YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

גלדיאטור יהודי - אַמְפִיתֵאַטְראוֹת בישראל                          חזרה ל"ועוד"

"והנה באו עלי אסונות כחטף. אסונות שאין כדוגמתם לדכאני עד מוות. ראשית ספינה אחת שבה נשלחו לי שישה אריות מקירינאיקה טבעה בים... ואולם הפסד גדול על כל אלה הוא אבדן הגלדיאטור שלי אדואטוקוס הגלי. הוא היה הטוב שבמתגוששים במזרח כולו. מאז בואי הנה נלחם כמעט בחמישים מתחרים ותמיד נצחם. הנשים אהבו אותו על כך"
מכתבי פונטיוס פילאטוס

• האם שלמה ארצי מופיע באַמְפִיתֵאַטְרוֹן או בתאטרון של קיסריה?
• מה ההבדל ביניהם?
• כמה אמפיתאטראות שרדו בעולם מהתקופה הרומית?
• כמה בישראל?
• האם פעלו גלדיאטורים יהודים?

התרבות הרומאית חלפה מהעולם אך מרכיבים רבים שלה נותרו רבי רושם גם בחלוף השנים. ברחבי האמפריה הרומית לשעבר פזורות ערים עתיקות בהן נחשפו שרידי רחובות ומבנים מרשימים. מתקני ה"לחם והשעשועים"  (בלטינית panem et circenses ) הם מהמסקרנים שבהם. הקיסרים דאגו לתת לנתיניהם שעשועים וסיפוקים על מנת להרחיק דעתם מהתערבות בנושאים פוליטיים וכדי לוודא ציות ונאמנות למשטר.
לקראת סוף ימי האימפריה הרומית נימנו כל שנה כמחצית מהימים כימי שעשועים על חשבון האימפריה.
סוג זה של שעשועים לא היה קיימים בתרבות ההלניסטית.


"היפודרום", "סירקוס", "תאטרון", "אמפיתאטרון" "ארנה", – מה הההבדלים ביניהם?

היפודרום
מסלול מרוצי סוסים ומרכבות ושמו נובע מ"היפוס" - סוס ו"דרומוס" - מסלול, מרוץ.
ההיפודרום הוא מתקן שהוחל בשימוש בו ביוון העתיקה. הרומאים הגדילו את רוחבו כך שיתאים לקיבולת של כמה מרכבות במקביל. מתקן שעשושעים זה כונה "סירקוס" בעולם הרומי.  שעשוע זה הפך מקום בידור המרכזי בתקופה הביזנטית.

במרכז התמונה - הסירקוס של קיסריה לחוף הים. משמאל – התאטרון

באדיבות אברהם גרייצר

 
תיאטרון
שמו נובע מיוונית "מקום צפייה". מבנה ששימש לכנסים הצגות וארועים ציבוריים אך לא לשעשועי חיות או מלחמות גלדיאטורים. תאטרונים עיטרו כמעט כל עיר רומית בארץ ישראל.

התאטרון הרומי בבית שאן
 
באדיבות אברהם גרייצר

אָרֶנָה
מלטינית arena משמעותה המקורית חול. החול פוזר בזירה כדי לספוג את דם בעלי החיים והגלדיאטורים שנפצעו או נהרגו בקרבות. הארנה היא רק מרכיב במבנה גדול יותר.

אמפיתאטרון
מבנה אליפטי המשמש לשעשועים אלימים ולשפיכות דמים לתאוות הקהל שהיה נפוץ מהמאה השניה לספירה ועד התקופה הביזנטית.
 שם המילה ממקור יווני:"אמפי" = "דו-", "משני צדדים" או "מסביב"
"תיאטרון" = "מקום צפייה"

בין "השעשועים" הנפוצים אפשר למנות:
ונטיונס: ציד, רדיפה של בעלי חיים לא מסוכנים (שועלים ועוד).
מונרה: לוחמה של גלדיאטורים- אנשים חמושים שנלחמו אלה נגד אלה או כנגד חיות (גלדיוס-חרב)
בסטיארי: לוחמה נגד חיות טרף (נמרים ברדלסים, אריות) לעיתים הכניסו את הלוחמים קשורים ומוגבלים בתנועה.
מתקן המוני להוצאה להורג:  במקום לתלות או לערוף ראשים - הכניסו את הנדונים למוות  לזירה.
לעיתים שוחררו חיות טרף להילחם אחת בשניה.

