.com

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות     חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  ידין רומן  (02/05/2020)
אבי ויואב תודה על הפירגון! שתי אנקדוטות : במהלך הכנת הגיליון על ה PEF שהה במקום צוות של המגזין. יום יום במשך שבועיים הגיעו למרתפים הצלם שלנו אז , פלביו סקלר והמו״לית דיטה קול כדי לתעד את הממצאים ולראיין את הנפשות הפועלות. מדי בוקר הוביל אותם המנכ׳ל במדרגות למרתפים כשרק גרביים לרגליו. בידו אחז בפנדולום (זוהי אבן חן מיוחדת תלויה על שרשרת), ונדנד אותה מצד לצד ״כדי לגרש את הרוחות הרעות מהמרתף״. ואנקדוטה נוספת: כמה שנים לאחר שיצא הגיליון על ה PEF, בעודי בטיול בראש איזה הר, התקשר צביקה האוזר, אז מזכיר הממשלה: ״ראש הממשלה״ אמר לי האוזר, ״ראה את הגיליון ורוצה לבקר במשרדי ה-PEF במהלך ביקור מתוכנן בלונדון״. מסרתי לו את הכתובת והטלפונים ותואם ביקור של שעה בלו״ז הצפוף. כאשר הגיעה הפמליה לרחוב הקטן בלונדון ירד ביבי למרתפים המפורסמים ולא רצה לעזוב. הממצאים פשוט ריתקו אותו. הוא נשאר שם הרבה מעבר למתוכנן, והלו״ז השתבש לחלוטין
2.  Yadin Roman  (03/05/2020)
כדאי לדעת שכיום אין כל אפשרות להדפיס מחדש את המפות. המפות המקורית נחרתו על לוחות אבן - כפי שהיה נהוג בדפוס באותם ימים. בהפצצה על לונדון במלחמת העולם השנייה הלוחות אבדו. ייתכן שנהרסו ייתכן שהן שוכבות באיזה שהוא מרתף נשכח מימי המלחמה. בכל מקרה כיום אין כל אפשרות להדפיס את המפות מחדש בדיוק המופלא של אותם הימים. - כך שכל מי שמחזיק מפה מקורית או סט מקורי שיאחז בו בחוזקה. ידין רומן, ארץ וטבע
3.  שאול כוכבי  (03/05/2020)
המאמר מצוין. וכהשלמה: באתר עמוד ענן אחת השכבות המעניינות היא מפת ה-PEF מ1880. המפה ניתנת להגדלה ועליה אלקטרונית כל הנקודות הראויות לציון/סיור/טיול כפי שהן במפת ה-1:50000
4.  אמיר אלדן  (03/05/2020)
יש אי ע"ש קיצנר באסוון ושם תאור פועלו והקרב ( לא כל כך מכובד ,בסודן) אי בתוך הנילוס באיזור אסוואן - ‪Kitchner's Island ...‏
5.  דב  (03/05/2020)
תודה בעבור המידע המרתק, המשכיל והמועיל
6.  אלי ס"ט  (03/05/2020)
אבי תודה. קונדר וקיצ'נר, שני מופלאים. אתה צריך לחיות שנים במקום כמו חווילפה כדי להכיר כל נקודת עניין בסביבה, שהשניים האלו איתרו, הכירו ומיפו תוך כדי שהות, יחסית מוגבלת, במחנה עבודה
7.  עמיקם  (03/05/2020)
לום יואב . כתבה מעניינת ויפה על מפות הקרן לחקירות א"י . באטלס ישראל משנת 1958 יש גיליון של מפת אזור הכרמל מערב הגליל התחתון בשנת1961 ביליתי כמה ימים בספריית הקונגרס בוושינגטון בחיפוש צילומים באוסף מטסון ושם ראיתי כמה ממפות הקרן לחקירות א"י.
8.  זוהר ברעם  (03/05/2020)
אבי שלום. בזמנו מיד אחרי מלחמת ששת הימים דניאל רז נגבע, סייר בחנויות בעיר העתיקה וקנה את כל אוסף מפות הpefראייתי בביתו המפות. כמובן ששמר עליהן מאוד.אינני יודע מה קרה לאוסף הזה אחרי פטירתו.שמה הופקד בספרייה בגבע או מי מיורשיו לקח?: אולי תבדוק בגבע עם נירקה רז מהספריהה..ותמצא התשובה. ? זוהר
9.  זאב שטיינר  (03/05/2020)
הכתבה של אבי נבון מרתקת. בריאות ולהתראות בשבילי הארץ
10.  עודד תבור  (03/05/2020)
שלום אבי, נהניתי לקרוא את המאמר המפורט ולהרחיב את הידע הכללי שהיה לי כמורה דרך על ה-פי.אי.אף
11.  עליז שגיא  (03/05/2020)
ושוב תודה רבה ליואב שהביא לידיעתנו את הסיפור המרתק ובמובן תודה לאבי נבון שפתח את הדלת ...
