YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

רשפון בת שמונים                                                                                    חזרה לאתרים מרכז 

מראש מגדל המים ברשפון בשנותיה הראשונות נראו החיים אחרת: גמל עמוס שקי תבן ברחוב הראשי של הכפר, אופנוע בודד חונה בחזית בית צנוע, שורת עצי קלמנטינה צעירים, שלולית גדולה במקום בו קיים היום בית הספר המשותף כפר-שמריהו רשפון, וברקע מקבצי אוהלים שחורים של בדווים, צריח מסגד עתיק יומין ומימינו תחנת משטרה בריטית שלא מזמן ספגה התקפת לילה של כח "הגנה" במסגרת המאבק להעפלה חופשית של יהודים לארץ ישראל. עוד נחזור לתמונה זו אבל מדוע שלא נתחיל את הסיפור באל פִינִיקִי?

רשף הוא אל כנעני שנחשב כאלוהי הדֶּבֶר. בכתובות פיניקיות הוא מזוהה עם אפולו היווני. משמעות שמו היא אש, ניצוץ, שלהבת.
בספר חבקוק (ג`, 5) מגומד מעמדו אל מול האל הכל יכול:  "...... לְפָנָיו, יֵלֶךְ דָּבֶר; וְיֵצֵא רֶשֶׁף, לְרַגְלָיו." הנה רשף (מימין) ואשתו קטש במצבה מצרית קדומה:

מצבה מצרית קדומה, מוזיאון לובר, פריס. מקור: ויקיפדיה

לפני כ-2,500 שנה (מאה שישית לפני הספירה) בתקופה בה היה בארץ-ישראל שלטון פרסי החל מתפתח ישוב פיניקי על מצוק הכורכר של מישור החוף מצפון ליפו. ישוב זה יתקיים ברציפות כאלפיים שנה והשליטים השונים יקראוהו בשמות שונים: הפינקים על שם האל רשף: ארשוף, היוונים על שם האל אפולו: אפולוניה, הביזנטים שבתקופתם הגיע היישוב לשיא פריחתו: סוזוסה. הערבים יחזרו לשם דומה לזה הכנעני: ארסוף, הצלבנים יוסיפו צליל צרפתי: ארסור. בתקופה הרומית-בינזטית חיה בישוב אוכלוסיה שומרונית ובית הקברות של הישוב היה ברכס הכורכר עליו יושבות היום כפר-שמריהו ורשפון. מערות אלה קיימות ליד בית וייל בכפר שמריהו וברשפון.

רוב השרידים אותם אנו רואים היום באתר המכונה בדרך כלל "אפולוניה" הם צלבניים מלפני כשבע מאות וחמישים שנה. אז נבנה במקום מבצר של המסדר ההוספיטלרי.

מתוך שלט בגן הלאומי אפולוניה. הצייר: יורה סמרטנקו 

בשנת 1191 לספירה התחולל כאן - ממש בין בתי המושב של היום ובסביבתו - קרב אדיר בין צבאו של ריצ`רד הראשון (לב הארי) לצבא מוסלמי בהנהגת צלאח א-דין.

הסטוריון בן התקופה שהתלווה למסע הצלב השלישי מתאר את יער ארסוף בו מסתתרים חייליו של צלאח א-דין. היה זה יער אלוני תבור שבמחצית הראשונה של המאה ה-19 עלה עליו כורת מצרי. (כיבוש אברהים פאשה 1831-1840). המבצר הצלבני נהרס בשנת 1265 בהתקפה מוסלמית ממלוכית בפיקוד הסולטן ביברס ולא שוקם. ישנו תעוד הסטורי על תפילת הסולטן בסידנא-עלי לאחר נצחונו ! התמוטטות המצוק עם השנים גרמה לחומות המבצר המרשימות לקרוס לחוף והן קבורות היום תחת קיר מגן שהוקם בסוף המאה הקודמת כדי למנוע החרפת המצב.

מאז ההרס הממלוכי לא נושב המקום כל אזור החוף הארץ-ישראלי איבד בחשיבותו לטובת שדרת ההר המרכזית. עם השנים קם מדרום לחורבות אפולוניה כפר ערבי בשם אל-חראם שהיה קיים עד מלחמת העצמאות. הכפר התפתח סביב קבר של עלי בן עלים ונקרא "אדוננו עלי" ובערבית : סִידנָא עלי  (סידנִי זה באוסטרליה לא כאן...). עלי שהיה לוחם נערץ ונחשב צדיק גדול, נקבר בארסוף בשנת 1081 לספירה. יש המאמינים כי הקבר הוא של עלי הכהן. המבנה שהיה מוזנח ונטוש שוקם סביב שנת 1990 והפך מקום מפגש לערביי ישראל.

