תמונה לכרטיס הביקור  או  אֻם אל-קַנַאטִר                חזרה לאתרים צפון    

באיזו תמונה תבחרו לעטר את כרטיס הביקור שלכם?
כמורה דרך חיפשתי תמונה שתייצג ערכים שבתחום עיסוקי.
בחרתי בכותרת מעוטרת עשוייה בזלת שנמצאה באתר מרתק במורדות הגולן המשתפלים לכנרת.

בעיני התמונה והסיפור שמאחוריה מייצגים מורשת, חקר העבר, סיפור אישי ואסתטיקה.


מצריך הסבר. אז הנה זה בא:


מורשת
לאחר חורבן הבית השני ובמיוחד לאחר מרד בר כוכבא עבר מרכז הכובד של העם היהודי לצפון הארץ. הסנהדרין נדדה לגליל. בשלהי התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית החלה פריחה תרבותית וכלכלית: נחתמה המשנה, נכתב התלמוד הירושלמי (בטבריה – למרות שמו..) ועשרות ישובים יהודיים זכו לעדנה.
ברעם, גוש חלב, מירון, כבול, טבריה ועוד אכלסו קהילות יהודיות פורחות וברובן נבנו בתי כנסת מפוארים. בגולן שהיה מבחינה הלכתית חלק מהגליל קמו ישובים יהודיים כמו קצרין, כנף, נוב, חספיה ועוד.  ערים מסויימות היו מעורבות ליהודים ונכרים: ציפורי, בית שאן וגדר.

 
מקור: אטלס גאוגרפי הסטורי של ארץ ישראל הוצאת מטכ"ל-קצין חינוך ראשי (לא מצויינת שנת הוצאה)
בירוק- ישוב יהודי,  באדום – נכרי,  בכחול - מעורב

אחד הישובים – שאינו מופיע במפה הנ"ל - התפתח בסמוך למצוקים של נחל סמך שבמרכז הרמה. זהו הגדול בנחלים באזור והוא מנקז שני ערוצים – הדרומי שבהם הוא נחל אל על. בעלי הדמיון מכנים היום את הנחל "הגרנד קניון של הגולן".
ממקומו של הישוב נוף נפלא על הכנרת ועל הגליל התחתון המזרחי.
שמו המקורי של הכפר שלנו אינו ידוע. הערכה אחת מציעה את הישוב קַמָטִרְיָא הנזכר בתלמוד.
במאה השישית לספירה בנו תושבי הכפר בית כנסת מפואר. שני פתחים הובילו למבנה – מדרום וממערב. ספסלי אבן הקיפו את כתליו הפנימיים ובחלקו הדרומי ניצבה היכלית ארון קודש מפוארת עשויה אבן בזלת שהתנשאה לגובה של יותר מחמישה מטרים. בית הכנסת הכיל שפע עיטורים ובניהם מנורות שבעה קנים - הסמל היהודי המובהק ביותר.

המבנה התנשא לגובה שתי קומות והוא קוּרָה בגג גמלוני מחופה רעפי חרס.
מה היה מקור העושר של תושבי הכפר המרוחק יחסית ממרכזי המסחר? על כך ינסו חוקרים לענות שנים רבות אחר כך.

בשנת 749 לספירה , כמאה וחמישים שנה לאחר בנייתו, חרב בית הכנסת והישוב כולו ברעש אדמה אדיר המכונה "רעש שביעית" (מתואר בכתבים יהודיים שחל בשנת שמיטה). ברעש זה חרבו גם בית שאן, טבריה, סוסיתא, כפר נחום ועוד. מאז ועד סוף המאה העשרים עמד בית הכנסת בשממונו.

בשל היות האתר מבודד יחסית נותרו רוב האבנים בשטח ולא נשדדו ובכך יצרו הזדמנות נדירה לארכאולוגים לנסות ולהרכיב כבעבודת "לגו" את המבנה שקרס.


