YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

 סַרְטַבָּה  - "מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה"      חזרה לאתרים מרכז     

מסע ג`יפים במדבר השומרון אל קרן סרטבה.
עכשיו זה הזמן, כשההרים המעוגלים החשופים עוטים פלומה ירוקה. בטיול משתלבים נופי בראשית, עדרים, רועים והסטוריה מרתקת של ה"צ`ופציק" שמראשו תצפית מדהימה על בקעת הירדן.
על ההסתבכות בציר הקשה בסיום היינו מוותרים. או אולי ממש לא. אלה החוויות הזכורות יותר מכל.
אז בואו נתחיל מההתחלה.

זהו המסע השלישי שלנו – ותיקי גדוד תותחנים במילואים.
פעם היה צו הקריאה במעטפה החומה – שאיחד אותנו לשבועות שלמים בעזה, שכם, לבנון או גבול מצרים. היום כשכולנו כבר בדימוס... מהווה המפגש התקופתי הדו-יומי שבירת שגרה מבורכת ומפגש רעים.
לסרטבה מובילות דרכים רבות. כולן מחייבות רכב שטח וחלקן אף לא עבירות לקשוחים שבהם. בחרנו בציר היוצא מהישוב מעלה אפרים ומטפס מזרחה מהלך כ- 8 קילומטר. ציר זה עביר לכל רכבי השטח ובקטעים מסוימים יש לשלב להנעת כוח מקסימאלית (4x4 Low) (סימון שבילים שחור מספר 5540 הממשיך בשביל אדום 5520).
כשידית ההיגוי של קובי סירבה להיענות לשילוב הנדרש – השארנו את הרכב בדרך וחזרנו אליו אחר כך.

מזג האוויר היה קלאסי. עננות כיסתה את השמיים ואף זרזיף גשם ליווה אותנו פה ושם. הרי מדבר השומרון באזור זה עשויים קירטון רך. האור יצר בהם צללים נהדרים וכתפאורה מושלמת נוקד צלע ההר  בעדר כבשים ובראשו רועה רוכב על חמור. מרחוק – נישא כמגדלור – פסגת הסרטבה 377 מטר מעל פני הים גובהה אך היא נישאת  כ- 700 מטר (!) מעל בקעת הירדן שלמרגלותיה.

הסטוריה
המאה השנייה לפני הספירה. ממלכת החשמונאים בשיאה. זו הפעם האחרונה טרם עצמאות ישראל בה מתקיימת ממלכה בשליטה יהודית.
במזרח הממלכה מוקמות שש מצודות מדבר (מצפון לדרום):

• אלכסנדריון (היא סרטבה)
• דוֹק
• קיפרוֹס
• הורקניה
• מַכְוָר (בעבר הירדן)
• מצדה

לכל המבצרים מכנה משותף:
הם שוכנים במדבר, בפסגות תלולות, מבודדים מסביבתם, פסגתם כחרוט קטום, בראש הנישא – ארמון מפואר וסביבם מערכת מים מרשימה.

אלכסנדריון מוקמה בנקודה שולטת על מרחב עצום באזור בו בקעת הירדן צרה יחסית וסמוך לצומת דרכים (דרך הבקעה והדרך העולה בנחל תרצה לכוון שכם).
המקום היווה זירה להתגוששויות בלתי פוסקות של מלכים החשמונאים עם גורמים חיצוניים וזה עם זה.
יש חוקרים שסוברים כי בדומה להרודיון – המצודה נבנתה גם כמתחם קבורה (מוזוליאון) לאלכסנדר ינאי.

הורדוס שיקם את המבצרים ואף הוסיף את הרודיון ששימשה כארמון קייט וכמקום קבורתו.
תקופת הורדוס ועד המרד הגדול הייתה תקופת שקט יחסי והמקום התפרסם כתחנה השניה
בשרשרת התחנות בהן הודלקה משואה המודיעה על התקדשות החודש :

"בראשונה היו משיאין משואות.משקלקלו הכותים, התקינו שיהיו שלוחין יוצאין, כיצד היו משיאין משואות? מכיאים כלונסאות של ארז ארוכין וקנים, ןעצי שמן, ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה, ועלה לראש ההר ומצית בהן את האור. ומוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את חברו שהוא עושה כן בראש ההר השני, וכן בראש ההר השלישי. ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגריפִּינא, ומגריפִּינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד (את המשואה) עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש." 
משנה,מסכת ראש השנה, פרק ב` משנה ד

