YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ - גרסת אלעד פלד                  חזרה ל"ועוד"   
מאת: איריס זרטל ויואב אבניאון

איריס: אלעד ואבי עמוס מדרוני הכירו מימי שירותם הצבאי. שניהם היו אנשי גולני. את אלעד פגשתי השנה בבאב אל-ואד במסגרת המאבק להנצחה ראויה של האתר. סיכמנו להפגש. יואב הקדים אותי וזימן פגישה עם אלעד. שמחתי ועליתי לירושלים.

יואב: בשנת השישים למדינה השתתפתי בכנס "תש"ח" ובאחד הפנלים הופיעו חיים גורי, אלעד פלד ויורם קניוק. חוויה מרגשת שלראשונה חשפה בפני אנשים שעשו וכתבו היסטוריה. סיפורו של אלעד ריתק במיוחד וגמלתי בליבי להפגש איתו. איריס היתה בחירה טבעית לראיון משותף.

ירושלים. אוקטובר 2017. בקרוב אלעד פלד יהיה בן תשעים. האין זה עיתוי ראוי לשמוע ממנו בקולו על הרגע המשמעותי בקריירה המגוונת שלו?
האם יחזור אחורה בזכרונו לפרקים המפוארים כמנכ"ל משרד החינוך? לימיו כסגנו של טדי קולק? לימיו כאלוף בצה"ל ולימים בהם פיקד על אוגדה שכבשה את השומרון במלחמת ששת הימים? או אולי יחזור הוא לאותו בוקר בצפת בין ה-16 ל- 17 באפריל 1948?

הוא היה אז בן עשרים וקצת. מפקד מחלקה בגדוד השלישי של הפלמח. שבועות ארוכים שאלעד וחייליו מתכוננים לרגעים הגדולים והדרמטיים שיגיעו. הבריטים עומדים לעזוב את הארץ אחרי יותר משלושים שנה. כמעט ברור שמלחמת האזרחים המתחוללת כעת בין ערבים ליהודים תחריף ותעבור לעימות בין צבאות.

נשוב מספר שנים אחורה.
אלעד פלד (רייספלד) נולד בירושלים בשנת 1927 - תשע שנים בדיוק (11.11) לאחר שהסתיימה המלחמה הגדולה. הוא התחנך בגן חסיה (סוקניק) המיתולוגי יחד עם עמוס חורב ומתי פלד שכמוהו יגדלו ויהיו אלופים בצה"ל. כנער הצטרף אלעד להגנה ובהמשך עבר קורס מ"מים.

ביום החלטת החלוקה כ"ט בנובמבר 1947 הוצב אלעד ברמות נפתלי בגליל העליון. כולם האזינו בדריכות להחלטה ואז יצא אלעד לחצר, הסתכל מזרחה וראה אבוקות נדלקות בישובים שלמרגלות הגולן. "ידעתי כי למחרת תפרוץ מלחמה" מספר אלעד "כתבתי מכתב להורי" : "שלום יקרים, עתה ודאי האור רב ברחובות, הבתים מוארים והפנים קורנות... כאן אין אור... שמחתי אינה שלמה.. אני רואה את חבלי הלידה הקשים של המדינה.. אני מרוצה ומלא סיפוק, כי כתפי נושאות בעול... אני בקו הראשון" רמות נפתלי 30 בנובמבר 1947.

צפת ערב מלחמת העצמאות היתה עיר עם רוב ערבי מוחלט. מתוך כ-12,500 תושביה כ-11,000 הם ערבים וכ-1,500 יהודים. למרות זאת החלטת החלוקה מותירה אותה במדינה היהודית העתידית בשל מסורת ארוכת שנים של קדושה יהודית. ההחלטה מתרוקנת מתוכן יום אחרי קבלתה עם היריות הראשונות של המלחמה.
הבריטים עדיין כאן אבל הם על מזוודות. בצפת מוצב גדוד אירי. בצד היהודי מפקד מאיר מיבר על כוחות ההגנה הדלים. בצד הערבי מארגן אדיב שישכלי כוחות חיצוניים ותושבים מקומיים לחיסול הישוב היהודי הקטן שבעיר.

