YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

הפפירוסים של ניצנה                                   חזרה ל"ועוד"  

טיוטה בלבד- הכתבה בעבודה ותושלם במהלך מאי 2019 ...

פוסט זה הוא חלק מסדרת כתבות "שורשים רחוקים" על נכסי עבר שהתגלו בארץ והועברו לניכר.

"שמי האריס דאנסקומב קולט. ארכיאולוג. יליד ניו-יורק. אשמח לשתף אתכם בתגלית חיי - הפפירוסים של ניצנה שחשפתי בנגב בשנת 1936"

סיפור חיו של קולט ותגליתו הגדולה בניצנה ראויים לפתוח את סדרת הכתבות העוסקת בממצאים שהתגלו החל מאמצע המאה ה-19 בארץ-ישראל והועברו לארצות שמעבר לים - בדרך כלל לארץ המוצא של הארכיאולוג החופר. סיפורו האישי של קולט שפעל בארץ בימי המנדט הבריטי עניין אותי במיוחד בשל חיבתי הרבה לערי הנגב הנבטיות-ביזנטיות. קולט פעל בשבטה ובניצנה בימים הסוערים של המרד הערבי ולא פרסם באופן שיטתי את ממצאיו. לאחרונה נשפך אור נוסף עליו ועל חפירותיו ותערוכה על חפירותיו בשבטה נפתחה במוזיאון הכט. הדבר דירבן אותי להעמיק בתגלית חייו - הפפירוסים של ניצנה. הזמנתי את קולט עצמו לספר את הדברים בגוף ראשון. קולט הלך לעולמו בגיל 72 בשנת 1973. הדברים המובאים כאן מבוססים על עובדות אך מתובלים מעט בדמיוני.

שלום מר קולט. הבמה שלך!

"לכבוד הוא לי לספר כאן על אחד הפרקים המרתקים בחיי. נולדתי בניו-יורק לאבי שהיה עורך דין אמיד ומצליח. אני קשור בקשרי משפחה רחוקים עם סמואל קולט ממציא האקדח התופי ומייסד חברת "קולט". אהבתי להצטרף לאבי שנסע תכופות ברחבי העולם. מגיל צעיר אהבתי ארכיאולוגיה באחד המסעות למלטה פגשתי את תרזה בת למשפחה אמידה וחובבת ארכיאולוגיה בעצמה. בשנת 1927 נישאנו במלטה. חפירותי הראשונות היו באנגליה, מלטה ובמצרים שם צולמה התמונה מטה - אני השני משמאל עם הבארט."

האריס דאנסקומב קולט (שני משמאל) בקטע מצילום של משלחת חפירות במצרים 1925

"בשנת 1928 הגעתי לראשונה לפלשתינה והצטרפתי לחפירות שביצע הארכיאולוג הנודע פלינדרס פיטרי. בשנת 1932 עזבתי את פיטרי יחד עם הארכיאולוג ג`ימס סטארקי והחלנו חופרים את תל א-דוויר (לכיש). יד ימיני או יותר נכון גלגל ימיני הייתה מכונית נפלאה ועליה הכתובת "משלחת ארכאולוגית קולט - חפירות א-דוויר".

רכבו של קולט על רקע תל לכיש, 1932 לערך. מתוך ספר The Diabolical שנכתב ע"י HH McWilliams בשנת 1934

"הייתי אז בן 32 והרגשתי כי הגיע הזמן שאוביל חפירה משל עצמי. בחסות בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים השגנו אישור ממחלקת העתיקות של ממשלת המנדט לחפור בסוביטה (שבטה). כמקובל חתמנו על הסכם לפיו חלק מהממצאים שימצאו בחפירות יעברו לרשותי להמשך מחקר ולתצוגה. באותם ימים הייתה סוביטה קרובה לסוף העולם - כשעתיים נסיעה בדרכי אבק מדרום לביר-א- סבע (באר שבע). לא אפרט כאן על שנתיים מרתקות בהן חשפתי את הישוב הביזנטי ואת הקשיים העצומים ותחושת הניתוק שהיו מנת חלקי. בשלהי שנת 1935 נתקלנו במחסור חמור במים וביקשנו מממשלת המנדט אישור לחפור בעוג`ה אל חפיר (ניצנה) עד הקלת המצב"

מכתב של בית הספר הבריטי לארכאולוגיה לרשות העתיקות המנדטורית המבקש רשיון חפירה בעו`ה אל חפיר. מקור ארכיון רשות העתיקות

