YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מפות מספרות - עוד על המלחמה הגדולה                                            חזרה ל"ועוד" 

מלחמת העולם הראשונה הפגישה בארץ שני צבאות בעלי ידע ומורשת קרטוגרפית - הבריטים והגרמנים.

בסוף המאה ה-19 הוכנו מספר סדרות של מפות ארץ-ישראל בעיקר על ידי גורמים ארופאיים כמו הקרן לחקירות ארץ ישראל הגרמנית וקרן בריטית דומה ומפורסמת יותר (PEF). התוצר הקרטוגרפי של הסקר הבריטי היה 26 גליונות בקנה מידה אינצ` למייל (1:63,360). דוקא לגורם השליט - האמפריה העות`מנית, לא היתה בארץ רשות מיפוי והמפות שכן הופקו הן דלות ונקודתיות. הנה לדוגמה מפה עות`מנית משנת 1905 לערך המציגה את תוואי הרכבת בעמק יזרעאל ומבוססת ככל הנראה על מפת PEF

מקור: תערוכה על קרטוגרפיה עות`מנית אוניברסיטת חיפה

המפות הבריטיות והגרמניות שהופקו עד המלחמה לא התאימו לצרכים הטקטיים בשטח ובמהלך המלחמה הופקו מפות בפירוט רב יותר תוך התבססות על המיפוי הישן.

מפות גרמניות

קרס פון קרסנשטיין מונה לסייע למפקדה העות`מנית בראשות ג`מאל פשה שהיתה אחראית על ארץ ישראל. כבר בתחילת 1915 הוא פיקד על מבצע צבאי מורכב אל תוך סיני שנועד למנוע התקפה בריטית ממצרים. קרסנשטיין כותב בזכרונותיו: "בסתיו 1914 עמדה לרשותנו רק מפה קטנה אחת של אזור הגבול בין סוריה ומצרים. מפה בקנה מידה של 1:1,400,000 אשר תוכננה בידי ד"ר הנס פישר....."

קרסנשטיין מתייחס למפה של הקרטוגרף הגרמני הנס פישר משנת 1909 שהתבסס על מקורות קודמים לו ולא ערך מדידות בשטח. "..בשנת 1916 קיבלנו לידנו מפת דרכים בקנה מידה של 1:250,000 , אשר הורכבה על ידי רס"ן ראמזיי בשנת 1915 והודפסה בגרמניה - בוודאי צעד גדול קדימה, אך עדיין לא פתרון ..."  מפה זו בת ארבעה גליונות כללה את השטח שבין ירושלים ויפו מצפון לקו סואץ-עקבה מדרום. לאור נפילת מפות בריטיות לידי הגרמנים במהלך המלחמה עודכנה סדרה זו.

המפות הגרמניות המוצלחות יותר הופקו רק בסוף 1917 לאחר הקמת כוח המשימה "אילדרים" (הברק) והגעת פלוגת מודדים פרוסית בסוף שנת 1917 שעבדה כעשרה חודשים עד תום המלחמה (סתו 1918). מעבר למדידות בשטח הסתייעו הגרמנים בטייסת שהיתה פרוסה בארץ וששימשה גם לצילומי אויר. 

יחידת המודדים הגרמנית הפיקה 39 גליונות בקנה מידה 1:50,000.

 

נסקור כאן כמה דוגמאות מסדרה זו: קטע מגליון 50 של טול כרם מראה על איכות בסיסית של המפה, חוסר צבע ומיעוט סימנים מוסכמים.

הנה קטע מאזור השרון: השם עלי אבן עלים הוא שמו של הקדוש ידוע לנו בקיצור כסידנא-עלי. כמו כן מופיעים סימני הקברים העתיקים (Graben) הנמצאים היום בלב כפר-שמריהו. קוי הגובה בהפרש אנכי של 10 מטר.

בקטע מטה נראה שפך נחל פאליק (פולג), אזור החולות מצפון (דרום נתניה של היום) וברכת רמאדן מדרום שהיא מסוג הבריכות-ביצות שאפיינו את השרון במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

בקטע המפה מטה נראית הקולוניה זאמרין (זכרון יעקב), שוני, כבארה ושפך נחל זרקא (תנינים). התבליט של אזור רמת הנדיב הגבוה מסביבתו אינו בא לידי ביטוי במפה זו.

והנה ירושלים בשנת 1918 על פי המפה הגרמנית. המוכרת לכם מסילת הרכבת המתפתלת ליד מנזר המצלבה בשמאל המפה?

בנוסף הפיקו הגרמנים שבעה גליונות 1:25,000 של קו ההגנה בין הירקון להרי ירושלים.

