"גשר בנות יעקב" - על שם מה ?                            חזרה ל"ועוד"   

מאת אלי ס"ט

במשך כשבע מאות שנים ניצבו גשרים שונים מעל נהר הירדן סמוך לגשר הנוכחי הידוע בשם "גשר בנות יעקב"? מאידך במשך רוב תקופה זו נקרא הגשר "גשר יעקב" ללא אזכור ה"בנות".

מדוע חל השינוי ? מתי בדיוק? ומי הן בכלל בנותיו של יעקב ?

בספר "בראשית" מסופר בפרוט על לידת בניו של יעקב. לכל אחד היה שם וגם סיבה טובה מדוע הוא נקרא בשם זה. מסופר שם רק על בת אחת - דינה. גם במניין היורדים מצריימה נזכרים כל בניו של יעקב, בשמותיהם ובת אחת - דינה. 

לעומת זאת, בספר "בראשית" מוזכר פעמיים שליעקב היו "בנות": בפעם הראשונה אחרי שליעקב נודע על מכירת יוסף כתוב: "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו". המילה "בנותיו" כתובה גם בהקשר של הירידה למצרים.
אם באמת היו ליעקב בנות לא נדע ואם היו לא תועדו שמותיהן. נותרו רק סיפורים ופרשנויות של מי שמרגישים שלא בנוח עם אי-התאמות ב"ספר הספרים".

בקרבת הגשר ישנם מספר אתרים הנושאים את השם "בנות יעקב" (חמאם, מתחם קבורה ועוד).

הגשר מופיע בשם "גשר בנות יעקב" ב"מפת ז`אקוטן". פייר ז`אקוטן (1765-1827) היה הקרטוגרף שליווה את מסע צבא נפוליאון לאזורנו. מפות ארץ ישראל שלו הן המפות הטופוגרפיות הראשונות ששורטטו בשנת 1799 בעזרת מכשירי מדידה. הן נאסרו לפרסום על ידי נפוליאון ויצאו לאור רק ב- 1827, בין השאר בשל הקושי שהיה אז והזמן שנדרש להכנת לוחות ההדפסה. אי אפשר שלא להתפעל מדיוק שרטוט החאן ומקומו יחסית לגשר.

 

מאוחר יותר, ב- 1880, כבר מופיע הגשר בשם זה גם במפת הקרן לחקירת ארץ ישראל (PEF).

המאמר הראשון שעסק במסורת השם "גשר בנות יעקב" הוא "גשר ומערת בנות יעקב", של הכומר ב.ז. פרידמן, שהופיע ב- 1898, ברבעון של "החברה לחקירות א"י" כרך 30, ע` 29-30. על פי הכומר פרידמן היו שתי מסורות:

"מסורת מוחמדאנית" (היום היו קוראים לה "מוסלמית")
את סיפור המסורת הזו הוא תרגם מכתב העת הגרמני  Palästina verein, כרך 3, מס` 1, ע` 49:
כשיעקב חזר עם בניו ובנותיו (המסורת זו מקבלת את הפרשנות שליעקב היו מספר בנות) ממסופוטמיה, הוא חצה את הירדן בגשר זה. בניו נשארו לרעות את צאנם ליד ג`יב יוסוף (ליד קיבוץ עמיעד, א.ס.), יעקב ובנותיו המשיכו לצפת והתמקמו במערה לרגלי "גבעת המצודה", צפונית לסארייה. כשהגיעה הידיעה על מות בנו, יעקב ובנותיו בכו כל כך שדמעותיהם יצרו חורים בקירות המערה, אותם ניתן לראות עד היום. על המערה נבנה מסגד, שהכניסה אליו מותרת רק למוסלמים. 

המערה מוכרת בשם העברי הנוכחי "מערת שם ועבר".

"מסורת צלבנית" 
את סיפור מסורת זו שמע פרידמן בחיפה, זמן קצר לפני פרסום המאמר, מפי כומר מארוני בשם יוסף חורי.
בדרום צפת, לא רחוק מהסארייה, יש מסגד בשם "ג`מעא אל אחמר" ("המסגד האדום", א.ס.). בזמן הצלבנים הייתה שם כנסיה ע"ש סט. ג`יימס ולידה מנזר של נזירות באותו שם. אחד המלכים הצרפתים תיקן את "גשר בנות יעקב" ודמי המעבר בגשר שמשו לכלכלת המנזר.

