הסבר פניך לתייר                                                                                                  חזרה ל"ועוד" 

"מדוע שונאים אתכם בעולם?
"היכן הר חומה"?
"מהי הקופסה הקטנה על מצח המתפללים בכותל"?
"מדוע אתם לא מאפשרים הכנסת בטון לעזה?"
"מדוע מונפים כאן כל כך הרבה דגלי ישראל?
"על סמך מה אתה מדבר על בית המקדש ראשון?"
"בטוח לנסוע דרך הבקעה לצפון?"
"מתי הוקמה פלסטין?"

"חזקו ואמצו!"
"אתם עם מופלא!"
"הנשיא שלנו צריך להפסיק לכם את הסיוע. ומייד!"
"וואו. לא לזה צפיתי"


אלה חלק מהשאלות והקביעות איתם אני מתמודד....כמעט יום יום.

אם ארצה או לא – מעבר לתג מורה הדרך המוצמד לחולצתי – ישנו תג סמוי "שגריר ומסביר".
הכשרת מורה דרך בישראל כרוכה במאות שעות לימוד, עשרות סיורי שטח ומבחנים בכתב ובעל פה.
את התג הסמוי "שגריר ומסביר" נושא כמעט כל ישראלי מבלי שהוסמך לכך.

בישראל ביקרו בשנת 2010 מעל 3 מליון תיירים – שיא של כל הזמנים. בגראף זה (נתונים עד 2009) מוצגים המבקרים לתקופה של יותר מיום (כ-15% מהמבקרים באים לביקור יום אחד בלבד, האחרים שוהים בממוצע כ-8 ימים)

 מקור: לשכה מרכזית לסטטיסטיקה

 רק לשם קנה מידה:
מספר התיירים הנכנסים (מליונים, 2010)

צרפת     77
איטליה   44
טורקיה   27
ירדן         3

הפוטנציאל התיירות בישראל אדיר. כרבע מתושבי כדור הארץ הם נוצרים שהשמות בית לחם, ים הגליל, נצרת וירושלים נשמעו באזניהם אין ספור פעמים. גם החילוניים שבהם מתרגשים עד דמעות בהחשפם למקומות עצמם.
בביקור כאן רובם נחשפים לישראל שונה מזו שדמיינו. דעת רובם על הארץ על יושביה ועל העם היהודי משתנה לטובה.
החוויה כאן והמידע אליו נחשפים מעצבים את עמדותיהם בעתיד ואת מידת יכולתם להשפיע על אחרים.

אחד הדברים המפתיעים במיוחד מבחינתי היא העובדה כי חלק נכבד מהיהודים שמחוץ לישראל מעולם לא ביקרו כאן. אין לי נתון מדויק (אשמח להפנייה) - אך כבר הדרכתי רבים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם המגיעים לראשונה לארץ.
קהל זה בעיני הוא יעד מרכזי להסברה. הם חשופים לחוסר אהדה בולט לישראל בסביבתם. הצעירים מרגישים בפינה בקמפוסים בארה"ב, אצל רבים מהם חוסר בטחון במידע ובהבנה של הקורה בארץ. לא רק שהם לא יכולים לייצג את הטיעון הציוני – הם עצמם מאבדים אמונה. הביקור בארץ יוצר שינוי.

הנה כמה מספרים וחתכים העם היהודי (מספרים מעוגלים במליונים):

ישראל        5.8
ארה"ב  5.3
צרפת        0.6
קנדה          0.4
רוסיה          0.2
גרמניה        0.2
ארגנטינה     0.2
אוסטרליה    0.1
שאר העולם 0.4
   
סה"כ 13.2

שעור התייירים היהודים מתנדנד בין חצי לשליש מכלל הבאים.

מקור: לשכה מרכזית לסטטיסטיקה

 אני בא במגע עם אלה שעשו את הצעד ונחתו בנתב"ג או הגיע לרציף באשדוד. משימה אחרת וגדולה היא להביא את האחרים.
פרויקט "תגלית" הביא כבר כרבע מליון מצעירי יהודי ארה"ב לביקור יסודי וחוויתי בישראל ויש לו חשיבות עצומה. האם אין מקום לפרוייקט דומה לאלה הנמצאים במחצית השנייה של חייהם?


