YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מאחורי הסורגים - על פסיפס חבוי בנהריה                     חזרה לאתרים צפון    

מה עושים באתרים ארכיאולוגיים שאין רצון או תקציב לשמר ולתחזק?
האפשרויות רבות: נטישה, כיסוי בעפר או הגפה במנעול ובריח. האפשרות האחרונה נבחרה בנהריה.

במפת סימון שבילים הבחנתי בסימון ״כנסיה ביזנטית״ בתחומי העיר נהריה בשכונת "גבעת כצנלסון".  הגענו לאזור לעת ערב ולאחר שיטוט של שעה הרמנו ידיים. לפתע הבחנו בשלמה מנפנף מעל הגריל בחצר. עוד מימי ילדותו זכור לו גילוי האתר בעת בניית השכונה. שלמה כיוון אותנו לאתר הכנסיה תוך שהוא מכין אותנו לכך שנמצא מקום סגור ומסוגר. ״רוב האוכלוסיה כאן דתית״ הוא מסביר ״הדבר האחרון שראש-העיר צריך כאן זה כנסייה נוצרית קדומה״.

הכנסיה שנחשפה בשנת 1964 מתוארכת לתקופה הביזנטית. במקום התגלתה רצפת פסיפס מרשימה. לעיר נהריה מספר ערים תאומות, אחת מהן היא בילפלד מגרמניה וזו שמחה לתת תקציב נכבד לחשיפה האתר ושיקומו ולפתיחתו לביקורים. תקופה מסוימת אכן היה המקום פעיל אך ברבות הימים נסגר וננעל.

הכנסייה לאחר שיקומה בימים הטובים. באדיבות אנדריאס מאייר

מרכז "הקצה" לאמנות, תרבות וחברה בנהריה יזם תערוכת צילומים של הפסיפס ויצירת רפליקה של קטע ממנו באוצרותה של לי רמון. הרפליקה בוצעה במסגרת פרויקט חינוכי של תלמידי בית ספר אילנות בעיר. התלמידים ביקור באתר, קיבלו בו הדרכה מאורנית שנק רכזת הדרכה מרכז ארכיאולוגי חינוכי גליל של רשות העתיקות ויצרו בבית הספר רפליקה של קטע מהפסיפס המקומי.

 

 

הנה כמה צילומים של הפסיפס המקורי שבוצעו על ידי דוד מוסרי ועובדו על ידי אלעד הרשקוביץ, פוטו לזר נהריה שהוצגו בתערוכה ב"קצה".


פניתי לעירית נהריה בנושא. התשובות היו איטית ומתחמקות. ניכר שלעירייה אין כל אינטרס בפיתוח האתר. מרשות העתיקות נמסר כי הרשות פעלה ופועלת מול עיריית נהריה, האחראית על המבנה, לטיפול באתר ולהנגשתו לציבור והפיכתו לאתר פעיל. תשובת הרשות הסתיימה כך: "הרשות תשמח - בכל עת, להעמיד לרשות עיריית נהריה את יועציה המקצועיים, כדי שהפסיפס המרשים יוצג לציבור. אנא פנה בנושא לעיריית נהריה".

 


 

 

מה ראוי שיעשה באתרים מסוג זה שאינם נמצאים בתחום של אתר ארכיאולוגי פתוח לציבור?

נבחן מה קרה במקרים אחרים:

פסיפס לוד
רצפת פסיפס של וילה רומית מהיפות שהתגלו בארץ. האתר התגלה במקרה בשנת 1996, הוצגה לציבור קצרות וכוסתה.
בשנת 2009 עם מציאת מימון הוצא הפסיפס, שוקם והוצג ברחבי העולם (לאחרונה הסתיימה הצגתו במוזיאון הלובר בפריס). התכנית היא להחזיר את הפסיפס לעיר לוד ולפתוח מוזיאון מרשים במקום.