המסורת הצלבנית, לא חיה בשלום עם העובדות:  מבצר צלבני היה ליד הירדן, קצת דרומית למקומו של "גשר בנות יעקב", שמו היה "שאסטאלה" (Chastellet - מבצר קטן) ובשמו הנוכחי "מצד עתרת". המבצר נבנה בשנת 1178, הושלם ב- 1179 ובשנה זו גם נכבש ע"י צלאח א-דין ונהרס, כך שהוא לא ממש הספיק לתפקד, אולם, מבצר זה לא נבנה על יד גשר! למעשה אין הוכחה שבאותו זמן היה באזור זה גשר, המבצר נבנה ליד "מַעְבָּרָה" - מקום בירדן שבו המים היו רדודים ואפשרו מעבר רגלי. שמו הלטיני של המבצר היה "Vadum Jakob" ("מעברת יעקב" ולא "מעברת בנות יעקב").

רק כמאתיים שנה מאוחר יותר בנו הממלוכים, באזור זה, את הגשר הראשון על הירדן, שיש הוכחות לקיומו, כקילומטר צפונית למבצר ולמעברה שלידו.

מאז, במשך שנים רבות, היה לגשר שם אחד: "גשר יעקב".

הגשר מופיע בסיפורי תיירים יהודיים מהמאות ה- 15, 16, 17:
* רבי משולם מוולטרה (ב"מסעות ארץ ישראל", אברהם יערי, מוסד ביאליק ירושלים, תש"ט) מספר על מסעו ב- 1481 "מדמשק הלכתי לצפת שהוא אדמת קודש וכמו י` מילין קודם שהגעתי לצפת עברתי גשר של יעקב אבינו אשר נקרא עוד היום על שמו והוא על הירדן ושם נכנסתי לארץ ישראל".

* רבי משה באסולה (ב"מסעות ארץ ישראל לרבי משה באסולה", יצחק בן-צבי, מוסד ביאליק, תרצ"ט) מספר על מסעו ב- 1512 "יצאתי מצפת ללכת לדמשק בע"ה, רחוק מצפת ח` מילין עוברים הירדן על גשר אבנים קוראים אותו "גשר יעקב", אומרים כי שם עבר יעקב אבינו ע"ה בשובו מחרן".

* מרדכי אליאב בספרו "ארץ ישראל ויישובה במאה ה י"ט" (הוצאת כתר, 1978) מציין שבתעודות עותומאניות משנת 1557 נזכר "גשר יעקב" כתחנת מס שבה הוצבו סוסי דואר וכן ציטט את הנוסע שמואל בן דוד שבשנת 1641 כתב: "והלכנו משם ובאנו אל "גשר יעקב" ושם מלון אורחים ובתוכו מעיין אחד"; ואת הנוסע משה בן אליהו הלוי, שבשנת 1654 כתב: "ועשינו שבת ב"גשר יעקב", ואומרים הישמעאלים: זהו הגשר שבנה יעקב וכן בנה חאן לאורחים."

מהמאה ה- 19 כבר יש לנו גם ציורים. המוקדם מבין הציורים צוייר בערך בשנת 1800. צייר אותו צייר לונדוני בשם אדוארד אורמה. אורמה לא היה בחייו ליד הגשר, הוא צייר אותו על פי שרטוט שצייר פ. ב. פילסביורי - קצין רפואה בריטי ששרת על סיפון האניה "ה.מ.ס טיגרה", שב- 18.10.1799, עם קבוצת קצינים בריטיים, חנו ליד "גשר יעקב" והתארחו אצל מפקד יחידת היאניצארים (יחידת עלית בצבא העותומאני). הגשר נראה בציור מדרום-מזרח, תחתיו תוכלו לראות את הכותרת: "גשר יעקב".
 

ציור אחר של "גשר יעקב", צייר ב- 1807 התייר הספרדי דומינגו פרנסיסקו חורחה בדייה אי לבליך, שידוע יותר בשם עלי ביי אל-עבאסי, שבין השנים 1803-07 ביקר במזרח התיכון בעודו מתחפש למוסלמי (וכך הצליח להכנס למקומות אסורים). ספרו "מסעותיו של עלי ביי אל-עבאסי באפריקה ובמזרח התיכון" התפרסם בלונדון ב- 1816.

ציור מאוחר יותר של הגשר מופיע בספרו של ג`והן מק גריגור "רוב רוי על הירדן", מערכות, 1982. הסקוטי האמיץ שבשנים 1868-9 חקר את הירדן ומקורותיו, בעודו שט בסירה קטנה, צייר את הגשר ותחת השרטוט רשם בכתב ידו "גשר יעקב".