בשנת 1799 עבר באזור מסע נפוליאון ובמפות שהפיק פייר ז`קוטין מתואר הכפר והשדות שממזרח לו. בשנת 1839 עברו במקום משה ויהודית מונטיפיורי ויהודית מתארת ביומנה את המקום:  "הגענו בתשע אל קבר עלי בן עולים... האזור כולו שמם, מכוסה חולות בכל הדרך. לא מצאנו לנו מחסה זולת בית -תפילה מוסלמי אחד, שגם בו רבו הייתושים עד מאד. בכל זאת שמחנו, כי הישגנו לנו מקום להינפש ולסעוד ליבנו בפת שחרית. האבטיחים היו לנו כמעדני מלכים". 

בשנת 1918 בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הגיעו לאזור כוחות בריטיים ובמשך כחצי שנה היה האזור קו ביצורים שלו אל מול הצבא העות`מני. במפה בריטית מאותה שנה נראה הכפר אל-חראם וממזרח לו (ממש בתחומי מושב רשפון של היום) עובר קו החזית (חום מקווקו במפה).

ההתיישבות היהודית בשרון התחום בין הירקון לנחל תנינים החלה בשנת 1891 עם הקמת חדרה. כפר סבא היהודית הוקמה בשנת 1903 ובשנות העשרים של המאה הקודמת הוקמו רעננה, הרצליה ונתניה. בשנות השלושים החלה תנופת התיישבות ונודעה תכנית "התיישבות האלף" שמטרתה העלאת מעל אלף משפחות על הקרקע באזורי גידול ההדרים. רשפון היתה לבן הזקונים של מהלך זה. שלושים משפחות התארגנו כבר משנת 1931 בהרצליה ו-420 דונם קרקע אותרו מתוך שטחים שרכש יהושע חנקין מהכפר אל-חראם.

 

 

 

לישוב הוצע השם "רשפונה" אבל חלק מהחברים לא היו שבעי רצון ויש שחששו שהדמיון הצלילי ל"ראש פינה" יגרום לבלבול. ועדת השמות קבעה לבסוף את שם הישוב "רשפון"  וידיעה הופיעה בעיתון דבר כבר ב-24 ביולי 1934:

בחורף 1936 עלו המשפחות על הקרקע כשלכל משפחה הוקצו 2.5 דונם לבנין ומשק עזר ו-10 דונם לאדמה חקלאית.

התמונה מטה היא ככל הנראה הותיקה ביותר של רשפון: חברי האגודה מסיירים במקום בו יוקם המושב (שנת צילום משוערת 1935).

עם כובע רחב שוליים במרכז התמונה - אשר כהנר

המפה מטה ככל הידוע לנו היא הראשונה בה מופיע מושב רשפון והיא הופקה בשנת 1937 על ידי הבריטים כשהמושב היה בן שנה. במפה זו נראים הישובים היהודיים שפיים (1932 בהרצליה ג` ו-1936 במקום הנוכחי), הרצליה (1925), רעננה (1922), גבעת ח"ן (1933) ורמות השבים (1933) והכפרים הערבים תאבסור, אל-חרם ואל-ג`ליל (אזור סינמה סיטי של היום).

באדיבות אביגדור כהנר

כשנה אחרי קמת רשפון עלה על הקרקע כפר-שמריהו וביטוי לכך ניתן במפה בריטית שבסיסה הושלם בשנת 1938 אך עדכון פרטים חלקי סומן עליה בשנת 1942 בצבע סגול. כך ניתן ללמוד מה השתנה במשך אותן ארבע שנים: כפר שמריהו קמה, ברשפון נוסף מגדל מים ועל מצוק הים נבנתה תחנת משטרה בריטית.

שימו לב לסימון WT שנוסף במפה:

והנה ה WT בבנייה ...

במפת קרן קיימת לישראל משנת תש"א (1940/1) מופיעים בצבע ירוק שטחים בבעלות קק"ל ובירוק מקווקו שטחים אחרים בבעלות יהודית.