דיוויד ושרה
זוג מבוסס מטקסס בשנות ה-40 לחייהם. יהודים. פעם ראשונה בארץ.

הר הבית
שרה מספרת כי בשיחות עם שכנים בקהילה נשאלה על הוכחה מדעית לקיומו של עם ישראל בימי התנ"ך. "זו מסורת תנכי"ת – לא אמת מדעית" אמרו לה. "זה קל השבתי לה. בכל מקום שתחפרי בירושלים תמצאי עדויות לקיום יהודי מאותה תקופה".
טיפסנו להר הבית – הרחבה האדירה שבנה הורדוס לפני אלפיים שנה שוקקת מבקרים. הכניסה למסגדי הר הבית אסורה ללא-מוסלמים אך גם בלי אתרים אלה הסיור מספק נקודות מבט מרתקות הן על המבנים והן על התמהיל האנושי הרוחש סביב.
אני מוציא מתיקי תרשים מושקע שערך ה"נשיונל ג`אוגרפיק" המראה בצורה גרפית את ההסטוריה והמסורות של ההר: עקידת יצחק - מקדש שלמה - מקדש הורדוס - הבניה המוסלמית במאה ה-7 לספירה.
נציג וואקף מתלהם ניגש אלינו ומתריס כי אסור להציג דברים שכאלה. "היהודים משכתבים את ההסטוריה".
שרה מבועתת. אני מרגיע אותה, מרחיק את הבחור ובליבי חושב שלא יכלה להיות הדגמה טובה יותר של ההתמודדות עם מחזיקי הדעות הקיצוניות-הזויות.

כיפת הסלע המוזהבת מבהיקה באור הצהרים. הקירבה לאבן השתייה, האריחים הכחולים הנהדרים והרחבה האדירה הפתוחה בלב ירושלים יוצרים הרגשה נפלאה.

לפתע מתמלאת הרחבה בעשרות ילדי גן ממזרח ירושלים. אשה מצועפת נושאת את דגם הכעבה – האבן הקדושה ממכה.
שרה שילדיה בגיל דומה נמצאים עם הסבתא ביוסטון – פורצת בבכי. אחר כך תספר לי "הרגשתי כי הם יגדלו לשנוא אותנו".


פול וניקול
יחד עם שתי בנותיהן בגיל העשְרה - נוצרים מאוסטרליה אמורים היו להגיע לטיול במזרח התיכון בפברואר 2011. עשרה ימים במצרים ואחר כך תקופה דומה בארץ הקודש. הסיום בישראל – משום חשש שדרכון מוחתם בישראל יהיה להם לרועץ בארץ ערבית.
התכנית מתואמת ומושלמת. המזוודות כמעט ארוזות. אז פורץ ה"אביב הערבי" גם בכיכר תחריר. כמעט כל ידיעותיהם של הזוג על פינה זו של כדור הארץ נובעות ממסך הטלויזיה שבסלון. יחסי הכוחות, הגורמים המשפיעים, המרחקים – כולם שרויים בערבוביה.
מצרים יורדת כמובן מהפרק אך מה עם ארץ הקודש?. פול רוצה להמשיך בתכנית. ניקול מטילה וטו. שכנתה אמרה לה כי הקיצוניים בעזה ירכבו על הגל ויצאו להתקפה על ישראל.
"אכבד כל החלטה שלכם אך דעו לכם שהסיכוי שפעילות מעזה תפריע לטיול שלנו זהה לסיכוי שמטאוריט ירוק יפגע הלילה בבנין האופרה של סידני". השבתי להם במייל לא לפני שהתלבטתי מאוד לפני שלחצתי על "שלח".
הם באו. במקום מצרים בילו עשרה ימים מרתקים בסוריה – ממש רגע לפני שהאביב הגיע גם לשם.
הטיול בישראל היה קסום. פול דרש תמונה עם חיילת ישראלית. במחסום בדרך למצדה ביקשתי יפה מאגם והיא הסכימה.
השבוע שלח לי פול הודעה כי הוא פועל במרץ לשכנע את אימו להגיע לטיול בארץ.


