תנינים וביצה אַיִן: על אנשי המים חזרה לאתרים מרכז חזרה לתפריט ראשי
מועד ייקבע 09:30 עד 12:30 מפגש בגן כרמל מושב בית חנניה (ליד אור עקיבא)
סיור במרחב נחל תנינים הקרב לים במקום בו היו עד לפני מאה שנה ביצות כברה.תנינים וביצה אַיִן אבל הרבה יש: שרידי מערכת המים המרשימה לקיסריה מעידים על מחשבה יצירתית וכושר הנדסי גבוה. נספר על ייבוש ביצות כברה ועל מהנדס המים המוכשר והנשכח דב קובלנוב. נהלך על הסכר העתיק מעל ערוצי נחל עדה ונחל תנינים ונתבשם ממשב רוח רענן ביום קיץ. פרטים נוספים מטה.
עלות ההדרכה 70 ש"ח לאדם. בנוסף דמי כניסה לגן לאומי נחל תנינים. להרשמה - הצטרפו לקבוצת ווצאפ ייעודית ושקטה ואשרו במסר פרטי הגעה ומספר משתתפים תפתח קבוצה לכשייקבע מועד הטיול
נפגשים בגן כרמל מיד אחרי שער הכניסה למושב בית חנניה שמצפון לאור-עקיבא (גישה מכביש 4) בשעה 09:30. נא להביא מים, כובע, נעלים נוחות, מסכות (לפי הנחיות משרד הבריאות שיהיו תקפות ביום הטיול) ומצב רוח נהדר. יהיה כיף!
התשלום עבור ההדרכה במקום או בביט. ל ה ת ר א ו ת יואב אבניאון. לשאלות - אני לרשותכם בווצאפ 052-2795407 או במייל yoav.avneyon@gmail.com
נצא לאזור נחל תנינים. בסמוך הייתה עד לפני כתשעים שנה ביצת כברה.
לטיול שני חלקים: בית חנניה - כאן אתן מבוא ונתרשם מאמות המים הקדומות, שמורת הטבע נחל תנינים - כאן מסלול מרתק סביב הסכר העתיק והזדמנות לראות צמחייה ייחודית ובעלי חיים וחלק אחרון
בית חנניה נחנה את הרכב ממש בכניסה למושב. לא תוכלו לפספס את אמת המים הניצבת לכביש הכניסה. נלך מערבה בכביש הפנימי כשהאמה מימין לנו.
מפעל המים לקיסריה העתיקה הוקם במקביל להקמת העיר על ידי הורדוס הגדול והושלם ככל הנראה בתחילת המאה הראשונה לספירה. מקור המים הראשון היה מעיינות שומי למרגלות הכרמל. המים זרמו בתעלה מקורה בראש האמה. השימוש בקשתות נועד לחסוך באבן הבניה הכורכרית. אחת התופעות המרשימות הנראית בצילום מטה היא דליפת המים מן האמה שיצרה במשך מאות שנים סלע חדש - נטף נחלים (טרוורטין). בשלב כלשהו היה הסלע כה כבד עד שקרס וניתק מהאמה. 
דוגמנית הבית שיר אבניאון ניצבת בית האמה המקורית משמאל לבין גוש הטרוורטין מימין נסו לשער כמה שנות דליפה יוצרות סלע כה גדול!
לאחר כמאתיים מטר נבחין כי קטע אמה שנבנה בשלב מאוחר יותר פונה בזווית חדה ומתרחק מהאמה המקורית. זהו מעקף כתוצאה משקיעת האמה המקורית באזור זה בשל הקרקע הרוויה והלא-יציבה. אורכו של המעקף פחות מקילומטר והוא מתחבר חזרה לנתיב המקורי בהמשך.
מהנקודה בה מתחיל המעקף נחזור חזרה כחמישים מטר ונכנס מתחת לאחת הקשתות (שביל ישראל) להליכה חזרה מזרחה בצידה הצפוני של האמה. מה שנראה כעת מימיננו אינה אותה אמה שראינו קודם אלא אמה שניה הצמודה לראשונה שנבנתה במאה השנייה לספירה עם הגידול בצרכי המים של העיר. לאחר כמה דקות ספורות נבחין בכתובת רומית מימי הקיסר הדריאנוס המסייעת בתארוך אמה זו.
שיר אבניאון ומשמאל הכתובת "האימפרטור והקיסר טרייאנוס האדריאנוס אוגוסטוס עשה על ידי חייל המילואים של לגיון עשירי פראנטסיס"
על גבי האמה נראה שרידי צינורות חרס שהם חלק ממערכת הובלת מים שנבנתה על גבי האמה השנייה. ככל הנראה עלה צורך להביא מים לנקודות גבוהות יותר בעיר קיסריה ואז נבנתה מערכת גבוהה יותר ונפסק השימוש באמה שמתחת למערכת זו.
נגיע שוב לנקודה בה חוצות האמות את כביש הגישה למושב, נמשיך מעט בדרך עפר ונראה מתחת לאחד העצים שלט המוקדש למהנדס דב קובלנוב - מייבש ביצת כברה. זהו חיבור ראוי לסיפור המצפה לנו בתחנה הבאה.
שמורת טבע נחל תנינים נסיעה של חמש דקות בלבד מאמות המים של בית חנניה לשמורת הטבע נחל תנינים - אתר בתשלום של רשות הטבע והגנים. הקפידו לקחת חוברת הסבר עם מפה המפרטת את מסלולי ההליכה. בידקו אם ומתי מתקיימת הדגמה של פעולת מתקני המים ששוחזרו במקום. נלך בשביל היוצא ממבואת הכניסה ולאחר כמה דקות הליכה נראה את הסכר העתיק המרשים שנבנה בתקופה הרומית המאוחרת.
מדובר כאן במערכת מים נוספת לקיסריה שנסתמכה על הרעיון הבא: על גבי ערוצי שני הנחלים תנינים ועדה, נבנה סכר שאורכו כמאתיים מטר. סכר זה גרם לאיגום מי הנחלים ומי מעיינות שבאזור וליצירת מאגר מלאכותי שגובה מימיו היה כשני מטר מעל מפלס הזרימה הקודם. ממאגר ענק זה נבנתה אמה נוספת שמשכה את מימיו לעיר קיסריה. אמה זו מכונה "האמה הנמוכה". הואיל ומי נחל תנינים והנביעות שבאזור המאגר הם מליחים - שימשו המים לצרכים האחרים מלבד שתיה - מרחצאות, מזרקות, שטיפה ועוד. מהסכר במבט מערבה נראית האמה הנמוכה משמאל ולצידה תעלות המפנות מים לטחנות קמח.
רשות הטבע והגנים שיחזרה חלק מהטחנות ומפעם לפעם מדגימה כיצד פעלו.
מקור: שילוט בשמורת נחל תנינים
נרד למסלול העובר ליד הטחנות הביזנטיות, ממשיך על גשר צף וחוזר לסכר.
מכאן נמשיך עד קצה הסכר, לחצות בדרך את ערוצי נחל עדה ונחל תנינים, לראות טחנת קמח עות`מנית ולעלות לנקודת תצפית שולטת.
נספר על פרויקט ייבוש ביצות כברה שהחל בשנת 1924 והסתיים כעשור אחר כך ועל המהנדס דב קובלנוב
חזרה לאתרים מרכז חזרה לתפריט ראשי