באדיבות ד"ר אריה מצקר

ממערב לרשפון תוכנן כפר חקלאי נוסף בשם ארסוף. האדמות הוצעו לפועלים ברעננה ובכפר הדר. מתוך מצוקה כספית ובשל חוסר השתייכות לתנועת התיישבות הועברו האדמות לקק"ל. הבטחות לסיוע לא מומשו ורבים עזבו. בנעלי הפורשים נכנסו 15 משפחות מגרמניה. לימים הצטרפו התושבים למושב רשפון. היום נקרא המקום ארסוף קדם והוא נמצא ממערב לכביש החוף.

כמובן שבאותם ימים שלא היה באזור רשפון אף כביש סלול וההגעה לישוב הייתה בדרכי עפר. אבל המשאית מהרצליה הגיעה גם הגיעה. כמה נוסעים אתם סופרים עליה?

הנה הגדלנו את השלט המכריז על הקו "הרצליה כפר רשפון"

מייד עם הקמת המושב פרץ המרד הערבי המכונה גם "מאורעות היישוב". במשך השנים 1936 עד 1939 התנהלה מערכה ערבית כנגד הבריטים מתוך טענה כי האחרונים תומכים בתנועה הציונית על חשבון אינטרסיים ערבים. שוטרים ומתקנים בריטיים היו נתונים למתקפות טרור וגם יעדים יהודיים סבלו מהתקפות ישירות. במהלך שלוש שנים אלה נהרגו בכל רחבי הארץ כ-400 יהודים, כ- 200 בריטים וכ-5,000 ערבים. בתמונה נראה בית בטחון ממוגן.

הבריטים יזמו הקמת משטרת היישובים וחברי רשפון התגייסו למאמץ להגנת ישובם. בתמונה מפקדים בריטים ושוטרי משטרת הישובים ברשפון:

למתנדבים למשטרת היישובים ניתן הכינוי "נוטרים" או "גאפירים". המונח גאפיר (Ghaffir) מקורו במילה הערבית ר`פיר שפירושה שומר. בחודש מאי 1936  גויסו עשרות הנוטרים הראשונים ונשלחו להגנת היישובים בארץ כשהם מצוידים בנשק מיושן וחובשים כובע אופייני לימי השלטון העות`מאני שנקרא "קולפאק". שהוחלף בהמשך לכובע אוסטרלי רחב שוליים. במהלך המאורעות גדל מספרם והגיע לשיא של 22,000 איש (1939). בדרגה ירד מאז המספר עד לכ- 1,800 בסוף ימי המנדט הבריטי.

משמאל אייזיקוב איש הבטחון של רשפון. הבנות: השניה מימין יהודית קהת,  הילדה במרכז: ביתו של אייזיקוב

נשות המושב בסצנת צילום של אותה תקופה לחוף הים:

החקלאות של אותם ימים התבססה על גידולי תפוחי אדמה וירקות. בתמונה משמאל לימין:  נעמי גץ (מזרחי), אורי גץ, אלי גץ, מאיה קינן (פופר), ברוריה תמרי.

ומי הילד הזה?

התמונה הבאה היא משנות המושב הראשונות במבט מדרום לצפון (רחוב הפרחים של היום) מגדל המים ובראשו עמדת בטחון נראה מימין. הבית הראשון משמאל של משפחת אבולעפיה נבנה כעמדת שמירה והיה בהמשך הבית הראשון ברשפון בעל שתי קומות.

הנה ילדי המושב בתמונה משנת 1938 לערך:

הגדלנו קטעים בתמונה על מנת לזהות את: 1- המורה אהובה צדק אברבוך, 2- מתי ניצן,  3- עמי אייזיקוב :

1- מאיר הר-ציון, 2- שמעון כהנר (קצ`ה)  3- גלילה ניצן ולצידה אביבה ברונשטיין:

בתוך תחומי המושב גרה משפחה ערבית (משפחת עָבֵּד) והיחסים עם המתיישבים היהודיים היו תקינים.

בית עבד ניטש על ידי המשפחה במלחמת העצמאות והמשפחה חיה בקלנסווה. הבית שימש בתקופה מסויימת בית ספר לילדי המושב ונהרס בשנת 1995 עם ביצוע ההרחבה.

לאחר מלחמת העולם השנייה התגבר המאבק של הישוב העברי בבריטים למען עליה חופשית וכנגד מדיניות "הספר הלבן". אם נחזור לתמונה מראש מגדל המים - נראה בפינה הימנית עליונה את תחנת המשטרה הבריטית מצפון לסידנא עלי בה הוצב מכ"ם לאיתור אניות מעפילים (כיום בתחומי המעון לנערים "מצפה ים").