וולף ומישל
הוא גרמני נוצרי פרוטסטנטי היא קתולית ילידת צ`ילה. הם חיים בברלין.
הוא איש עסקים. ביקר בארץ עשרות פעמים. אשתו כאן פעם ראשונה.
וולף דרש שיכלל גם ביקור ביד ושם.
האם לאחרים אני צריך להציג ביקור כאן כ"אופציה" או כ"חובה" ?
שאלות רבות נשאלות לגבי המסורת היהודית. מנסיוני הביקור בכותל המערבי מרגש את האורחים הנוצרים לא פחות מהביקור בכנסיית הקבר הקדוש או בגת שמנים.

וולף הגיע לכאן אוהד ישראל מושבע וחזר כך. מישל הגיעה "טבולה רסה" אך חדורת כמיהה לארצו של המושיע וחזרה אף היא בהכרה אוהדת של ישראל.

סיימון
נוצרי פרופסור לכלכלה משיקגו מבקר בכנס כלכלי שארגנה אוניברסיטה ישראלית. דעותיו מוצקות. אנטי ישראליות מובהקות. אני מנסה להציג את הצד האחר של המטבע. אנו מתחבבים זה על זה. מארמונו של הורדוס במצדה ניבט הים הכחול ונשכחת קצת הדרמה שהתחוללה על ההר.

אחרי הפסקת חומוס ברובע המוסלמי עולים לגג ההוספיס האוסטרי. המראה של העיר העתיקה של ירושלים מכאן הוא מהיפים שיש. מאות כיפות בראש המבנים העתיקים, צריחים, מגדלי פעמונים וברקע הר הזיתים זרוע אלפי קוביות קבר קטנות.
לפתע מצביע סיימון לבית ברובע המוסלמי ושואל אותי "מה זה"?
"בית בבעלות יהודית" אני משיב "נרכש כחוק"
"אבל מדוע מונפים כאן כל כך הרבה דגלי ישראל?"

אם היה בית ספר להסברה - איזו תשובה היו מלמדים שם לתת?
שזו בירתו של העם היהודי מאז ומעולם? שיהודים רכשו בתים רבים כאן במאה ה- 19? שיש הבדל בין צדק לתבונה? או אולי שארבעה דגלים – מְרָבְּעִים את צדקתנו?

מרג`ורי
אירית קתולית – אלמנה צעירה. חיה בחווה לחוף האוקיאנוס האטלנטי מגדלת בקר ועובדת בבית חולים. חריפה וצינית במידה רבה. הצטרפה אל קרובי משפחתה המבוגרים במסע צלייני למקומות הקדושים. אלי הגיעה כשרצתה לפוש מהכנסיות ליום של טרק בחרמון.
היא מורגלת בטיפוס הרים. בהפסקות – כשאני מנסה להדביק נשימה היא מתחילה לשאול אותי על המשט לעזה.
כך על רקע נופים משכרים של ההר ועמק החולה שמתחת התפתחו שיחות על איך שאנו נראים משם. טיעוני מתנפצים על קיר הדעה הקדומה. עם מרג`ורי נכשלתי בתפקיד השגריר. מרבים אחרים אני נפרד בתחושת סיפוק רב.

 הבהרה: השמות בדויים. הארועים אמיתיים.
 
חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי   


תגובות
1.  דני הרמן  (06/09/2011)
מילים כדרבנות יואב! אכן, גם אני מתמודד בכל סיור עם הסכסוך.. בדיונים שכאלו אני משתדל להציג את העובדות, ומהם מתבהרת התמונה. הנה: http://www.dannythedigger.com/israeli-arab-conflict-facts
2.  תמר  (07/09/2011)
קשים חייו של מורה הדרך... אני חושבת שכדאי להקדיש זמן בקורסים להכנת המדריכים לעתיד לקראת תפקידם כשגרירים. נראה שבצד הידיעות על קיסריה וירושלים, צריך לתת גם כלים בדיפלומטיה זעירה.
3.  רינה  (08/09/2011)
יופי של כתבה. מסכימה בכל לב עם עניין היות המדריכים שגרירים. לפעמים אני מרגישה שעצם זה שהם פוגשים ישראלי והוא "נורמאלי", מפרק הרבה מדעות הקדומות.
4.  אלישע פורת  (09/09/2011)
תודה יואב בהחלט מעניין וגם לא ידוע. כל הכבוד למורי הדרך שצריכים לתקן מה שליברמן ודומיו מקלקלים. אבל אני דווקא מחבב את מורי הדרך - כסוכני תרבות מועילים: מפיצי ספרות, שירה, ביוגרפיות, זמר עברי ועוד. יישר כוחכם!
5.  אשר דנק  (09/09/2011)
יואב יקר גם אני חייב להבהיר את המצב הפוליטי בעבודתי כמורה דרך . חייבים להסביר שמקור המידע העקרי שלהם , הטלויזיה ,הוא כלי ש מעוות הכי הרבה את המציאות. ראה http://www.youtube.com/watch?v=nEzvhvOcWEs&f
6.  רחלה - הינו ביחד בחנוכה במלון בי-ם  (09/09/2011)
איך אפשר להצטרף לאחד מסיוריך? מהו התחום-איזור שבו אתה הכי תותח - בטיולים, כמובן?האם אתה מכיר את הביותור שלנו - תיירות אורגנית בסלאו מושן SLOW TOURISM שבת שלום, רחלה ואבנר הלר, שדה-אליהו
7.  אורי אגוזי  (09/09/2011)
שואלים אותך: היכן נמצא 'הר חומה'.צריך לשאול: מי כבש את 'הר חומה' או במשמו המקורי "גאבל אבו רונעיים', וכיצד הוא נכבש? אני הייתי שם ב-8.6.1967 תמשיך לפרסם כתבות מרתקות.
8.  אפרת אסף  (09/09/2011)
שגרירים? עובדי משרד החוץ? סוכני משרד ההסברה? דוברי צה"ל? השב"כ. האמנם זה מה שמורי דרך מתחייבים לו כשמוציאים תעודת מורי דרך? או שמה תפקידו וחובתינו להיות מקצועיים גם מבחינת המידע. וגם מבחינת התנהגות. זו בהחלט לא חובתינו להצדיק את מעשי ממשלות ישראל, ומוסדותיה. במיוחד אם נעשים דברים לא צודקים שאנו לא מסכימים עימם.
9.  גילה שלו  (10/09/2011)
יואב, כתבה מרתקת. במסגרת פעילותי עם אורחים רבים מאוד מגרמניה לאורך השנים אני חווה את מה שאתה מספר עליו. ואכן רוב הביקורים הניבו שגרירים טובים לישראל זה לא מובן מאליו ותמיד צריך לעבוד על זה מחדש.
10.  עמי אילן - טיולים  (10/09/2011)
מנסיוני עם תיירים - תשובות ועובדות משכנעות: 1. הכתב והשפה העברית מן העתיקים המצויים בתרבות העולמית,ממצעים לדוגמא בכל ארץ ישראל,ירושלים והמזרח התיכון(בתי קברות).2. המגילות הגנוזות שהתגלו בתחומי ארץ ישראל המובטחת ושנוסח הכתוב בהם כמעט זהה לנוסח שהשתמר בידנו היום בזכות קדושתו וחשיבותו של התנ"ך גם לנצרות ולאיסלם. (תורגם מעברית ליוונית, לטינית במנזרים)3. מפת מידבא -
11.  יואב אבניאון  (10/09/2011)
