YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

ספורה של סוללה ג` בגדוד 334 במלחמת יום הכפורים          חזרה ל"ועוד"    
מאת אשר דנק 
 

"בשלב ראשון אתה עולה כקת"ק (קצין תצפית קדמי) לתל- א-ש`יחה ("חרמונית"), יושב על ההר שבועיים שלושה לומד פיקס את כל הגזרה: כל סוללה, עמדה, צומת, ציר - עליך להכיר. ברוך הבא ואני מאחל לך הצלחה ! "
כך מקבל אותי  סמג"ד גדוד 334 באפריל 73 ב"מחנה עודד" - שכונת הוילות  של הקצינים הסורים בפאתיה הצפונים של קוניטרה. קצין צעיר ונרגש ... משימה ראשונה ... לא תרגיל לא קורס... הפעם "על אמת".
חברתי ללוחמי גולני על ההר והתחלתי בלימוד אינטנסיבי של הצד המזרחי....  היה עלי להתרגל לשמות שהפכו חשובים בחיי באותם חודשים: תל דהור, תל אל-אחמר, טריינג`ה, חרפא, חאן ארנבה, ג`ובתא אל-חשב..... והרחק דרומה מפקדת פקוד דרום הסורית על התל הנושא את השם היחודי"תל אל-חרא" ולידו העיירה  "אל-חרא "...
הבוקר קשה לתצפית.השמש העולה במזרח ומסנוורת. בצפיה מערבה לשטח נראים יער אודם הקסום שלמרגלותינו, קבוץ אלרום, עמק החולה, הרי נפתלי ואני חושב לעצמי כמה יפה הארץ עליה אנו שומרים... אחה"צ כשהשמש במערב ומאירה מזרחה ,אלו השעות בהן אנו צופים על שכנינו ולומדים  את השטח ... לפתע  לאורה של השמש  מתגלים פרטים רבים שלא ראינו יום קודם או בבוקר.....
בתחילת הקיץ של 1973ירדנו למחנה העורפי ג`למה שליד יגור ,ממנו לאמון בחרבת מאחז, אח"כ לנופש גדודי בעכו וחזרנו באוגוסט לגולן. מזג האויר הנפלא של הגולן ,הטיולים בשבתות כשניתן היה, שגרה, קצת אימונים ושלווה שמשו בערבוביה .... דבר לא רמז  על שעומד להתרחש בסתיו....

 ב- 13 בספטמבר עקב הפלתם של 12 מטוסי מיג 21 סוריים בקרבות אויר , הוכרזה כוננות ורבו הדבורים על יום קרב הממשמש ובא. יום קרב בגולן היה פורץ מדי כמה חודשים מאז מלחמת ששת הימים ועקרו חילופי אש ארטילרים בין תותחני צה"ל ועמיתהם למקצוע מן העבר השני. לצעיר חסר נסיון כמוני היה מרתק לשמוע את ותיקי הגדוד  מספרים  על ימי הקרב הקודמים, כמות הפגזים שירו, אש הנ"ס (נגד סוללות) שחטפו ועוד. אז עוד לא ידעתי על יום הקרב הגדול מכולם העומד להתחיל  בקרוב...
החל מראש השנה (27.9.73) החלו להגיע עדכונים עם נקודות ציון של סוללות ארטילריה סוריות בקצב הולך וגובר .... עוד אנו מעדכנים את לוח הארטילריה במטרות חדשות וכבר היה שליח הקמ"ן מגיע עם רשימה חדשה גדולה  מקודמתה.... 
מאוחר יותר,התקבלה פקודה לעזוב  את עמדת תל פארס  בה ישבנו ,לדלג צפונה ולפרוס ליד מסעדה.במקומנו, לעמדת תל פארס נכנסה סוללה מגדוד 405 שהגיעה לתגבר .
בתוך מספר שעות , ארזנו הכל ,דלגנו והתמקמנו במקומנו החדש ליד מסעדה כשהעמדה המיועדת לנו  היתה ממוקמת בואדי , מערבית לבירכת רם וב צמוד לרכס .... 
יום ששי 5.10.73 , ערב יום הכפורים ,הוקדש ל סיורים בשטח ,אתור ובנית עמדות חליפין מתאימות ליום הקרב הצפוי ... בינתיים קצינים אחרים מהגדוד יצאו וחברו חלקם לגדודי הטנקים כקש"אים ( קצין שתוף ארטילרי המצטרף ליחידה המסתייעת) או קת"קים (קציני תצפית) וחלק לאיוש תצפיות נוספות כמו "עקול הטנק" שליד מוצב החרמון ועוד..... מספר מצומצם של קצינים יצאו בבוקר מוקדם לחופשה קצרה. בהיותם בדרכם הביתה התקבלה פקודה לעצור יציאות לחלוטין. כיוון שלא היו אז טלפונים סלולריים הגיע מפקד הסוללה סגן יגאל ספיר לביתו בחיפה . על מרפסת ביתו ממתינה אמו ומודיעה לו שעליו לשוב לסוללה ללא דחוי. מבלי לעלות הביתה, הוא הסתובב, חזר לגולן  ומאוחר יותר חבר כקש"א לגדוד 53 של חט` 188 . לפנות ערב , כשהשמש בראשי האילנות, התקבצנו בחדר האוכל המאולתר לתפילת "כל נדרי"..... 
בשעה 10 בבוקר לערך ,בעודנו בחדר האוכל שהפך לבית כנסת ,אנחנו מקבלים פקודה להפסיק את התפילה, לעלות לטנקים לקשור על הכלים יריעות זהוי כתומות עבור חיל אויר, לפרוס בעמדה המיועדת  לנו ולהמתין לפקודות  שכן יום הקרב עומד להתחיל .... זעקות הזעם של  החיילים  הדתיים זכורות לי עד היום והבטחתם שלא ינוחו ולא ישקטו עד אשר אשפט בפני הרב הפקודי על "הפקודה הלא חוקית" שזה עתה נחתה עליהם בעצומה של תפילת יום הכפורים...  הגדישה את הסאה ההוראה הנוספת - לשבור את הצום ,לפתוח מנות קרב  ולאכול כדי ש"יהיה לנו כח" לבאות.....
החל מ 11.00 אנו  בעמדה ,מנשנשים  על הכלים ומאזינים לרשת האלחוט הדוממת שכן ההוראה היתה לשמור על דממת אלחוט מוחלטת עד תחילת פעילות. אני יושב על המפ"יק (מוצב פקוד קדמי-זחל"ם הפקוד של הסוללה), מפצח גרעינים מאזין ל "וויס אוף פיס " של אייבי נתן וממתין להוראות . בשעה 13:00 לערך מגיע הסמג"ד החדש שלנו סרן (אז) שמואל רשף ז"ל (לימים הקתמ"ר) לבקור, הוא מביא איתו תדפיס מחשב ארוך, רשימה חדשה מעודכנת וארוכה ארוכה עם נקודות ציון של סוללות אויב ..... הסתכלתי ברשימה ולא האמנתי  למראה עיני .....182 (!)  סוללות אויב ....מספר ללא תקדים ברמת הגולן . מדובר בכ 1100 תותחים אני עושה חשבון ....(בסוללת תותחים עפ"י הדוקטרינה הסובייטית 6  תותחים)."איך בלילה אחד צמח מספר הסוללות לכל כך הרבה?" אני שואל  את הסמג"ד .... "גם הם מתכוננים ליום הקרב" הוא עונה ...
 
