YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ                                                           חזרה לאתרים דרום     

מה סיפורן של אלפי תלוליות מסתוריות בצפון נגב?
האם שמן שהשתמר במשך דורות בפי הבדוים אכן מסייע בפתרון התעלומה?
מדוע יש לפחות חמש גרסאות למטרה שלשמה עמלו תושבי הנגב הקדומים בהכנתן?
ואיך סייע לי סיפור התלוליות "לשלוף שפן" במבחן הסיום של קורס מורי דרך?

 


לפני כ-1500 שנה פרחה בנגב חקלאות משגשגת. קשה להאמין אך גת היין מהקדומות ומהגדולות בארץ נמצאה דוקא בנגב - בשבטה.
שרידים לחקלאות מפוארת נראים עד היום באלפי ערוצי נחלים סביב שש הערים הנבטיות: שבטה, ניצנה, חלוצה, רחובות בנגב, עבדת וממשית: טראסות סלע, סכרים, מאגורות מים, בורות, בתי-חוה, בוסתנים, עצים עתיקים, גתות ועוד.

ערוצים מובילים לנחל זיתן מדרום לשבטה מקור: Google Earth

מרתקת מכל היא תופעת "תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ" הבולטת במיוחד סביב שבטה.

ראו את התמונה הזו שצולמה מצפון לשבטה: אלפי גלי אבנים הנראים כעציצים הפוכים, נערמו במערך מסודר על מדרונות הגבעות. קוטר אופייני של תלולית הוא כמטר אחד וגובהה כחצי מטר. המרחק בין תלולית אחת לרעותה 2-3 מטרים.
ניתן רק לדמיין את המאמץ המתמשך והמתיש שהיה כרוך בעבודת סיקול המדרונות עד יצירת מארג מפואר זה. סביר כי לא מדובר כאן ביזמה פרטית אלא בתכנית אזורית או ממלכתית.
 


 

מבט אווירי על תופעה זו נותן מושג נכון על עצמתה:

 
באדיבות פרופסור יורם צפריר

כפי שניתן להבחין מהתצלום הבא - במקרים מסויימים נערמו פסי חצץ ארוכים על גבי המדרונות - בנוסף לתלוליות עצמן.

 
מקור: Google Earth בקעת קרחה מדרום למצפה שבטה. הקו בתחתית התמונות הוא תוואי מסילת הברזל העות`מנית שהגיעה עד קסיימה


בשנת 1870 הגיע לנגב ולסיני החוקר הבריטי אדוארד הנרי פאלמר. הוא הוקסם מהמדבר וממעשי תושביו הקדמונים ובראותו את תלוליות האבנים פנה אל הבדוים תושבי האזור ושאלם לשם התופעה. "תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ" השיבו לו - תלוליות הענבים.

"תחילה לא ידענו מה טיבן של ערימות מלאכותיות אלה...קשה היה להעלות על הדעת כי באדמה צחיחה ושוממה זו גידלו אי פעם עצים או גפנים. והנה באה המסורת הערבית לעזרתנו: הבדווים כינו את גלי האבן בשם תולילת אל ענב או רג`אם אל כרום והשמות פתרו את החידה!"

מכאן הסיק פאלמר כי התלוליות שמשו לתמיכה בזמורות הגפנים שניטעו על המדרונות. פאלמר טעה באבחנתו ומאז הפכו התלוליות למושא מחקר והשערות רבות הוצעו בהקשר אליהן.

הנה סיכום ההצעות השונות בנושא:

1 אדוארד פאלמר - גפן נוטה ל"התאבד" – שריגיה חונקים אותה - חייבת תמיכה ובהעדר עצים בנגב השתמשו באבנים – כמו ביוון ולבנון
2 יוסף ברסלבסקי -  התעבות טל בלילה
3 יהודה קידר - הגברת סחף שחסר לחקלאים. בן ארי שלל תיאוריה זו וסבר כי מילוי חלקה בסחף יארך 200 שנה
4 אברהם נגב - סיקול בורות לנטיעת גפנים שמולאו באדמה וזבל כבשים
5 מיכאל אבן-ארי - הגברת נגר עילי פחות מים נספגים באדמה ומגיעים למאגרים ולחלקות החקלאיות

התיאוריה המקובלת כנכונה היא זו של מיכאל אבן ארי שבמחקרו היו שותפים לזלי שנן ונפתלי תדמור: דהיינו התלוליות שיפרו את הגברת הנגר העילי והגבירו את כמות המים המגיע לערוצי הנחלים שם היו השדות והכרמים. איסוף האבנים בתלוליות יצר פני שטח נוחים יותר לזרימה. האבנים שנאספו הן אבנים שהיו על פני השטח ובמקום לפנותן נערמו בגלים על המדרונות. בכך גברה כאמור הזרימה וקטנו החלחול ואיבוד המים.