בכל הארץ מדברים על עזיבת הבריטים באמצע מאי 1948, אך לאור חששותיהם של האחרונים מהסתבכות עם כוחותיו של שישכלי הם מחליטים להקדים את העזיבה לאמצע אפריל 1948. הנהגת הישוב היהודי מוכה תדהמה. הבריטים נואשו מהצעות למנהיגי הישוב היהודי לפינוי מלא של האוכלוסיה היהודית "את שלנו עשינו יהיה האל עימכם במאבק האבוד שלכם עם כוחות עדיפים " אמרו ועזבו.

באותם ימים ממוקמת המחלקה של אלעד פלד על הר כנען עליו שכונת קרית שרה הצעירה.

קרית שרה על הר כנען. הבית הבודד במרכז הוא המלון של שרה לוי שם מרוכזים אנשי הפלמ"ח. באדיבות מוזיאון המאירי

אנשי הפלמ"ח מרוכזים במלונה הנטוש של שרה לוי. 

מקור: ארכיון פלמחים

במקביל משלימים הכוחות הערבים את הכנותיהם לתקיפה. הנה תמונה של מסדר ערבי בסראיה (מבנה הממשל) בצפת:

ביום שישי 16 באפריל 1948 משקיף אלעד פלד על הנעשה בגזרה ממרומי הר כנען. לפתע הוא מזהה תכונה אדירה של הבריטים. זה לוקח מעט זמן להבין אבל מהר מאוד מתחדדת התודעה: הבריטים עוזבים!  

רגעי ההתנגשות קרובים יותר מתמיד. תוך שעות ספורות מתקבלת הוראה - על מחלקת הפלמ"ח לנוע מיידית לצפת. הרובע היהודי מכותר משלושה כיוונים. האפשרות היחידה להגיע אל קומץ האנשים שבמקום, כרוכה בהליכה ארוכה ומייגעת, כשהם עמוסים בציוד. כאשר פונה המפקד הצעיר אל פקודיו, עוברת בראש כולם המחשבה על מחלקה אחרת שיצאה בדיוק שלושה חודשים קודם לכן, גם היא לעזרת ישוב יהודי, בגוש עציון. כולם זוכרים את חללי מחלקת ההר - ל"ה הלוחמים שנפלו לאחר קרב. מחלקתו של פלד מונה אף היא כמספר הזה. גם הם יעברו סמוך לכפרים ערבים. כך יצאו לדרכם. עטופי מחשבות ובדממה מוחלטת.

לאחר לילה ארוך וטיפוס מייגע הגיעו הלוחמים לפאתי הרובע היהודי. המפקד הצעיר ידע על החשש והפחד בלב התושבים מפני העומד לקרות. בהחלטה של רגע כינס את לוחמיו והורה להם לסדר את בגדיהם. "אנחנו ניכנס בצעד בטוח, ונשיר בקול את המנון הפלמ"ח" הורה להם. וכך, בבוקר שבת נכנסה המחלקה אל העיר בשירה אדירה להפתעתם המוחלטת של תושביה. לימים אמר רבה של צפת ליגאל אלון מפקד הפלמ"ח שהעיר ניצלה בזכות המעש והנס. המעש הוא אמירת התהילים של אנשי צפת, והנס הוא הגעת הפלמ"ח...
שבעים שנה עברו מאז. באנגלית המילה היא History. אלעד פלד, המפקד הצעיר. זה הסיפור שלו His story.
צפו באלעד מספר לנו בצלילות ובבהירות את קורות אותו לילה גורלי.

אלעד פותח בתאור בקשתו של מפקד צפת מאיר מיבר לקבל תגבורת:

תודה לניר אבניאון על עריכת הסרטון. את המנון הפלמ"ח כאן שר שמעון ישראלי. כתיבה: זרובבל גלעד, לחן: דוד זהבי

כניסת הפלמ"ח לצפת

 

התלהבות תושבי צפת בולטת בתמונות מטה:

במהלך שלושת השבועות הבאים יתחולל בעיר קרב עיקש ועקוב מדם. כחמישים מגינים מכוחות הפלמ"ח ומבני העיר נהרגו. 

בסיכומו של מהלך יושלם כיבוש העיר.

חודש אחרי נפילת צפת נישא אלעד לבחירת ליבו זימרה - פלמח"ניקית אף היא.

הצדענו לאלעד ואיחלנו לו שנים טובות ורבות.

