מסתורין על זנב החתול - על רֻגֻ`ם אל-הִירי                   חזרה לאתרים צפון    

בעולם נגיש, מלומד, מעמיק, דיגיטלי וחד... כמה כיף לברוח למקום מסתורי, עמום, לא מוסבר ומעורר מחשבה.
כאן במרחבי הבזלת של מרכז הגולן שוכן אתר ייחודי ומרשים שהוקם לפני כארבעת אלפים וחמש מאות שנה.
בעבודה מאומצת בת שנים סודרו אלפי סלעי בזלת - שמשקלם מוערך בכ 40 אלף טונות (!) - במעגלים קונצנטריים ויצרו צורה שאולי הזכירה לקדמונים זנב חתול. רֻגֻ`ם אל-הִירי  – בערבית "גל האבנים של חתול הבר". השם העברי של המקום הוא "גלגל רפאים" על שם תושבי הבשן הקדומים ככתוב בספר דברים פרק ג` - "וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל-הַבָּשָׁן, מַמְלֶכֶת עוֹג ...... יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים".

המראה הטוב ביותר של האתר הוא מתא טייס או מדאון. באדיבותו של סרגיי דולייה תוכלו גם אתם להנות ממבט על:

 

 Courtesy of Sergey Dolya                                 

השערות רבות הועלו לגבי מהות האתר אך תשובה חד משמעית אין ואולי לא תתקבל מעולם.

אז מה יש לנו כאן בעצם:
מקבץ אבנים היוצר 5 מעגלים חד- מרכזיים: שלושת המעגלים הקיצוניים הם בקטרים מקורבים של 150 , 110, 80 מטר ושני חצאי מעגלים קטנים שבמרכזם מתחם מרכזי וגבוה שאורכו כ- 20 מטר וגובהו כ- 4.5 מטר מעל סביבתו. מעגלי האבנים מחוברים בקירות נוספים במבנה לא קבוע. שרידי ריצוף, באבנים שטוחות נותרו באתר. 
במעגל החיצוני שני פתחים האחד פונה בזוית 58 מעלות מהצפון (צפון מזרח) והשני 140 מעלות מהצפון (דרום מזרח). גל אבנים גדול מונח במרכזו של כל פתח ומנע מן המבקר הקדום מבט על מרכז המתחם.

 Courtesy of Sergey Dolya                                 

המחקר המדעי
חפירות ארכאולוגיות נערכו באתר בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת כחלק ממשלחת הארכיאולוגית לארץ הגשור בראשות פרופסור משה כוכבי. ד"ר יונתן מזרחי שחפר את האתר במסגרת משלחת זו נחשב למומחה העיקרי לנושא. יונתן  חיבר את  עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד על המקום והוא היה ממגלי מתחם הקבורה במרכז האתר תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים.
בכל מקרה מדגיש יונתן כי לבניית המבנה האדיר נדרש קיום מערכת חברתית יציבה וסמכותית. לצורך הבנת היקף הבניה ממחיש יונתן כי נדרשו לבניה 100 פועלים שעבדו שמונה שעות ביום ,שישה ימים בשבוע במשך לפחות שש שנים!

 

באדיבות ד"ר  יונתן מזרחי

משמעות האתר
פרשנויות אפשריות לממצאים היו רבות: מבנה קבורה ענק, מצפה כוכבים פולחני, מקדש לוח שנה חקלאי, מתחם להגנה, מתחם אחסון ואתר הקשור לכוחות על טבעיים.

רמת הגולן ידועה במספר מתחמים קדומים הבנויים מכמויות אדירות של סלעים ("מתחם יצחקי" בצומת המפלים, רכס לביאה ועוד) וכן במבני קבר אופיניים ("דולמנים").
בסביבות האתר מבנים דומים והעובדה שממנו ניבטים הר החרמון, שהילת קדושה ליוותה אותו מתקופות קדומות והר תבור, מחזקת סברה לשימוש פולחני. מאידך לא נמצא במקום מזבחות או עצמות קרבנות.

 Courtesy of Sergey Dolya                                 

חרסים משמשים בדרך כלל אמצעי טוב לתארוך אתרים ארכאולוגיים אך כאן התגלו מעט חרסים ואלו שהתגלו מתפרסים על פני תקופות רבות. במרכז האתר נתגלה בחפירות בשנת 1990 מבנה קבורה ובו תכשיטי זהב. לכאורה נפתרה התעלומה – אך לא. גיל הממצאים מתוארך לסוף תקופת הברונזה – כלומר לפני כ- 3500 שנה – אלף שנים לאחר הקמת האתר המקורי.