הכנסיה הביזנטית בבית שאן
נחשפה כחצי קילומטר מצפון לתל הקדום וכוסתה במבנה טרומי המגן עליה. סגורה לביקורים.

הכנסיה הביזנטית בחורבת מדרס
נחשפה בשנת 2011 הוצגה לציבור לתקופה קצרה במהלכה עברה ונדליזם, כנראה מגורמים חרדיים, ולבסוף כוסתה.

 


מה ראוי שיעשה בנהריה? האם בעת חדלון של רשויות ניתן להציע ליזמים פרטיים להפעיל במקום עסק (גלריה לאמנות לדוגמה) תוך שמירת צביון האתר ?

הפניות נוספות:

על הכנסיה בויקיפדיה

גלריה "הקצה" בה עוד צילומי פסיפס

חזרה לאתרים צפון    חזרה לתפריט ראשי    


תגובות
1.  חדוה  (02/09/2013)
יואב תודה על כתבה מאלפת וגם מעצבנת בעיקר עיריית נהריה , אשמח לדעת למי פנית בעירייה ומה התשובה כדי להמשיך להאבק חדוה
2.  עטרה  (03/09/2013)
מצער לקרוא על התנהלותה של עיריית נהריה בנושא הפסיפס (ומצד שני' שמחתי לקרוא על כך שבלוד מתוכנן מוזיאון). כפי שכתבה חדווה בעמוד התגובות, גם אני אשמח להירתם למאבק, אם יהיה צורך. מלבד החשיבות של השימור של יצירות בעלות ערכים היסטוריים ואסתטיים, להקמת מוזיאון ארכיאולוגי מקומי יש גם משמעות בקידום התיירות במקום, ענף שיוביל גם לשיפור במצב התעסוקה של התושבים, וכדאי לרשויות לחשוב גם על ההיבט הזה, שכן מוזיאון קטן שמגיעים אליו תיירים, בין אם תיירות פנים ובין אם תיירות חוץ, מאפשר תעסוקה לעשרות אנשים - החל מהקופאים/יות והשומרים/ות, דרך המדריכים/ות ועד לבעלי/ות מסעדות ובתי קפה שיקומו מסביב למקום. בברכת חג שמח ושנה טובה עטרה
3.  תושב נהריה  (03/09/2013)
שלום יואב, תודה עבור הקישורים והמידע. לעניין הכנסיה בנהריה. זוכר אותה עוד בימיה הטובים. כבר לעלה מ-30 שנה שהיא סגורה לביקור. גם אם תפנה לעיריית נהריה לבקש שיפתחו עבורך - ידחו אותך בקש. ראש העיר הנוכחי מתעלה על כל הקודמים לו, ומעלים כל זכר להיסטוריה של העיר. הארכיאון של עולי גרמניה שייסדו את העיר ניצל בכך שהועבר לתפן. הסיפריה העירונית שניתנה בצוואה למען תושבי נהריה - ניצלה (בינתיים) ממכירתה כנדל"ן לאחד הקבלנים בעיר. הוא לא הקציב אגורה שחוקה להעברתו והצלתו של ה"ליפט" האחרון שנותר מהעלייה הייקית, ורק ביוזמות פרטיות פורק הצריף ויוקם כנראה בעתיד בתפן. מלבד הכנסיה היו בסביבה גם מערות קבורה ביזנטיות שנחפרו ע"י הארכיאולוג אוטו שטיל. בדרום-מערב העיר, בין שכונת עין-שרה לים, היו שרידים של בריכה גדולה שהוקמה ככל הנראה ביוזמת משפחת סורסוק להפקת מלח. העיריה הרסה הכל. וכן הלאה, וכן הלאה..... שנה טובה!
4.  אתי מראלי בן אליעזר  (03/09/2013)
אשמח ליטול חלק בהתארגנות סביב קידום נושא הכנסיה.
5.  אבירמה-מורת דרך-גליל  (03/09/2013)
אף אני אשמח לסייע למי שיטפל בנושא