שני נתוני יסוד:
רק 15% ממי הגשם היורדים על שטח נתון הופכים נגר עילי.
שטח המדרונות המספקים מים לאפיק גדול פי 25 משטח החלקות באפיק.

כלומר:
מתוך 100 מ"מ גשם ....  15מ"מ הופכים נגר עילי ובשל "מכפיל המדרונות" (25) מדובר ב- 375 מ"מ מים.
אם נוסיף את הגשם היורד על החלקה עצמה .....אנו מקבלים כי על החלקה המעובדת או הנטועה יורדים אפקטיבית כ-500 מ"מ גשם ואלה כבר תנאים ים תיכוניים !

אלפי התלוליות נוצרו על ידי צאצאי העם הנבטי שעם השנים שינו את אמונתם ואת אורח חייהם.
הנבטים כידוע היה עם ערבי, נוודי עובד אלילים שהחל מהמאה ה-4 לפני הספירה עסק בהובלת בשמים מדרום חצי האי ערב לנמלי הים התיכון. המוצרים שנשאו בשיירות בנות אלפי גמלים כללו בעיקר מור ולבונה.
החל מהמאה הראשונה לפני לספירה שינה את אורחות חייו והפך יושב קבע.
החל מהמאה ה-4 לספירה – התנצר ובערי הנגב נבנו כנסיות מפוארות. החקלאות המדברית ויצור יין הפכו לעיסוק מרכזי.
לאחר הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה בשל מיסוי כבד, העדר שלטון תומך ואיסור שתיית יין, נטשו צאצאי הנבטים את מקומות הישוב שלהם ובא הקץ למעל אלף שנים של נוכחות מדברית מרשימה.


ואיך קשורות התלוליות למבחן המסכם בקורס מורי דרך?
בתום הקורס המרתק נבחנו חברי ואני בשתי בחינות מסכמות :האחת בחינה בכתב בת חמש שעות והשניה בחינה בעל-פה בתחילתה נדרש הנבחן להכין הרצאה קצרה על נושא שיבחר.
נכנסתי לחדר ומולי פנל של חמישה בוחנים. "על מה תדבר?" נשאלתי. שלפתי את עזר ההדרכה שאתם רואים בתמונה מטה ואמרתי: "תלֶילָאת-אל-עֶנַבּ". המבטים התמהים רמזו לי כי כנראה המבחן עומד להסתיים בהצלחה.
עזר זה משמש אותי עד היום.

 
נרים כוסית יין לכבוד תושבי הנגב הקדומים על חריצותם ועל היצירתיות שגילו ולחיי הכורמים והייננים החדשים שמחדשים את ענף היין בנגב.


מקורות
1. "החקלאות הקדומה בנגב המרכזי", לזלי שנן ונפתלי תדמור (עמיתיו של פרופסור אבן ארי). מתוך "ארץ הנגב אדם ומדבר" חלק א` בעריכת ד"ר אשבלום שמואלי וד"ר יהודה גרדוס, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל-אביב ומכון לחקר המדבר שדה בוקר. 1978

2. "תצלומי אוויר כמכשיר במחקר השדות החקלאיים הקדומים בנגב", ריכב רובין מתוך "חישה מרחוק" עורכים ב"ז קידר ואבינעם דנין , הוצאת יד יצחק בן-צבי , 2000 

חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי    


תגובות
1.  אשר דנק  (18/03/2013)
כתבה יפה ומעניינת . בקעת קרחה ,ציר המסילה העותמנית החוצה אותה וזכרונות של "פעל על נקודת ציון ו"שמאלה מאתיים המשך עבור......."ו
2.  מוטי בר-נס  (18/03/2013)
סלמתאק יה יואב מכל מלמדי השכלתי וחג שמח
3.  יובל נדל  (18/03/2013)
יישר כח יואב, מעניין ומרתק, לא ידעתי הרבה על התופעה הזו. פעם הבאה שאני טס באזור אני אצלם שתהיה תמונה עדכנית של השטח. www.yuvalnadel.com
4.  ירון רונן  (18/03/2013)
מעניין ומרתק, יישר כוח
5.  אורן אקרמן  (18/03/2013)
יואב, יופי של מאמר, חשוב לצין כי 15 אחוז נגר מתקבל הודות לאיסוף האבנים בפני השטח . התלוליות הן למעשה תוצר הלואי של הפינוי. ללא איסוף האבנים הנגר היה רק 5 אחוז. חג שמח אורן
6.  מאירה הלל  (18/03/2013)
כל הכבוד, איזה כתבה מענינת, ויוצאת דופן, התמונות ממבט אוירי ממש מדהימות. חג שמח מאירה
7.  רפי שטרנאו  (18/03/2013)
שלום יואב מאד התרשמתי מהקטע אודות תלוליות האבן דבר מאד דומה מצאתי בספר The Statutes that Walked המתיחס למונוליטים של אי הפסחא גם שם, בספר, נאמר שזו תופעה הידועה מן הנגב הישראלי ויש גם הסבר השונה מאלו המופיעים בקטע ששלחת בנוסף, אשלח לך באימייל קישור למאמר בנושא שגם הוא מתיחס לתלולי האבן בנגב ואפילו לתליחאת אל ענב עם הסברים די ממצים
8.  אברהם  (18/03/2013)
לפני הרבה שנים בהיותי מפקד הבסיס בשיבטה ראיתי את התופעה וקיבלתי כמה הסברים -כולם רשומים במאמר. הייתי שם רק לפני כמה שבועות ועדיין ניתן לראות את התופעה
9.  יוד-קיי  (18/03/2013)
מאמר מעניין ומאלף.
10.  חביב מצליח  (18/03/2013)
לפני שבוע ביקרתי בחוות הנסיונות בוואדי מאשאש והנושא של תאלילת אל עינב עלה על הפרק אבל לא ברמה כפי שהצגת. תודה
11.  אסף  (18/03/2013)
מאמר יפה מאוד. תודה על השיתוף. פניני מידע מתחת לאפנו
12.  מיכה רגב  (18/03/2013)
תודה יואב, תבורך על הכתבות שלך ובעיקר על השיתוף שלך עם הקולגות.
13.  מדמוני אסף  (18/03/2013)
כמו תמיד. לקרוא אותך זה כמו להפגש לשמוע ולהתעדכן, תודה.
14.  אודי  (18/03/2013)
לא הכרתי את הנושא מעניין מאוד!
15.  שחר  (19/03/2013)
למדתי משהו. אני זוכר (כילד שנוסע מאילת צפונה) שנעשו מחקרים מעשיים בנדון שנדמה לי שרוכזו באיזור עבדת. קשור? ותמיד טוב לראות בין המגיבים מכרים ותיקים!
16.  JKS  (19/03/2013)
מדהים.
17.  דני הרמן  (20/03/2013)
חית חית על הכתבה!. בבחינה הסופית שלי שלפתי שפן שכן - הפפירוסים מניצנה.. וברכות על הכובע החדש ;-) נכון יותר נח?..
18.  אילן פרידברג  (25/03/2013)
סוף סוף אני יודע על מה תוזזנו בסוללתית ראשונה ושנייה אף פעם לא מאוחר ללמוד תודה על המידע
19.  יורם טויטו  (13/07/2013)
היי יואב, כמו תמיד המאמרים שלך יפים ומלמדים. רציתי להעיר ולהאיר כמה נקודות. 