YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

רַמְלָה או רַמְלֵה ? מאת יהודה זיו                                                      חזרה ל"ועוד"

נספר כאן על מקור שמות ערים שלרבים יש ספק בדבר שְמָן ועל היגויָן הנכון בעברית.

רַמְלָה או רַמְלֵה ?

השם `רמלה` – הינו שם ערבי למהדרין, رملة (מלשון`רֵמֵל``חול` - שהרי מדרום לה מתחילה רצועת הדיונות, המלווה את חוף מישור פלשת). יש להגות השם `רַמְלָה` (במלעיל!) – ורק הערבית המדוברת  הוגה אותו`רַמְלֶה`. 

לפני שנים הגיע לועדת השמות הממשלתית מכתב של ראש העיר רמלה, המודיע לנו פסקנית:`לידיעתכם: מועצת העיר החליטה לעברת את שמה של עירנו ולהגות אותו לפיכך מכאן ואילך`רָם לָה`! . ביקשתי להשיב לו בזה הלשון:`את השם`רם-לה` נאשר רק לאחר שהעיר טבריה תחליט לעברת את שמה ולהיקרא "חַם-לָהּ"`...

מגדל הארבעים מהתקופה הממלוכית על שטר מנדטורי

נְתַנְיָה או נָתָנְיָה ?
עובד בן-עמי עמד בשעתו בראש קבוצת`בני בנימין` – מייסדיה של נתניה.
מייסדיה קראו לה כך כדי לזכות בחסדי בנימין רוטשילד, שלא התרשם ולא תרם... לפיכך יצא בן-עמי לארה"ב כדי לגייס תרומות מיהודיה - ולשמחתו הרבה קרא בעתון האידי `פארווערטס` (`קדימה` באידיש!), כי נתן שטראוס חוגג יום-הולדת. הוא מיהר לשלוח אליו זר פרחי סיפן בלוויית ברכה ואף בשורה: `לכבוד יום הולדתך קראנו לעיר חדשה בא"י על שמך – "נָתָנְיָה"`.
אך נתן שטראוס, אף הוא`נדיב ידוע` שתרם להקמת רשת`בתי-בריאות` בארץ, היה בעצם מן המתנגדים לציונות – שלדעתו, עשויה לעורר בעולם שנאת יהודים. בלית ברירה, החליטו לפיכך`בני בנימין` לוותר על הרעיון – ולהגות לפיכך מכאן ואילך את שם עירם החדשה`נְתַנְיָה` Netania (כדברי המימרה: ה` נתן [וההמשך:`וה` לקח, יהי שם ה` מבורך`])...

עץ השקמה העתיק, אום חאלד, נתניה

לוֹד או לוּד ? 

במקורות מצריים נושאת לוד את השם`רְתֶ`נֻ` – היגויו המשובש של`לֹדָּן`, בצירוף סיומת `ָI` המקובלת בשמות גיאוגרפיים (כמו`שילה`>`השילוני`!). אזכורה היחיד של לוד במקרא (דברי הימים א` ח:12) נכתב חסר ומנוקד בחולם -`לֹ`ד, אך לא נמצא הסבר למשמעותו. הערבים הוגים אותו`לִדּ` –  בחיריק ודגש בלמ"ד! - ולפיכך נשא `שדה התעופה לוד` בימי המנדאט את השם`’Lydda Airport!  בעברית יש להגות`לוֹד .

כנסיית גיאורגיוס הקדוש והמסגד הגדול - אל עומרי, לוד

עֵין כֶּרֶם או עֵין כָּרֶם ?
אפשר שהכפר, הסמוך לירושלים ומכונה בפי הערבים`עין-כַּרְם`, שומר על זכר השם הקדום`בית-כרם` (ללא יידוע!) – ואילו את`בית-הכרם` הסמוך לירושלים הציע יוחנן אהרוני לזהות בתל רמת-רחל, כמקום `בית החופשית` = `חופשי מחומות העיר`) - בו ישב המלך עוזיהו בשעתו, לאחר שלקה בצרעת.
להבדיל מ`בקעת בית-כרם` בגבול הגליל העליון והתחתון (כך נכתב שמה – בלא יידוע!), שם מלמד שמה על כרמי הזית שבה...  