"את עוג`ה הכרתי מסיורי באזור סובוטה וכמובן מסוקרים וחוקרים שקדמו לי בניהם אדוארד פאלמר שצייר את הכנסייה הדרומית בביקורו באתר שנת 1870 "

חורבות עו`ה אל חפיר (ניצנה). מקור: ספרו של פאלמר 1871 The Desert of the Exodus 

"המצב בעוג`ה על גבול סיני היה נוח מהרבה בחינות מאשר בסובוטה - כאן הייתה תחנת משטרה בתוך המבנים שבנו העות`מנים במהלך המלחמה הגדולה (1916). מבנים אלה ובעיר התחתית ובית החולים בגרמני שהוקם באקרופוליס גרמו לשרידים העתיקים נזק בל יתואר ובשל כך חששתי  כי קלושים הסיכויים למצוא ממצאים בעלי ערך"

תל ניצנה מתרומם מעל עוגה אל חפיר. צילום משנת 1936 לערך. מקור: ארכיון רשות העתיקות

"בחפירות בעוג`ה העסקנו עשרות פועלים בדויים וכבר בשלבים הראשונים בשלהי שנת 1935 נכונה לנו הפתעה יוצאת דופן. בעת שחפרנו בכנסיה הצפונית על ראש התל גילינו מצבור של פפירוסים עתיקים."

פפירוסים מניצנה לפני פתיחתם. מקור: ארכיון רשות העתיקות

"עליכם להבין - כתובות על חרסים (אוסטרקונים), כותרות אבן מעוטרות או פסיפסים הנמצאים באתרים ארכיאולוגיים - הם משאת נפשו של כל חופר והם שופכים אור חשוב על האתר ועל התקופה. על אחת כמה וכמה אם מתגלית ספריה שלמה ומבחינה זו היה הגילוי אוצר של ממש ! . הארכיון החשוב השתמר הואיל והמבנה בו אוחסן קרס עליו וכיסה אותו. המיקום בנקודה גבוהה באתר גרם לכך כי לא נקוו מי גשמים רבים במקום. האקלים היבש של האזור סייע כמובן להשתמרות "

"שלוש עונות חפירה ביצענו בעוג`ה האחרונה שבהן בשנת 1937.

 

 תל ניצנה 2019

"בשנת 1938 עזבתי את פלשתינה וחזרתי לניו-יורק שם עמלתי על פרסום חפירותיי ובשנים 1954-1962 פרסמתי שלושה כרכים מפורטים בנושא."

ספריו של קולט. ספריית אוניברסיטת תל-אביב

* * *

הקריירה של קולט כארכאולוג שטח לא המשיכה לאחר חזרתו לארצות הברית. בשנת 1973 הלך קולט לעולמו בגיל 72. אשתו (השנייה) תרמה חלק גדול מאוספיו למוזיאונים בניו יורק.

מהם הפפירוסים ומה חשיבותם?

קולט גילה 195 פפירוסים כתובים ביוונית, ערבית וארמית. חלק מהפפירוסים הם לא ספרותיים ועוסקים בחיי יום-יום. מיעוטם ספרותיים ובעלי תוכן דתי. טווח התאריכים של הכתבים נע בין 000 לספירה ל 000 לספירה. בשנת 638 נסתיימה השליטה הנוצרית ביזנטית בארץ-ישראל עם הכיבוש הערבי והעובדה שהכתבים מכסים תקופת מעבר זו היא חשובה ביותר. הפפירוסים מתייחסים לשכבות אוכלוסיה מגוונות - חיילים, חקלאים, אנשי דת ומנהל תחת שני המשטרים שהוזכרו.

 

לערוך : ארכיון ניצנה: 201 פפירוסים שהתגלו בעיקר בחדר מדרום לכנסיה הצפונית.  מהקריאות שבהם 13 מהם הם תעודות ספרותיות, בעיקר עותקים של כתבי הקודש; 17 תעודות הם של פעילות חקלאית ואזרחית של אנשי צבא; 11 תעודות מתעדות נכסים ופעילות של “פטריקיוס בן סרגיוס” שהיה כומר וראש מנזר; 5 תעודות הם של הכנסיה ומלמדות גם על פולחן לקדוש סרגיוס במקום; ו40 תעודות הם דו לשוניות ערבית ויוונית, ומעידות על שליטה מוסלמית על האוכלוסיה המקומית לאחר הכיבוש המוסלמי, ובהם עדות חשובה של הכבדת עול המיסים, שכנראה הביא בסוף לנטישת העיר.