מתחילת המאה ה- 20 כבר יש לנו גם צילומים.
הצילום הראשון של הגשר, הוא צילומו של ליאו קאהן מ- 1912 ותחתיו נראה השם בברור" "גשר יעקב".

השם "גשר בנות יעקב" הופיע כנראה בסוף המאה ה- 18, תחילת ה- 19.
החידה היא מדוע נוספה המילה "בנות" לשם הגשר?
שתי אגדות שהביא זאב וילנאי (בויקיפדיה) לא ממש נותנות הסבר לשאלה.

על פי יוסי סטפנסקי, במאמר "סקר ארכיאולוגי של רמת-כורזים וערוץ-הירדן העליון", שהופיע בכתב העת "ארם", של המכון ללמודי סוריה-מסופוטמיה, אוניברסיטת אוקספורד, 2017, ע` 391-92, המסורת של קריאת מקומות ע"ש דמויות תנ"כיות, ע"י האוכלוסייה הילידה שישבה באזור זה, הייתה מסורת ארוכת שנים, שנבעה מאמונה מוטעית שאזור זה הוא ארץ כנען - צפת היא "בית אל" ומכאן "הר כנען", אתרים ע"ש יעקב ומשפחתו, ג`יב יוסוף ועוד. הוא מעריך שמסורות אלו, בעלות אופי מקומי גלילי, קדומות מכפי שחשבו עד כה, מקורן באוכלוסייה הילידה שישבה באזור זה עוד לפני התקופה הצלבנית.

סטפנסקי, שם, בהערה מס` 3, ע` 392, פוסל כמוטעית את המסורת הצלבנית שערבבה את בנות יעקב עם הנזירות ממנזר סט. ג`יימס, שהובאה במאמרו של הכומר פרידמן ושעד היום היא "הסבר" נפוץ לשם "גשר בנות יעקב".

מדוע נוספו ה"בנות" לשם הגשר? כרגע, כדברי משטרת ישראל כשאין לה הסבר לתעלומה: "אין לנו קצה חוט...".
העובדה הנחרצת היא שהמעברה, שקדמה לגשר, נקראה "מעברת יעקב". אחרי שהוקם גשר, משך מאות שנים, הוא נקרא "גשר יעקב" ובתחילת המאה העשרים, ב- 1912, כשליאו קאהן צילם את הגשר, שמו עוד היה "גשר יעקב".
 
ברור שהופעת השם בדפוס, במפת ז`אקוטן שיצאה לאור ב- 1827, במפות הקרן לחקירת א"י (PEF) מ-1880 ולאחר מכן במאמרו של הכומר ב.ז. פרידמן ב- 1898, בכתב העת של אותה קרן, תרמו לתפוצת השם "גשר בנות יעקב" והשתרשותו.

עדות מעניינת מתקופת מלחמת העולם הראשונה נמצאת ביומן המבצעים של הטייסת האוסטרלית שמטוס שלה, שהוטס בידי סגן ה. ס. ר. מוגהאן, צילם את הגשר ב- 27.9.1918, רשום "גשר בנות יעקב" ... 
 

המסמך באדיבות פרופסור דב גביש.

אי אפשר לסיים בלי להזכיר כי סטפנסקי, במאמרו הנ"ל, מספר על ישוב באזור, שמוזכר במקורות רבים בשם "בית יעקב", שמקומו לא ידוע. סטפנסקי מציע לזהות אותו עם ישוב מהתקופה הרומית-ביזנטית, שהתגלה בסקר הארכיאולוגי, שבסקר ניתן לו השם "כפר יעקב". הישוב שכן ליד מעיינות שופעים, כחצי קילומטר מזרחית לגשר הביילי, ונמצא בו מבנה ציבור גדול, אולי בית-כנסת. כיום אי אפשר להיכנס לאתר מחמת מיקוש.

ועוד בעניין "שמות". ליד "גשר בנות יעקב" נמצא מבנה שנהוג לקרוא לו "בית המכס התחתון". אודה למי שיוכל להראות הוכחות שבמבנה זה היה אי פעם בית מכס.

אלי ס"ט 

לכתבה על ההיסטוריה של הגשר - לחצו כאן

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.

 חזרה ל"ועוד"                 חזרה לתפריט ראשי 


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה
© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.