YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

פרשת לזרוביץ - חצי יובל של תעלומה                     חזרה ל"ועוד" 
אהרלה ברינדט

בשנות השלושים של המאה העשרים הקימה משטרת המנדט הבריטי מחנה מאסר לאסירים ערבים מדרום לצומת אורן ומדרום לצומת כלא 6 כיום. מתחם מחנה המאסר חולק לשני חלקים.
החלק המנהלי והלוגיסטי הכולל מחסנים, מגורי השוטרים ומגורי הקצינים ומשפחותיהם היה בצדו המזרחי של המחנה למורדות הכרמל וממזרח לכביש 4.
בחלק המערבי (ממערב לכביש 4) שכנו מגורי האסירים באוהלים ובמבנים קלים שנבנו על משטחי בטון הנמצאים בשטח עד היום.
על השמירה במחנה הופקדו כ- 40 שוטרים בריטים, חלקם ערבים. מסביב למחנה הוקמה גדר תיל היקפית ושני מגדלי שמירה מבטון בגובה שישה מטרים נבנו משני צידי המחנה. כיום ניתן לראות שרידים ממבני מגורי הקצינים ואת שני מגדלי השמירה ממזרח לתחנת הדלק הממוקמת על כביש 4. 

 

שרידי בית המאסר ומגדל שמירה בצילום עדכני.

בין קציני המחנה היה משה לזרוביץ שתפקידו סגן מפקד הכלא. 

 

לזרוביץ התגורר במקום עם בני משפחתו - אשתו ברוריה ושלושת ילדיו.

משפחת לזרוביץ ולצידם שני עובדים ערבים מהכפר עין חוד בחצר ביתם במחנה המאסר.

16 באוגוסט 1938. עוד יום רגיל עובר על הישוב היהודי בתקופת המרד הערבי 1936-1939. בשעה 08:00 בבוקר בכלא עכו הוצא להורג בתלייה מרדכי שוורץ, שוטר יהודי ששירת במשטרת המנדט. הוא נידון למוות משום ששנה קודם לכן רצח שוטר ערבי ששירת איתו  יחדיו בשמירה על בית הקיץ של הנציב העליון בעתלית .השוטר הערבי לעג למרדכי שוורץ והקניט אותו לאחר שנודע ששניים מחבריו של שוורץ נרצחו ע"י ערבים בסמוך לכרכור.

אחד מאנשי השטח של המרד הערבי היה יוסף אבו-דורה שהתמנה ע"י חאג` אמין אל חוסייני, למפקד הכנופיות באזור ג`נין, עמק יזרעאל והכרמל וזאת לאחר הריגתו של שיח עז אדין אל קסאם בשלהי שנת 1935.

יוסף אבו דורה - מתוך ויקיפדיה

בליל ה 16 באוגוסט 1938 בשעה 23:10 פרצה כנופיית אבו- דורה למחנה האסירים במטרה לשחרר את האסירים הכלואים במקום. את הכוח שפורץ למחנה המאסר מוביל סגנו של אבו דורה, יוסף חמדאן שבעבר היה אסור במחנה זה. חמדאן נעזר במספר תושבי הכפר עין חוד הסמוך שהועסקו במחנה המאסר בעבודות שונות ולכן הכירו את נוהלי השמירה והאבטחה במחנה. יוסף אבו דורה ואיתו האימאם שיח עלי אל סעדי ומוכתר הכפר עין חוד זידאן אבו אל היג`א, מיקמו את החפ"ק שלהם במטע זיתים כ- 800 מטרים מדרום מזרח למחנה המאסר.
לפני תקיפת המחנה דאגו אנשי הכנופיה לחסום את הדרכים המובילות למחנה בסלעים גדולים, על מנת למנוע הגעת תגבורת בריטית במהלך התקיפה. לאחר הפריצה למחנה המאסר עשרות עצורים נמלטו מהמחנה ואנשי הכנופיה פרצו לביתו של סגן מפקד הכלא - הקצין היהודי משה לזרוביץ וחטפו את בני 
משפחת לזרוביץ:

1. משה לזרוביץ     – סגן מפקד הכלא (40)
2. ברוריה לזרוביץ   – רעייתו של משה (31)
3. אליהו קירז`נר     – עובד מפעל המלח בעתלית ואחיה של ברוריה (34)
4. רחל לזרוביץ       – ביתם של משה וברוריה (12)
5. יפרח לזרוביץ     – בנם של משה וברוריה (8)
6. חגי לזרוביץ       – בנם של משה וברוריה (2.5)   

ששת החטופים מובלים רגלית תחת איומי נשק עד לנקודת הפיקוד בה ממוקם יוסף אבו דורה במטע הזיתים. כאן מופרדים הילדים מהוריהם ומובלים על גבי סוסים בליווי אנשי הכנופיה מזרחה. לאחר מכן אבו דורה, האימאם ונכבדים ערביים נוספים דנים במשפט שדה מהיר לפי חוקי האיסלם את משה לזרוביץ וגיסו אליהו קריזנר למוות והם נורים במקום, ברוריה שמגיבה על האירוע בקללות וצעקות נורית אף היא. אבו דורה לפני שנסוג מהמקום מורה למוכתר הכפר עין חוד -זידאן אבו אל היג`א לקחת את הגופות ולקבור אותן כך שהבריטים והיהודים לא ימצאו אותן. זידאן הטמין את הגופות בבור ליד הכפר .

 לאחר מספר ימים, שהבריטים עורכים חיפושים באזור, מעבירים זידאן ואנשיו את הגופות למקום מרוחק יותר ולבסוף הם אף שורפים את הגופות בגבעת אלמחמאניה הנמצאת כקילומטר וחצי מדרום לכפר עין חוד. במקום זה הם טומנים את שרידי הגופות בבור. שלושת הילדים מובלים ע"י אנשי הכנופיות ברכיבה ארוכה מזרחה עד להגעתם לאזור הכפר אלמנסי, שהיה מרכז בסיס כוחו של אבו דורה. רחל מופרדת משני אחיה והילדים מועברים מספר פעמים בין הכפרים אלמנסי, אלכפריין ואם אל זינאת. הכפר אלמנסי היה ממוקם עד שנת 1948 במפגש כביש 66 מגידו יקנעם עם כביש הכניסה למושב היוגב בסמוך לתחנת הדלק שממוקמת כיום בצומת .   

לאחר כיומיים מפגישים בין רחל לאחיה הקטנים ועקב לחץ של אנשי הדת המקומיים מסכים אבו דורה לשחרר למורת רוחו את הילדים לאחר שלושה ימים, לפני שחרורם כופה אבו דורה על רחל לכתוב מכתב בעברית שמציין לשבח את יחס הכנופיה ואת יחסו של אבו דורה לילדים. אבו דורה מורה לרחל לאחר שחרורה לפרסם את המכתב בעיתונות בארץ. ומאיים עליה שאם היא לא תעשה זאת הוא ישלח את אנשיו שירצחו אותה ! הנה נוסח המכתב:

מאת יוסף אבו דורה מפקד המורדים.

האומה הערבית הוא אומה אצילה ונוהגת באצילות.
כשהביאו אותנו קיבל אותנו אבו דורה והתנהג אתנו יפה.
לפי ההוראה הדתית. נתן לנו להוצאות הדרך.
אני ואחי היינו שבעי רצון מאד.
חתום: רחל לזרוביץ

בתאריך ה 20 באוגוסט 1938 בשעה 05:40 לפנות בוקר - ארבעה ימים לאחר שנחטפו נלקחים הילדים על גבי חמורים בליווי שניים מאנשי הכנופיה עד לשדה תירס בסמוך לקיבוץ משמר העמק, עם בוקר מתקרבים הילדים הלבושים בגדים ערביים לשער הקיבוץ ולאחר שמזהים אותם הם מתקבלים בשמחה ע"י אנשי משמר העמק. בילדים מטפלת הגננת חווה לין (אמו של חבר הכנסת לשעבר אמנון לין).
לאחר מספר ימים ובהצעתו של יצחק בן צבי מועברת רחל לפנימיית בן שמן, יפרח מועבר לפנימיה בשפייה וחגי הקטן נלקח לביתה של רבקה גורדון, אחותה של ברוריה בתל אביב.

