YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מְשַׂמחִים קיר עצוב - אמנות חוצות בירושלים           חזרה לאתרים מרכז   

מראה קירות בתים חשופי בטון או מכוסי פחים אינו זר לירושלמים ולבאי בעיר. לעיתים זהו קיר שאליו אמור להצמד בניין שיבנה בעתיד ולעיתים תכנון דל של קיר חסר חלונות שעל מנת למנוע בלייה וחדירת מים מוצמדים אליו ברישול פחים מגוולנים. לעיתים נעשה נסיון להוסיף חיוך לקיר העצוב.


באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת ביקר רענן דינור, אז מנהל אגף התרבות של עירית ירושלים, בעיר לִיוֹן שבצרפת במסגרת לימוד נושא אמנות חוצות. הוא נשבה בעוצמתם של עשרות ציורי קיר ("מוּרלים") המעטרים בנינים רבים ברחבי העיר והחליט להביא את הבשורה לארץ הקודש. שרה מלכה וצוותה בעיריה איתרו 25 קירות מתאימים מהם נבחרו בסופו של תהליך תשעה.
בספטמבר שנת 2000 נחנך ציור הקיר הראשון ברחוב בן יהודה שעסק בילדי ירושלים. לימים הצטרפו אליו עוד שמונה ציורים וכיום הם מפוזרים ברחבי העיר: חמישה במרכז העיר, שניים בעיר העתיקה ושניים בבית ספר בשכונת גילה.
ביצוע העבודות נעשה על ידי קבוצת אמנים הפועלת בסדנה בשם "עיר היצירה" ובצרפתית: CitéCréation
לקבוצה זו הצטרפו חמישה אמנים ישראלים.

סמוך לשוק מחנה יהודה, ברחוב אגריפס 70, ניצב אחד הציורים המתאפייין בשילוב מוצלח עם סביבתו:

באדיבות ברוך גיאן שבצילומו משולב צילום המבנה המקורי שמקורו באתר CitéCréation

פרט מתוך הציור. האם תבחינו מה אמיתי ומה מצויר?

 באדיבות ברוך גיאן

קבוצת CitéCréation  פעילה משנת 1978 ועד כה ציירה כ-600 ציורי קיר. עשרות ציורים בעיר ליון עצמה ואחרים ברחבי העולם מיפן ועד מקסיקו. הקבוצה מאמינה כי הציור הוא כמעין עור של העיר וכי האמנות צריכה להראות גם למי שאינם פוקדים גלריות ומוזיאונים. הפרוייקט הראשון היה בבית חולים פסיכיאטרי בליון ולאחר ביצועו דווח על שיפור האווירה במקום. רוב הציורים מבוצעים בסטודיו על יריעות ענק המודבקות על הקיר המיועד. הציור הגדול מכולם שביצעו נמצא בשנחאי שבסין ושטחו 5,000 מ"ר. את ההשראה לסגנון ביטוי אמנותי זה קיבלה הקבוצה ממספר אמנים שהבולט שבניהם הוא דייגו ריברה המקסיקני (בעלה של הציירת פרידה קאלו). הנה ציור קיר שלו העוסק בהסטוריה של ארצו בארמון הנשיאותי במקסיקו סיטי:

מקור: ויקיפדיה

לציוריו של ריברה יש פאן חינוכי – הוא מצייר את ההיסטוריה של העיר, האמונות, המלחמות, השליטים ועוד. היות ומרבית האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב - שימשו הציורים כספר היסטוריה לאוכלוסיה המקומית.

באדיבות שרה מלכה 

פעילות קבוצת האמנים בירושלים לוותה במשוב שהתקבל מהקהילה באזור בו הוצב הציור. כך לדוגמה בציור ברחוב אגריפס הוקפד על תאור נשים בלבוש צנוע ועל מניעת קרבה בין מאכלי בשר וחלב ...

הנה עוד דוגמאות ירושלמיות:

בשלהי המאה ה-19 בנתה חברת "כל ישראל חברים" (אליאנס) שני בתי ספר זה לצד זה. בית ספר לבנות עומד על תילו שומם עד היום ובית ספר לבנים נהרס בשנת 1970 כשנבנה "מרכז כלל". לזכרו של המוסד החינוכי נקבע ציור הקיר בפינת הרחובות יפו וכי"ח והוא מתאר את הווי בית הספר שאיננו עוד.

  

באדיבות ברוך גיאן

"צומת האיקסים" או צומת "מעיין שטוב" הם השמות הפופולריים למפגש הרחובות יפו והמלך ג`ורג` החמישי. מעל החנות המיתולוגית "מעיין שטוב" התנוסס קיר חשוף הבולט בצילומו של יצחק סעד משנות ה-60 של המאה ה-20 : 

באדיבות דודי סעד. צילום : יצחק סעד

לקיר זה נבחר הנושא "תחבורה בירושלים". הציור מציג מסך העומד להפתח על הרכבת הקלה (הציור נחנך שנים רבות טרם הפעלת קו הרכבת). 

אם תתאמצו תבחינו בדיליגנס, משוריין, קו "המקשר" ועוד. נסו להבחין ב"שרשור" הציורים המופיע כאן. מזהים ?.

 

באדיבות שרה מלכה

בשנת 2009 נחנך ציור המשחזר את חיי ירושלים בתקופה הביזנטית (מאה 6 לספירה). זהו אולי ציור הקיר הנגיש ביותר בשל מיקומו בלב הרובע היהודי ובשל העובדה שהוא נמצא "בגובה העיניים". 

