מפות מספרות: אבְּרֶלֶה מרגושס ופרלמן - פרדסנים שכנים. זמנית      לתפריט ראשי    למדור מפות מספרות     

מאת מוטי קדרון ויואב אבניאון

על גיליון מפה שהודפסה בשנת 1935 נוסף מידע רב בכתב יד. ניכר במפה המוכתמת בסימני מים בולטים כי הייתה בשימוש מעשי בידי בעליה. שמות מקומות, שמות משפחה ועוד נוספו בחלקים שונים שלה. מה שהפתיע היו סימנים של צלבי קרס בחלקים ממנה. הנה למשל פרדסו של מרגושס (בחלק השמאלי במהופך), של פרלמן ולידם חלקה בה מסומן צלב קרס והשם "אברלה" הידוע כ"פרדס אברלה"

 

 

אגף המדידות המנדטורי Survey of Palestine  היה פעיל ביותר בשנות המנדט הבריטי והותיר למדינת ישראל הצעירה תשתית קרטוגרפית מפוארת בעזרתה קם אגף המדידות (לימים המרכז למיפוי ישראל – מפ"י).

כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת הודפסו מפות טופוקדסטרית, אשר נועדו לרישום קרקעות בקנה מידה 1:20,000.

 

הגיליון בו אנו עוסקים הודפס לראשונה באוגוסט 1929 ושוב בשנת 1935. את הגיליון הזה מצא מוטי קדרון בשיטוט בארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני. המפה נמסרה לארכיון על ידי אחת המשפחות הוותיקות בעיר. ייחודה של המפה כאמור היא העובדה שנוספו על גבה בעיפרון ובדיו סימני גבולות של שטחים, שמות וחלקות של אנשים פרטיים ונקודות יישוב בבעלות יהודית, ערבית וגרמנית.

 

בשלושה אזורים במפה מסומנות אדמות גרמניות בעיפרון בצלב קרס!

 

אזור שסומן לצרכי כתבה זו ב-א הוא שטח הנמצא כ- 400 מטר דרומית מערבית למחלף גהה. הנה הגדלה של האזור:

 

 

 

אזור שסומן כ-ב  שטח הכלוא כיום בין רחובות פנחס, בן אליעזר, אצ"ל וראש פינה ברמת גן (שטח על אדמות חירייה). זהו האזור בו נמצאת חלקתם של אברלה וראובני.

 

אזור שסומן ג הוא שטח הכלוא כיום בין דרך השלום בת"א ורחובות יצחק רבין והמאבק בגבעתיים (אדמת סאלמה) הנה הגדלה. שימו לב לשני צלבי הקרס:

 

 

ניסיון להתחקות אחרי אדמות אלה המסומנות בצלבי קרס הוביל למידע כי לטמפלרים מהמושבה שרונה שהוקמה בשנת 1871 היו למעלה מ-6,000 דונם באזור ולאו דווקא בסמיכות מיידית למושבה.

 

תצלום אוויר מתחילת המאה העשרים של שרונה והשטחים החקלאיים סביבה. הצילום מופנה מזרחה ובחלק העליון של הצילום בולט ואדי מוצררה (נחל איילון)

 

תווית בקבוק יין הנושאת את המותג "שׂרונה"

 

חלק מאדמות אלה היו בבעלות פרטית וחלקן בבעלות "בנק טמפלגזלשפט בע"מ" הגרמני שהוקם בשנת 1924. (בגרמנית: Bank der Tempelgesellschaft).

 

 

קשה להאמין אבל ראו התמונה מטה בה מונף הדגל הנאצי על בנין הסניף הראשי של הבנק ברחוב אילת ביפו:

 

צילום משנת 1938 לערך. מקור: הערך "בנק אגודת הטמפלרים" בויקיפדיה

 

ובתקריב צבוע:

 

צביעה: My Heritage

 

תושבי שרונה הטמפלרים היו ידועים בחריצותם וכשכניהם היהודים והערבים נהנו מביקוש גדול לתפוזים בתקופת המנדט הבריטי

 

 

פרדסי יפו בתחילת המאה העשרים. צביעה: My Heritage

 

הטמפלרים שווקו במשותף את תפוזי שרונה וווילהלמה (כיום בני עטרות)

 

 

 

 

ב-15 באפריל 1925 הכריז הנציב העליון מטעם ממשלת המנדט הבריטי על מושבה שׂרונה כמועצה מקומית, ובשנת 1929 אוחדו שרונה והמושבה הגרמנית ביפו לרשות מוניציפלית אחת. בנובמבר 1943 ביטל הנציב העליון את קיומה של המועצה המקומית שרונה.