בשעה 13.57 זעקת אימים קורעת את דממת האלחוט בקשר :  עופר רבינוביץ מסו"ל א` שהוצב כקש"א במוצב החרמון  צועק : " ס  ו  ל  ל  ו  ת    א  ו  י  ב    פ  ת  ח  ו    ב  א  ש  !!!!  "
ומיד אח"כ רעש אדיר ,עצום  בלתי ניתן לתאור במילים  בו למעלה מאלף תותחים  סובייטים יורקים אש בקצב מכסימלי .... גיהנום ..... אנחנו נשכבים ליד ה זחל"מ ובכלים הלוחמים נכנסים לתא הלחימה .הרעש נורא... כל רמת הגולן רוקדת כברעידת אדמה נוראית... גיהנום עלי אדמות ....הגוף מתמלא אנדרלין והפחד מתגבר  .... פגזים מתחילים להתפוצץ בעמדה  וריח  חריף של אבק שריפה  ממלא את האויר. הקשר שלידי חוטף רסיס ביד  ונפצע ,משאית התחמושת הסוללתית סופגת פגיעה ישירה  ובנס לא ברור לא מתפוצצת. אחד הטנקים מתחיל לנסוע לא ברור לו לאן בדיוק ...אנשים בהלם , בלחץ,הפנים מבוהלות ....מעולם לא ראו, לא חוו לא שמעו ולא הריחו מצב דומה   ... רשף הסמג"ד לוקח אחריות  ופוקד על הטנקים "הכון לנוע הפסק אש" שמשמעותו דילוג ונטישת העמדה המוכה שקצב התפוצצות הפגזים בה רק הלך וגבר...... יעף של מטוסים סוריים חולף מעלינו ...."היו מטוסים ביום הקרב הקודם?"אני שואל את אחד הותיקים ... אני שמעתי רק על ארטילריה" אמרתי. הותיק  לא עונה לי .... בינתיים מהעמדה אני רואה פגז מתפוצץ על מחסן הציוד שלנו  ליד בית הכנסת המאולתר בו נשאר מש"ק הדת שכעס על הפסקת התפילה והמשיך בתפילת יום הכפורים...


אט אט אנו מצליחים לקבץ את הכלים ולנוע לעמדת החליפין .אנו מקבלים מטרה מתחילים בירי אולם שוב חוטפים  נפילות בעמדה ונאלצים לדלג. כעת נשלחנו מערבה לפרוש  מאחורי הר אודם ,על "ציר חת"ם" החוצה את יער אודם מצפון לדרום . בינתיים אנו שומעים ברשת ש"חרגולים נחתו ב אזור אילת" . "אילת" –שם הקוד של מוצב החרמון והחרגולים הם המסוקים נושאי אנשי קומנדו. התזמורת הארטילרית סביבנו לא שוקטת לרגע וכעת נשמעת כצרור יריות רצוף וחסר מעצורים..... סביבנו שריפות רבות ופגזים מתפוצצים ללא הרף.
ממקומנו החדש אנו מתחילים  להעסיק באש מטרות שונות בדרך כלל טורי טנקים  ונגמ"שים סוריים שהחלו עושים דרכם מערבה . אנו מקבלים מטרות חדשות מקציני התצפית ושמים לב שהטווח מתקצר ומתקרב אלינו . כשיורד הלילה דועכת מעט האש הסורית, אנו יורים קרוב יותר למוצבי הקו ומבינים שכנראה טנקים ונגמ"שים סורים מתקרבים אליהם .... באמצע הלילה הגיעו אלינו סמי טריילרים-ליילנדים ארוכים עמוסי פצצות וחמשנו את הכלים . עשרות סמיטריילרים כאלה  עמוסי פצצות הגיעו  אלינו בכל ימי הלחימה והדאגה תמיד היתה לפרוק אותם מהר ושרק יסתלקו מהעמדה ...

 

