YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

חלוץ העליה הבלתי לגאלית בתקופת השלטון הבריטי                  חזרה ל"ועוד"   

התגלגל לידי מסמך ובו זכרונותיו של סבי - אחינועם ישראל שיריזלי - את הקורות אותו בשלהי מלחמת העולם הראשונה עת היה בן  16 . הנה הדברים:

 

"בשלהי מלחמת העולם הראשונה, נמצאתי בבית סבי בארם צובא, היא חאלב – בצפונה של סוריה, בקרבת הגבול הטורקי. לימודי בבית הספר העברי לבנים בירושלים נפסקו בגלל פעמי המלחמה המתקרבים לעיר.

בשורת הצהרת בלפור שניתנה בנובמבר 1917 הגיעה לאזני יהודי ארם-צובא שקיבלוה בשמחה ובצהלה. זכורני שאחד מנכבדי העדה פנה אלי ואמר: "ת`שעה בוב` בטֵל" כלומר " צום תשעה באב בטֵל", עד כדי כך רבו התקוות בימים ההם.

מפת חאלב 1912. מקור: ויקיפדיה  

 ביום ראשון של חנוכה, דצמבר 1917 ,הזמין אליו מושל חאלב הטורקי את ראשי העדות השונות בעיר כדי להכינם לפינוי טורקי קרוב של העיר. בשיחה בארבע עיניים עם סבי ששימש רבה של ארם צובא ואגפיה (אלכסנדרתה, אורפא, עינתאב ועוד), גילה לו המושל הצבאי סוד צבאי: "רק לפני רגעים אחדים" אמר " קיבלתי ידיעה טלגראפית שירושלים נכבשה על ידי הבריטים !  מכיוון שחאלב תישאר בלי הגנה צבאית" אמר,  "מוכן אני לחלק נשק לבני העדות לצרכי הגנה מידי שודדים".

ואמנם מאוחר יותר, אחר הפינוי העיר על ידי הצבא הטורקי, הופיעו בדואים שודדים מזוינים בחוצות העיר ושדדו מכל הבא ליד ואף רוקנו את בית החולים הצבאי שליד בית הרב.

 שבוע לאחר פינוי העיר על ידי התורכים נכבשה העיר -  או נכון יותר חדרו אליה ללא מלחמה פרשים הודיים ומקצת מחיילי האמיר פייסל שמאוחר יותר נמשח למלך על סוריה. לשמע כיבוש ירושלים באותם הימים גמלה בליבי החלטה לחזור ארצה ולהמשיך את לימודי שנפסקו.

מסילת הברזל חאלב-ביירות פוצצה על ידי הבריטים ולכן עשיתי דרכי לביירות בעגלת איכרים ששרכה דרכה בשדות ביצות ואגמים. הייתה זו נסיעה קשה ומפרכת בימי החורף הקשיםהגענו  לטריפולי עיר חוף סורית שרובה מוסלמית ושסופחה מאוחר יותר על ידי גנרל גורו ללבנון הגדולה. בעיר יפה זו, בעודנו לנים באכסניה ברח העגלון ונטש אותנו לגורלנו והמשיך לביירות בלעדנו ואיתו שלל מזוודותינו.  בלית ברירה את דרכי מטריפולי לביירות עשיתי ברגל והגעתי אליה רעב, עייף ורצוץ.

למחרת הופיע כרוז בחוצות ביירות בהכריזו, נוסף על המודעות הרשמיות שפורסמו בצרפתית ובערבית בשם השלטון הצרפתי, לבל יעז איש לעבור את גבול לבנון ארץ ישראל אלא אם כן השיג רשיון יציאה מן השלטונות הצרפתיים וכן רשיון כניסה לארץ ישראל מן הקונסוליה הבריטית. העובר על פקודה זו, כך נאמר, צפוי לקנס ולמאסר. מובן כי לשם כך נדרשה הגשת תעודות ומסמכים שלא היו ברשותי.

למזלי התקשר אחד מקרובי משפחתי בביירות עם עגלון יליד המקום אשר קיבל על עצמו תמורת מג`ידות מספר להעבירני דרך צור, צידון וראש הנקרה לעכו וממנה לחיפה ולירושלים. השכם בבוקר יצאתי לדרכי ולקראת ערב קרבנו אל הגבול. עם חשכה על פי הוראותיו של העגלון, השתטחתי בעגלה כשהעגלון מכסני בשקים ובסמרטוטים. כך שכבתי ללא ניע, רועד מקור ומפחד מאסר.

כעבור זמן שמעתי את העגלון מכריז בקול תרועה: "קום חוואג`ה עברנו את הגבול!" כך חדרתי לארצי כעולה בלתי ליגאלי הראשון אחר הצהרת בלפור !

מכאן המשכנו לעכו וממנה לחיפה שהייתה אז עיירה קטנה וכללה את העיר התחתית, תחנת הרכבת החיג`אזית והטכניון. לשמחתי פגשתי בחיפה רבים מחברי הירושלמים במדי הגדוד העברי. הם הוסיפו על גילם, זה שנה, זה שנתיים על מנת שיגייסום. אחר ביקור קצר במחנה הגדוד העברי פניתי לתחנת הרכבת ואז פגשתי לאושרי את אבי – המו"ל שלמה ישראל שיריזלי שחזר מהצבא הטורקי שם שירת כסניטר. הודות לשליטתו בשפה הצרפתית קרבו אליו הרופא הצבאי הראשי ומינהו לסניטר.

כן פגשתי שם ידידים ירושלמים, חברי לכיתה אשר חזרו אותו יום באניה עם הוריהם "נתיני אויב" (נתיני יוון שגורשו מירושלים בימי המלחמה לאנטוליה ומשם לאיסטנבול). כולם הגיעו באותו יום לחיפה על מנת לחזור לירושלים ברכבת צבאית.  הצטופפנו בקרונות הפתוחים משום ששרות רכבות אזרחי טרם קבע השלטו הבריטי.

כעבור שעות אחדות חזרנו בשלום לירושלים."

עד כאן הדברים.

 אחינועם ישראל שיריזלי 1902-1969  מזכיר בית הדין העירוני בירושלים. איש אוהב ספר ודעת.  כתב מאמרים בנושאים בין עדתיים ב"הד המזרח", התכתב רבות עם מנחם אושיסקין. אביו – שלמה ישראל שיריזלי (שי"ש) - המו"ל הראשון בארץ ישראל.

 דליה, אחינועם, רפי, רחל. 1940 לערך

 חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
(אין תגובות)