פפירוס של קולט - אילוסטרציה. מקור: ספרית מורגן ניו-יורק

להלן תיאור והרחבה על מספר תעודות על מנת להמחיש את הווי הנגב לפני כאלף וחמש מאות שנים:

פפירוס של קולט. אילוסטרציה. מקור: ספריית מורגן ניו-יורק

מורה דרך  אחת התעודות (מספר 72) מעידה על עליה לרגל להר סיני באותה תקופה - אתר שהתקדש לבני שלושת הדתות המונותיאיסטיות.

הר סיני במפה פוינטינגר. אילוסטרציה

הנה נוסח המכתב 
“בשם האלוהים הכל יכול!
אבו ראשיד, מושל, לגיאורגיוס מניצנה
השבח לאל, וכו’ וכו’. כאשר יגיע אליך אבו-ל-מוג’ירה, המוולה של עורבה אבן אבו סופיאן, הואל נא ברוב אדיבותך לספק לו אדם מניצנה שידריך אותו במסע אל ההר הקדוש. שלם גם את שכרו של האיש.
נכתב בירח מארס, בשנת האינדיקציון השתים-עשרה, בידי תיאודורוס”.

מחאת מיסים - אחד הפפירוסים החשובים עוסק במחאת מיסים (פפירוס 75) וממנו ניתן להבין כי המיסוי שהטילו הכובשים הערבים על תושבי הנגב במאה השביעית לספירה הכביד על קיום החקלאים. עצם קיום המיסים מלמד כי המשיכה ביישובי הנגב פעילות כלכלית גם אחרי הכיבוש המוסלמי. האדם המרכזי בארגון המחאה הוא שמואל והוא מארגן חמישים עד מאה איש מכמה ישובים על מנת להופיע מול המושל בעזה.

 

מטבע ביזנטי שהיה בשימוש בערי הנגב טרם הכיבוש הערבי

הנה נוסח המכתב :
"ברצוננו להודיעך הוד רוממותך האהוב על ידי האל, שקיבלנו מכתב מהוד רוממותו האדון שמואל, שהוא מזמין אישית אותך ואותנו בעת ובעונה אחת על מנת שנפנה אל המושל המכובד על מנת שיקל מעמנו את העול. כי הוא גורם לנו ולך מצוקה גדולה ואין אנו מסוגלים לשאת בעול של מיסוי כזה.
שים לב אם כך, מחר, יום שני בשבוע, נבוא  לעזה. נהיה עשרים איש. האם תואיל למהר ולבוא גם אתה כדי שכולנו נהיה בעצה ובדעה אחת. לאחר שתקרא מכתב זה, שלח אותו לניצנה. אנו כתבנו לסובטה.
מזל טוב ובריאות טובה לך!"

פפירוס של קולט. אילוסטרציה מקור: ספריית מורגן ניו-יורק

 

הסכם גירושין  (תעודה מס.  57)
‘+ אנו, סרגיוס בן גיאורגיוס, בחסד האל, כומר
גיאורגיוס בן וויקטור, בחסד האל, ארכידיאקון
סרגיוס בן פלאדיוס, דיאקון
יוחנן בן סטפאנוס נכדו של אל-זיאת
זכריה בן גיאורגיוס
סטפאנוס בן עוידו
גיאורגיוס בן אליאס, עדים לעובדות דלהלן.

