עת הפרג האדום     חזרה לאתרים מרכז
זיכרון ה"מלחמה הגדולה"               

היה זה בעיצומה של האינתיפדה הראשונה. העיר עזה.
אבן נזרקה עלי מהסמטה. אתה יודע איך זה מתחיל – אבל לעולם לא תדע איך יגמר.
המרדף מתחיל. אני קצין מילואים משוכפץ ומאובזר. הוא נער ארך רגליים המכיר כל פינה במרחב בו גדל.
רצים.
למרבה הפלא אני מתחיל להדביק את צעדיו. מגיעים לגדר גבוהה והוא כאיילה מדלג מעליה. כשהצלחתי גם אני להיות כבר בצד השני הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה – אבל אני הייתי בהלם מוחלט.
בשולי עיר מאובקת, מאובנת, עשנה וסוערת נחתתי לגן ירוק ומטופח להפליא - גן עדן ממש - לפחות לאלפים שסבבו אותי...
"ברוך הבא לבית העלמין לחללי חבר העמים"  לא אמר איש.

   ***


 

המסורת הבריטית היא לקבור את חללי המלחמות בארץ נפילתם ולכן  קבורים במעל תריסר בתי עלמין בישראל ובשטחים כ- 17 אלף חללי מדינות חבר העמים – רובם המוחלט בריטים ומיעוטם הודים, אוסטרלים וניו-זילנדים.

הנה נתונים מתומצתים:

 

מסורת ההנצחה החלה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתי עלמין ירוקים, מצבות אחידות ואנכיות. על גבי המצבות פרטים אישיים מינימליים, משפט קצר וסמלי היחידות השונות.

במדינות חבר העמים ובמיוחד בבריטניה - נהוג לענוד על הדש פרג אדום לעיתים כבר מספר שבועות טרם ליום הזכרון.

מנהג זה נובע משיר שכתב בשנת  1915 רופא צבאי קנדי, סגן אלוף ג׳ון מק`קרי, לאחר שהיה עד למותו של חברו, סגן אלקסיס הלמר, יום לאחר שציין את יום הולדתו ה-22.
הפרגים צמחו בשדות הקטל הקשים ביותר בפלנדריה (בלגיה).

בשדות פלנדריה - In Flanders Fields
 
בפלנדריה פורחים פרגים
בין מצבות, טורים טורים,
ציון זכרנו; במרום
צפור תפגין שמחה ורון
לא תישמע בין רעמים.

מתים כעת. אתמול עומדים
חיים, מול שחר משתאים
אהבנו, אהבונו, דום
בפלנדריה.

ריב את ריבנו באויבים:
לך ביד רפה מוסרים
לפיד; שאהו בגאון.
אם בנו המתים תבגוד
ניעור, אף שפרגים עולים
בפלנדריה

ב- 18 בנובמבר 1918 הסתיימה רשמית מלחמת העולם הראשונה. במשך שנים נערך טקס הזכרון ב- 11.11 בשעה 11:00 (קל לזכור..) אך מאז מלחמת העולם השניה הוא מתקיים ביום ראשון הסמוך למועד זה. חלק ממדינות חבר העמים מקיים צפירת דומיה בת שתי דקות. זכור לי כי בלימודי הבנת הנקרא באנגלית בתיכון תרגלנו סיפור על מבריח חסר מזל שניסה להבריח עשרות שעונים בגבול - אך הדממה שהשתררה עקב הצפירה ממש באותה עת בה עבר את מחסום הגבול - הסגירה אותו לפקידי המכס.


ביום ראשון הסמוך ל- 11 בנובמבר בכל שנה מתקיים ברמלה טקס זכרון בבית העלמין לחללי בנות הברית. לטקס מגיעים וטרנים, דיפלומטים במיטב מחלצותיהם וברקע נגן חמת חלילים סקוטי. יש משהו הזוי למדי במשמר כבוד של צה"ל בבית קברות המאכלס בעיקר נוצרים על רקע מסגד מקומי...
 

 

בין החללים גם לוחמים יהודיים שרובם קבורים בחלקה נפרדת.

בין הקבורים כאן כמה אנשים עם סיפור חיים (או מוות..) מעניין:
סרן ניל פרימרוז – בנו של ראש ממשלת בריטניה ושל חנה דה רוטשילד שנפל בקרבות אבו שושה (תל גזר) בשנת 1917
טוראי בשם הארי פוטר שנהרג בחברון שנת 1939 בידי ערבים עת המרד הערבי הגדול
שני הסרג`נטים הבריטים – מרטין ופייס - שנתלו על ידי האצ"ל בנתניה בשנת 1947 ועוד.

אתם מוזמנים לקחת פסק זמן ולהגיע לביקור להפוגה מרגשת ומעוררת מחשבה - ולרשום ביומן את הטקס ביום ראשון - 10 בנובמבר 2019 בשעה 10:30 (בבית העלמין בהר הצופים בירושלים: יום קודם בשעה 09:00).

הנה תרשים הגעה:


 

חזרה לאתרים מרכז        חזרה לתפריט ראשי  


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה
© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.