כשעלה השחר אנו מתבקשים לירות במקביל על  סביבות  מוצבים 107 , 105 ,104 .בסוללה בסה"כ 4 מכמ"תים (מרגמה כבדה מתנייעת) על מרכבים  של טנקי שרמן. בד"כ סוללה יורה כולה לעבר מטרה אחת .בשל הבקוש הרב לסיוע חייבים היינו  לפצל  את הסוללה לעיתים לשני כלים ולעיתים כל כלי ירה למטרה אחרת לכיוון מוצב אחר....היה עלינו  לחשב נתוני ירי במהירות לכל כלי וכלי כאילו היה סוללה נפרדת...  הלוחמים ומפקדי הצוותים עובדים  קשה מאוד ומחליקים מאות פצצות ( 43 ק"ג כל אחת) אל תוך הקנים השחורים של המרגמות .... הקצב המכסימלי עפ"י הוראות היצרן של הכלים הנ"ל הנו 6 פצצות  לדקה אני רואה את הצוותים עובדים  כאחוזי אמוק ו"מאכילים" את הקנים בפצצות למכביר: יותר מ -6 לדקה .... מהחום הרב  הקנים שהיו פעם שחורים הופכים אט אט לאדומים ושקופים . כעת, ניתן לעיתים לראות את הפצצה עפה ליעדה בתוך הקנה הלוהט והשקוף  .... התצפיות מדווחות על פגיעות יפות ואנו ממהרים לספר על כך ללוחמים שאינם רואים את  המטרות... סביבנו ,הסוללות הנוספות של הגדוד יורות ללא הרף ... אין זמן לחשוב ,אין זמן לנוח ,מורידים נתונים בודקים את הצוותים ומי שיכול הופך סבל ועוזר לצוותים  להטעין עוד ועוד פצצות . מכשירי הקשר זועקים, הצוותים יורים, המשנה הטכני מחשב ובהמולה הזו יש לענות לקציני התצפית לחשב נתונים להעביר אותם לצוותים לוודא שהירי מדויק ולדבר עם 6 גורמים במקביל.
מדי פעם היתה קורעת את הרשת זעקה של קציני התצפית:  "מיגים ! מיגים! מיגים !מיגים ! "ושניות אח"כ  מבנה סורי של מיגים או מטוסי סוחוי  היה עובר נמוך מאוד מעלינו עד כי ניתן היה  להבחין בפני הטייס תחת קסדתו ....חלק  מהחיילים הסתתרו בין סלעי הבזלת וחלק ניסו לירות על המטוסים ממקלעי ה 0.3 שעל הכלים... לא ברור אם הירי עשה משהו אבל לבטחון העצמי הוא ללא ספק הועיל  .....
מן העבר השני ראינו נסיונות תקיפה של סקייהוקים שלנו אולם כשאלה הגיעו, אשכולות של טילי קרקע אויר נורו לעברם . המטוסים ניסו להתחמק אבל אם הצליחו לברוח מטיל אחד שני אולי שלישי ,פגע בהם הרביעי.המחזות  הקשים של מטוסי ח"א נפגעים מעל ראשינו  ,פגעו במורל ותמיד חפשנו לראות אם נפתח מצנח לאחר הפגיעה או לא .....

ביום שני 8.10.73 בבוקר נשמע  פצוץ עז מסוללה ב` שפרסה כמה מאות מטרים מאתנו. הסתבר,שלאחר סדרה ארוכה של ירי ועצירה ושוב ירי ועציר ההוזנה המרגמה בטעות בשתי פצצות .כתוצאה  מה"הזנה הכפולה" נהרגו 6 לוחמים בינהם סג"מ אבי גרינברג ז"ל ממטולה שהיה על הכלי במקרה כדי לבצע תאום ירי של מקלע ה 0.3. נסיונות לחלץ פצועים נכשלו כיוון שהתחמושת שעל הכלי  הפגוע החלה להתפוצץ והיתה סכנה גדולה להתקרב.  מיד אח"כ כלי נוסף של סוללה ב` הושבת כך שנותרו  בה רק 2 כלים תקינים. בהחלטת ה סמג"ד הכלים התקינים צורפו אלינו והפכנו כעת לסוללה בת 6 קנים כמו אצל הסורים ממול ....
בצהריים קבלנו פקודה לדלג ולפרוס מזרחית לנו בבקעת יעפורי בין מטעי התפוחים של הדרוזים של מג`דל שמס. זמן קצר לאחר ההתמקמות ,אנחנו חוטפים מספר מטחים קרוב מאוד אלינו  וגם בעמדה ... ברור לנו שקצין התצפית הסורי שיושב במוצב הפטמה שמעלינו שולט עלינו באש ומפנה אלינו  את התותחים הסורים. אנו מבצעים ירי זרחן על ראשה של הפטמה להסתיר לו בעשן את התצפית כשהמטווח הוא הסמ"גד הנמצא אתנו בעמדה ומתפקד כדרג קדמי ואחורי בו זמנית ... .אח"כ  אנו מקבלים פקודה לדלג ולחזור לעמדתנו הקודמת ביער אודם. מאוחר יותר למדנו שתוכננה פעולה לכבוש החרמון לה היינו אמורים  לסייע אך כיוון שזו נדחתה הוחזרנו למקומנו הקודם.
במהלך התנועה מודיעים לנו  בקשר שאחד הטנקים  שלנו התהפך במהלך התנועה. מסתבר שמרוב לחץ ופגז  סורי שהתפוצץ  על הכביש לפני המכמ"ת  הנהג משך ידית הגוי הפוכה ונפל לתהום בעקול הכביש  בתוך תחומי הכפר מסעדה .... קבלנו  הוראה להמשיך לנוע לעמדה ביער  אודם  ואילו קצין החמוש  והסמג"ד יטפלו בחילוץ הטנק שהתהפך. בתאונה המצערת נהרג רב"ט יוסי עקיבא ז"ל ועוד ששה  פצועים חולצו תחת הטנק או לידו . נכנסנו ליער אודם התקרבנו  מזרחה עד כמה שאפשר לרכס ופרסנו בין העצים .....  מי האמין אז  ש 35-40 שנה אח"כ אגיע לאותו מקום עם תיירים ואדריך על "הג`ובה הגדולה"שהיתה בסמוך לעמדה שלנו .....

בינתיים הצטרפו לסוללה חיילי מילואים, חלקם משוחררי  הגדוד מהחודשים האחרונים שטרם שובצו ליחידת מילואים. חלקם הגיעו בבגדים אזרחים  ובכלי רכב פרטיים והצטרפו לצוותים לעבודה אותה הכירו מהסדיר.  נדרשנו לארגן להם מדים קסדה ונשק...תרומתם של אלה היתה גדולה שכן אנשי הצוותים "נפלו מהרגליים" מעבודת הסבלות הקשה של הימים האחרונים. גם נוספו סביבנו עוד ועוד גדודי ארטילריה של מילואימניקים  שהגבירו את תחושת הבטחון.

באחד הלילות ,נשמע רעש דומה לקולו של מסוק .הוכרזה כוננות בשל החשש שהליקופטר של אנשי קומנדו  סוריים נחת בסביבות הגדוד . כל הסוללה הושכבה במארבים היקפיים. אני רץ סביב הסוללה להעיר בבעיטות את החיילים התשושים שנרדמו מעייפות במארבים.....לבסוף, הסתבר שבלם לוע שעף מהירי המסיבי השמיע קול של רוטור מסתובב ומכאן עלה החשש לנחיתת המסוק.