זיהוי התחנות נתון לפרשנויות רבות.
הר המשחה – מוסכם על כולם כי הוא הר הזיתים
סרטבא – היא נשוא ענייננו אם כי יש שזיהו אותה ממערב לכאן. יש לציין כי אין קשר עין בין הר הזיתים לסרטבה וכנראה היו תחנות ביניים.
גריפינא - כוכב הירדן אך יש הסבורים כי נמצאת בגלעד
חוורן - בדרום הגולן
בית בלתין - על פי התלמוד הבבלי מזוהה עם הר בירם בעירק או הר גבוה שהיה לפני פומבדיתא

אם גם לכם, כמוני , נוח ליותר לקלוט מידע בטבלאות, הנה טבלה ובה קיצור תולדות המקום:

 
שנה
 
ארוע
הערות
100 לפנה"ס לערך
אלכסנדר ינאי מקים המצודה
אין ידיעה כתובה על כך
76 לפנה"ס
אלכסנדר ינאי מת
 
סברה שנקבר כאן
69 לפנה"ס
שלומציון אלכסנדרה (אשתו ) לא מוותרת על המקום ושומרת אוצרותיה
ויתרה לטובת בניה על שאר המצודות ושמרה על אלכסנדריון, הורקניה ומכוור
63 לפנה"ס
אריסטובלוס השני בן שלומציון מתבצר כאן מפני אחיו הורקנוס השני.
פומפיוס נחלץ לטובת השני והורס המקום
 
57 לפנה"ס
אלכסנדרוס השני בן אריסטובלוס משקם המבצר אך מובס בידי גאביניוס הרומאי ונקבר במקום
כאן חדל המקום לשמש את השושלת החשמונאית
38 לפנה"ס
פֵרוֹרָא אח הורדוס משקם המבצר
 
 
30 לפנה"ס
הורדוס כולא כאן את מרים אשתו ואת אמא בעת שיצא לפגישה עם אוגוסטוס
את בניו ממרים רצח וקבר כאן
 
15 לפנה"ס
הורדוס מארח כאן במסע תענוגות את מארקוס אגריפא משנה הקיסר וחברו
 
סוף תקופת בית שני
ימי שלום. המקום משמש תחנה להדלקת משואות
 
66-73 לספירה
המרד הגדול
 
אין ידיעות על הנעשה כאן. בשאר המבצרים התבצרו מורדים.
 
 
מקור השמות:
להר הנישא שלנו שני שמות: "סרטבה" ו"אלכסנדריון"

מקור השם סרטבה אינו ידוע. וילנאי מביא סברה כי יש כאן מיזוג המילים "שר צבא" והכוונה לשר צבא ה` שהופיע לפני יהושע בעת המצור על יריחו שמדרום לנו.
שם זה כאור במשנה בהקשר הדלקת המשואות.
יש  נסיונות בלתי ברורים לזהות מקום המכונה סרטן עם העיר המקראית צרתן אשר שכנה ליד אדם יהשע ג` ט"ז ("..וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם ... הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן...)


אלכסנדריון – על שם בונה המצודה אלכסנדר ינאי אם כי על פי סברות מסוימות הייתה זו אשתו שלומציון אלכסנדרה המונצחת כאן.
את התואר "מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" נתן לאלכסנדריון יוסף בן מתיתיהו בתארו את הימלטות אריסטובלוס לכאן (תולדות א` ו`)

שמות ישובים ואתרים בסביבה קשורים להיסטוריה של האזור
• משואה - על שם המשואות שהודלקו בראש ההר שממעל ליישוב
• פצאל - כשם אחיו של הורדוס
• שלומציון - כשם המלכה אלכסנדרה (מרכז אזורי בבקעה)