בשנת 1939  פורצת מלחמת העולם השנייה ופרשת לזרוביץ נשכחת. בתאריך 19 באוקטובר 1962 מפרסם העיתונאי אהרון אבן חן מאמר במעריב ובו הוא מראיין ערבי שמתוודה שהוא השתתף בפריצה למחנה המאסר, בעקבות כתבה זו פונה לעיתונאי רחל לזרוביץ לנציצקי ומבקשת ממנו שיעזור להביא את הפרשה לסדר היום הציבורי, אבן חן מדבר עם עורך מעריב דיסנציק שמבקש ממפכ"ל המשטרה רב ניצב יוסף נחמיאס לחקור את הפרשה.
ב-25 בנובמבר 1962 ממנה המפכ"ל את קצין המשטרה שלמה בן אלקנה לחקור את הפרשה. בן אלקנה איש הש"י בעבר, ערביסט האיש שהקים את תחנת המשטרה בוואדי ערה, דובר ערבית רהוטה ומכיר היטב את  מנהגי הערבים ותרבותם.
בן אלקנה חוקר את הפרשה כ-9 חודשים, קצרה היריעה לפרט כאן את כל פרטי החקירה והתחבולות שבהן השתמש בן אלקנה במהלך עבודתו, פרס כספי גבוה מוצע למי שיביא לקידום החקירה, במהלך החקירה נודע שהקושי בהשגת מידע נובע משבועה שכל החמולות בעין חוד נשבעו על הקוראן שלעולם לא ישתפו גורם זר בפרטי האירוע.

ב-30 ביולי 1963 מצליח שלמה בן אלקנה לפרוץ את מעגל השתיקה, עלי נימר אבו אל היג`ה משתף איתו פעולה ולאחר שהובטח לו פרס נאה, הוא לוקח את שלמה בן -אלקנה ומצביע על בור שבו הוטמנו גופות הנרצחים, בחפירה שנעשית במקום מתגלות עצמות שמזוהות בבדיקה של המכון הפתולוגי באבו כביר כשרידי גופות של שני גברים ואישה.

באותה חפירה  לאחר ניפוי העפר מתגלים גם שני כפתורים. הכפתורים מזוהים ע"י רבקה גורדון אחותה של ברוריה, ככפתורים שרבקה גורדון קנתה ביחד עם ברוריה בחנות בנחלת בנימין בתל אביב בעת שתפרה לברוריה שמלה, היא אף מראה לשלמה בן אלקנה שבידיה נשארו עוד מספר כפתורים זהים שקנתה גם לעצמה. זיהוי הכפתורים ע"י רבקה גורדון מאמת סופית את זיהוי הגופות שנתגלו !  

הבור בו התגלו שרידי עצמותיהם של הנרצחים תמונה מינואר 2017.

בתאריך 22 באוגוסט 1963 - כ-25 שנה לאחר שנרצחו, נקברים משה וברוריה לזרוביץ ואליהו קרזי`נר בקבר אחים בבית העלמין הישן בראשון לציון.  