היום הקשה ביותר מבחינת דרישת האש וכמויות הפגזים שירינו היה יום שלישי ה 9.10.73. מזרחית להר אודם התנהל הקרב על עמק הבכא בו בלמו הטנקים של חטיבה 7 את המאמץ הסורי הצפוני לפרוץ דרך פתחת קונייטרה.  אותנו  טיווח  רס"ן (אז) אריה מזרחי (לימים קתמ"ר) מפקד הסיוע החטיבתי של יאנוש בן גל מח"ט 7.   הטווחים בהם ירינו קצרים ביותר : 2000-3000 מטר - טווחים בהם יורים טנקים ולא תותחים  וכמויות הפגזים שירינו עצומות .  בשלב הזה הצוותים המתוגברים שלנו  הטעינו את המרגמות ישירות מהסמי טריילרים מבלי להעביר  את התחמושת לטנקים .... ערמות ענק של אריזות תחמושת  הצטברו בעמדה . לא פעם  ניסו  הסורים לפגוע בסוללה ב ירי ארטילרי . בשל הצמדותנו להר אודם ,פגזים רבים שלהם "נפלו קצר" ופגעו ב צלע ההר וכשניסו לעבור את ההר נפלו הפגזים מערבה יותר  ולא פגעו בסוללה . הסתבר שמיקומנו המצויין והר אודם שמרו עלינו באמצעות " מרווח רכס במטרה"במהלך כל קרבות הבלימה.
 
ביום רביעי,  ערב חג הסוכות , התייצבו הכוחות על "קו סגול" ולא היו עוד כוחות סורים מערבה לו. התבקשנו להתכונן להבקעה, ראשיתה של מתקפת הנגד שתוכננה  למחרת , חג הסוכות, 11.10.73 שעה 11.00.  החל משעות הבוקר של אותו יום העסקנו  מטרות סמוכות ל"קו סגול "בגזרת ההבקעה המתוכננת כשלידנו על "ציר קזוארינה",חלפו עשרות טנקי שוט קל בדרכם ל  שטחי הכנוס  לקראת ההבקעה בגזרה הצפונית . אני זוכר את תחושת השמחה  והתקווה של "עכשיו נכניס להם". החלה  מתקפת הנגד לכבוש "המובלעת הסורית".......

כהכנה להבקעה הוקצתה הסוללה יחד עם סוללה ב` מהגדוד  בסיוע ישיר לחטיבה 7  שאמורה היתה להוביל את ההבקעה . בשלב ההכנה הארטילרית שנמשך כשעתיים   ירתה הסוללה מאות פגזים ויצרה  יחד עם   גדודים  נוספים  "מסך אש מתגלגל "לפני  הטנקים  המבקיעים  .. גם לאחר ההבקעה המשיך הירי המסיבי. עם חשכה דלגה הסוללה  והפעם במסגרת גדודית לאזור ציר המערכתומאוחר יותר המשיכה ב דילוג לילי לשטח הכבוש  באזור ציר "רוטרי" 35, בערך כ-2 ק"מ דרומית מערבית לעיירה הסורית חרפא .  מאוחר יותר פרס הגדוד באזור מחנות חלס ומשם ירה בין השאר  לעבר תל שמס למרגלותיו הסתבך הכוח של  יוסי בן חנן מחטיבה 188 .

באחד הימים ספגה הסוללה אש ארטילרית . פקדתי על הצוותים לדלג לעמדת החליפין ,המפי"ק (מוצב פיקוד קדמי - זחל"ם הפיקוד של הסוללה) ובעקבותיו הטנקים החלו לצאת מהעמדה אך הקומנדקר של קצין הסוללה התמהמה, פגז סורי התפוצץ בקרבתו הרים את הקומנדקר באויר ורסיס פגע ב סמ"ר דוד כץ ז"ל שכל המאמצים להצילו עלו בתוהו.
 
סוללה חזרה לאזור  ציר "רוטרי 35" שם שהתה מספר ימים עם ירי מועט עקב מחסור בטווח. ב 18 באוקטובר ירד הגדוד לנופשון בן כמה שעות בבית הארחה של כפר גלעדי שם התקלחנו (עד היום המקלחת הזו מדורגת כמקלחת הטובה של חיי) החלפנו מדים אכלנו טוב וראינו על הדשא הופעה של הגשש החיוור. חלק מהחיילים הספיקו להודיע להורים שהגיעו בנסיעה מטורפת לכפר גלעדי כדי להספיק לראות את הבנים. לפנות ערב חזרנו לעמדה בגולן.

ב-20 בחודש התקבלה  פקודה לפרוס באזור סחיתא (בין "הר רם" ומג`דל שמס על הקו הסגול) ולהתכונן לסייע בירי  לכיבוש החרמון. ב 21 באוקטובר ירינו מהעמדה לעבר החרמון ללא הרף.  לפנות ערב הגיע צוות של ערוץ 1 בראשות עמוס כרמלי שצילם וראיין וכך ראו אותי הורי באותו ערב ב"מבט לחדשות" .


עם חשכה החלו חיילי גולני לטפס על החרמון על מנת לכבשו .סייענו בירי קרוב וביצירת  מסך אש מתגלגל לפניהם . קציני התצפית שנעו  עם הכוח המטפס ,הפעילו את הגדוד  בסיוע צמוד ובירי סמון לצורך הזדהות באמצעות פצצות זרחן. כשנוצר מגע בין הכוחות הסורים לגולני גבר קצב הירי עד שבשלב מסויים אבד הקשר עם קצין התצפית שטיווח אותנו, סרן הרצל כהן ז"ל איש גדוד 405 ,שנקרא ברשת "הרצל 32"  .קראתי לו ללא הרף  ממתין למטרות נוספות אך קולו נדם. היה זה באשמורת אחרונה ולפני הזריחה . נותרנו לפתע ללא פקודות ללא "עיניים" שיטווחו אותנו . בסוף , ענה לי  מישהו מגולני ואמר לי "הפסק לקרוא ל "הרצל 32" הוא לא יוכל לענות לך יותר" ...... היה זה אחד הרגעים הקשים ביותר במלחמה... לילה שלם הוא מטווח אותנו ולפתע נדם. ..
 
בסיומה של המלחמה, פרסה הסוללה עם הגדוד  ב"מובלעת הסורית". שלג, גשמים והרבה בוץ טובעני קבלו את פנינו ואוהלים אמריקאים עם תנור לחמום (ולטוסטים) הצילו אותנו מהקור והשלג.