מפות בריטיות

המפות הבריטיות היו מתוחכמות יותר מאלו של הגרמנים. הואיל ומפות ה- PEF לא שרתו את הצרכים הטקטיים (טיווח ארטילרי, לוחמת חפירות, סיורי קו מגע) החלו כבר בסתיו 1916 לפתח שיטות חדישות למיפוי בעזרת תצלומי אויר גם של השטחים שטרם נכבשו על ידם.

במרס 1917 הוקמה פלוגת מודדי שדה והופקה סדרה של מפות בקנה מידה 1:20,000 של המרחב בין עזה לבאר-שבע במידת פירוט שלא היתה כמוה בעבר. כן הוחל במיפוי הסדרה התקנית בקנה מידה 1:40,000 - סדרה בת 26 גליונות. סדרה זו כללה את מרכז הארץ בלבד ולא חרגה ממרחק של 50 ק"מ מאזור החזית שהשתרע בין שתי העוג`ות - מצפון לנהר הירקון (ואדי עוג`ה) ועד עוג`ה שליד יריחו. אזורים צפוניים יותר של עמק יזרעאל והגליל שימשו מפות PEF שעודכנו ככל הניתן.

נסקור כאן כמה מפות מהסדרה של 1:40,000.

הנה המושבה מלאבס (פתח תקוה) מוקפת פרדסים:

הנה מקרא המפה. שימו לב שהמפה צבעונית ומכילה סימנים מוסכמים לתכסית, תשתית כבישים ועוד. כמובן שקוי הגובה הינם בעלי חשיבות קריטית במפה טופוגרפית.

בגליון מטה מסומנים באדום הביצורים העות`מניים וניתן לראות את פריסת המערך הטורקי מאזור ארסוף לאזור כפר סבא.

מבט קרוב מצפון לארסוף מראה תיעוד של המערך העות`מני. תאריך הסקר ששימש להכנת המפה 10 באוגוסט 1918.

בשל רגישות קו המגע וצורך במפות מפורטות יותר הפיקו הבריטים מספר גליונות בקנה מידה 1:20,000. הנה קטע מפה על בסיס סקר ב-6 בספטמבר 1918 כשבועיים בלבד לפני ההסתערות הבריטית ששטפה את אותן עמדות ממש. המפה מפרטת חפירות קיימות, כאלה שבעבודה, גדרות תיל ועמדות ירי.

 

מעניינת ההערה שהוספה במפה זו המזהירה את המשתמש כי אין ודאות מוחלטת בזיהוי העמדות כעמדות ירי או עמדות קשר...

נרחיב מעט על המערכה באזור השרון (אחרי הכל כאן ביתי): 

בין שלהי 1917 למרץ 1918 התייצב קו חזית לרוחבה של הארץ, שנודע בכינוי "קו שתי העוג`ות". ב-19 בספטמבר 1918 החלה המתקפה של חילות אלנבי, אשר לימים כונתה "מערכות מגידו". כפי שראינו -קדמו למתקפה הכנות מדוקדקות, אשר כללו גם מיפוי מדויק של מערכי הביצורים והחפירות העות`מניות כאשר כל יחידה ויחידה ידעה במדויק את השטח שלפניה ולכל יחידה נקבע קצב התקדמות, בהתאמה למסך-אש ארטילרי אשר הונחת על האויב העות`מאני ההמום. בבוקר ה-19 בספטמבר 1918 החל "קרב השרון", האקט הפותח של "מערכות מגידו" -  5 דיביזיות רגלים הסתערו על קו הביצורים העות`מאני ונעו בצורת מניפה (או "פתיחת דלת") לרוחב השרון, כדי לפנות את הדרך לדיביזיות הפרשים אשר דהרו אל עבר עמק יזרעאל וסגרו על הכוחות העות`מאניים אשר נלכדו בשומרון.

חלק ממהלך זה מופיע במפה מטה שהופקה לצרכי היסטוריה צבאית לאחר המלחמה (באדיבות ערן תירוש):

 

 כתושב רשפון שממוקמת באזור המדובר שמעתי במשך השנים סיפורי חקלאים שבמהלך חריש ועבודות שדה אחרות נתקלו בפרטי תחמושת ופרטים צבאיים אחרים מתקופת המלחמה הגדולה. בדצמבר 2017 דיווח שכני אמיר רובינשטיין ז"ל בעמוד הפייסבוק שלו את הדיווח הבא:

דרישת שלום למושב רשפון מלפני 100 שנים בדיוק: ב- 1 באוגוסט 2017 הופץ SMS לתפוצת תושבי רשפון בזו הלשון : "בשעה הקרובה ייתכן ויישמע קול נפץ. הפיצוץ הוא פיצוץ מבוקר ע"י חבלן משטרתי. אין צורך בבהלה". מאחורי ההודעה מסתתרת דרישת שלום מיוחדת. דני קרסו, רכז הביטחון של המושב עמד בפינת רחוב התמר ודרך הפקאנים, והמתין לבעל מקצוע. לפתע הבחין בתעלת הניקוז בחפץ חשוד, שנראה כמו קליע פגז.