מקור: משה הרטל - חידושים בארכאולוגיה של הגולן - כנס החברה הגאולוגית 2004

חקר העבר
באביב 1884 עשה דרכו מדינאי והרפתקן בריטי במעלה נחל סמך. לורנס אוליפנט הנוצרי - ידיד העם היהודי ופטרונו של נפתלי הרץ אימבר מחבר התקווה – עסק בחיפוש נתיב למסילת רכבת שתחבר את ארץ ישראל והחורן.
בספרו "חיפה" כותב אוליפנט:
"..השיח`, מורה הדרך שלנו נעלם לפתע מתחת לשיפולי הרמה. רדפנו אחריו ומצאנו אותו נחפז במורד תלול של מצוק בזלתי...ניצבנו במרומי שפתו של ואדי סמכּ`...לאחר שהקפנו סלע בזלת עצום שניצב שם, נתגלה לעיננו מחזה משובב-נפש ומדהים ביופיו. כאן, באתר מבודד ולא נגיש שהוד קדומים חופף אותו תחבלו הקדמונים והקימו בימים קדמונים מקום מקלט מסותר ומקסים, שכן נתברך בדבר החשוב ביותר כדי להרבות יופי ונועם – מעיין שופע מים קרירים. מימיו הזכים כבדולח זרמו אל בריכה מלבנית, שוקטת וקסומה, שעמדה למרגלות סלע זקוף, גדול ושחור. מן הסלע הזדקרו שתי קשתות גדולות.
השיח` הפגין קוצר רוח ...לדבריו נקרא המקום אֻם אל-קַנַאטִר שתרגומו "אתר הקשתות".

הנה שרטוט שערך במקום חוקר נוסף בן המושבה הגרמנית בחיפה - גוטליב שומכר - שנשלח לאזור על ידי אוליפנט:

 

מקור: "הגולן" מאת גוטליב שומכר הוצאת "אריאל"

והנה אבן ראשה בראש אחת הקשתות הנאבקת בכוח הכובד (מאז כתיבת הפוסט הקשת שוקמה)


אך התגלית החשובה יותר חיכתה לאוליפנט בסמוך:
"בריחוק כמאה יארד משם ניצבה חורבה שהיו בה ארבעה קירות הרוסים. הם התנשאו לגובה שבע רגליים ..הקיפן שטח...ובו נערם תוהו-ובוהו של עיי מפולת. ברור היה לעין כי ידו של רעד אדמה הייתה בדבר. מתוך המהפכה הזדקרו שישה עמודים..ואבנים מחוטבות ענקיות...טיב החיטוב שעליהן העיד על ארכיטקטורה יהודית. מיד החלטתי כי מצאתי כאן...חורבות של בית כנסת יהודי עתיק שנבנה כנראה במאה הראשונה או השניה לספירה....
..אני רואה באתר החורבות של אֻם אלקַנַאטִר את מיטב התגליות שגיליתי עד היום, ולדעתי ראוי הוא מאוד לעוד ביקור ולבדיקה מדוקדקת."

אוליפנט לא שֵער שיחלפו כמאה ועשרים שנה עד בדיקה מדוקדקת שכזו.

במאה העשרים ניצב בסמוך לחורבות בית הכנסת כפר סורי קטן בשם אל-מנשיה. כמו כפרים קטנים אחרים בגולן – ניטש כפר זה מיושביו בעקבות מלחמת ששת הימים. המבקרים הראשונים יכלו לראות כי בבתי האבן הדלים משולבים בשימוש משני פרטים ארכיטקטוניים יפיפיים מבית הכנסת הקדום.

באדיבות ירח פארן


סיפור אישי
לא שלי. של "ישו".