ליומן מלא של המערכה ראו הספר" צפת בתש"ח - יומן המערכה" מאת אלעד פלד בהוצאת "אריאל"

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.

 חזרה ל"ועוד"                 חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  אודי חביב  (14/11/2017)
אלעד היקר, אשרך שזכית ובתקווה שעוד נזכה לימים טובים יותר מהנעשה במדינתנו היום אודי
2.  יוסי סטפנסקי  (14/11/2017)
תודה יואב, מרגש מאד. כמורה דרך צפתי ובן למשפחה צפתית ותיקה (הרב החרדי המצולם בתמונה עם הפלמחניקים הוא הרב פנחס פרידמן, אח של סבא שלי ותמונה זו מונצחת על בול חמישים שנות המדינה, חלק מהפלמחניקים המצולמים ייהרגו בקרב גבורה מספר ימים אחר כך!) אני תמיד מזכיר את פועלו של אלעד ומעבר להכרה אישית איתו (וכמובן הכרת תודה!) זכיתי לראות אותו ולדבר איתו מספר פעמים במקום מגוריו הנוכחי בירושלים. ללא ספק הוא ראוי להערכה ואף הערצה על כל פועלו במשך שנים כה רבות, ואני מאחל לו אריכות-ימים צפתית (יותר ממאה ועשרים...) וכל טוב.בהוקרה ובהערכה, יוסי סטפנסקי, צפת
3.  מנור דביר  (14/11/2017)
נהדר, כל הכבוד יואב ואיריס ומז"ט לאלעד איש תש"ח אמיתי. רציתי לתקן שה 11.11.1927 זה עשר שנים לשחרור ירושלים ולא סיום המלחמה הגדולה.כמובן מבחינת המשמעות שחרור ירושלים בהחלט מסמל את העידן החדש בא"י הטעות היא סמנטית
4.  מתי חי  (14/11/2017)
יישר-כוח על היוזמה החשובה.
5.  ניר  (14/11/2017)
יואב ואיריס, תודה שזיכיתם אותנו. כתבה מרגשת ותמונות מאירות עיניים - ולב. ה-11.11 הוא אכן יום סיום המלחמה הגדולה ב-1918. אלנבי נכנס בשערי ירושלים 11 חודשים קודם לכן, 11.12.
6.  ארנה אילת  (14/11/2017)
יואב ואיריס, תודה על הסיפור המרגש, שאנחנו מכירים כמורי דרך, אך הפן האישי של אלעד והתמונות הנדירות שלכם מוסיפים לסיפור הדרמטי הזה המון. כל הכבוד לכם, אתם זכיתם ואנחנו זכינו!
7.  משה מאירי  (14/11/2017)
את המנון הפלמ"ח שבכותרת הרשימה כתב זרובבל גלעד מעין חרוד-שהוא קרוב משפחה של אלעד. אגב בתקופת המנדט לא שרו בפומבי את השורה :אנו אנו הפלמ"ח-אלא :אנו ההולכים בסך,מחשש עינה בישא. במלחמת ששת הימים כאשר האלוף אלעד פלד היה מפקד אוגדה 36, הוא ביצע את אחד המהלכים המבריקים של המלחמה: בזמן שחט' 45 של משה בריל הסתבכה בקרבות בעמק דותן ושיוועה לעזרה, הביא אלעד את חט' 37 מאזור עין זיתים,ונתן לה הוראה לעקוף את ג'נין ממזרח דרך ואדי צר וממוקש שחוצה את רכס הגבעות. חט' 37 התגברה על הקשיים שבדרך,הגיעה לכביש טובס-צומת קבטייה,ועל ידי כך התקיפה את חט' הפטונים הירדנית מעורפה,וגרמה לה להימלט בבהלה מעמק דותן.
8.  אלי סט  (14/11/2017)
אלעד פלד, דמות מעוררת השראה. שתהיה בריא. באשר לשיר ששרה מחלקתו של אלעד פלד בהיכנסה לרובע היהודי בצפת. חיים חפר סיפר לאורי יעקובוביץ', חוקר הזמר הרוסי, שהמחלקה שרה את שירו (למנגינת שיר רוסי) "בדרך צפונה", גם איתמר רדאי, בספרו "הגדוד השלישי" - סיפורו של הגדוד השלישי בחטיבת הפלמ"ח "יפתח", במלחמת העצמאות, מצטט (עמ' 99) מביא את עדותו של פיני עופר שזה היה השיר ששרו תוכלו לראות פרטים נוספים ולהקשיב לשיר באת "זמרשת" בקישור https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=4276 ואולי בכלל שרו את שני השירים ?