האמפיתאטרון בקפואה, דרום איטליה
 
מקור: ויקיפדיה

כ- 250 אמפיתאטראות שרדו ברחבי העולם.
הנה המדינות המובילות בהן נמצאים שרידי עבר אלה:
  איטליה.... 93
  טוניסיה.... 36
  צרפת ..... 35
  אנגליה .... 15
  ספרד ...... 10
  Source: Roman amphitheaters Wikipedia  

גלדיאטורים
מקור השם גלדיאטור הוא "גלאדיוס", שם של חרב רומאית. בלשון חז"ל נזכרים הגלדיאטורים בשם "לודרים" כשהשם נובע מהמקור הלטיני.
בזירה פעלו עבדים, פושעים, מורדים, שבויים ומיעוט של גלדיאטורים מקצוענים. נוצרים שמתו בזירה בתקופה בה הנצרות נרדפה הפכו להיות מרטירים.
גדול הרופאים במאה השנייה לספירה, קלאודיוס גאלן החל את הקריירה שלו כמנתח גלאדיאטורים באמפיתאטרון של פרגמון. אין ספק שהזירה הסוערת והאכזרית סיפקה לו מגוון עצום של ניתוחים. 


גלדיאטורים בזירת הקרב, בציורו של  הצרפתי ז`אן-לאון ז`רום מ-1872 (ויקיפדיה)

 

גלדיאטורים וילה בורגזה (ויקיפדיה)

בתקופה הביזנטית התנגד הממסד הנוצרי להמשך קיום שעשועי הדמים ותופעה זו פסקה כמעט לחלוטין וברובם עברו מהעולם בתחילת המאה החמישית לספירה.

אמפיתאטראות בישראל

בחלק המזרחי של האמפריה הרומית היה מספר קטן יחסית של אמפיתאטראות. בישראל התגלו עד היום ארבעה אמפיתאטראות.

בית גוּבְרִין
אולי המושלם והיפה מכולם נמצא בתחומי הגן הלאומי מרשה-בית גוברין בו נחשפו שרידי העיר מהתקופה הרומית.
העיר נזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו כ"בית גברי", ובמקורות חז"ל כ "בית גובריא". משמעו של השם בארמית הוא "בית הגברים" וע"פ המדרש ישבו במערות סביב היישוב ענקים ומכאן שמה.
במאה הראשונה לפני הספירה ירשה העיר את מרשה השכנה כבירת חבל אדומיאה.
ברבות השנים הפך הכפר היהודי ליישוב רומי בעל אוכלוסייה מעורבת. באמצע המאה השנייה הוקם בעיר אמפיתאטרון ובשנת 200 העלה הקיסר ספטימיוס סוורוס את מעמדה של העיר לעיר פוליס, ושינה את שמה ל "אלווטרופוליס" - עיר בני החורין.

האמפיתאטרון
ארבעה מסדרונות מקורים (VOMITORIA) הובילו את הקהל אל 11 השורות של אזור המושבים (CAVEA). מסדרון מקיף (AMBULACRUM) אפשר שרות ומעבר אל הזירה, אל מושבי המכובדים ואל הרחוב. במרכז הזירה מערכת תת-קרקעית בעלת צורת צלב ששימשה מקום שהייה לחיות הטרף לפני הקרב. שמונה פתחים הובילו ממנה אל הזירה עצמה.
זהו האמפיתאטרון היחיד שנבנה מלכתחילה ככזה ולא היפודרום שהוקטן.

באדיבות אברהם גרייצר

שימו לב כי שורות המושבים מנותקים מהזירה ומוגבהים עד כשלושה מטר כדי שאריה רעב לא יחמוד מי מהיושבים בקהל.
 

קמרונות ענק המשמשים למעבר ומחזיקים את שורות המושבים שמעליהם.

 

בתקופה הביזנטית הופסקו המשחקים והמקום הפך לשוק מקורה  כמתואר בשחזור האומנותי 

(מקור: שלט של רשות הטבע והגנים באתר)


בית שאן
כבר בסוף המאה ה-19 סקרו את בית שאן קונדר וקיצ`נר והצביעו על קיום אמפיתאטרון במקום. אך האתר הסמוי נשכח מלב. בעת קידוחי תשתית למרכזית "בזק" בשנות ה-70 של המאה הקודמת נתקלו העובדים במושבי אבן. מתחת לפני הקרקע הלך והתגלה האמפיתאטרון היפיפה.
בתחילה נבנה המתקן כהיפודרום ורק בסוף המאה השניה או תחילת המאה השלישית לספירה צומצם ונסגר כאמפיתאטרון. ממדיו 110 על 67 מטר והארנה 88 על 40 מטר. שרדו 3-4 שורות מושבים מאבן גיר מתוך 10-12 שורות שהיו בימי הזוהר. ההערכה כי האמפיתאטרון הכיל 5000-7000 צופים.
סביב לארנה קיר בגובה כ-3 מטר ובו פתחים מהם הגיחו החיות לזירה. הקיר היה מעוטר בתמשיחים צבעוניים.
את האתר חפרו החל משנת 1980 פרופסור יורם ‏צפריר וגדעון פרסטר.