12.  איתן בורשטיין  (03/05/2020)
לאבי תודה. מאמר מרתק ומאלף.שתי הערות התואר אותו קיבל קיצ'נר היה 'הברון של חארטום' ולא לורד. המרד בסודן עליו אתה מדבר היה בראשותו של מוחמד אחמד שהגדיד את עצמו כ'מָהָדִי' קרי המשיח.התופעה אינה רק במחוזותינו.
13.  אהוד רויטמן  (04/05/2020)
לאבי נבון אין עליך אהוד רויטמן
14.  גדעון ביגר  (04/05/2020)
תודה!
15.  דורון קולינר  (04/05/2020)
מרתק. תודה רבה!
16.  עמוס ירקוני  (05/05/2020)
תבורך על פעילותך והחומרים שאתה שולח
17.  אחאב  (05/05/2020)
מעניין מאד. האם עותקי עמוד ענן מדוייקים ?
18.  יעקב שורר  (07/05/2020)
המאמר מצויין ותודה רבה לאבי נבון על המידע המאלף והסיפור המרתק! ראוי להוסיף שמשלחת הקרן הבריטית בראשות לויטננט קיצ'נר התגוררה ב1875 בביתו של גוטליב שומכר במושבה הגרמנית בחיפה. מכאן הם התחילו ארת עבודת המיפוי של הארץ. קיצ'נר העניק לשומכר שעון שמש מיוחד שהוצב כבר אז בחזית הבית על עמוד מיוחד. העמוד נהרס ונעלם ברבות השנים אך אבו הזיכרון לכבוד קיצ'נר נותרה למשמרת אצל בעלי הבית
19.  יעקב שורר  (07/05/2020)
תוספת מידע לשואלים על ביקור קיצ'נר בחיפה: ביתו של שומאכר שזכהלשימור בשנה החולפת ניצב בשדרות בן גוריון 12 בחיפה. מידע נוסף על אבן הזיכרון וכו' בספרים:נלי מרצינקובסקי,גשם משמיים בהירים עמוד 14 (נלי היתה הבת של גוטליב שומאכר) וגם בספר "לטייל בחיפה" , יעקב שורר, עמוד59
20.  Yehuda Ziv  (07/05/2020)
ליואב שלום ורוב תודות על דבריו, משב רוח רעננה בימי קורונה טרופים אלה בידידות משכבר הימים, יהודה זיו
21.  דן בהט  (07/05/2020)
לפני מספר שבועות היה כאן לביקור נכד אחיו של צ'רלס וילסון והוא נתן לי את התמונה המקורית המפורסמת של וילסון וסיפר לי הרבה פרטים עליו. בשעתו אפשר היה להשיג את מפות הPEF וכך יש בידי את רובן על חלק מהן יש דפוס רכב המתייחס לדרכים מזמן מלחמת העולם הראשונה
22.  יואל סלוצקי  (08/05/2020)
אבי ידידי היקר מאמר מרגש מעט מוסיף הרבה ידע תודה רבה יואל סלוצקי
23.  מרדכי ב  (08/05/2020)
מרתק ומאלף. תודה לאבי על הכתבה ותודה ליואב שפתח את האכסניה לאבי
24.  אמנון ליבנה  (08/05/2020)
בביקורו מאחורי הדלת הירוקה, צילם אבי נבון באחד האלבומים, צילום של תחנת הרכבת התורכית תחנת עסלוג'. באדיבותו צרפתי את הצילום באתר"כשקטרים צפרו בנגב-אתרי המסילה התורכית
25.  מאיר  (12/05/2020)
מאמר מרתק. תודה. המפות המפורטות צריכות לעבור דיגיטציה ולהיות זמינות לכולם. זה ממש נכס מהותי.
26.  אייל  (21/05/2020)
Can find the maps here https://nla.gov.au/nla.obj-231668981/view Really cool!