באדיבות ד"ר יונתן מזרחי

אחד ההסברים למהות האתר עסק בקשר בין גאומטריית המעגלים לתופעות קוסמיות.  אם נעמוד בשעת הזריחה במרכז האתר ביום הארוך בשנה נראה את השמש עולה מכיוון הפתח הצפון מזרחי. תופעה כזו לא מתרחשת ביום הקצר בשנה בפתח האחר..

מוקד משיכה לטקסים ומדיטציה
המסתורין של האתר והקשרים קוסמיים אפשריים מושכים אליו בודדים וקבוצות למדיטציה וטקסים. בעמדנו במתחם הקבר הגבוה זיהינו מצידו הצפוני של העמק הקטן מבנה מחודד שלא זכור לנו שהיה כאן לפני מספר שנים.
 

 היתכן שקבוצה מסוג זה הקימה מחדש את מרכז האתר?

 

הדרך
המתחם נמצא בשטח אש ולכן הגישה אליו מתאפשרת בשבתות בלבד.
דרך עפר שאינה עבירה לרכב פרטי מובילה אליו. הדרך מתחילה כקילומטר צפונה לצומת דליות על ציר המפלים (כביש 808). לספורטיביים שביניכם – ניתן לחנות את הרכב בחניון דליות וללכת בשביל הגולן – המגיע עד לאתר עצמו – מרחק כ- 2.5 קילומטר לכל כיוון.

 
הערות
בטיחות: המקום נמצא כאמור בשטח אש. ניתן לטייל בשבת התאם לנהלים.
ברמת הגולן שדות מוקשים – יש לנקוט משנה זהירות ולטייל עם מפות סימון שבילים.
תרשים סכמטי מצורף.   תמונה מקורית של רגע הזריחה ותגובות יתקבלו בברכה yoav.avneyon@gmail.com

האתר על רוגום הירי (אנגלית)      האתר של יוני מזרחי

 

 

 חזרה לאתרים צפון    חזרה לתפריט ראשי


תגובות
1.  אלכס  (25/04/2011)
כמה קילומטרים צפונה ישנם עוד מספר צורות שאפשר לראות ב- GOOGLE EARTH. האם מישהו חקר אותם? האם מישהו בכלל שם לב לזה?
2.  יהודה זיו  (10/01/2017)
ליואב שלום. כחבר ועדת השמות הממשלתית- הייתי אני שהצעתי את השם "גלגל רפאים". על שום מה כינו יושביו לשעבר של הגולן את 'גלגל רפאים' בשם 'רוג'ום אל-הירי' (='רוגם [='טוּמוּלוּס'] החתול')? מעגלי אבני הבזלת מסביב לרוגם נראו בעיניהם כחתול, הכורך את זנבו סביב עצמו. בערבית שלושה כינויים לחתול: 'חתולה' (במלעיל!), 'הִירִי' ואף 'קוֹטָה' (שיבוש כינויו בצרפתית – 'גַאטוֹ') – כשהראשון הוא כינויו של 'משלט חתולה', הצופה על שער הגיא מדרום-מערב: בעקבות בניית מסגד 'כיפת הסלע' נתבקש דחף לעליית ערכה של ירושלים – וכך נסללה אף 'דרך העגלות' בין ירושלים ליפו. כדי להגן על היוצאים בה מנתיב ההר הצר אל מרחב השפלה, הוצב משמר חיילים בראש משלט זה – ושמו הערבי, שמשמעותו 'מארב', שופך אור על השם 'חתול' עצמו (בעברית ובערבית), אשר בטרם יזנק על טרפו הוא מתחתל סביב עצמו... בידידות, יהודה זיו
3.  יהודה זיו  (10/01/2017)
ליואב –אחרון-אחרון! מסתבר, כי בגילי המתקדם מתעבה החלודה יותר ויותר, וכך נשמט מעיני עוד תיקון חשוב (ואף אחרון!): מן הדין לנקד את השם 'גִּלְגַּל רְפָאִים', לפחות את מילתו הראשונה (או להביאה מנוקדת, כדי למנוע טעות! בידידות, יהודה זיו
4.  יצחקי גל  (21/02/2017)
כדאי להזכיר שהאתר נתגלה על ידי חוליית שמריה גוטמן בסקר הארכיאולוגי ב-1967, [בה השתתפתי.]
5.  אלי סט  (07/02/2018)
יצחקי צנוע, לכן הוא לא מספר על עצמו. יצחקי הוא שגילה (במסגרת אותו סקר) את "מתחם יצחקי" (ליד צומת המפלים) והוא ש שאמר "זו גמלא" כשראו בפעם הראשונה את המקום
6.  יצחקי גל  (15/05/2019)
ליהודה ויואב תודה, חיפשתי מי היציע את השם "גילגל רפאים" זהו שם נפלא בעיני.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.