9.  יואב בקר טוב אני לומדת הרבה ממחקריך ויש לי מה ל  (15/11/2017)
בתולדות ארץ ישראל כל טוב מטובה
10.  שימי אורון  (15/11/2017)
זה קורה ב-14.04.48 יום שישי (ולא ב16.04.48 כמופיע בכתבה הטובה).
11.  עו"ד מיבר דן  (15/11/2017)
כצפתי שורשי הריני להזכיר "עמידת הגבורה של הישוב היהודי בצפת במלחמת תש"ח הוא נס שבניסים ופלא שבפלאים.. כדברי שילוב מנצח של רוח צפת ורוח הפלמ"ח שלאלעד פלד הייתה זכות גדולה להוביל המקובל הרב הלר
12.  איתן בורשטיין  (15/11/2017)
ליואב,תודה.מכל מאמר אני למד, והרבה.לצפת ישנה משמעות עמוקה עבורי,בילדותי בילית שם שבועיים במשך הרבה קייצים.
13.  ראובן פרנקנשטיין  (15/11/2017)
תודה רבה, יפה מאוד אבל כדאי לתקן בכותרת הסרט במקום Elad Peled - entering Safed April 1948 singing Hapalpach Song HAPALMACH ראובן פרנקנשטיין
14.  שלומית  (15/11/2017)
ביזכות אנשים כאלה נולדה מדינת ישראל
15.  ד’ר גדעון בן דרור  (19/11/2017)
ליואב אבניאון מכובדי שלום רב, ראשית להזכיר שהנחית טיול לנגב ולבדואים לחברי עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי- ועשית הדרכה מעולה , הייתי בין המשתתפים ומאד נהנינו. שנית, להביא לידיעתך שהכרתי את אלעד פלד כמנכ’ל משרד החינוך והתרבות,בשנות ה-70, והוא היה מנכ’ל מעולה,חדשן, ובעל השראה. יש לזכור שאנו נמצאים אז לאחר החלטות הכנסת(יולי 1968) על אישור “הרפורמה הגדולה” של הקמת חטיבות הביניים והבניית מערכת החינוך בדפוס של 6+6 . ובין השאר הוא מינה אותי לסמנכ’ל משאבי אנוש שלו,לאחר מכרז, והיו אלה שנים של העשרה והעצמה. שנינו עדיין ירושלמים, ומתראים מפעם לפעם. מיד עם בואו למשרד העלה בהנהל ת המשרד את החלטתו להכין את תכנון שנות ה-80 של מערכת החינוך. ומיד התחלנו לפעול כיחידת מטה ממוקדת מטרה. הוא גרש מאיתנו הבכירים לטפל בשוטף, ולהקדיש יותר זמן לחשיבה לטווח ארוך בשילוב של מרכיבים פדגוגיים, ארגוניים, תקציביים, ולוחות זמנים בגישה אסטרטגית. הוא גם הקדיש זמן להקמת האגף לתכניות לימודים, בהמשך להחלטת השר, נושא שהיה מפוזר בין יחידות שונות. היתה לו מנהיגות משתפת, ללא הרמת קול, אך סמכותית, עם חשיבה מערכתית כוללת. הוא גם הפגין אמפתיה לאנשים, קירבה וידידות, בלי לחשוש פן יעבד מעמד או סמכות, ולכן הכריזמה שלו התקבלה בטבעיות וללא התנגדות. תודה על האיזכור ואשמח גם לפגוש אותך בסיורים לימודיים שאתה מוביל. כל טוב ד’ר גדעון בן דרור
16.  אילנה גבע  (20/11/2017)
ראשית ברכות ליום הולדתך מאחלת שנים טובות ובריאות ותודה על הכתבה המענינת
17.  אחאב בקר  (20/11/2017)
טוב ללמוד ולזכור את האירועים שהיו פה ואת הניסים והנפלאות שחולל הפלמ"ח.