יוחנן בן וואלי, כומר, ואשתו נונה, בת יוחנן בן קותים, יחד עם אימה תוקים, התכנסנו כולנו יחד. בינם לבין עצמם נתעוררו חילוקי דעות חריפים בעניינים שונים. אנו, כל האנשים הנזכרים למעלה, כולנו עמדנו על-כך כי הם יוסיפו לחיות יחד. התווכחנו עימם כי ישליטו ביניהם שלום-בית וישלימו זה עם זה, אולם הם לא זזו מעמדתם.
ואז אמר הכומר יוחנן לאישתו: “אני נותן את הברירה בידיך: אם רצונך בשופט-באם את רוצה במישהו מן הכפר שלנו, או ממקום אחר כלשהו-אני אבחר בו כשופט בינינו.’
ואז השיבו נונה ואימה הנ”ל: ‘אין אנו רוצות ממך דבר. אין אנו בוחרים במישהו כשופט להישפט עמך. אנו לא לקחנו מעמך דבר, לא מן הנדוניה ולא מכל מקור אחר כלשהו, ניידי או דלה-ניידי. רק שחרר אותי.’
ואז השיב יוחנן הנ”ל במעמד האנשים הניכרים לעיל: ‘את משוחררת. אין לנו תביעה האחד כנגד השני.’
לעובדות אלו, אנו האנשים הניכרים לעיל, מעידים לפני האלוהים.
לא אני, נונה, ולא יורשי והממונים על-ידי, אין  לנו תביעה כלשהי נגדך, יוחנן, או נגד יורשיך או הממונים מטעמך, לא בעניין הנדוניה, ולא בעניין אחר כלשהו גדול או קטן, כתוב או בלתי כתוב, העלול לבוא במחשבה או שלא יבוא במחשבה.
נכתב בספטמבר 689, בשנת האינדיקציון השלישית, לפי המניין של חלוצה,

בידי שלי עצמי, סרגיוס בן גיאורגיוס, ואני מעיד+’
[חתימות של שבעת העדים הניזכרים בראשית התעודה]

 

 

היכן הפפירוסים היום?  בהתאם להסכם עם אגף העתיקות בממשלת המנדט לקח איתו קולט חלק מהממצאים כולל הפפירוסים שנתרמו לימים לספריית ומוזיאון מורגן בניו יורק.  ג`ון פִּירְפּוֹנְט מורגן (JP Morgan) היה בנקאי מיליארדר אמריקאי ואספן נלהב של כתבים נדירים וחפצי אמנות. בבית ששימש כספרייה פרטית בלב מנהטן פתח מורגן ב-1906 את ספריית ומוזיאון מורגן (The Morgan Library & Museum). רבות מהיצירות שאסף תרם למוזיאון המטרופוליטן לאמנות, שהיה נשיאו ונמנה עם מייסדיו. בשנת 1924 פתח אותה בנו לשירות הציבור ומוסד זה פעיל גם היום. חלק מהפפירוסים נסרקו באיכות גבוהה והם פתוחים לעיון הציבור באתר הספריה (קישור מטה).

מתוך אתר מוזיאון וספרית מורגן ניו-יורק

מקורות
אתר ספריית ומוזיאון מורגן
מכמנים 28 , ינואר 2019 בהוצאת מוזיאון הכט ואוניברסיטת חיפה - חוברת  העוסקת בחפירות קולט בשבטה
ארץ-ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי", יורם צפריר ,בהוצאת יד בן צבי 1984
ערי נבטים נגב, אברהם נגב בהוצאת אריאל
Excavations at Nessana, Vol 3, Prinston University Press 1958

לדף הראשי של הסדרה "שורשים רחוקים"

החרמה של חיטה ושמן (תעודה מס. 60, , מתוך “הגנזך הערבי” אוקטובר-נובמבר 657 לסה”נ)
[הנוסח הערבי]  ‘בשם האלוהים הרחום והרחמן מאת אל-חארית אבן עבד
אל תושבי נסתאן, במחוז של עזה, בנפה של אל-חלוץ [=חלוצה].
ספקו במהירות לעדי אבן חאליד מבני סעד אבן מאליך את המס עבור דהול-קעדה ואל-מוחרם וצפר ושני חודשי רביע, שבעים מוד של חיטה ואת אותה הכמות של שמן.
נכתב בידי אבו סעיד בחודש דהול-קעדה של שנת 54′
[הנוסח היווני ]  בשם האלוהים אלחארית אבן עבד אל תושבי נסתאנה, אזור חלוצה, מחוז עזה. שלמו במהירות לעדי אבן חאליד מבני סעד אבן מאליך עבור 5 חודשים. [תנו ל]דהול-קעדה ואל-מוחרם וצפר שבעים מודי חיטה, שבעים סכסטארי שמן.

נכתב בחודש נובמבר בשנת האינדיקציון הג’, בשנת 54 על-פי מנין הערבים, [נכתב] בידי אלכסנדר בן אמוניוס. הסך הכולל: 70 מודי חיטה; 70 סכסטארי שמן’.

הכמויות הרשומות בתעודה הן כ600- ליטר חיטה, ו274- ליטר שמן, שהן כמויות לא מבוטלות בשביל יישוב קטן במדבר כניצנה..


תגובות
(אין תגובות)