ביום חמישי 22 בנובמבר 1945 נחתה האניה "ברל כצנלסון" בחופי שפיים. כמעט כל 211 המעפילים התפזרו בשפיים וברשפון ותושביהם קלטו באהבה את ניצולי השואה שעברו מסלול יסורים עד הגיעם אל חופי הארץ. לאחר פיזור מוצלח של המעפילים ביישובים עצרו הבריטים את הספינה, 11 מהמעפילים ואת אנשי הפלי"ם שעסקו במבצע. בתגובה הותקפו במוצאי שבת 24 בנובמבר 1945 שתי תחנות מכ"ם בריטיות: זו בסידנא עלי ממנה יצאו הבריטים לסיכול הפעולה וזו ובגבעת אולגה. הבריטים הנזעמים צרו על שפיים ורשפון ובמהלך הארוע נהרג ברשפון אליהו חינסקי מפתח-תקוה ונפצע חבר המושב גרשון גץ. שלט הנצחה לזכרו נמצא על הגבעה ממזרח לשפיים. (הארוע התגלגל גם לגבעת-חיים שם נורו ונהרגו 8 אזרחים עבריים לא חמושים נוספים - ארוע שזה לכינוי "המצור על גבעת חיים").

המתח בין היהודים לערבים בכל הארץ גבר בשנות הארבעים ובמיוחד לקראת העזיבה הצפויה של הבריטים. יום לאחר החלטת החלוקה של כ"ט בנובמבר 1947 פרצה מלחמת העצמאות. בתחילת פברואר 1948 נטשו כשש מאות תושבי אל-חרם את כפרם לבלי שוב. רבים מבני רשפון התגייסו לחטיבת "אלכסנדרוני". במהלך שנת 1948 חדרו מחבלים לרשפון ורצחו שני תושבים. ביום 5.11.1948 יום שישי ב- 11 בלילה פרצו המרצחים לביתו של אליעזר וייס שהיה אותה עת מנהל הצרכניה . זהו הבית המשמש היום כמזכירות המושב. אליעזר נרצח. אשתו אטקה וייס נחטפה. שני ילדי הזוג נותרו בטיפול חברי המושב עד שאטקה הוחזרה משבי בירדן כעבור כמה חודשים.חודש וחצי אחר כך – חזר התסריט על עצמו כמעט במלואו.. יום שבת  25.12.1948  אלימלך זלצהנדלר – יליד ברלין, שהגיע למושב לאחר תלאות מלחמת העולם השניה נרצח אף הוא בביתו. מה שמדהים כשגם במקרה זה נחטפה אשתו – אך חוטפיה לא התמידו בהחזקתה ונטשוה בדרך.

בשנת 1949 הגיעה קבוצת עולים מיגוסלביה והתיישבה ברחוב התחתון. תחילה דרו במבנים ארעיים ולאחר שנה בנתה הסוכנות עבורם צריפי מגורים שהובאו משבדיה ושימשו למגורים עד שנות השישים.

בשנת 1951 נדרש מושב רשפון לקלוט לעבודה 20 משפחות של עולים מרומניה. הם שוכנו בצריפונים במעברה קטנה שהוקמה במושב והועסקו כשכירי יום במשקי החברים ובמפעלי האגודה. המעברה התקיימה מספר שנים עד שתושביה נקלטו קליטה של קבע במקומות שונים בארץ.
שנות החמישים היו שנות פריחה כלכלית ברשפון עם קליטת העולים לאחר הקמת המדינה התעורר ביקוש לתוצרת חקלאית. למושב נוספו כאלפיים דונם אדמה חלקם בעיבוד זמני וחלקם כחלק מהמשבצת הקרקעית הקבועה. הייצור עלה בכל הענפים רפת לול ובעיקר הורחבו שטחי הירקות. חברי רשפון גילו שיש להם יתרון מיקרו אקלימי בגידול עגבניות באביב ופלפל בקיץ וניצלוהו. באמצע שנות החמישים נכנסו למעגל הייצור הבנים הבוגרים שסיימו שרותם הצבאי וסללו הדרך לבנים הצעירים יותר.

הים היה ונשאר חלק מהווי החיים של המושב והירידה לרחצה בו, במיוחד בסופי שבוע, הפכה לשגרה. בחודשי הקיץ הונהגה קייטנה לילדי המושב. בשנת 1956 עלתה ספינת הדיג "סער" על שרטון בחוף זה והפכה חלק מהתפאורה הקבועה.