6.  משה מאירי  (04/09/2013)
לגבי כנסיית-מירי קריה בבית שאן: המצב שם הרבה יותר גרוע. הגג הישן הרוס לחלוטין, המקום מוזנח ולא נגיש. למרות ההשקעות הרבות בעיר הרומית ביזנטית-פה אין שום טיפול בעניין הזה.
7.  אלי שנהב  (05/09/2013)
אני חפרתי את חרבת חנות. במקום התגלה פסיפס מרהיב. כיסיתי אותו בחול והשארתי מטאטאים. השיטה פעלה כ30 שנה . בזמן האחרון נהרס חלק מהפסיפס על ידי ונדליזם ברברי של חוגים חרדים ( עד מתי ....?) אולם עדיין ניתן לראות חלקים מהפסיפס בצבעים המרהיבים.
8.  זהר אופיר (אילון  (06/09/2013)
כפי שכבר אמרו קודמי: שני דברים כנראה לא יקרו בזמן הנראה לעיין: 1) אישור ראש-העיר (הוא האיש היחידי שקובע בעיר) לפתיחת האתר. 2 החלפתו בתפקיד. לכן הפיתרון יכול להמצא רק בהנחיות מגבוה - פוליטית. נראה לי שהכתובת הוא שר התיירות. צריך לנסות בכיוון הזה. זהר.
9.  חנה קליין  (12/09/2013)
שלום ליואב, פתחתי אתר לתולדות נהריה https://sites.google.com/site/toldotnahariya/ וחסר לי החומר הזה . האם תרשה לי להעתיק ממך תמונות ומלל? אשמח לשמוע ממך חנה קליין
10.  יואב אבניאון  (12/09/2013)
חנה שלום - הצלחה עם האתר החשוב שהקמת. שלחתי לך תשובה במייל כל טוב יואב
11.  דוד בראון חיפה  (13/09/2013)
כמה עצוב, לצערי הרב ממש בימים אלה פועלים אנשי אוניברסיטת חיפה בתל-שקמונה ,הם התחילו כבר לפני כשנתיים ומה שקורה שם הוא טראגי, בין עונת חפירה אחת לבאה אחריה אין דואגים לשמור על התל ועל מה שנחשף ,כך שכל המטיילים לאורך שפת הים של חיפה יכולים לעלות באין מפריע על התל ולהרוס תוך כדי את מה שנחשף. כן אלה לא חרדים ולא מתנכלים אחרים אלה הם אנשי המדע ותלמידיהם.
12.  דרורה דקל  (22/09/2013)
למה אנחנו מצפים מראש עיר שאינו משכיל אינו מתעניין בתרבות, אינו ישר, ועסוק בגינון ופסדה חיצונית? פסיפס ביזנטי? צריך להבין את ההסטוריה של ישראל כדי לכבד אוצר כזה. חבל! אנחנו שלב לפני הריסת המקום אם יקצינו שונאי תרבויות זרות את דרכיהם.
13.  איתן הדני  (23/09/2013)
צריך לעניין את הנהלת קקל .יש להם תקציבים ותורמים פוטנציאליים.לפנות ישירות ליו"רים
14.  גיגי גדעון דוהן  (30/09/2013)
מה מצפים מהנמושות הנ"ל לבזבז את כספי הציבור זה טוב כדי לשמור על מקום כזה זה חבל על הכסף טו טו טו טו
15.  יאיר איתן  (29/12/2013)
מתברר שהקנאות הדתית הפרימיטיבית חובקת עולם ואין הבדל בין הטאליבן שהרסו את פסלי בודהה לבין הדתיים הונדליים היהודים כאןהפוגעים בערכי תרבות והמשלבים את איראן עם אפגניסטאן
16.  אלברט אמלארד  (05/01/2014)
יפה , מרגש , איכותי , ומטריף מרוב יופי , מאד אוהב לראות זאת עוד ועוד : אלברט אמלארד