אחרי מבט נוסף החליט דני לקרוא לחבלן, ומכאן החל להתגלגל כדור השלג. חבלן משטרה, כבאית, אמבולנס, כל צוות החירום הנדרש הוזנקו למקום ולבסוף פוצץ החפץ. השקט והשלווה חזרו לשכון במושבנו הקט, אבל מה בעצם עושה פגז בתעלת הניקוז ? איך הגיע לשם וממתי הוא שם ?
על פי הערכות חבלן המשטרה היה זה קליע פגז מתוצרת צרפתית, שהיה בשימוש על ידי התורכים ... מפה צבאית בריטית שבידי חברנו יואב אבניאון מאמתת את העובדות הללו. המפה מסוף שנת 1917 מסמנת את קו החזית בין הבריטים לתורכים. איך נוכל לזהות אתרים במפה והרי כששרטטו אותה לא היו עדיין קיימים היישובים : נתניה, הרצליה, רעננה, רשפון, שפיים או גליל ים?

איך נוכל להזדהות במפה ? ניתן לראות במפה הצבאית הבריטית את המבצר הצלבני באפולוניה ומתחתיו נמל ארסוף, ומעט מדרום להם סימונו של מגדל סידנא עלי על המפה: עיגול שחור, עליו קו קטן ועליו חצי סהר. שניהם נמצאים באזור משבצות 21,27 של המפה הצבאית מצפון ומדרום לכפר אל חראם - נוף ים של ימינו.
מכאן המלאכה פשוטה. ניתן לקחת קנה מידה ולמצוא הכל. בית הספר היסודי שלנו נמצא בשטח בו פעם היתה ביצה ומופיעה כך בצילום הישן המוכר מגג מגדל המים. במפה הצבאית היא מופיעה כ  pool - עיגול קטן בין המספרים 22 ל 23 .

 

אם כן, רחוב הפרחים מתחיל מעט מזרחית לשלולית זו, ועולה לכוון השעה אחת בשעון, ניתן לראות סימוני קברים ממזרח למיקום רחוב הפרחים, כפי שקיימים במציאות במשקי נוריאל, ניצן, נומברג, מזרחי ועוד ... לא נותר ספק - הפגז התורכי מתוצרת צרפתית נורה בקו החזית הבריטי תורכי, שעבר דרך צפון מזרח רשפון, ונחת קרוב לחזית. שם המתין הפגז לרב"ש - דני שימצא אותו ויפוצץ אותו מאה שנים לאחר שנורה."

אמיר רובינשטיין נפטר ממחלה קשה בטרם עת במאי 2018 ופוסט זה מוקדש לזכרו.

קטע של גליון "טירה" (התנצלותי על הרזולוציה הלא מספקת) מראה את סבייה בציון העובדה שזו מושבה יהודית (כפר סבא).

ולצידה כפר סבא הערבית הותיקה יותר.

גם אזור הדרום שכבר נכבש מופה שנה אחרי ששעטו שם צפונה הכוחות הבריטיים. לדוגמה אזור פאלוג`ה (קרית גת).

בספטמבר 1918 הסתערו כוחות חבר העמים על אזור מגידו. בתחילת אוקטובר 1918 נכבשה דמשק ובכך תמה המערכה באזורנו. נפתחה לא רק תקופה היסטורית חדשה אלה תקופה של זינוק נחשוני, איכותי וכמותי, במיפוי ארץ-ישראל.

ההסתערות הבריטית באזור מגידו (ארמגדון) 20 בספטמבר 1918 - מקור : ויקיפדיה

מקור : "קרקע ומפה" מאת דב גביש הוצאת יד יצחק בן- צבי, 1991

מקור המפות: הספריה הלאומית - לחצו כאן לקישור למפות נוספות   תודה לאיילת רובין (אוסף ערן לאור) על עזרתה.

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות

חזרה ל"ועוד"         חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  אבי  (11/06/2018)
מעניין מאוד. רב תודות
2.  יובל נבו  (11/06/2018)
מעניין מאד. תודה.
3.  יוסי  (17/06/2018)
יואב איזה כיף שיש לנו אותך. עונג צרוף לקרא את המייל שלך והכי הכי הכי נהניתי לעיין במפות הישנות ולראות מה היה לפני שהקימו את רמתיים היא הוד השרון.