מאז שנת 2003 מזוהה יותר מכל עם החפירות באתר יהושע דריי המכונה בפי כל "ישו".
מעצב פנים בהשכלתו הפורמלית, נמשך "ישו" יותר אל הארכאולוגיה ואל עולם אמצעי יצור חקלאיים קדומים. לאחר שחזור בתי בד, גתות, טחנות קמח ועוד התגלגל אל הפרויקט המורכב והמאתגר שבמורדות הגולן.
תחילת החפירות כאן היא תוצאה של יוזמה של הארכאולוג ד"ר חיים בן-דוד שזכה לתמיכה נלהבת של שר התיירות דאז רחבעם זאבי – על שמו כונה האתר תקופה מסוימת "קשתות רחבעם".

"ישו" הביא איתו רוח יצירתית וחשיבה לא שגרתית. באתר מיושמות שיטות חדשניות הכוללות סריקה דיגיטלית של כל האבנים, החדרת שבב אלקטרוני לזיהוי לכל אבן והבולט מכל – הבאתו של עגורן צהוב ענק בעזרתו משונעות האבנים הכבדות ומבוצע השחזור. 

באדיבות אברם גרייצר

העבודות בשטח מתנהלות מאז שנת 2003 ובכל ביקור במקום אני מבחין בשינוי. הנה הצעת שחזור של בית הכנסת  כפי שנראה במקור (מבט מדרום מערב לצפון מזרח):

באדיבות יהושוע דריי ואילנה גונן

ההערכה היא כי בית הכנסת נבנה במאה ה- 6 לספירה וזאת על סמך מטבע זהב של יוסטיניאנוס הראשון אשר נמצא במקום ביחד עם עוד כ- 4000 מטבעות ברונזה. המבנה הוקם ככל הנראה על גבי מבנה קדום יותר -  כנראה מהמאה הראשונה או השנייה לספירה.

ומה לגבי מקורות ההכנסה של הקהילה שחיה כאן?
בתחתית הבריכות שליד המעיין הסמוך נמצא חומר גירני מיוחד שעבר תהליך מסוים. ההשערה היא שביישוב התמחו ביצור חומר הלבנה לבגדי פשתן. בגדים מחומר זה נחשבו יוקרתיים ויקרים.

בביצוע העבודות בשטח השתתפה גם הארכאולוגית אילנה גונן. החפירות מתבצעות בחסות מדעית של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן והמכללה אקדמית כנרת.


אסתטיקה
בבניית בית הכנסת הושקע מאמץ אדריכלי ואומנותי מרשים. מספר פריטים מפתיעים למדי. כך לדוגמה ראש האריה המעטר את הקשת שמעל הכניסה המערבית.  עיטור אריה נוסף תועד לפני יותר ממאה שנה על ידי גוטליב שומכר אך הוא נעלם.
המצאות פסלים מסוג זה בבתי כנסת עשוי לעורר תמיהה אך ידוע כי בתקופה הביזנטית (בה נבנה בית הכנסת) הייתה השפעה אומנותית ואדריכלית של הסביבה הלא-יהודית (בבית הכנסת בחמת  בטבריה מופיע גלגל מזלות ובמרכזו הליוס אל השמש). השפעות אלה אינן מצביעות בהכרח על השפעה תאולוגית. בבית הכנסת בבית אלפא מופיעים בפסיפס שני אריות שואגים משני צידי ארון-הקודש. האריה סימל את כוחם של שומרי התורה ויש המסבירים כי האריה מסמל את התפילה להחזרת מלכות שמים כמלכות יחידה בעולם.

בחזית הדרומית החיצונית של בית הכנסת נמצא בסיס עמוד ובו אריה טורף בעל חיים מפריס ותרנגול צופה בהם מצד. נראה כי פריט זה שייך למבנה הקדום יותר עליו הוקם בית הכנסת וכי הוא לא היה גלוי למבקרים.