ישבנו זמן רב ליד הכפר הדרוזי חדר שלמרגלות החרמון ולאחר מכן מאחורי תל אל-כרום בדרום המובלעת. אותו חורף היה קשה במיוחד. הימים הוקדשו  לירי ודלוגים  ופעמים רבות  חטפנו אש נ"ס.  היינו יוצאים מהמאהל  לפנות בוקר בחושך ובקור כדי שקציני התצפית הסורים לא יבחינו בנו  ופורסים בעמדות הירי. עם חשכה חזרנו למאהל לתדלוק חמוש ומנוחה ושוב יוצאים באשמורת אחרונה.....

בסיומו של החורף ,באביב של 1974,  נפרד גדוד  334 מהמרגמות אותן הפעיל שנים רבות מאוד, ירד לדרום ועבר הסבה לגדוד תותחים כבדים 175 מ"מ .

כתבה זו מוקדשת לזכרם של שנים עשר  חללי גדוד 334 במלחמת יום הכפורים  ומלחמת ההתשה שלאחריה:
סרן רון חקלי ,סגן אברהם גרינברג ,סגן שלום יודקוביץ ,סגן צבי ("במבי") אילון , סמ"ר דוד כץ, סמ"ר ולריו אובנאן,  סמל גבריאל מרשיק,  רב"ט יוסי עקיבא, רב"ט יוסי קדושי,רב"ט שמואל גולדפינגר, סמל נחום (נורברט) סרוטה, רב"ט אליהו (אלי) בוחבוט (נפל במלחמת ההתשה שאחרי המלחמה).
יהי זכרם ברוך !


אשר דנק. במלחמת יום הכיפורים - ממפקדי הסוללה, היום מורה דרך ומדריך טיולים
info@geotytours.com
לאתר האינטרנט של אשר