תודה למגיבים. לא מפתיע שרבים מתמודדים עם הצורך הזה העולה במגע עם אורחים מחו"ל. אפרת יקרה. לגבי הערתך: הפער במידע ובתפיסה שאני מנסה לסגור הוא בין התודעה החסרה עימה מגיע התייר לארץ לבין הקונסנזוס הישראלי. יש כל כך הרבה מה לעשות עוד בטרם מגיעים לחילוקי הדעות הפנימיים היכן שקיימים.
12.  פנינה עין מור  (10/09/2011)
לי ברור שהגדרת עסוקינו כמורי דרך יש לה משמעות מעבר לתיירות גרידא ולפיכך דבריך יכולים להיות מכוונים גם כלפי תיירות פנים. אני משתדלת לאזן את התקשורת שטורחת להעלות על נס את כל מה שלא תקין בחברה הישראלית מבלי להקפיד תמיד על תאור אמיתי. האיזון נעשה על ידי הפניית המבט והלב אל התעשייה,הרפואה,היין, הגבינות,העמותות בתחום הרווחה ועוד הרבה. אני חשה שהמטיילים זקוקים לכל דבר שיכול גם להעלות את הגאווה הלאומית, ההזדהות וכל זאת מעבר למחלוקות הפוליטיות והאחרות
13.  שלמה אלאני eliany@netvision.net.il  (11/09/2011)
רובם של הישראלים הצעירים לומדים אנגלית בלבד.מדוע משרד החינוך מקצץ בשפות כמו ערבית,ספרדית, צרפתית , הרי כל צבר ,יש לו פוטנסיאל להיות שגריר ! הגם שהיה איזה חוכמולוג שקיצץ גם בלימוד מקצועות של עבודת כפיים . כך ,היום אנו נאלצים לייבא זרים לבצוע עבודות אלה . עם נורמלי צריך לחנך לכבד כל עבודה.והוא יצא נשכר .חייבים להחזיר כל מפעל וכל מקצוע לארץ ! לידיעתכם יש דבר כזה בצרפת ! יש לנו מדינה נפלאה , בואו נשמור עליה כולנו !נתחיל עם הסבר פניך לתייר . אני יודע שאני מערבב כמה נושאים ,אבל דבר קשור בדבר !הינה לכם תרגום של שטובריאן שכתב התרשמות על מצבם של יהודים בירושלים בשנת1811 לפני מאתיים שנה , שישלח ישירות.
14.  אורי אגוזי  (14/01/2012)
שואלים אותך: היכן נמצא 'הר חומה'. צריך לשאול: מי כבש את 'הר חומה' או במשמו המקורי "גאבל אבו רונעיים', וכיצד הוא נכבש? אני הייתי שם ב-8.6.1967 תמשיך לפרסם כתבות מרתקות. ביי אורי
15.  מוטי  (27/03/2018)
לאפרת: מה שיפה בזיכרונות הוא שאתה יכול לבחור אותם... חיים ויצמן, התבקש לענות לשאלה שנשאל בבריטניה כמה שנים לפני הצהרת בלפור. חבר בית הלורדים הבריטי שאל אותו, "מדוע אתם היהודים מתעקשים על פלשתינה, כאשר ישנן כל כך הרבה מדינות לא-מפותחות בהן אתם יכולים להתיישב בנוחות רבה יותר?" ויצמן ענה: "זה כמו שאני אשאל אותך למה נסעת בסוף השבוע האחרון 30 קילומטר בשביל לבקר את אמא שלך, כשיש כל כך הרבה נשים זקנות שגרות ממש ברחוב שלך."
16.  בן ציון  (19/03/2019)
בס"ד למה תושבי מאה שערים לא מאירים פנים לתיירים? היכן אהבת ישראל, היכן דרך ארץ קדמה לתורה? שאלות אלו נשאלות על ידי תיירים רבים המגיעים לטייל בשכונת מאה שערים והסביבה, ונתקלים בקריאות גנאי "פריצקע" (פרוצה) ולעתים אף נרגמים בשלל חפצים מן החי והצומח והדומם. ובכן ננסה להבין לליבם של תושבי מאה שערים, שמצטיינים באהבת הבריות ובמעשי חסד ובעזרה לזולת. כל אחד יכול לבדוק זאת בעצמו אם ירצה, תושבי מאה שערים מאירים פנים לכל אדם, אך לא כאשר ממררים את חייהם בצורה נוראה. כי דבר אחד מוציא את התושבים