ולהגיית השם בעברית: עֵין כֶּרֶם.

חֵיפָה או חַיְפַה ?
משמעות השם חֵיפָה אינה ברורה: וילנאי הַחֵיפָנִי (כך יש לומר – ולא`חיפאי`, כמקובל בלשון הדיבור! – כשבעקבות היגויה המשובש של העברית אשר בפי יושביה, אנו מוצאים כלל מפורש:`אין מעבירין חֵיפָנִין לפני התיבה`= אין עושים אותם שליחי ציבור - חזנים או קוראים בתור`...) מביא הצעתו, לראות אולי את מקור שמה בשיבוש `כֵּיפָא` – בשל כֵּפֵי (=סלעי) חופיה... אבסביוס ב`אונומסטיקון` שלו קורא ל`חיפה` `שקמונה` שמדרום לה.
בערבית הגיית השם הריהי`חַיְפָה` – בעוד הערבית המדוברת אף היא הוגה אותה`חֵיפָה`, אך במלעיל!

בעברית אמור: חֵיפָה (במילרע).

נָצְרַת או נָצֶרֶת ?
בעקבות כינויה הלועזי ב`ברית החדש` - Nazareth  - הוגה לשון הדיבור את שמה`נָצֶרֶת`, בעוד שמה המקורי`נָצְרַת`, במלרע ובקמץ בראשה, מתחת לאות נו"ן (כדוגמת שכנתה מימי קדם – דָּבְרַת =Daverath , ולא Dovrat כדרך הטעות המקובלת בעברית המדוברת...).
שמה המקורי נשתמר בפי ערביי העיר, המכנים אותה ألنّاصرة = אֶ[ל]-נָּאצְרַת [קרי: נָאסְרָה).
הוא מופיע ברשימת`כ"ד משמרות הכהונה` – אשר נדדו אל הגליל לאחר חורבן הבית – ולימים נהגו לקבוע אותה על כותל בית-הכנסת, כמו שבר טבלת-השיש בביהכ"נ הקדום של קיסרי – ארבעה שמות משמרות כהונה ובהם`נצרת`, שנותר מן הרשימה המלאה: [`משמר שמונה עשרה הַפִּצֵּץ] נָצְרַת`.

בעברית אמור: נָצְרַת.

גג כנסיית הבשורה, נצרת. הגג עוצב בפרח שושן צחור

כל התמונות בכתבה זו צולמו על ידי יואב אבניאון

יהודה זיו     גאוגרף, איש לשון וחוקר טבע. מאז שנת 1971 הוא חבר ועדת השמות הממשלתית, והוא מכהן בה כיושב-ראש ועדת המשנה לשמות יישובים. יהודה זיו כתב וערך ספרים רבים. לאלה שאהבו כתבה זו מומלץ ביותר הספר: רגע של מקום: סיפורים מאחורי שמות מקומות, ירושלים: הוצאת צבעונים, 2005.

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ?  עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.