  חזרה ל"ועוד"   חזרה לתפריט ראשי   


תגובות
1.  מילמן שמעון  (02/09/2013)
יואב כתבה מאלפת , מזכירה נשכחות , כחייל סדיר של גד"ב 405 מסדר לי הרבה בפאזל של התקופה הנ"ל .., ואם אני לא טועה 405 היה הגדוד שהחליף אתכם בעמדה מתחת לחרמון ... ממש מרגש שנה טובה לכולנו מילמן שמעון
2.  משה מאירי  (04/09/2013)
ליואב שלום, כדאי להדגיש שגדוד 334 היה גדוד המרגמות האורגני של חט' גולני (חט' 1) קודם מרגמות 120 " ניגררות, ואחר כך על זחלמי"ם ("דגם ד') כיחידה אורגנית של גולני הם פעלו איתה יחד בכל המלחמות והאימונים, התרגילים והכוננויות..
3.  עודד אהרונוביץ  (06/09/2013)
בשרות הסדיר שלי בין השנים 1954 - 1957, שרתתי בגדוד 334. הופתעתי מאד שבכנס גולני, שהתקיים השנה ברעננה, נפקד מקומו של הגדוד האורגני של החטיבה, מהמורשת של החטיבה וההיסטוריה המפוארת שלו נעדרת מההיסטוריה של החטיבה. אף אחד מהקצינים הסדירים הבכירים ביותר, שנוכחו בכנס, לא ידע אפילו שהגדוד השתתף במלחמת יום כיפור כפי שמסופר בכתבה הנ״ל - למרות שהכנס נערך תחת הכותרת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים!!!
4.  דני קייזר  (09/09/2013)
יואב אני התגייסתי ב-12.11.1968 (לימים התברר שזה גם יום הולדתה של מירי אישתי...) כלומר בלשון הנוער היום אני מחזור נוב' 68. לאחר טירונות וקורסים הוצבתי בסוללה ב' בגדוד 334. לאחר קורס קצינים הוצבתי ביוני 1970 חזרתי לגדוד והוצבתי בסוללה ג'. שמואל רשף היה מסו"ל א' ולימים קמב"ץ. אני החלפתי אותו כקמב"ץ בחודשים האחרונים של השירות – עד נובמבר 1971. את כל השרות שרתתי בגולן ובחרמון עם גיחות לסיני במלחמת ההתשה. במאי 1972 ערכנו אימון הקמה לגדוד מרגמות 160מ"מ כבדות גדוד 313, מורכב רובו ככולו מיוצאי 334. את מילחמת יום הכיפורים התחלתי בעליה ממחנה פילון (הימ"ח) לכיוון יהודיה וסיימנו בכפר חאדר למרגלות החרמון בסיוע לכיבושו. על הסאגה והמעללים במסע הזה מדרום לצפון אפשר לספר ימים כולל על החורף שבא אחרי כן. יש לי תמונות דומות/זהות, הכתבה מעלה ריחות וצבעים ורגשות וזה ממש זורק לאחור ללא פחות מ-40 שנים! תודה, ושנה טובה,
5.  אשר דנק  (26/09/2013)
לעודד אהרונוביץ ו משה מאירי : אני אשר דנק כותב הכתבה. רציתי להעיר ש אכן בתקופתכם גדוד 334 היה גדוד אורגני של חטיבת גולני. אבל מאוחר יותר,בשנות ה 70 כולל במלחמת יום הכפורים הגדוד הופרד מגולני והפך ת.פ. מת"פ ( מפקדת תותחנים פיקודית) של פיקוד צפון ללא קשר לגולני בברכה אשר דנק
6.  עודד אהרונוביץ  (05/10/2013)
להלן תגובתו של אריה שוורץ-שחם (מג"ד 334 במלחמת יום הכיפורים) באשר להערה של עודד אהרונוביץ - היא איננה מדויקת. מאמרו, המוצלח וראוי, של אשר דנק מתייחס לתקופה בה מזה כבר גדוד 334 לא היה עוד גדוד אורגני בחטיבה גולני. הגדוד 'נפרד' מהחטיבה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים ועבר להיות תחת פיקודו הישיר של פיקוד הצפון, מה גם שבעת זו הוא עבר הסבה ממרגמות ה-120 מ"מ למרגמות מתנייעות 160 מ"מ וסוללה אחת תומ"ת 155 מ"מ. אם עודד מתכוון לאיזכור היסטורי של גדוד 334 בתקופה אחרת, או לסיוע שהגדוד נתן לחטיבה בשלב כיבוש החרמון, כי אז יש צדק בדבריו. אני רק רוצה לקוות שהיה ביטוי בחטיבה, אירועיה וכתביה הנוגעים למלחמת יום הכיפורים, לעובדה שסגן רון חקלי נפל בעת היותו קש"א בחטיבת גולני בהתקפת הנפל על החרמון, ביום השני ללחימה. אודה אם תעביר את הערתי לידיעתו של עודד. בברכה וידידות, אריה שוורץ-שחם (מג"ד 334 במלחמת יום הכיפורים)
7.  בלך ישראל  (15/10/2013)
לא כל הגדוד יצא לנפוש חלק מהמפקדה נשאר בחרפא על צומת הכביש.באתו יום נחתה הפגזה קשה בשש בבקר ונפצאו 4 אנשים בינהם אני.לקח כ שעתים עד שהצליחו לחלץ אותנו מהשטח איני זוכר את שמות שאר הפצוים מענין יהיה לפגוש אותם. נ.ב קצין הקשר של הגדוד נסים סמואלוב נפצע כאשר שימש כקשא של החטיבה
8.  יעקב מרציאנו  (22/10/2013)
שמחתי לקרוא את הכתבה וסוף סוף מישהו כותב על גדוד תותחנים מרגמות שעשה משהו במלחמה האכזרית הזו אני הגעתי לסוללה ב כחצי שנה לפני המלחמה בהתארגנות בגלמי. המכמת שהתפוצץ היה במרחק של כ 10 מטרים מהצוות שלי זכור לי טוב מקרה זה.ואכן חווינו הכל אש נס אש טנקים מטוסים שתקפו קומנדו סורי שהסתובב בקרבתנו ואכן סוללה ב איבדה המון חברים. הייתי שמח לו יכולת לארגן מפגש של חיילי הגדוד באותה תקופה בטוחני שתהיה היענות גדולה להתארגנות כזו. בברכה יעקב מרציאנו סוללה ב גדוד 334
9.  רמי מרשיק  (30/12/2013)
אשר שלום, התרגשתי מאוד לקרוא את הכתבה, בה אחי גבריאל מרשיק ז"ל מצויין. סוף סוף כותבים על המלחמה הנוראית, ואני שמח שיש תיעוד שבו אני נחשפתי לפרטים על נופלו של אחי בקרב. נתת לי את הכוח לבקר במקום שלעולם לא העזתי לדרוך בו עד היום. תודה לך.
10.  רמי מרשיק  (30/12/2013)
זה המייל שלי...
11.  ישראל גוטמן  (25/02/2014)
שירתתי בסוללה ב', ואם ישנם עוד אנשים המעוניינים במפגש, אנא פנו אלי, מוכן לעזור ולארגן.
12.  נתן פרי  (18/04/2014)
שלום אשר שירתתי בגדוד מנובמבר 1971 ועד אוגוסט 1974. התחלתי בסוללה ב' כקשר וסיימתי במפקדה כמפ"ט הקשר. מזה שלושים ושש שנים אני מורה ומחנך ,ארבע שנים בתיכון דנציגר בקרית שמונה ומזה שלושים ושתיים שנים בתיכון החקלאי בנהלל. כולם היו חברי. יש לי משימה והיא לספר את ספורי הקרב של הגדוד במלחמת יום הכיפורים. התרגשתי מאד לקרוא את שכתבת ומוכן לעזור בארגון כנס של בוגרי הגדוד מהתקופה ההיא. בברכה נתן פרי