גן הילדים מאמצע שנות החמישים שמוקם באותו מקום ממש בו ממוקם היום גן הילדים. ברקע משמאל "שכונת היגוסלבים".

בשנת 1960 נחנך דאר ברשפון ואפילו מעטפת יום ראשון יצאה לציון הארוע:

בשנות השישים היו ברוב המשקים ברשפון בנים ממשיכים שעסקו בחקלאות. הבנים השתלבו לא רק בעבודה במשקי ההורים אלא גם בניהול האגודה ומוסדותיה. בתקופה זו נסלל כביש החוף (2) ליד המושב והגישה אליו הפכה נוחה יותר. בשנות השמונים עד תחילת שנות התשעים עבר המושב כמו מושבי העובדים וההתיישבות העובדת כולה משבר כלכלי. בסיומו, כבכל הארץ, קטנו מאוד מספר המשפחות העוסקות בחקלאות.

משמאל לימין שושנה רובינשטיין, נפתלי רובינשטיין (אחראי המים ברשפון), שמעון רשף, נחשון רשף.

בשנת 1997 הורחב המושב במאה יחידות מגורים. תהליך הבנייה וקליטת המשפחות הצעירות, חלקן מבני המושב וחלקם מבחוץ, נמשך אל תוך המאה ה-21. בשנתו השמונים גרים במושב כ-1300 איש (כ-300 משפחות). 

 

הנה מקבץ תמונות עדכניות שצילמה איה ניצן:

מחלף חדש (כביש 531 וכביש 20) הולך ונבנה ממזרח למושב

התמונה מראש מגדל המים צולמה בשחור לבן ...

אך טכנולוגית חדשה מאפשרת צביעת התמונה כך שנוכל לדמיין כיצד נראה המושב אז בעיני מייסדיו.

חג גבורות שמח!

באדיבות ניר אבניאון

וסיום בנימה אישית... כשואלים מאין אני אני עונה: "מירושלים". בגיל 12 עזבתי את העיר אבל היא לא עזבה אותי. אחרי כעשור ברמת-גן ולאחר שהכרתי בצבא מושבניקית שכבשה את ליבי התמקמתי ברשפון וכאן אני במחצית השניה של שנות גבורותיה. בעת לימודי באוניברסיטה חיפשתי תעסוקה להשלמת הכנסה. חותני הציע לי הצעה שלא יכולתי לסרב לה וכך מצאתי עצמי במחצית השבוע מנתח מודלים אקונומטריים ובוחן מפות גאולוגיות (לימודי כלכלה וגאוגרפיה) ובמחצית השניה פותח שיברים באבוקדו, בודק מתזים באשכוליות ואפילו חורש תלמים. הרֶכֶב הראשון של המשפחה היה אופנוע ג`אווה ודרכו למדנו להכיר את המיקרו אקלים במושב עת אויר קר הכה לעת ערב בפנים בעת הירידה מרכס הכורכר לרחובות המזרחיים.  על החתום: ירושלמי-רשפונאי, יואב אבניאון

בכתיבת פוסט זה נעזרתי במאמרו הנהדר של גדעון כהן "רשפון בן הזקונים של התיישבות האלף בן שבעים". התמונות הישנות מתוך מאגר תמונות שהצטבר במזכירות המושב ותמונות שקיבלתי מאביגדור כהנר.

 לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי) 