1. כפי שציינת בשנות החמישים מחקר החקלאות הקדומה בהר הנגב היה בשיאו. רציתי להוסיף לעניין זה, את הניסוי שנערך, על מדרון סמוך לשדה בוקר, בכביש המוליך משדה בוקר לירוחם בצד הדרך ניתן לראות כמה חביות שהוצבו בתחתית מדרון ומעל, תלוליות שנערמו שם על ידי החוקרים. מטרתם הייתה לבדוק את תפקיד התלוליות. לדעתי, זו עבודה של יהודה קידר - ראה ספרו חקלאות קדומה בהר הנגב. 2. עוד בעניין התלוליות, אחת הסברות שהועלו בעניינן, הוא, איסוף טל. בימים בהם שהיתי בניצנה, הגיע אלינו בחור אמריקאי, בשם סיימון ברקוביץ, הוא ניסה לבדוק את כמויות הטל. הוא הציב לוכדי ערפל דרכם בדק כמה משקעים ניתן לאסוף עי לוכדי ערפל למיניהם. איך זה קשור לתלוליות.... בהיות התלוליות, אבנים, עפיר שחורות, הרי שהן עיבו את הטל מסביבם, כך, שקבלנו עוד כמויות של מים. מדובר בכ30 אחוז מכמות המשקעים בנגב, שנאספו מטל. עפי שיחות עם סיימון, במדבר אטקמה בצפון צי'לה שהוא אחד המדבריות היבשים בעולם, השתמשו בלוכדי ערפל, ליצירת מים. 3. האם הנגב, ננטש בתקופה הערבית... שאלה זו מעסיקה והעסיקה חוקרים רבים. ביניהם יהודה נבו. יהודה נבו, חפר את אתר הצומת, או אתר חלוקים ליד שדה בוקר. בני הקיבוץ קראו לו העיר האבודה. בהיותה ילדה, נערה, חפרה זוגתי - ביתו של אלישע צורגיל, בהיותה בנעורים של שדה בוקר, ביחד עם יהודה נבו, את העיר האבודה. הוא מצא במקום מסגד, וכתובות בערבית. כתובות נוספות ניתן למצוא ליד חורבת חלוקים, לא רחוק משם. יהודה, טוען שהנגב המשיך להתקיים בתקופה הערבית, רק אחכ - לאט - לאט הוא אכן ננטש. דעה דומה מחזיק יגאל גרנות ממדרשת בן גוריון. לדעתי, עניין נטישת הנגב בתקופה הערבית, עדיין לא הסתיים... והוא מרתק... ומחכה לעוד חוקרים... מי יודע, אולי ילדנו.
20.  יגאל גרנות  (16/07/2013)
אדון אבניאון שלום רב! 1) בשיירות של הנבטים לא היו אלפי גמלים ולאחרונה הוצאה השטות הזאת גם מהחיזיון האור קולי בעבדת. לא היו אלפי גמלים - כי לא היה צריך: הערך המוסף של הבשמים היה כל כך גבוה שגם סחורה של 10 או 20 גמלים יכלה לממן שיירה ואף להותיר הרבה רווח. 2) יהודה נבו חשב שהתלוליות היו שייכות לאיזה שהוא פולחן של נוודי המדבר - אבל נכון לרגע זה אין לכך שום הוכחה ואין גם שום חוקר שמאמין ברעיון הזה. 3) נכון שרוב החוקרים כרגע חושבים שהתולילות נועדו להוסיף מים לשדות שבערוץ אבל צריך לדעת שישנם לא מעט מקומות באזור עבדת ו"חוות הבור שבהם יש תולילות על פסגות ישרות לגמרי שלא מספקות מים או סחף לשום מקום. תפקידן של תולילות אלה לא ברור וההשערה היא שכאשר השתנה האקלים והצחיח ניסו החקלאים להוסיף עוד קצת מים ממשטחי סלע קשה על הפסגות הישרות הללו שהם חשפו.
21.  אלישע צורגיל קבוץ שדה בוקר  (28/11/2013)
יואב שלומות, נהניתי לקרוא שבחיך לחריצות הקדמונים בנגב ודברי העידוד לכורמים והייננים על דרך היין המדברית של ימינו. אוסיף כי רוב הדיון בנושא אפשר למצוא בספר "נגב" באנגלית של דניאל הלל המוכר לנו . הפרק נקרא קציר מי נגר ממדרונות והוא מתחיל בציטוט שוב באנגלית מספר משלי כ"ה 25 מים קרים על נפש עייפה ושמועה מארץ מרחק הספר ראה אור ב 1982 ומוקדש לברברה במבי ואיתן חברים מייסדים של קבוץ שדה בוקר - כמו דניאל - עצמו - שנתנו חייהם הצעירים לנגב ונתנו לנגב חיים חדשים בספר גם תאור נסויים מדעיים כדי לאשש תיאוריות שונות לגבי תלילאת אל ענב. DEDICATED TO BARBARA , BAMBI AND EITAN , FOUNDING MEMBERS OF SDE BOKER , WHO GAVE THEIR YOUNG LIVES TO THE NEGEV, AND GAVE THE NEGEV A NEW LIFE.
22.  משה  (28/11/2013)
מדהים במקורות כלל לא הוזכר הספר המונומנטאלי הכולל מיפוי של 2 מיליון דונם שך הרי הנגב, שיצא לאור על ידי מוסד ביאליק לפירסומים מדעיים ,1964 שעל זה קיבל המחבר פרופ' יהודה קידר פרסים ממוסדות מחקריים כמו האקדמיה למדעים של ארה"ב , וגם פרס בן גוריון והכולל שדות ניסוי בכל רחבי הנגב. בושה , בושה!!! והספר הוא החקלאות הקדומה בהרי הנגב. בושה!!!