13.  בכר ידידיה  (05/05/2014)
היה לי הכבוד לשרת בסוללת ב 1972.עד שנפגעתי 8 בינואר ביום קרב עם סורים
14.  אלטר נתן  (11/07/2014)
שלוםרב שירתתי בגדודבסוללה אמאוגוסט 1971 עד שנפצעתי באוגוסט 1972 המסול שלי היה עופר רבינוביץ וסרן רוןחקלי}{חקלאי היהקצין בסוללה אז בדרגת סג"ם דוד כץ ז"ל היה חיל בזמני שהגיע מהנחל המוצנח גם את יוסי עקיבא היכרתי היה גר ברחוב השומר בחיפה.
15.  ישראל גוטמן  (23/08/2014)
נתן םרי צור עמי בבקשה קשר
16.  ישראל גוטמן  (23/08/2014)
ליצירת קשר האימייל ש gutmanisrael1@gmail.com לי
17.  הלוי שמשון  (25/08/2014)
גויסתי 1954 לגדוד מרגמות כבדות 120 של גולני לאחר מלחמת קדש 1956 עברנו למחנה בעפולה שהינו בסיני מספר חודשים עד גמר פינוי מסילת הברזל, והריסת הכבישים והמבנים תוך כדי חיפוי על הכלים הכבדים ב1957 הוצבו המרגמות על זחלים ולאחר מכן הוחלפו ל160 שלכם הלוי שמשון בן 77 בריאות לכולנו.
18.  אבישר ראט  (02/10/2014)
שרתי בין השנים 1972-1975 בגדוד 334 ,רוב הזמן כמפקד צוות.חויתי את מוראות מלחמת יום הכיפורים וההתשה במובלעת הסורית לאחר מכן עד מאי 74.למרות הזמן שחלף אני זוכר כל פרט מימים קשים אלו.יישר כוח לאשר על תעוד מור"ק סוללה ג במלחמת יום הכיפורים.
19.  זאב ילינק  (03/10/2014)
אשר שלום , התגיסתי באוגוסט 73 והגעתי לגדוד 334 בעת שישב בחדר. התרגשתי לקרוא את סיפורך שהחזיר אותי באחת לגיזרה ,לגדוד ולאנשיו .
20.  פרנקל אבי  (04/10/2014)
שרתתי בסוללה משנת 1970 עד 1974 בתור חשמלאי, אני היחידי שיצאתי מהטנק שהתהפך ללא פגע יש לי תמונה של יוסי עקיבא על המרגמה. בנסיעה הזאת יוסי ישב צמוד אלי.
21.  פרנקל אבי  (04/10/2014)
אשר, אני מזהה אותך ואת יגאל מוגרבי על החמור
22.  אשר דנק  (04/10/2014)
לאבי פרנקל נא צור איתי קשר למייל info@geotytours.com תודה אשר
23.  ישראל גוטמן  (09/10/2014)
ילינק נא צור עמי לפי המייל הרשום
24.  נאמן,חצור הגלילית  (14/04/2015)
אתם גבורים בזכות מסירות הנפש שלכם אנו כאן תודה לכם
25.  אברהם בר-דוד  (18/04/2015)
כתבה מעולה וראויה. יצא לי בשרותי להיות סמגד בגדוד זה במלחמת ששת הימים,מגד במלחמת ההתשה עם ההסבה למכמתים 160 ממ ובמלחמה עצמה הייתי מתפ צפון. חלק להחללים וחלק להמגיבים היו חניכים שלי בקורסי הקצינים. שא ברכה על הכתבה
26.  רוני יבין  (19/04/2015)
שלום.שמי רוני יבין שרתתי בגדוד עד08/73 מועד עזיבתי לקורס מפקדים.הייתי בסוללה של עופר רבינוביץ ולג'למה(בקייץ) ירדנו מבוקעתה מאמר מרגש ומרתק תודה מי יכול לזהות עבורי את החייל בתמונה -הימני ביותר -ליד הסג"מ הממושקף טלפון;0522465312 תודה
27.  shmuel gulden  (22/04/2015)
שרתתי בגדוד משנת 67-70 וחוויתי את המעבר מכילים של 120 ל-160 וכן באמצע גם כילים נוספים של 122 ו130 הכרתי את רשף ועצוב היה לקרוא על ההזנה הכפולה מקרה מצער שקרה בימי בתל פארס
28.  מור בנימין/מורדוביץ  (24/05/2015)
הייתי החשמלאי שרמן של סוללה ב ואחרי שרון נהרג נדמה לי אשר שאתה הגעת אלינו.לא מוזכר הקטע שכלי של הסוללה נידלק בהתשה
29.  ישראל ג  (30/05/2015)
בנימין אני זוכר אותך מהסוללה,אני הייתי קשר ובזמן המלחמה היינו יחד
30.  אבי אלפסי  (03/07/2015)
אשר, "לא רק שקים לתמרים" מדינת ישראל חייבת את חייה לך ולכל מי שלחם במלחמה ההיא ואני סבור כי המלחמה הסתיימה בניצחון מוחץ..ולמי שעדיין לא מאמין... שיסתכל מה קורה בסוריה...
31.  שמשון אברהמי  (17/07/2015)
שלום לכולם! מחזור מאי 1971 היגעתי,לעגבניה והישתחררתי ב-יוני בהסבה ל-175 בסיני1974 כל אחד והספר שלו.מראות קשים ביותר ושינוי מאני וכוח ידי לאמונה בקב"ה.טוב
32.  דבורה מאיר  (29/07/2015)
מרגש מאוד, אני אחד המילואימניקים שלא גוייסו והגעתי אליכם לבוקעתה והחלפתי את גריאני שבאמת היה שפוך, מרגש היה לראות את כל הסוללה
33.  מרציאנו יעקב  (11/08/2015)
שלום הכותב יעקב מרציאנו חייל מסוללה ב. רציתי להזכיר בעניין המכמ"ת שהתהפך היינו בתנועה אחרי אש נ"ס ובדרך תקפו אותנו מטוסי מיג מגובה נמוך מאוד בכמה יעפים קבלנו פקודה להתפזר הצוות שלי עם נחמיאס מאיר מחולתה נכנסנו לתוך שדרת עצים להסתתר והמכמת של עקיבא ז"ל התהפך
34.  (אבי חן (אוחנה  (27/08/2015)
שמי אבי חן (אוחנה) הייתי קצין הרכב של הגדוד ובמלחמה הייתי עם הלוחמים בחזית.לאחר מכות האש וההרס הרב שנגרמו לכוחותינו נכנסנו דרך ציר 7 לתוך השטח הסורי תוך כדי חיסול שאריות הצבא הסורי והתמקמנו בכפרים חלאס וחאדר.שם אני זוכר נפגשנו בכח הקומנגו הסורי שפניו אל החרמון.ביקשנו בקשר לקבל אישור לפגוע בהם טרם עלייתם לחרמון והתשובה היתה חד משמעית אין אישור ויש לשמור על דממת אלחוט.הכרתי מקרוב את חלק מהנופלים והייתי במקום הטעינה כפולה שגרמה למותם של ששה מאחינו הלוחמים.תודה לך אשר על הכתבה
35.  מימון בוזגלו  (25/12/2015)
אליהו בוחבוט ז"ל נהרג מאש נס שקיבלנו לי עין זיוון. אליהו היה קשר. כדאי לספר על ג'בה. חדר. ההפגזות על תל חארה
36.  מיקי אבירם  (08/01/2016)
כתבה מרגשת ומעוררת זכרונות עבר מאד משמעותיים הייתי מסו"ל ג' בין 1971 - 1973 ובהמשך - סגן מת"פ צפון