כפי שראינו בעיטור ששולב במבנה הסורי - גם נשרים ודורסים אחרים היו דימויים נפוצים בבתי כנסת בגולן. דימוי יהודי חד משמעי הוא כמובן מנורת שבעה-קנים. בבית הכנסת נמצאו חריתות ותבליטים של שש מנורות כאלה.

 

אפילוג
אז נחזור לכרטיס הביקור. מורשת, חקר העבר, סיפור אישי ואסתטיקה.

אומרים שהתמונה צריכה לדבר בעד עצמה. לפעמים צריך לעזור לה.
הנה העמוד ובראשו הכותרת שאהבתי במיוחד:

 

מקורות ומידע נוסף:


גישה וביקור באתר
בספטמבר 2018 בסוכות נפתח האתר באופן רשמי לביקורים בתשלום. האתר פתוח כל ימות השבוע כולל בשבתות. פרטים בעמוד הפייסבוק של "עין קשתות" שהוא שמו החדש של האתר או באתר עין קשתות 

הכותרת "שלי" הוצבה בשביל הכניסה לאחר בין החניה למרכז המבקרים. האתר ישמש גם לארועים פרטיים (כמו חגיגת בר-מצוה שכבר התקיימה במקום). מהנהלת האתר הובטח לי כי כל האירועים הפרטיים יהיו לאחר שעות הפעילות הרגילות ולא יפגעו בהנאת המבקרים.

האתר נמצא ממערב לקיבוץ נטור שבמרכז רמת הגולן. כמה מאות מטרים לפני הכניסה לקיבוץ ישנו כביש המוביל לאתר עצמו.

  

תמונות מינואר 2012 - הונחו קורות אבן על גבי העמודים הפנימיים, התקדמה מאוד הקמת היכלית ארון הקודש.

ולקינוח עוד מבט אווירי מוגדל באדיבות אברם גרייצר:

 חזרה לאתרים צפון    חזרה לתפריט ראשי   


תגובות
1.  אחאב  (20/09/2011)
יופי של כתבה פינה קסומה לטיול עומק בדרום הגולן
2.  דני הרמן  (20/09/2011)
כתבה יפה! על אחד האתרים האהובים עלי :) וידעת שחיים בן-דוד קרוב שלי? ושלאבא שלו היה תפקיד מפתח בפריצה למחנה הבריטים בעתלית?.. תשאל אותו על הסיפור המופלא הזה פעם הבא שאתה פוגש אותו.. ושנה טובה!! דני
3.  אייל ניומן  (20/09/2011)
כתבה יפה מתאימה לכבוד השנה החדשה ישר כוח
4.  אפרת אסף  (20/09/2011)
יופי של כתבה. הנושא ובית הכנסת והעבודה עליו מוכרים לי אך הצלחת להציג זוית ראיה ייחודית ומעניינת. כרגיל. אפרת
5.  אפרת תוסייה-כהן  (20/09/2011)
יישר כח!! יואב. איזו כתבה מעניינת כתבת ובחירה מקורית לברכת ראש השנה. משמש השראה ומעורר רצון לטייל גם שם.
6.  מרדכי  (20/09/2011)
יישר כח ובכל זאת גם ברכה מסורתית שנה טובה ומתוקה
7.  אבי נבון  (20/09/2011)
תודה על הכתבה . קצרה מדי, לטעמי. כל שם וכל מושג ראוי לפירוט וכתבה נפרדת. אתר מרתק וכתבה מעניינת. נתראה בכנס העמותה למורשת מלחה"ע ה-1 בירושלים ב-24.10
8.  מילמן  (20/09/2011)
מפליא איך מאחורי כל אבן במדינה הקטנה שלנו,יש סיפור היסטורי , ישר כח , ושנה טובה
9.  דורון מהנגב  (20/09/2011)
הי יואב, הזדמן לי לפגוש את ישו ואת עבודתו המדהימה באום אל קנטר, (האם לא יותר נכון - אום אל קנטיר?) באמת שווה ביקור שנה טובה
10.  זאב הולין  (21/09/2011)
יואב! הכתבה מרתקת, כמו תמיד אין כמוך!
11.  חיים  (21/09/2011)
כל הכבוד
12.  יהושע לביא  (21/09/2011)
מרתק
13.  יוסף קליין  (21/09/2011)
מרגש
14.  יוחאי כורם  (21/09/2011)
גם אני עוקב בדריכות אחר החפירות והתקדמות השחזור. אחד המקומות היפים בגולן. נעים לקריאה. תודה
15.  איריס זרטל  (21/09/2011)
יופי של כרטיס - רעיון מקסים, ברכה מאתגרת וכתבה מעניינת. למרגלות האתר נמצא אחד ממסלולי שביל הגולן שעובר בנחל סמך. שנה טובה לכולם
16.  אריאלה צוקר  (21/09/2011)
כתבה ומצגת מרתקת ומעניינת! יישר כוח ושנה טובה!
17.  ראובן  (21/09/2011)
יישר כוחך על כתבה מעניינת ,קולחת וצבעונית ועל עצם הבחירה במקום. הצלחת לרענן דברים בחן ובאסתטיקה כדרכך. וכן שלוחה ברכה לחיים בן -דוד שקבל מינוי ותואר אקדמי של פרופסור בחודשי שנה טובה לך ולכל בית ישראל
18.  יעקב גרזון  (21/09/2011)
כתבה מעניינת עם תעוד של תרשימים וצילומים, נוסיף לזה את הפריחה הסתוית בקרוב, הכוללת חלמנויות, כרכומים, סתוניות, שנמצאים שם במדרונות, בודאי אהיה שם בקרוב. תודה.
19.  מאירה  (21/09/2011)
כתבה מענינת ביותר יישר כח לעושים במלאכת השחזור, וכל הכבוד לך שמיידע אותנו על אתרים מענינים בארצנו הקטנטונת שנה טובה ובריאות טובה
20.  משה מאירי  (21/09/2011)
למרות קוצר היריעה,כדאי להוסיף גם את הסיפור על תעלת ההטייה הסורית שעוברת במקום,כולל הגשר היפה שהסורים בנו על ערוץ הנחל.
21.  עמי אילן  (21/09/2011)
ליואב הרבה תודות ואיחולים לשנה חדשה עם הרבה גילויים חדשים גם בשטח וגם בנשמה. כותרת העמוד שבחרת מיוחדת במינה ולא שגרתית. החלק העליון שלה עם מוטיב נבטיוהתחתון עיטורי ומאד מיוחד!אתך לאורך כל הדרך
22.  אורי נוה  (21/09/2011)
ייתי במקום 6 פעמים במהלך 25 השנים האחרונות והשנה השתתפתי בכנס הארכיאולוגי הראשון במכללת קצרין בו הציג ישו מצגת מדהימה של שלבי הבינוי מחדש האם תוכלו להפיצה במייל או לשלוח אותה אלי במייל או על גבי דיסק כתובתי רח ברקת 26 תד 374 שערי תקוה 44810