 חזרה לאתרים מרכז            חזרה לתפריט ראשי


תגובות
1.  חדוה ניצן  (27/06/2016)
הי יואב נהנתי מאד ,יופי של עבודה
2.  דיצה יצחקי  (29/06/2016)
תודה יואב, כדרכך, עבודה מאוד רצינית ומושקעת. מסמך חשוב, שכמובן אשמור אותו ואעביר גם לבני. מעניין ומהנה לקבל כתבה על תולדות המקום שנולדתי וגדלתי בו, ולהיחשף למידע שלחלקים ממנו לא הייתי מודעת כלל, ומרגש להתבונן בתמונות ולגלות בהן דמויות מוכרות מהעבר. ושוב, רב תודות דיצה
3.  ברכה תלם  (08/07/2016)
סקירה מענינת מאוד על תולדות רשפון. יישר כח על החקר והבאת הדברים על הכתב.
4.  אתי רובינשטיין  (09/07/2016)
אני מודה לך מאוד על הסקירה המאלפת. מזכרת נהדרת לדורות הבאים
5.  דני קרסו  (10/07/2016)
מעניין מאוד, תודה רבה
6.  אלישבע בן שפר  (11/07/2016)
תודה לך יואב על העלאת התיעוד ההיסורי של רשפון. חשוב לנו וכמובן לדורות הבאים.
7.  עמיר אברהמי  (11/07/2016)
כל כתבה חוויה אמיתית יישר כוח
8.  אודי שגיא-שניידר  (11/07/2016)
יואב שלום, כבן משפחת אברוצקי ממייסדי כפר סבא, כגימלאי של בצה"ל, כמורה דרך קראתי בהנאה בלתי רגילה את סיפורה של רשפון ובנותיה, יישר כוח ואשמח לקבל כל חומר העוסק בהתיישבות בא"י תודה
9.  אבי דסקל  (11/07/2016)
מרתק אגב יואב הליצנים היו אומרים גפירים ראשי תיבות גם פוץ יחזיק רובה
10.  מוטי הוכמן  (11/07/2016)
הסטוריה מעניינת, תודה לך יואב,למדתי, בכלל כדאי לדעת קצת יותר מהשלט המורה על היישוב שעוברים לידו מידי פעם,חשוב גם לדעת מה היה במקום לפני שהוקם. שממה.תודה וכבוד למקימיי הישוב רשפון.
11.  אריה וייס  (11/07/2016)
שלום יואב. העלית את תולדות רשפון בדרך מעניינת ומפורטת. הצטערתי שלא נפגשנו בערב הגבורות. תודה לך על כתבה מרתקת
12.  בתיה  (11/07/2016)
מרתק. כמה קרוב...וכמה לא ידעתי...תודה
13.  שרה גלזר  (11/07/2016)
כתבה מרתקת , ומלאה באינפורמציה בדרך העניינית והמעניינת האופיינית לך. אני שמחה שאתה עדיין מחשיב את עצמך ירושלמי למחצה. בשנים ההן כנראה באמת היה משהו בירושלים שנדבק באנשים. אני לא בטוחה שזה נכון לגבי הצעירים שגדלים היום... מקווה להתראות באיזה טיול בסתיו. אם אתה מזדמן לירושלים עם או בלי תיירים, אני מאד ממליצה (כרגיל) על התערוכה ,אפגניסטן אהובתי" במוזיאון על התפר, ועל תערוכת פוסטרים יפהפיים מאיראן "אות מאיראן" במוזיאון האיסלאם
14.  אלי סט  (11/07/2016)
יואב תודה בקישור שיר הפלמ"ח Jבר'ה זו הייתה פעולונת" שנכתב בעקבות הפעולה בסידנא עלי http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=4468
15.  דוד נוה  (11/07/2016)
תודה על הכתבה המושקעת. אימי ז"ל הייתה בין המעפילים שהגיעו לרישפון באוניה "ברל כצנלסון" ושם היא זכתה בפעם הראשונה לדבריה למקלחת פרטית של חצי שעה מבלי שאף אחד יפריע - אחרי כ 4 שנים בהם "בילתה" במחנות עבודה נאציים ונדודדים ברחבי היבשת. כילד שמעתי את סיפורה ותמיד לכן נותרה פינה חמה למקום , שכעת אתה מגולל את ההיסטוריה שלו.
16.  אלקנה ארם  (11/07/2016)
מעניין, משכיל, מעשיר. תודה
17.  גיורא ברנאי  (11/07/2016)
תודה המצגת עשויה בטוב טעם.מזל-טוב ליום חגכם. גיורא
18.  עמירם (רמי) גולדשטין  (11/07/2016)
