חידה 53 היכן המקום? מה רואים? מאיזו תקופה?
רמזים יוספו בהתאם לצורך. פתרון מלא יינתן ארבעה ימים לאחר פרסום החידה - אלא אם יפוצח קודם
לחברי מורי הדרך וידענים אחרים - יתכן ואשהה פרסום תשובתכם הנכונה למען האתגר למי שאינו חורש את נתיבי ארצנו כמותכם...בהמשך יפורסמו כל התגובות בסדר הופעתן
הנה הפתרון מטה
ועוד הזדמנות לחשוב אם אכן סיימתם ההתמודדות עם השאלה
וכבר זה מגיע .....
מצודת הבונים – כפר לאב (לאם)
יואב אבניאון
בתמונה מעלה אני ב"סלפי" על רקע השער הראשי והיחיד למצודה לה שמות רבים: כפר לאב, כפר לאם, כפרלט, מצודת הבונים הנמצאת בתחום מושב הבונים והנצפית בברור מכביש החוף.
המצודה נמצאת על רכס הכורכר השני שבמישור חוף כרמל בגובה כ-30 מטר מעל פני הים וכשמונה מאות מטר מזרחה מחוף הים.
על פי פרו` חסן חליליה מאו` חיפה, כבר בשלהי התקופה הביזנטית היה כאן כפר מוסלמי בתוכו נבנתה מצודה בתקופה האומאית (מאה 7-8 לספירה).
מצודה זו הייתה חלק ממערך הגנה חופי של `נד פלסטין - מחוז שהשתרע מעתלית לרפיח ומיפו ליריחו וכלל המערך כלל רבאטים (מצודות) ומחראסים (מגדלי תצפית). המונח רבאט בא מהשורש ר ב ט שפירושו קשירת בהמה או הכנת סוס של לוחם בעמדת כוננות בפני אויב. גם שמה של בירת מרוקו נובע משורש זה. המושג מחראס מקורו מהשורש ח ר ס ופרושו מגדל או נקודת תצפית.
הסיבה הבסיסית למערך זה היא העדר צי מלחמה מוסלמי מאורגן וחשש מהעוצמה הימית הביזנטית.
התקשורת בין הנקודות נעשתה בדרך כלל באבוקות אש ועשן ובקולות תופים. כל כמה מצודות רוכזו על ידי עיר-רבאט כמו יפו, ארסוף וקיסריה בהן ישב כוח פרשים של מאה איש לפחות.
בין כל רבאט לרבאט הוקמו מחראסים בגודל של כ 60 מ"ר בלבד (כמו בתל מיכל ובתל מכמורת). המרחק בין מוצב צבאי אחד למשנהו היה 7-14 ק"מ.
מהמאה התשיעית ואילך ישבו ברוב הרבאטים החופיים גן חכמי דת וסגפנים ולימים חלקם הפך מעונות למסדרים צופיים ושימשו כמקאמים לעליה לרגל (לדוגמה סידנא-עלי).
המצודה נשוא כתבה זו לא הייתה חלק מעיר אלא מצודה צבאית מחוץ למתחם העירוני כמו ביבנה-ים ובאשדוד-ים (הדומה מאוד למצודה שלנו).
שמו של הישוב במקור היה כפר לאב ובהמשך כפר לאם - על שם אחד השבטים הערביים שנדדו מחצי האי ערב.
אורך צלעות המצודה הוא 46, 51, 60, ו-63 מטר והיא משתרעת על שטח כשלושה דונם (שני דונם נטו).
קירותיה ברוחב משתנה בין אחד וחצי עד כמעט שלושה מטר ועשויים אבני גזית כורכריות. ארבעה מגדלים עגולים איתנים מפארים את פינותיה. שלושה בקוטר 5.2 מטר ואחד 6.0 מטר קוטר.
השער בקיר הדרומי מרשים ומשני צדדיו מגדלים עגולים למחצה בקוטר כ-3 מטר.
מצודות דומות היו נפוצות במזרח הקרוב למשל בסוריה - בקצר אל-חיר אל-שרקי ובקצר אל-חיר אל-ערבי ובירדן בקצר אל-חאראנה ובארץ-ישראל בחרבת אל-מפ`ר (יריחו), חורבת מינים על שפת הכנרת ובאשדוד ים הדומה להפליא למצודה שלנו.
לאחר הכיבוש הצלבני של ארץ ישראל שימשה המצודה כמבצר מגורים סניוראלי ושמה הצלבני שונה להגייה פראנקית: כפרלט Cafarlet
ערכה הצבאי היה מוגבל אך בהחלט הספיקה לשלוט בסביבה המוסלמית ולהגן על יושביה מפני התקפות שודדים. במקום נבנתה כנסיה.
מקורות היסטוריים מספרים כי בעת שמשפחת איבלין העשירה נקלעה למצוקה כלכלית, מכר האציל `אן מקיסריה את המצודה למסדר ההוספיטאלרי בסך 16,000 ביזאנטים.
במרס 1265, לאחר שנפלה קיסריה בידי בייברס פנו כוחותיו צפונה לעתלית. רק שתי נקודות עמדו בדרכם - כפרלט ומרל (דור) וככל הנראה יושביהן נסו ללא קרב לעתלית.
בהמשך התפתח במקום כפר מוסלמי בשם כפר לאם שאוכלוסייתו בסקר המנדט הבריטי בשנת 1945 הוערכה ב-340 תושבים שהחזיקו בשטח של כשבעת אלפים דונם. בשנת 1948 נעזב הכפר ושרידי המבנים ואפילו חיבורי חשמל לבתים בתחום המצודה נראים עד היום.
בשנת 1999 בוצעה חפירה ראשונה במקום ובעקבותיה עבודת שימור מינימלית. מחוץ למצודה נחפר אולם תת קרקעי מלבני 12 על 7 מטר. שימושו לא ברור אם כי טיוח מעיד כי אולי שימש כמאגר מים.
ממזרח למצודה בשיפולים היורדים כלפי הכביש נחשפה מחצבה ובה משולבים קברים כולל קבורה המונית (בבדיקת עצמות נמצאו לפחות 54 פרטים) והיא ככל הנראה מהתקופה הביזאנטית. במחצבה נמצאו שפכים רבים ובהם מעל 60 נרות שומרוניים.
בחפירות נמצאו גם עדויות להתיישבות קדומה מהתקופה הכלקוליתית.
למרבה הצער מצודה יפיפייה ומיוחדת זו מוזנחת, אינה ערוכה לביקורים ואפילו שילוט ראוי אין במקום
מקורות:
• Hassan S. Khalilieh (2022): May the Umayyad Coastal Ribāṭ Fortress of Kafr Lāb Have Been Built in Memory of Mujāhid ibn Jabr?, Al-Masāq Journal of the Medieval Mediterranean
• חדשות ארכיאולוגיות הבונים, חיים ברבה, יואב לרר ומרים אבישר 114, 2002
• יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרכים ` ו-`, מוסד ביאליק, תשכ"ג 1963.
• חסן חליליה, ארסוף ומערך ההגנה החופי של `נד פלסטין: רבאטים ומחראסים בתוך הספר "מפגש הצלבנים והמוסלמים בא"י", עורכים רול, טל ווינטר, הקיבוץ המאוחד, 2007
לחידות אחרות (קודמות) בסדרה חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