חקר ארכיאולוגי
החוקר הגרמני צ`וקה היה הראשון שזיהה את המקום עם אלכסנדריון בשנת 1866. אנשי PEF הבריטים מיפו את מערכת המים בשנת 1874.
לאחר מלחמת ששת הימים נערך סקר באזור ובשנות השמונים של המאה הקודמת נערכו שתי עונות חפירה ועונה שלישית קצרה. שוחחתי עם פרופסור יורם צפריר, מבכירי ומוותיקי הארכאולוגים בארץ, שחפר בעצמו במקום. שאלתי אותו כיצד לא חפרו יותר במקום מרשים זה. הנה תשובתו האמיצה והמפתיעה: "האפשרות לחפור ולשחזר במקום מחייבת הסרה מוחלטת של האתר, יצירת תשתית ובנייה מחדש, זאת כיוון שהייתה במקום "גלישה" – אולי ברעידת האדמה המפורסמת של 363 אחרי הספירה – זמן רב לאחר שאתר ניטש. אני הייתי בין אלה שהתנגדו למעשה "ציוני" זה כיוון שהאתר מרשים כל-כך וייחודי גם בחורבנו ואין הצדקה לקלקל את יופיו בנימוקים (מפתים כלשעצמם) של סקרנות מדעית ו"פיתוח תיירי". 
זה המצב כיום, אך יתכן שכפי שאהוד נצר מצא לאחר מחקר של שנות דור את קבר הורדוס, ימצא כאן יום אחד קברו של אלכסנדר ינאי...

ראש הסרטבה
בפסגה ניתן לראות שרידי חומות מצודה. במדרונות בורות מים חצובים. למרות שלא נערכה כאן חפירה מקיפה – הסברה היא כי הביצורים הם מהתקופה החשמונאית ולא ההרודיאנית. סיתות השוליים בארבעת הצדדים והשארת זיז מרכזי בולט אופייני במזרח הההלניסטי. בימי הורדוס עודן הסיתות כפי שניכר בבסיס ארמונו בירושלים ובכותל המערבי.
הפסגה עצמה קטנה ורוחבה 30-40 מטר. בולטים בייחודם עמודי פינה בעלי חתך לב שניתן לראות במבנים מהתקופה ההלניסטית (אלכסנדריה), הרומית (שומרון, גמלא) והביזנטית (כפר נחום).

 

עמוד בחתך לב. התמונה באדיבות ערן פלד - טייל מושבע וצלם מעולה...

בראש ההר הסביר לנו ברסטל מסביר לנו את משמעות "שעיר לעזאזל" לפי השערת פרופסור אשבל המקום שימש כמקום ההשלכה בזמנים שבהם ניצב אהל מועד בשילה.

 

הנוף הנשקף מהפסגה נשאף עמוק פנימה והוא אולי הזכרון החד ביותר מהמקום מעבר לחווית מסע ההתקרבות וההעפלה. משמאלנו הבקעה הרחבה החודרת מזרחה לעבר שכם ובליבה נחל תרצה שם אצבע הג`יפטליק חודרת עד סמוך לכביש הבקעה, מולנו הרי הגלעד, למרגלותנו אנדרטת הבקעה והנוף נפרש דרומה עד אזור יריחו.
גם המבט מערבה לשיפולי השומרון מרשים ביותר.

 

 

פה צריכה לבא תמונה של הסיירת שנשארה למרגלות ה"צ`ופצ`יק"...לאבטח...

מערכת המים
מקור המים העיקרי הסמוך הוא עין ג`רוזיליה.
למבצר מובילה אמת מים המגיעה ממזרח מרכס ראס קוניטרה. האמה אספה מי נגר עילי שזרמו על השלוחות. הקטע המרשים ביותר הוא הסיפון החוצה את האוכף הנמצאה קילומטר אחד ממערב לסרטבה. זהו צינור שבקצהו האחד ירדו המים ובקצהו השני עלו על פי חוק כלים שלובים (כבר אז צייתו לחוק זה...). מערכת כזו הייתה מקובלת בתקופה ההלניסטית. הרומאים לעומתם העדיפו לחצות עמקים באמות גבוהות הנישאות על קשתות או על תעלות ו/או מנהרות השומרות על קו גובה אחיד למעט שיפוע מזערי. לפיכך ההערכה שגם המערכת אותה אנו רואים כאן היא מהתקופה החשמונאית ולא ההרודיאנית.