הערות :
• שבט אבו אל היג`א מגיעים לארץ מאזור כורדיסטן כלוחמים בצבאו של צאלח א דין האיובי במלחמתו נגד הצלבנים. לאחר ניצחונות של צבאו של צאלח אדין הוא נותן למספר חמולות מהשבט אדמות, את אזור הכפר סירין מעניק לאחר נצחונו בקרב קרני -חיטין. את הכפר כאוכב  אבו אל- היג`א הוא מעניק לאחר כיבוש עכו ואת אזור עין חוד הוא מעניק לשבט אבו אל-היגא לאחר שמסתיים המצור על המבצר הצלבני בעתלית ב- 14/08/1291 ואחרוני הצלבנים עוזבים את הארץ.
• רחל לזרוביץ לנציצקי ז"ל, שירתה כאחות בפלמ"ח, הקימה משפחה ונפטרה בשנת 1995 .
• יפרח לזרוביץ יבדל"א, שירת בפלמ"ח והקים משפחה .
• חגי לזרוביץ ז"ל, נהרג ב 9/9/1940 ,והוא בן  4.5, בהפצצה האיטלקית על תל אביב בחצר ביתה של דודתו, רבקה גורדון ברחוב ברנשטיין כהן, ת"א שם גדל. 
  עיריית ת"א הציבה לוח זיכרון לזכר 127 הרוגי ההפצצה האיטלקית בפינת הרחובות קינג ג`ורג` ושדרות בן ציון וגם שמו של חגי לזרוביץ ביניהם.

• בשנת 2015 הפיקה שושי בן חמו סרט על הפרשה - "צדיק כתמר יפרח", את הסרט ניתן לראות בתיאום במוזיאון מחנה הפליטים בעתלית.
• שלמה בן אלקנה ז"ל המשיך לשרת במשטרת ישראל לאחר פתרון הפרשה, עם סיום מלחמת ששת הימים הוא מושאל לצבא כיועץ לענייני ערבים ובדואים בעזה ובצפון סיני, במקביל לתפקידו הוא ממשיך בחקירת היעלמותו של אבשלום פיינברג שנעלם בינואר 1917 בחולות סיני. בן אלקנה מוצא את עצמותיו של אבשלום פיינברג מתחת לדקל מדרום לרפיח ומביאו לקבורה בהר הרצל. במלחמת ששת הימים מתבקש בן -אלקנה לעזור בגילוי גופות טייסים שהוכרזו כנעדרים וכך  גם לאחר מלחמת יום כיפור, מפקד חיל האוויר מבקש את עזרתו בחיפוש אחר גופות טייסים נעדרים, באוגוסט 1974 מוקמת רשמית יחידת אית"ן לאיתור נעדרים על בסיס הצוות שבן -אלקנה עבד איתו .בראש היחידה החדשה עומד שלמה בן אלקנה. הוא קובע את דפוסי העבודה של היחידה ומגייס את מיטב אנשי השטח ליחידה. לאחר  פחות משנה בן אלקנה עוזב את היחידה מאחר שתוכניתו  להרחבת היחידה לא מתקבלת על ידי צה"ל. שלמה בן אלקנה נפטר באוגוסט 1993.
• בכל תקופת החקירה מידי לילה יושב בן אלקנה ומסכם את פעולותיו באותו היום, את כל הפרטים הללו הוא מביא בספרו "סיפורה של חקירה" .

 • בבור בו נמצאו הגופות יוצב בקרוב שלט המנציח את הנרצחים שהוטמנו בו .         
•  אזהרה! בור זה נמצא בשטח אש צהלי!
• לוח זיכרון הוצב לאחרונה במקום בו נרצחו משה וברוריה לזרוביץ ואליהו קירז`נר .

כותב המאמר עם ילדי יפרח לזרוביץ` - תמי ועודד ובני משפחתם ליד מקום הקבורה שהתגלה בשנת 1963

אהרלה ברינדט יליד נתניה, אל"מ במיל, פעיל במכון אבשלום ,מדריך טיולים. מחבר הספר "שביל רכבת העמק", בעל חברת "דורון ספרים" (חנויות הספרים והוצאה לאור).

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.

 חזרה ל"ועוד"     חזרה לתפריט ראשי   


תגובות
1.  אלי  (12/05/2017)
תודה על העלאת פרשה מרתקת ונשכחת