 

 

קיסריה
אתר זה טרם נחשף. בנוסף לתאטרון המוכר - היה קיים בחלק הצפוני של העיר אמפיתאטרון (בין חוף האקוודוקט לעיר הצלבנית).  זיהוי ראשון של האתר בוצע על ידי אברהם רייפנברג בשנות ה-50 של המאה הקודמת על סמך תצלומי אוויר. הוא קבע כי הזירה האליפטית של המבנה הייתה באורך צירים של 62 על 95  מ` לערך. המבנה מאוחר לימי הורדוס ואבניו נלקחו ככל הנראה לשימוש משני בבניית החומה הביזנטית.

שכם
גם אתר זה מהמאע ה-3 לספירה לא נחשף במלואו. בעיר שרידי אמפיתיאטרון והיפודרום מהתקופה הרומית.

 
מקור: "א"י מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי" יורם צפריר, הוצאת יב"צ

יתכן והיה קיים אמפיתאטרון חמישי בלג`ון שליד מגידו.
 
האם היו גלדיאטורים יהודים ?
"בשבת טיטוס בקסריה אשר על שפת הים עשה חג ליום ההולדת של אחיו ברב פאר ולכבודו הקדיש רבים מן היהודים לטבח. מספר היהודים אשר ספו בהאבקם עם חיות רעות ואשר נשרפו על המדורה ואשר מתו איש בחרב אחיו, עלה על אלפיים וחמש מאות"
(מלחמת היהודים עם הרומאים ספר ז` פרק שלישי א`)

יהודים אומללים אלה היו גלדיאטורים בעל כורחם – אך מה עם מקצוענים?
חז"ל כינו את הגלדיאטורים – "לודרים" או "לודים" על שם המילה הלטינית Ludius  - שחקנים.
התופעה זכתה לגנאי ובתלמוד הירושלמי מסכת גיטין פרק ד הלכה ט  נאמר: ".. ואם מכר עצמו ללודים אפילו פעם אחת אין פודין אותו.  "

הסטנדרטיים המוסריים על פי היהדות היו שונים מאלה של  "אומות העולם":
"אומות העולם אתה נותץ להם ימים טובים והן אוכלים ושותין ושמיחים ופוחזין ונכנסים בבתי תיאטריאות ובבתי קרקיסאות  שלהן ומכעיסים  אותך. אבל ישראל אתה נותן להם ימים טובים והן  אוכלים ושותים ושמיחים ונכנסים בבתי מדרשות ומרבים בתפילות ומרבים במוספים ומרבים בקרבנות."
פסיקתא רבתי   הוספה א, ז

למרות זאת ידוע שמעון בן לקיש הידוע בשם ריש לקיש שעסק בנושא וברבות הימים הפך רב מוערך.
ריש לקיש נודע כבעל גוף חסון וחזק. לפי מסכת גיטין "מכר את עצמו ללודים". לפי סברה אחת, הכוונה בכך היא למעשה ללודרים- גלדיאטורים. לפי דעה אחרת, הכוונה היא לבני ארץ לוד, שבאסיה הקטנה. בין אם הסברה הראשונה נכונה, ובין אם הסברה השנייה היא הנכונה - ריש לקיש הביסם.

עדות נוספת לקיומים של גלדיאטורים יהודים נובעת מהלכות התלמוד הירושלמי:
"העולה לתיאטרון - אסור משום עבודה זרה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: בשעה שהן מזבלין אסור משום עבודה זרה ואם לאו - אסור משום ומושב לצים בלבד. 
העולה לתיאטרון וצווח - אם לצורך הרבים מותר. ואם מתחשב הוא – אסור.
היושב באיצטדין הרי זה שופך דמים.  רבי נתן מתיר מפני שני דברים: משום שצווח ומציל את הנפשות ומעיד על האשה שתינשא."
תלמוד ירושלמי סדר נזיקין עבודה זרה פרק א` הלכה ז:

הנה לנו עדות ייחודית על הדילמות הקשות: להיות נוכח במעשי ההרג האכזריים – אסור אך אם אתה צווח - בעת שהמנהיג הרומאי נותן לקהל את זכות ההכרעה, בנסיון להציל חיו של יהודי - מותר גם מותר. אם לא הצלחת והגלדיאטור היהודי נהרג – לפחות תעיד על כך כדי לאפשר לאלמנתו להינשא שוב.

בבית שערים נמצאה מערה בה נקברו בני תדמור - עיר מסחר מדברית הנמצאת בסוריה של ימנו. כתובות ביוונית מציינות שני שמות " גרמנוס בן יצחק התמורי" ו"יצחק בן שמואל". משמאל לשמו של גרמנוס חרותה דמות חייל במלוא קומתו כשהוא לבוש טוניקה רומית-צבאית ורומח בידו. בסמוך תמונת דו-קרב בין שני לוחמים, אפשר לודרים. נראה שאחד מבני המשפחה התדמורית היה ליגיונר והאחר גלדיאטור.