37.  גידי לפבר  (28/03/2016)
כתבה ממצה ועינינית. כל הכבוד על היוזמה וד״ש חמה לכל חיילי הגדוד ובעיקר סוללה ג׳ שצרובה בזיכרונותי.
38.  אשר דנק  (06/05/2016)
גדעון לפבר- צור אתי קשר בקשה info@geotytours.com
39.  יהודה זינגר  (11/05/2016)
http://www.beithatothan.org.il/taxonomy/term/346
40.  אמסלם לאון  (18/09/2016)
שירתתי בגדוד 334 סוללה ג בין השנים 1975 ל1977 זוכר את ילינק חיפאי אם אני לא טועה באותם הימים נחום פייל אנשי המפי"ק ואבי מנדלבוים
41.  שבתאי פיקר  (07/10/2016)
לאשר ידידי.אשר ואני התגייסנו יחדיו באוגוסט 1971 והיינו באותה מחלקה בטירונות בשומרון {סבסטיה}יחדיו המשכנו לקורס מכ"ים, כאן נפרדו דרכינו. הוא בגדוד כקצין ואני כמדריך טירונים בשומרון.עד שנפגשנו לפני כ-4 שנים בטיול בירושלים והיום {ששי} בסינמטק בת"א לרגל הקרנת הסרט על גדוד 405.סרט זה ואחרים שופך אור אחר על הסיוע של חת"ם בכל מלחמות ישראל ומתקן את העוול לחייל לוחם שלא תמיד מכירים בחשיבותו {לפחות בעבר} והנה בסרטו של איתי לנדסברג שישודר בערוץ 1 בימים הקרובים יוכל עם ישראל לגלות עד כמה חת"ם היה שותף לסילוק הסורים ברמה"ג במלחמת יום כיפור ובכלל.אני השתתפתי במחלמת של"ג הראשונה ב-1982 בגדוד 9892 בקרבות בגזרה המזרחית והמטרנו מאות פצצות על ג"בל ברוך ע"מ לסייע לחיילי גדוד השריון שנכנסו שם למלכודת. אשר-כל הכבוד על הכתבה המרגשת שמתארת יומנו של קצין במלחמה. מרשים. שנפגש בשבילי ישראל היפה ושלא נדע עוד מלחמות-אמן
42.  אשר דנק  (07/10/2016)
במוצאי יום הכפורים הקרוב,בערוץ הראשון, יוקרן הסרט "אש נס" המתאר בעקר את לחימתו של גדוד 405 ברמה"ג וכן את תרומתם של גדודי חת"ם אחרים למאמץ בלימת הסורים בימי המלחמה הראשונים.בסרט,מוצג לראשונה ספר רשמי בהוצאת הצבא הסורי המתאר את הפגיעות האנושות של הארטילריה הישראלית בטנקים והנגמשים הסורים שהסתערו מערבה בימיה הראשונים של המלחמה. אם זה מה שאומר הצבא הסורי בכבודו ובעצמו ובמסמך רשמי הרי שמאמצינו שם לא היו לשוא ...י
43.  גדעון מאירי  (11/10/2016)
כאיש גולני שנים רבות הכרתי מקרוב את גד'334-במלחמת ששת הימים,ובשנים שלפני יום כיפור כאשר הגדוד עבר הסבה מ-120 ל-160. גדוד מעולה עם מרגמה [160] מעולה שהפליאה בדיוקה בימי הקרב ברמת הגולן בשנים של לפני יום כיפור [בתקופת אברהם בר-דוד]. כל הכבוד ליוזם האתא ולא פחות -- ליוצאי 334 לדורותיהם.
44.  גדעון מאירי  (11/10/2016)
אגב-תל פארס, בדרום רמת הגולן, קרוי בעברית תל זוהר ע"ש קמב"ץ 334, סרן ג'וערי, בעברית , זוהר שנהרג שם בשנת 1969 [או 1970], בהפגזה סורית.
45.  גבי  (13/10/2016)
שלום רב, שמי גבי מרשיק, אחייניתו של גבריאל מרשיק ז"ל . אשמח אם למישהו יש קצת יותר פרטים על נפילתו של דודי , האם מישהו הכיר אותו מקרוב ויכול לספר לי עליו , על איך הוא היה לפני ובזמן המלחמה. אנו יודעים מעט מאוד פרטים עליו בזמן המלחמה, ולאבי קשה מאוד לברר ולהכיל פרטים חדשים אך הוא מאוד רוצה בכך. במידה ולמישהו יש סיפור עליו אשמח שתצרו איתי קשר במייל:gaby59m@walla.com תודה מראש
46.  אשר דנק  (13/10/2016)
חברים, ביחוד חברה מסוללה ב' או שהיו בסוללה ב' בזמן המלחמה נא ענו לגבי מרשיק אחייניתו של גבריאל מרשיק שנהרג בעת ההזנה הכפולה בסוללה ב' .מבקשים מי שיודע פרטים עליו על רגעיו האחרונים ואיך קרה מה שקרה שיכתוב לה בקשה המייל למעלה !בתודה מראש אשר דנק
47.  רמי כבנא  (13/10/2016)
שלום לכולם! מחזור מאי 1971 היגעתי,לעגבניה לגדוד 405 בתור קשר בסוף 1972 נפצעתי במעונת דרכים ,ולא חזרתי לגדוד השתחררתי ביוני 74.
48.  רמי כהנא  (13/10/2016)
שלום לכולם! מחזור מאי 1971 היגעתי,לעגבניה לגדוד 405 בתור קשר בסוף 1972 נפצעתי בתעונת דרכים ,ולא חזרתי לגדוד השתחררתי ביוני 1974..
49.  דורון כץ  (15/01/2017)
שמי דורון כץ ואני אחיו של דודו כץ שמוזכר בכתבה. היום בבוקר שלחו לי את הכתבה הנ"ל ועובר עלי יום מטלטל במיוחד. נודעו לי פרטים חדשים שלא ידעתי אותם עד היום בנוגע לנפילתו והייתי מבקש שתיצור איתי קשר במייל או בטלפון 0505680992. תודה דורון
50.  רואי  (15/01/2017)
דוד כץ ז"לגדל איתי ברחוב קטן ברמת גן.הייתי אז בכיתה יב. מעולם לא ידענו וגם משפחתו לא ידעה כיצד נהרג.כעת אנחנו יודעים.העברתי את הכתבה לאחיו ולאחיינית שלו והם מאד התרגשו
51.  אמנון מעבי ד"ר  (08/04/2017)
אשר, יישר כוח! לאור הסרט מזרחי התותחנים ברמה"ג" זה אני!" ... מן הראוי שיופק סרט שיספר על !הגדוד מן הראוי שיתגייסו כל מי שיכול לתרום מידע על הסוללות והמפקדה ואח"כ לעבד זאת לסרט או למצגת. אני מוכן להירתם לנושא!
52.  Avner1702@gmail.com  (09/04/2017)
שלום רב לכולם אני אבנר פאליק הגעתי ב1971 לעגבניה ומשם לסוללהב לתקופהקצרה משם הועברתי למפקדה עד ה.1974עת השתחררתי בזמן ההסב
53.  תל פארס נכבש לראשונה ביוני 1967 על ידי חטיבה 10 ה  (01/05/2017)
תל פארס נכבש לראשונה ביוני 1967 על ידי חטיבה 10 - הראל בפיקודו של אורי בן ארי לחטיבה היו 6 סוללות מרגמות 120 על זחלמים מהן 3 סוללות בגדוד 344 ושוש סוללות דגם ד אחת לכל גדוד הכותב הוא אליעזר פרידמן ב - 1967 סגן משנה קציון סיור ומדידות של גדוד המרגמות 344 בחטיבה 10 הראל וכיום רב סרן בדימוס