ליואב שלום כתמיד נהנתי מאד מהמאמר היסודי והרחב.גם לי יש זכרון מרישפון של לפני כ50 שנה כאשר יחד עם ידידי משה תלם מגדולי מרקידי רקודי העם הישראליים היינו עם עוד כמה חברים יוצאים לצוד ארנבות בשדות שמסביב לישוב.
19.  אריאלה צוקר  (11/07/2016)
כתבה יסודית, מרתקת ומעניינת מאד נהניתי לקרוא
20.  ישובעם חכמון  (11/07/2016)
תענוג לקרוא את כתיבתך המושקעת. למדתי על רשפון וסביבתה. והנה למדתי מניין הגיע השם למושב בצרה. תודה לך.
21.  נטע  (11/07/2016)
מרתק ומעשיר, תודה
22.  איתן בורשטין  (11/07/2016)
כרגיל מרתק ומאלף.ישוב פיניקי בצפון אפריקה נקרא בשם דומה 'רוספינה' ובלטינית Ruspina כיום שרידיו ליד מונסטיר.
23.  יוסי שני  (11/07/2016)
מקסים
24.  רונית אבניאון פישר  (11/07/2016)
וואו יואב - מרתק כרגיל ועמוס ידע שכמובן לא הכרתי! זוכרת אותך על האופנוע של מתי ומבחינתי רישפון זה אתה ועדי ומתי וחדווה עם חריצות בלתי נדלית ועם צניעות וערכים נדירים ביישוב מיוחד במינו.
25.  רעיה פירסט  (11/07/2016)
סקירה מרתקת ומלמדת. יסודית ומעמיקה.יישר כוח!
26.  פיני פליטמן  (12/07/2016)
נהדר. ועכשיו אני מתכוון להדפיס את הכתבה ולצאת למקום כדי להטמיע את הכתוב. תודה.
27.  גדעון בן שפר  (12/07/2016)
עבודה יפה נהנתי תיקון למען הסדר:את כביש 2 סללו בתחילת שנות ה-50
28.  אריאל  (12/07/2016)
מרתק ומהנה, כל הכבוד לכותב
29.  ליליק זקס - ארכיונאית ממושב צופית  (12/07/2016)
כבת למושב צופית, אחד מ11 הנקודות של התיישבות האלף נהניתי לקרוא ולצפות בתמונות התאומות להסטוריה שלנו. בדצמבר קיימנו בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים כנס 80 להתיישבות אלף בבית העם בצופית בהשתתפות נציגים מישובי ההתיישבות הנזכרת. הכנס מתועד ביוטיוב בערוץ של ארכיון צופית. ברכות ליוזמה להעלאת רשימה זו.
30.  גילה וגדעון להן  (12/07/2016)
נהדר! חבל שלא נעזרנו בך לפני חמש שנים גילה
31.  צביקה כהנוביץ  (12/07/2016)
אינני ירושלמי, ואינני מושבניק, ברוחי קרב לזה. אני מאד אוהבלקרואעל אדות התקופה הזו כבן דור זה. תודה, מרגש. צביקה..
32.  ישראל כהנוביץ (קבוצת הטיולים מעומר)  (12/07/2016)
ישר כח. כמו כל הכתבות שלך, חלאה מידע מענין. הידע הרבגוני שלך והשיתוף שלו לכלל הם נכס.
33.  גיא יהודה  (12/07/2016)
עבודה מדהימה נעים לקרוא לראות תמונות מעניינות והחיבור לפיסת ההיסטוריה העצומה שיש לנו בשטח אדמה קטן וסיפור ענק יישר כוח
34.  כהן ליפשיץ רוני  (13/07/2016)
מקסים ,תיעוד המפות ממש מעניין
35.  דורון  (13/07/2016)
יואב, תענוג לקרוא ולהשכיל כרגיל. על אף גילי הצעיר אני חש קרוב מאוד לתקופת ההתיישבות היות והסיפורים של אבי על רמת השרון בשנות השלושים מחיים עבורי תקופה זו. תודה!
36.  רות בקי קולודני  (13/07/2016)
מרתק, מאלף, חשוב, נהניתי לקרוא. אני מקווה שנצליח גם במוצא, המושבה הוותיקה ביותר בארץ, להכין אוסף מידע ותמונות כזה
37.  דליה חנין מושב באר טוביה  (13/07/2016)
רשימה נהדרת.מעניינת ומקיפה מרגשת מאד.אפשר ללמוד ממנה איך לסכם תולדותיו של ישוב.ברכות וישר כח
38.  זאב הולין  (13/07/2016)
ליואב. כמו תמיד, כתבה מעמיקה ומעניינת. יישר כוחך!
39.  טובה אבריאל  (14/07/2016)
המצגת נהדרת אתה מוסיף ידע רהב לתולדות עמינו והטיולים שלך מומלצים לכל מי שעדיין לא טייל איתך
40.  אלי דיין בית קשת  (14/07/2016)