לסיכום - מהיום אמרו:
ראיתי אמש הופעה נהדרת של שלמה ארצי בתאטרון בקסריה
יחשף האמפיתאטרון בקסריה!
היה גם היה גלדיאטור יהודי

מקורות
"ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי יורם צפריר הוצאת יב"צ 1984
"מילה באבן" פלטיאל גיאת הוצאת רט"ג 2003
שעוריו של מורי ורבי - ד"ר נחום שגיב
בית-שערים הישוב וקבורה לצידו - יגאל ויונתן טפר הוצאת הקיבוץ המאוחד 2004
תודה לידידַי מורי הדרך דני הרמן ואיריס זרטל על הארותיהם

חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי   


תגובות
1.  מישאל פומפיאנסקי  (07/12/2011)
איזה מחקר כתבה מדהימה על ההיסטוריה הרומאית בא"י
2.  מילמן שמעון  (07/12/2011)
מדהים, כל פעם לומדים משהו חדש
3.  יעל  (08/12/2011)
תודה על המידע, יואב. ריכזת עבורנו מקורות ותמונות שיסייעו להבין את ההבדלים. אחפש וארחיב לגבי ריש לקיש, שהוא דמות מעניינת למדי
4.  ירון טוראל  (08/12/2011)
שמעתי שהמשותף לכל האתרים שבהם נמצא אמפי הוא היותן ערים עם אוכלוסייה יהודית בהיקף זניח. היתה התנגדות חזקה בקרב היהודים להקמת אמפיתיאטראות, ולכן הם לא .נבנו במקומותיהם
5.  ירון טוראל  (08/12/2011)
...ועוד שמעתי שלגיו ובית גוברין היו למעשה בסיסים צבאיים, והאמפיתיאטראות שם שימשו גם לתרגול ת"ס ת"ס"ח ובעצם נבנו בעיקר לצורך זה
6.  אייל ניומן  (08/12/2011)
יואב ישר כח מאמר מעניין
7.  רבקהבנסדון  (08/12/2011)
תודה עבור הכתבה המדהימה על האפיאטרונים
8.  ליה נאור  (08/12/2011)
מדהים איך שיש לך מה לחדש כל פעם מחדש, גם לוותיקים בינינו. תודה!
9.  איתן בורנשטיין  (14/12/2011)
כבעל אוריינציה רומאית קראתי בשקיקה את הפרק אודות הגלדיאטורים. אתה בוודאי יודע שהמילה gladius היא מקור שם הפרח gladiola במחוזותינו.......סייפן אגב,לרומאים היו שתי מילים נוספות לחרב ensis ו-sica מקור הסיקריים בתולדותינו...... נהניתי מאד.
10.  יואב אבניאון  (18/12/2011)
ביום 31 בינואר 2012 בשעה 18:30 ביד בן צבי בירושלים יערך ערב בנושא חשיפת האמפיתאטרון "הנעלם" של קיסריה http://ybz.org.il/?CategoryID=712&ArticleID=847 מקווה שאור ישפך על הנושא
11.  יואל  (23/12/2011)
תודה על עריכה מסודרת ומעניינת שמחברת מספר דברים יישר כוח
12.  משה פרנק  (21/01/2012)
את האמפיתיאטרון בבית גוברין מצאתי בשנת 1980 בערך ועמוס קלונר חפר. בלוקוס הראשון שפתח, גילה מושב אבן שלם. מאחר ששמע ממני שזחלתי בקימרון שלם. הבין שהמבנה הוא אמפיתיאטרון . בחורבת עיטון יש מערת קבורה יהודית בה נמצאו גלוסקמאות ועליהם חרוטים שמות יהודיים. על קירות המערה התגלו ציורים וחרוטות שבהן רואים גלדיאטורים עם כלי נשקם המיוחדים: כידון דמוי קילשון, רשת מחוליות מתכת קטנות ועוד . המערה פורסמה בקדמוניות לפני 30 - 40 שנים.
13.  אורן  (23/07/2012)
האם מישהו יכול לומר מתי ועל ידי מי התגלה התיאטרון הקיים בקיסריה?
14.  גילה שמואלי  (06/10/2015)
בפסיפס הרומאי בוילה בורגזה שהבאת במאמר, יש קטע נוסף ובו גלדיאטור בשם אלישר ELIACER הוא בגודל יותר קטן מאחרים, ומוביל סוס. תמיד תהיתי עליו, אם היה שבוי או חייל יהודי?