23.  יצחק רן  (21/09/2011)
ליואב שלום, בחירתך נהדרת, הייתי במקום כמה פעמים, ונהניתי לראות כיצד העבודה מתקדמת. נקווה שבמהרה נזכה לראות את ביהכ"נ בתפארתו. כה לחי ושנה טובה
24.  אברהם סבן  (22/09/2011)
מענין מאוד! כל הכבוד ל"מגלים" תןדה! א.ס
25.  עמית מנדלסון  (22/09/2011)
תודה על הסקירה המושקעת והמעניינת!
26.  sami ohayon  (22/09/2011)
מרשים מאוד איפה המעיין?
27.  אמנון זו-ארץ  (22/09/2011)
שלום יואב. היכרותי אתך היה בפענוח הכתובות היהודיות במערה בדרום איטליה בעקבות המצגת הנפלאה שהפצת אז. היום , אחרי מספר פעמים שביקרתי באם אל קנטר אני נהנה מהמצגת הנפלאה שלך. יישר כוח. אמנון זו-ארץ
28.  אריה תוסייה כהן  (22/09/2011)
מצטרף לדברי אפרת. שנה טובה לך ולעדי
29.  דוד קאסוטו  (22/09/2011)
טוב עשיתם שהבאתם את הסיפור, אך חבל שלא צירפתם תמונות תקריב, חוץ ופנים של בית הכנסת ובעיקר של ארון הקודש המרשים והמשוחזר להפליא ראוי אפוא להשלים ברכות דוד קאסוטו
30.  איתן בורשטיין  (22/09/2011)
מאמר מאלף,השילוב בין שברים ושבבים מרתק. יואב,תודה ושנה טובה.
31.  אלישע צורגיל  (23/09/2011)
יישר כח! יואב. אכן עוד כתבה מעניינת על מקום בו בקרתי מספר פעמים עם חוה רעייתי שהיא בת עין גב והגולן מושך אתה במיוחד. בחירה מקורית לברכת ראש השנה.
32.  בן יענקל הלייש  (23/09/2011)
סקירה יפה ומלבבת אבל יש בה שגיאונת: האבן עם האריה הטורף (לביאה?) איננה מהמקום הזה ונראה כי הובאה מאתר פולחני של עבודת אלילים
33.  יצחק בן חורין  (24/09/2011)
כתבה מעניינת מאד, בתור חייל שנלחמתי על כיבוש הרמה במלחמת ששת הימים. הערה תחילה לא ידעתי לקרוא את כרטיס הביקור שלך הוא התחבר לי יותר מדי עם יהוה תמונה לכרטיס הביקור אני מציע לך להפריד Yoav-View במקרה זה הצמצום מחטיא את המטרה.
34.  יואב אבניאון  (24/09/2011)
תודה לכל המגיבים. שנה נפלאה לכל
35.  עמוס שבואלי  (25/09/2011)
יפה, מעניין ואפילו מרתק. הוספנו סימון על גבי המפה לטיולי ארץ ישראל. תודה ושנה טובה.
36.  איציק מאיר  (01/10/2011)
כייף לעקוב אחרי העבר ובעזרת טכנולוגיה עתידנית להביא את המבנה להווה.
37.  עודד עמבר  (21/09/2012)
היום כשנה לאחר פרסום הכתבה הוב במקום שלט עם השם ״עין קשתות״ ראוי שהשם יתקבל כשם הרשמי של אתר מופלא זה.
38.  מתעניין  (16/11/2015)
מדהים מדהים מדהים הלוואי שהיו עוד הרבה פרוייקטים כאלו והכי מעניין מה ההתקדמות נכון להיום כמעט 2016
39.  איטה דן  (05/12/2015)
נפלא לאחל לך חג שמח בחודש שהתפרסם סיום העבודות במקום המופלא הזה שכה היטבת לתאר בכתבה היפהפיה -והוא כל כך אהוב עלי - תודה גדולה
40.  תמי קרני  (02/11/2020)
תודה ויאב על תיאור מרגש וממצה של אתר מיוחד במינו ,למזלנו נשמר והודות לדריי יהיה נראה כמו בימים עברו
41.  חוה רחמן  (30/04/2023)
נהדר. ביקרתי במקום ארבע פעמים, בין השנים 2010 ו-2019. הכיתוב במקום מאלף, והחויה גדולה שבעתיים כשזוכים לראות בית כנסת מפואר שנוצר מגל אבנים.
42.  חוה רחמן  (30/04/2023)
נהדר. ביקרתי במקום ארבע פעמים, בין השנים 2010 ו-2019. הכיתוב במקום מאלף, והחוויה גדולה שבעתיים כשזוכים לראות בית כנסת מפואר שנוצר מגל אבנים.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.