חזרה ל"ועוד"         חזרה לתפריט ראשי


תגובות
1.  נחמה  (29/02/2016)
תודה יואב על הבאת המידע המקסים יום נפלא נחמה
2.  יואב אבניאון  (29/02/2016)
ממש ממש במקרה גיליתי שיהודה זיו חגג אתמול 90 ! מזל טוב איש יקר. המשך להעשיר אותנו בידיעותיך המובאות תמיד בסגנון ייחודי שופע חן והומור. יואב אבניאון
3.  נעמה קמפניינו  (29/02/2016)
תמיד הכתבות שלך, או הכתבות שאתה מביא, מעניינות ומעשירות - הפעם זה יותר מזה, מדובר בא"ב, שכולנו צריכים לדעת!
4.  אלישבע בן שפר  (29/02/2016)
נחמד מאד. תבורך על היוזמה כיף ומרענן תודה רבה
5.  ראובן פרנקנשטיין  (29/02/2016)
זה המגדל הלבן או מוטב המסגד הלבן, שהוא באמת מסגדמן האה השמינית או התשיעית, ושמו בתרגום לעברית מסגד 40 הלוחמים
6.  שמעון גת  (29/02/2016)
הערה לראובן: שרידי המסגד הלבן ברמלה, הנראים כיום לעין, הם מסוף המאה ה-12 ואילך. המגדל עצמו נבנה במאה ה-14, כפי שמעידה הכתובת שעליו
7.  עמית שגיא  (29/02/2016)
ג'אמע ארבעין אל מוע'זי - מסגד ארבעים הלוחמים. הידוע גם כ"המסגד הלבן" ברמלה. שימש כאמור כמסגד במאה ה8.
8.  דני הרמן  (01/03/2016)
יואב יבורכו ידיך על הניוזלטר הזה! דבר אחד לא הבנתי - אז נתניה קרויה על שם נתן שטראוס למרות שלא תרם לעיר? גם בויקיפדיה הנושא הזה לא ברור.. תודה!
9.  יהודה זיו  (02/03/2016)
ליואב, שוב שלום! ב-17/2/15 נערך בהיכל התרבות של נתניה ערב בשם 'מִּלָּה שלי', המוקדש ללשון העברית (כעין 'ראשון – לשון', שנערך בסוף השבוע שעבר!) – ואני סיפרתי שם מטבע הדברים על שמות יישובים, כמו 'נתניה' ואחרים סביבה. איש מן ה'נתיינתים' הרבים, אשר מילאו את האולם, לא הגיב על סיפורו של 'נתן [שטראוס] שלא נתן!' – אותו שמעתי בשבתי שנים רבות כמורה במושב כפר-ויתקין, מפיו של סגן מהנדס העיר אשר עמד גם בראש סניף החברה להגנת הטבע ונעזר בי מדי שנה בעריכת תוכנית הסיורים החודשיים של חבריו. ואם כבר נזכרנו באותם סיורים – יש בפי גם סיפור משעשע: באחת מאותן שנים קיבלתי על עצמי לסייר איתם במזרח השומרון, כולל עלייה אל 'קרן סרטבה' - ומטבע הדברים, הצעתי להוסיף מראש בחוזר השנתי גם הערה בדבר הקושי שבעלייה זו. כשהגיע אלי עותק אותו חוזר, מצאתי כתוב בו כך: 'מזרח השומרון – המסלול:.........; המדריך: יהודה זיו; הערה: טיפוס מייגע...'. ומכאן ואילך היה זה אף הכינוי, שדבק בי בפי חברי 'הגנת הטבע' בנתניה! בידידות, יהודה זיו
10.  מנור דביר  (05/03/2016)
גם השם "שדמות דבורה" ניתן על מנת לשבות את ליבה ואנקה של דבורה דה רוטשילד שבאה לביקור ב1939 סמוך להקמת המושב. כמו נתן שטראוס גם היא הביאה תודה והתרגשות ולא נתנה גרוש
11.  אילן בצלאל, מורה דרך  (14/03/2016)
יואב היקר שלום, מיילים רבים אני מקבל מאנשי שטח וארץ ישראל (לרוב, תוכן שיווקי החוזר על עצמו, שכולנו מכירים...) מתוך כבוד לקולגות אני לא מוחק עצמי מחלק מהרשימות. היום עברתי על המיילים שלי (כפי שעושה אחת ל... כשיש מעט זמן), ופתחתי את דף המידע ששלחת - "פריחות, ניסים ושמות ישובים". אמנם איננו מכירים עדיין, אך אני רוצה להודות: א. אתה כותב יפה (כותב כמו שמספר, כך נראה)! ב. למדתי דברים חדשים, אנקדוטות שלא היכרתי, ותמיד נפלא ללמוד! ג. המון תודה, ברכה והמשך הצלחה!!! אילן בצלאל, סייר, מורה דרך ומדריך טיולים קיבוץ מעלה החמישה