23.  יואב אבניאון  (01/12/2013)
משה שלום. תודה על תגובתך . אין כתבה זו מתיימרת להיות מאמר מדעי מקיף. תכליתה להביא לידיעת הקוראים את התופעה המרתקת ואת עיקרי ההסברים לקיומה. הנה דרך "דברי התוכחה" שלך - אותם אני מקבל באהבה - הבאת לידיעת המעמיקים את קיומו של מקור נוסף. ברכת אהבת הארץ. יואב
24.  משה  (23/08/2014)
לדאבוני המחבר יואב? לא הכיר את המחקר של פרופ' יהודה קידר, וגם לא את המיפוי של 2,000,000 דונם מהרי הנגב, וברור שמעולם לא ראה את שדות הניסוי ברחבי הנגב שכבר נתנו נתונים של עשרות בשנים - משנת 1953. החקלאות הקדומה בהרי הנגב בהוצאת מוסד ביאליק לפרסומים מדעיים 1964 -זה ספר מונומט היסטורי- לא מוזכר כלל ברשימתו בושה! !!!
25.  יואב אבניאון  (23/08/2014)
משה שלום. אני מעריך את הנחישות וההתמדה שלך. אני מפנה אותך לתגובתי מספר 23. כל טוב ! יואב
26.  שרית ל  (09/02/2015)
שלום יואב, סיכום נהדר של הנושא! ממליצה להסתכל במאמרים של פרופ' אהרון יאיר מהאוניברסיטה העברית. במאמריו הוא נותן דגש רב דווקא על הסלע החשוף ומראה איך אדמה חשופה אינה מוסיפה נגר אלא להיפך, 'בולעת' אותו ולכן לא ברור בכלל מדוע ישנן תלוליות גם על החלקים הלא מסולעים של המדרון. ובקיצור- כרגע זו חידה ללא פיתרון....
27.  יואב אבניאון  (26/04/2015)
ספרו של יהודה קידר הצטרף למדף הספרים שלי. "החקלאות הקדומה בהרי הנגב" הוצאת מוסד ביאליק ירושלים , 1967. הספר סוקר את הנגב מבחינה הסטורית, פיסיוגרפית וביוגיאוגרפית. הוא מתאר את החקלאות הקדומה על מרכיביה: תיעול, סיכור, איגור מים, שיטות עיבוד, תפוצה, מגבלות ועוד.. יהודה קידר ערך בשנת 1959 ניסוי לחקירת תופעת התלוליות: שטח ניסוי חולק לשני חלקים שווי שטח שכל חלק מתנקז לחביות שהוטמנו באדמה. בניסוי נמצא כי השדה שנחשף ותולל סיפק פי שלושה יותר סחף מן השדה בכיסוי הטבעי וחצי מכמות המים. לפיכך הגיע קידר למסקנה שמטרת התלול היא הגברת הסחיפה ולא הגברת הנגר כפי שסבר אבן-ארי. נפגשתי עם יהודה קידר לאחרונה. הוא בן תשעים, מלא מרץ ומעניין. קטונתי כמובן מלשפוט מי צודק בפענוח תעלומת התלוליות. מבטיח להמשיך לעקוב אחרי מחקרים נוספים בנושא. יואב
28.  זאב זיוון  (27/07/2015)
לום יואב יהודה קידר היה מורי לגיאוגרפיה אנושית באוניברסיטת חיפה ב1967. הוא פלמ"חניק לא צעיר המתגורר בערד ושווה לקיים מאיתו שיחה בנושאי מחקרו.יוסף ויץ ענה לו על הצעתו לקיים יישובים על עצי פרי בהר הנגב שאין זה נושא לגיאוגרפףים אלא לחכמי התיישבות כמו ויץ. כל טוב זאב זיוון.
29.  ליאור אנמר  (22/10/2015)
לפחות במקרה אחד ניתן להוכיח בודאות ששיטה זו שימשה להגדלת קציר הנגר. באזור דימונה קיימת חלקה של תולילאת אל ענב על גבי שטח סלעי בלתי חקלאי ע"ג קו פרשת המים. חלקה זו מצויה בקצהו העליון של אגן ניקוז השייך לבור מים. כיוון שבעלי הבור לא יכלו להגדיל את אגן הניקוז של הבור על גבי קו פרשת המים הם נאלצו לבחור באפשרות היחידה לגרום לבור להתמלא ולכן נקטו בשיטת התלוליות. לפחות במקרה זה ניתן להגיד להצביע באופן נחרץ על השימוש בתלוליות כמגדילות קציר נגר
30.  ידידיה  (19/01/2016)
ליאור אנמר האיש והאגדה ותודה רבה גם לך יואב אבניאון