משלוותם, גורם להם צער וסבל רב, וכדלהלן. מטבעה של שכונה עתיקת יומין זו, הרי שהיא מושכת תיירים מכל רחבי העולם, הבאים לשזוף את עיניהם בשכונה העתיקה ובאנשיה בעלי האופי המיוחד. והנה אנשי מאה שערים, בחרו מרצונם להסתגר בשכונה החרדית, בעיקר משום שלפי תורת ישראל חל איסור על גבר לראות אשה שאינה לבושה בצניעות, ואפילו בראיה אקראית בעלמא כהרף עין. תושבי מאה שערים אינם עורכים קניות ברחובות שמחוץ לשכונות החרדית, ואף שהיו יכולים לחסוך בכך כסף רב. משום שכל ראייה של אשה לא צנועה – אפילו בטעות, היא עבירה גדולה לפי תורת ישראל. הם אינם מטיילים במקומות בהן הם עלולים להתקל במראות אלו, והם מוותרים על הרבה אפשרויות ונוחיות כדי לשמור על חיי קדושה וטהרה. אבל התיירים הממלאים את השכונה יום יום, גורמים שכל ההשקעה והקושי יורדים לטמיון, השכונה נהפכת ל"רחוב יפו", והתושבים נחשפים בעל כרחם למראות אסורות שאת כל אשר להם הם משקיעים כדי שלא לראותם. ברור כי התיירות המטיילות בשכונת מאה שערים ואינן טורחות להתלבש בלבוש צנוע (הכולל שרוול ארוך, חצאית ארוכה דוקא ולא מכנסיים) אינן מודעות לצער שהן גורמות לתושבים הנתקלים בהן, ומשום כן אינן מבינות את פשר קבלת הפנים הבלתי לבבית. אך מי שמבין לליבם של תושבי השכונות, יודע כי אדרבה המטיילים גורמים צער וסבל רב לתושבים, והצעקות [ולפעמים אף יותר מכך] נובעות מכאב עמוק וכהתגוננות מפני הקבוצות ההופכות את החיים בשכונה לבלתי נסבלים עבור אדם שומר תורה. מה עלינו לעשות? ראשית, ברוך ה' עולמו של הקב"ה רחב ידים ואין צורך לטייל דוקא במאה שערים, התושבים אינם מחבבים קבוצות תיירים באופן כללי, ואפילו בלבוש צנוע. ואף אם חשקה נפשכם לטייל דוקא בשכונת מאה שערים, אנא מעט התחשבות בתושבים הסובלים סבל רב מהמטיילות שאינן לבושות בצניעות, ההורסות ברגע אחד את כל העמל שמשקיעים התושבים שלא לפגוש בדברים כגון אלו, דבר העולה במאמץ ובקושי רב, ועם מעט התחשבות מצד המטיילות אפשר לפתור זאת. על מדריכי הטיולים להודיע מראש לקהל על הצורך להתלבש בצניעות, ובכך למנוע הפתעות בלתי נעימות. מדריך שאינו מודיע זאת למטיילים, עושה עוול הן לתושבי השכונות והן למטיילים עצמם שנקלעים מבלי ידיעתם למצב ביש זה. חשוב לציין כי מטיילות רבות מנסות להתחשב בתושבי השכונות, אלא שאינן מודעות לכללי ההלכה, ולכן על אף השתדלותן התושבים עדיין אינם מרוצים. ובכך יבואו השלום והשלוה על השכונות, התושבים והמטיילים. מסקנא: לפעמים התייר התמים והחייכן הוא בעצם ממרר חיי אדם (לפעמים בלי כוונה), והקנאי התוקפני הוא בעצם מתגונן על ציפור נפשו. זהו בנוגע לטיול במאה שערים והסביבה, אך חשוב לציין כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו, והוא דורש מבת ישראל בכל מקום שהיא – גם בתל אביב, להתלבש בצניעות. על פי הנאמר בתורה, חוסר צניעות מביא לאסונות קשים ולנצחון לאויבים רחמנא ליצלן (ראה דברים כג, טו). נא לתרגם ולהפיץ בכל רחבי תבל לתועלת כולנו, בתודה מראש.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.