YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מפות מספרות - מפת מנטובה                                             חזרה ל"ועוד"          

סיפור יציאת מצרים הוא המושא למפה העברית הראשונה שיצר רש"י במאה ה-11 לספירה. בהמשך צויירו אלפי מפות אחרות שעסקו בנושא זה.
מדוע היה סיפור המסע במדבר כה פופולרי אצל קרטוגרפים ?  ראשית - חשיבותו המכוננת של הסיפור לא רק בהוויה היהודית. "יציאת ישראל ממצרים, תישאר לעד האביב של כל העולם כולו" אמר הרב קוק. שנית - הקושי של הקוראים המרוחקים מהאזור המתואר להתמודד עם הבנת המרחב הגיאוגרפי ללא תיאור גראפי.

אחת המפות העבריות הייחודיות והפחות מוכרות היא מפת מנטובה שהופקה באיטליה לפני כארבע מאות וחמישים שנה. ערב פסח תשע"ט נציג את המסמך המיוחד במדורנו "מפות מספרות". פוסט זה מסתמך בעיקר על ספרו של פרופסור ריכב רובין (קרדיט מלא בסוף הדברים).

מנטובה היא עיר קטנה בצפון איטליה מדרום לורונה. במאה ה-16 היתה בה קהילה יהודית משגשגת של כשלושת אלפי נפש. אותם ימים הייתה העיר ידועה בתעשיית הדפוס . סביב שנת 1560 לספירה הופקה בעיר המפה שכותרתה "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים". מטרת המפה אינה ידועה ויתכן וצורפה להגדה של פסח.

מן המפה שרד עותק אחד בלבד השמור בספריה המרכזית בציריך.למרות שבאותה תקופה כבר היה דפוס (המפה אכן מודפסת ולא מצוירת ישירות ביד). המפה בגודל 51x38 ס"מ והודפסה מתחריט עץ. המפה מופנית ממזרחה. הים התיכון בתחתיתה ועבר הירדן בחלקה העליון.

צבעי המפה שחור- לבן והיא עשירה בתאורים נפלאים של ארועי הפרשה ונוף הארץ הקשור לאותה תקופה. אין התייחסות במפה ליישובים שהיו קיימים בעת הכנתה. בניגוד למפות נוצריות המפה אינה מציגה את כל תחנות הנדודים - 42 במספר וגם לא נתיב מוגדר.

בצידה הימני של המפה טקסט ארוך המתאר את יציאת מצרים ובהמשך מזכיר את יוצרי המפה ובניהם יוסף בן יעקב הידוע בכינויו "אשכנזי" המוכר היטב בתולדות הדפוס העברי באיטליה במאה ה-16 לספירה.

נציג כאן כמה קטעים מן המפה ונתחיל בצבאו של רעמסס הדולק אחר בני ישראל על רקע הכיתוב "ארץ רעמסס" ו"ארץ גושן" 

משה על הר נבו צופה אל הארץ המובטחת אל מול יריחו. בים המלח שלמרגלותיו שטות סירות.

את יריחו וחומותיה לא ניתן לפספס והיא מוצגת כמבוך קונצנטרי

אין במפה תיאור אופייני של נחלות שבטים כמו במפת מדבא ובמפות עבריות רבות אחרות. תיאור ירושלים והר הבית אופייניים לאמנות התקופה באיטליה ומוצגת הפרדה ברורה בין הר ציון לירושלים. כמובן שבעת יציאת מצרים לא היה מקדש בירושלים אבל לא תיתכן מפה עברית ללא עיר הקודש.

ומה האירוע המתואר כאן? יש להניח שהתשובה ברורה...

כיצד נדע מה שנת הוצאת המפה? שימו לב כי מעל מנורת שבעה קנים המשורטטת בצד המפה מופיע הפסוק "כִּי-עִמְּךָ, מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ, נִרְאֶה-אוֹר" (תהילים ל"ו י`). מעל לחלק מהאותיות מופיעות נקודות. זוהי כרונוגרמה המרמזת על התאריך שהייתה נפוצה בספרים עבריים אך נדירה במפות. על פי מניין האותיות המסומנות והנחות אחרות מגיע פרופסור רובין למסקנה כי תאריך הדפסת המפה הוא 1564 או 1566 לספירה.

בצידה השמאלי התחתון של המפה מופיעה העיר וניזיא (ונציה) ככל הנראה בשל מעמדה בעולם הדפוס באותם שנים ובשל היותה נמל המוצא לעליה לרגל לארץ-ישראל.

פסח שמח!

מקורות והרחבה
מאמר בתוך הספר המעולה על מפות עבריות: "צורת הארץ" מאת ריכב (בוני) רובין בהוצאת יד בן-צבי ירושלים 2014

 לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות

חזרה ל"ועוד"         חזרה לתפריט ראשי


תגובות
1.  אפרים  (17/04/2019)
מרתק. דווקא גווני השחור-לבן מוסיפים מאוד לטעמי. חג שמח!
2.  מרים  (17/04/2019)
תודה יואב, מעניין מאוד. חג שמח!
3.  איתן בורשטיין  (18/04/2019)
כרגיל אצלך, יואב,מעניין ומאלף. עד לתקופה מאוחרת למדי כל המפות פונות ממזרח ולא מצפון ומכאן המושג המציין כיוון-אוריינטציה! חג שמח
4.  אודי שגיא  (18/04/2019)
ראשית חג שמח חומר מעניין ומרתק יישר כוח אודי
5.  מוטי בר-נס  (22/04/2019)
מת עליך יואב עם הכתבות שלך המפה מזכירה לי מצה אולי בגלל שבדיוק כרגע חיסלתי מציה
6.  חוות דוד  (22/04/2019)
מצויין . המשך.
7.  יהודה זיו  (22/04/2019)
תודה יואב על הכתבה. אני (כיו"ר ועדת המשנה לשמות יישובים בוועדת השמות הממשלתית) עושה שימוש בכינוי... "יהודה 'איש קריאות'"! ואילו אתה רשאי, לטעמי, להוסיף לשמך גם את תואר האצולה Yoav D'Avignon (יואב 'ד'אַבִינְיוֹן')...
8.  אפרת אסף  (22/04/2019)
מרתק כרגיל. ושלח אותי מיד לספר העומד בספרייתי: ארץ ישראל במפות ממידבא עד הלווין בהוצ' מוז ישראל.. גם שם המפה מוזכרת בעמ' 126. נושא התאריך המדוייק אינו מופיע שם רק המאה ה- 16. אז זו תוספת מעניינת. אבל בחישוב שלי משהו לא מסתדר : חייםברנראה = 526 ובתוספת 1240 יוצא שנת 1766 התוכל לפרט איפה טעיתי?
9.  אפרת אסף  (22/04/2019)
יואב שלח לי את הקטע במאמר ומסתבר שלדעת רובין יש טעות בהעתקה והנקודות על הב וה ר במילה באורך שגויות. נשמע אכן הגיוני שיבחרו שתי מילים שלמות לכרונוגרמה ואז יוצא 1564