יואב שלום מאד נהנתי מהכתה,תבורך
41.  תמי  (15/07/2016)
יואב לקרוא ולהשכיל מעניין עד מאוד
42.  צביקה כהנוביץ  (15/07/2016)
אינני ירושלמי, ואינני מושבניק, ברוחי קרב לזה. אני מאד אוהבלקרואעל אדות התקופה הזו כבן דור זה. תודה, מרגש. צביקה..
43.  דליה  (15/07/2016)
תודה על הכתבה. בעלי ז"ל היה בין משפחות הרומנים שרשפון קלטה. אחר כך עבר לנתניה. ישר כוח!
44.  יוכי נחמני  (16/07/2016)
תחקיר מעניין מאוד. נהניתי לצפות ולהחכים. אני מכירה את קצ'ה מנווה איתן, הקיבוץ שהוא גר בו כיום.
45.  חיים בן יקר  (17/07/2016)
ליואב ! חן - חן על כתבה מדהימה שכולה ידע ואינפורמציה שלא תסולא בפז כדרכך בקודש אתה יסודי עינייני וברור מאוד . נהננו לקרוא את סיפור רשפון . כמובן שהדפסנו את הכתבה להראותה לבנינו ונכדינו למען ילמדו את ההיסטוריה של רשפון , מושב יפה שכיף לחיות . ( בעוונותי גם אני במקור מהעיר העתיקה בירושלים ) ושוב תודה מחיים בן יקר ותמר בר ניר בן יקר
46.  מרדכי ברסטל  (18/07/2016)
מרתק ומעשיר תיקון קטן כביש תל אביב נתניה נסלל בתחילת שנות החמישים,מתוך ידע משפחתי ואישי יישר כחך
47.  יהודה סנצקי  (19/07/2016)
מעניין, מלמד ומרתק כמו תמיד
48.  פנינה שרצקי (קבוצת פנינה ברנע  (21/07/2016)
נהינתי מאד לקרוא . מענין , תמציתי ומאיר עינים. ד"א יש בידי ספר ישן - מערבו של הגליל, אם תהיה מעונין בו אשלח לך בדואר. פנינה שרצקי חיפה
49.  אברהם זאבי  (22/07/2016)
מאלף ומעניין, חומר שאינו ידוע אני בדרך! כלל,יישר כח, המשך לגלות את ידיעותינו בחומרים נפלאים כאלה . תודה.
50.  דפנה יודוביץ  (24/07/2016)
יואב יקירנו, תודה לך על הסקירה המרשימה של רשפון וסביבותיה, כהרגלך בקודש אתה מעמיק ושופך אור על כל פרט ופרט. אכן חידשת לי ו"חיברת" חלקי מידע מוכרים עם כאלה שכלל לא הכרתי. תבורך !!!
51.  רענן  (24/08/2016)
ליואב שלום, כתבה מעניינת. רק תיקון קטן - חומת המגן בחוף אפולוניה הוקמה בסוף העשור הקודם ולא סוף המאה הקודמת. יום טוב, רענן
52.  טלי  (24/08/2016)
מעניין ומעורר געגוע
53.  ירון רז  (25/08/2016)
שלום יואב. וואוו! ריגשת אותי. שמח על כל פיסת מידע ששאבתי מכתבה שלך. נולדתי ברשפון, נכד בכור ליהודה אייזיקוב, סבי הנפלא אליו אני עדיין מתגעגע ולאמי, מלכה (תבדל"א) שנראית באחת התמונות עם הגפירים. שוב תודות מקרב לב על המידע החשוב והמעניין. ירון
54.  משה בן יוסף  (17/10/2016)
יואב, תודה רבה. על שהעלת את היסטוריה הקטנה של ההתיישבות בארצנו. שנה טובה לכל בית ישראל.
55.  מיכל אורן  (20/10/2016)
מצטרפת למחמיאים על המאמר ובמיוחד אוסף התמונות והמפות! האם יצא לך לקרוא את המחקר שעשיתי על רכישות הקרקע של רשפון? יש בו הרבה מאוד חומר על ארגון ארסוף, המשפחות של עולי גרמניה, מסירה או לא מסירת הקרקע לקק"ל ועוד. (תמצא את המחקר אצל גדעון כהן כמובן). 4 משפחות החליטו, כידוע, לא להצטרף ועד היום גרות על קרקעות פרטיות מול רשפון.
56.  יואב מפתח תקווה  (21/12/2016)
מדהים לחשוב כמה חלוצי היה הישוב אז בשנות ה 30 ובהשוואה למה שמתרחש היום באזורינו שהאפשרות להגיע ממקום למקום תוך דקות ספורות (כאשר אין פקקים) וכמובן העובדה שמהישוב יצאו 2 אנשי גבורה מדהימים מאיר הר-ציון וקצ'ה יבדל"א נהיניתי לקרוא על הישוב וההסטוריה הארוכה קצרה .