בציור כמה פרטים מעניינים. האם אתם מזהים את הדמויות הללו?

 

לבוש  בטוגה כחולה - טדי קולק שהיה ראש העיר ירושלים במשך 28 שנים. לצידו שני ארכאולוגים: משמאל בגלימה אדומה - פרופסור נחמן אביגד שהוביל את החפירות ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים ולצידו פרופסור הלל גבע שסייע לאמנים במידע אודות האדריכלות וחיי היום יום בתקופה הקדומה על מנת לשמר אמינות השחזור. מורי דרך מאתגרים בדרך כלל את המטיילים בשאלה איזה פרט בציור הוא אנכרוניסטי? בחנו עצמכם בפעם הבאה שתהיו מול הציור וחישבו על המשמעות בהכנסת פרט זה!

ציור נוסף בעיר העתיקה נמצאה סמוך לשער האשפות לא הרחק מהכניסה לגן הארכאולוגי "מרכז דודיסון". סמוך לכאן היה מקומו של הקארדו המשני של העיר הרומית-ביזנטית והציור מכונה "החיים בקרדו".

שני ציורים נמצאים בבית הספר בתיכון המקיף בגילה (רחוב ורדינון 12) ובחירת הנושאים נעשתה בשנת 2001 יחד עם התלמידים. "עולם המים" מביא תיאור דמיוני של סצינה ימית ובה גם דמויות מתוך הספר "הנסיך הקטן". העבודה "חוויות" במתחם החטיבה העליונה משלבת נושאים מחיי הנוער: חוויות מטיולים, תוצאות מבחני הבגרות, צו גיוס ראשון וגיבורי תרבות כאביב גפן ואילן רמון (צויר טרם מותו הטראגי).

צילום: ששון תירם באדיבות שרה מלכה

ציור ירושלמי מפורסם מעטר את מרכז ז`רר בכר ברחוב בצלאל. שמו "מסביב לעולם ב- 92 יום". זהו פרק הזמן שארך ביצוע הציור. לא רק מגדלי אייפל והפירמידות - גם כיפת הסלע כלולה בציור המרהיב.

צילום: ששון תירם באדיבות שרה מלכה

בנוסף לעיר ירושלים זכתה גם העיר טבריה בבניין שעוטר על ידי אמני "עיר היצירה". 

 

לעושים במלאכה: בשם הקירות ובשמנו - תודה ששימחתם אותנו.

 

מקורות
"סיפור-ציור" סיפורם של ציורי הקיר בירושלים. עריכה והפקה: שרה מלכה. כתיבה נירית שלו-כליפא. הוצאה: משרד התיירות, עיריית ירושלים, החברה הממשלתית לתיירות והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, 2010
אתר CitéCréation 

תודה מיוחדת לשרה מלכה, מנהלת פרוייקט ציורי הקיר

חזרה לאתרים מרכז                 חזרה לתפריט ראשי    


תגובות
1.  רינה  (05/10/2014)
יופי של כתבה! תודה!
2.  אפרת אסף  (05/10/2014)
יואב, האם אתה בטוח שבציור הקרדו ליד טדי עומדים אביגד והלל ? אני זיהיתי אותם כפרס וברקת! אם אתה צודק צריכה לשלוח תיקון גדול לכל מי שטייל איתי שם.
3.  אפרת אסף  (05/10/2014)
נו ככל שאני מסתכלת נראה לי שאכן צודק. לברקת יש הרבה פחות שיער. באמת נראה כמו הלל ...
4.  אריק קדם  (05/10/2014)
תודה על הכתבה היפה חשוב לציין שאת התמונה ברחוב בצלאל שהיא בעצם טריפטיכ צייר אומן ירושלמי בשם גבריאל כהן. והערה נוספת-הצומת בהצטלבות יפו/קינג גורג נקרא בתקופת המנדט צומת השוטר-כי עמד שם שוטר וכוון את התנועה
5.  דני הרמן  (05/10/2014)
כמעיין המתגבר!. איזו כתבה יפה!. הערה על הציור בקארדו - שימו לב שלמרות שהציור מתאר מציאות מהתקופה הביזנטית \ נוצרית, אין ולו צלב אחד לרפואה בראש מבנה או בעיטורים השונים ברחוב. הילדה המציעה רימון למשל, מעוטרת בסיכת רכיסה ובה תיאור אנכרוניסטי של מבטע "יהד"!... רק במקום אחד ניתן להבחין בצלב, בצורה מוסווית, בין הפריטים התלוים על אחד הקירות. מודה שהיה זה תייר שהיסב את תשומת ליבי לכך לראשונה.. תחפשו טוב, וגם אתם תמצאו..
6.  ניר אורטל  (06/10/2014)
כמי שזכה להיות חלק מהצוות המייעץ לאמנים בקארדו, הדמויות הן אכן אלו שציין יואב. הלל גבע המשיך את חפירותיו של אביגד ברובע. היעדר הסממנים הנוצרים ברחוב שהיה דרך ראשית אז לתהלוכות בין כנסיית הניאה וכנסיית הקבר נובע מהיותו של קטע הקארדו כיום חלק מהרובע היהודי שכל תושביו חובשי כיפה סרוגה ובעיקר "צפונה" מכך. יואב, כל הכבוד על כתבה מעניינת, בהירה ומאירת עיניים, כתמיד!