 

המסע חזרה
ניתן לרדת בשביל האדום לכיוון דרום בדרך משובשת (המוגדרת לירידה בלבד). אנו לא בחרנו בדרך זו - החלנו במסע חזרה בשביל השחור בו באנו. בהמשך השביל מצטלב עם שביל המסומן ירוק (מספר 5537) הפונה דרומה לודי אל אחמר ומוביל עד אנדרטת הבקעה. החלטתי לגוון את הדרך ולבחור בה כמוצא. המפה לא סיפרה את שצפוי בדרך. לאחר כמה קילומטרים התבררה הדרך כמשובשת ביותר ובה קטעים מסוכנים של שיפועי צד. בכוחות משותפים כמו בימים הטובים – צלחנו את המכשולים – אך בדיעבד כמובן שאין לבחור בציר זה אלא אם תתבצע בו הכשרה הנדסית.
שלחתי לועדה לשביל ישראל בקשה לעדכן את הקשיים בציר במהדורה הבאה.

פיצוי ...
הפיצוי הקטן בקטע זה הייתה פנינת טבע מדהימה. שכבות סלע חשופות נטויות בחדות שנחרצו כבסכין על ידי המים על פני השנים. בחריץ – גבים קטנים של גשם שירד לא מכבר ולזה הוסיף העדר שפסע באדישות במדרון הסלעי התלול.

 הפיצוי הגדול היה ברוח הצוות כאן ובטיול בכלל.

מיקום, הגעה, בטיחות:
נ.צ. רשת ישראל חדשה
(מקורב):    קרן סרטבה   667000 / 243800
מיקום: כ-8 ק"מ צפונית מזרחית למעלה אפרים כ- 3 ק"מ מערבית למשואה.
הוראות הגעה: ראו תרשים מצורף
רכב:   רכב שטח בלבד או בהליכה רגלית מאזור אל מוסטרה (שביל מסומן ירוק להולכי רגל מספר 5423)
בטיחות:  האתר נמצא בשטח אש. יש לתאם עם מתא"מ מרכז   5372 / 02-5305042 .
קטעים בדרך משובשים ובעלי שפוע חד. הדרכים עלולות להסחף. יש לנהוג במשנה זהירות.
הערות:  יש לתכנן כך שלא תהייה כניסה לחשכה. המסלול שאנו עשינו ארך 6 שעות. יש להשתמש במפת סימון שבילים מעודכנת (מספר 5-6)
עונה מתאימה: חורף במיוחד אך גם סתיו ואביב
עוד באזור:  מצפה אלון, אנדרטת הבקעה
תרשים סכמטי: מצורף 

מקורות:
תולדות מלחמת היהודים עם רומאים" יוסף בן מתתיהו
"מבצרי-המדבר של יהודה בימי בית שני" , יורם צפריר קדמוניות ח` תשל"ח (1975)
קובץ מקורות ותרשימים בשם זהה בהוצאת ביס"ש כפר עציון
"מדריך ישראל" (ישן) הוצאת כתר. עֵרֵך שנכתב על ידי ספי בן יוסף
"מה יש לראות בסרטבה אלכסנדריון" זאב משל, טבע וארץ י"ב 1970
"בקעת הירדן ומדבר שומרון" , צבי אילן, עם עובד
"פסגות" , עמנואל הראובני, כנרת
"שתי עונות חפירה במבצר סרטבה-אלכסנדריון", יורם צפריר ויצחק מגן, קדמוניות 65 (1984)
"קרן סרטבה ומדבר שומרון", משה רוזנפלד , החברה להגנת הטבע, 1984

 חזרה לאתרים מרכז     חזרה לתפריט ראשי

 


תגובות
1.  קובי  (01/01/2011)
פעם ראשונה שלי באתר. סיקור מקסים!
2.  עומרי  (31/12/2011)
תמונות מעולות עושות חשק תודה רבה
3.  אורי  (29/03/2013)
תודה רבה! החכמתי רבות.
4.  אסף  (13/10/2014)
תודה רבה! כתבה מעולה ושימושית מאוד.
5.  ליאור  (12/10/2016)
אין ספק שאגיע לשם ועכשיו גם עם יותר ידע.
6.  מנשה  (05/05/2017)
פשוט תיאור נהדר