בספטמבר 1939, פרסם המנדט הבריטי את התיקון  ל"פקודת הסחר עם האויב" (Trading with the enemy ordinance). (פקודה שנחקקה כבר במלחמת העולם הראשונה), נועדה למנוע מגרמניה להשתמש ברכוש ובהון של נתיניה הנמצאים בארץ-ישראל. הפקודה ציוותה להעביר את הרכוש הגרמני לבעלותו של "הממונה על רכוש האויב" בממשלת המנדט – ולהפכו לקניינה של ממשלת המנדט.

 

פשיטת הרגל של בנק הטמפלרים בארץ-ישראל ((Tempelgesellschaft der Bankt הייתה בעקבות האיסור שהטילו שלטונות גרמניה הנאצית אחרי "ליל הבדולח" על קיומם של קשרים עסקיים בין יהודים לבין "גרמנים אריים". הטמפלרים הציעו למכור ליהודים חלקת אדמה בת 400-500 דונם, ליד שרונה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הסתיים המשא ומתן בלא כלום.

 

בתחילת שנות הארבעים גורשו רוב הטמפלרים לאוסטרליה ולגרמניה. ב-22 במרץ 1946 נרצח ע"י אנשי הפלמ"ח גוטהילף וגנר מנהיג הטמפלרים ונאצי מוצהר שהתנגד למכירת אדמות הטמפלרים ליהודים.

 

הבנק התפרק מנכסיו בדצמבר-1946, מועד בו נכנסו הטמפלרים למשא ומתן עם הבריטים והעיריה על שטח אדמות שרונה.  בנובמבר 1947 נמכרה קרקע שרונה (למעט הכפר) ע"י המנדט הבריטי לעירית תל-אביב.

 

 

על חלק מקרקעות הבנק הטמפלרי נבנו בשנת 1948 "שיכון פליטי הספר" - כיום שכונת רמת ישראל ו"שיכון טמפלגזלשפט" העירוני. (מדובר בשטח של כ-360 דונם, שטח הכלוא בין דרך השלום בת"א ורחובות יצחק רבין והמאבק בגבעתיים - אדמת סאלמה).  

 

באשר לחלקה של אברלה, במרס 1931 רכש וילהלם אבְּרֶלֶה, Aberle שטח של כ-177 דונם הידוע כ"פרדס אברלה". אברלה נחשב לעשיר מקרב מתיישבי הקהילה הטמפלרית בארץ. הוא נולד ב-1885 בירושלים, התחתן ב-1911 עם תיאודורה לאנג ולזוג נולדו ארבעה ילדים (קוּרט, הדוויג-אגתה, פאול-תיאודור וארנסט-וילהלם). אבֶּרְלֶה ייצג חברות מסחריות רבות בארץ  כמו חברת התרופות "באייר", היה מעורב בייצוא תפוזים, עסקי בנקאוּת, בעליה של סוכנות מסחרית "קירשנר & אבֶּרְלֶה ביירות", נשיא לִשכת הספנוּת ונשיא המועצה המקומית שׂרונה. ביתו של אברלה בשרונה הפך אחרי הקמת המדינה ללשכת ראש הממשלה בתל-אביב מימן בן גוריון ועד לימי שרון.

 

על פרדסו של מרגושס, אחרון פרדסי רמת גן, נבנתה בשנת 1985 שכונת מרום נווה.

 

מוטי קדרון - חובב היסטוריה ומיפוי. יליד 1951 שרת בסיירת שריון, למד ארכיטקטורה ועבד כמנהל מחלקת רישום מקרקעין בחברת נדל"ן גדולה. פנסיונר וסבא לארבעה נכדים.

הכתבה פורסמה לראשונה ב-31 בינואר 2021

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות     חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  אפרים  (30/01/2021)
סימנים קטנים. סיפור ענק. תודה לכם!
2.  שרה רוטנברג  (31/01/2021)
מרתק!! תודה שאתה לא מזניח אותנו, קוראי הכתבות הנפלאות שלך!!
3.  משה מאירי  (31/01/2021)
פשוט נהדר. כדאי להוסיף שאת המיפוי הקאדסטרי הראשון החלו הבריטים דווקא בעמק בית שאן, בסביבת שנת 1920.
4.  עירית  (31/01/2021)
תודה רבה . מרגש. הפרדס של סבא שלי. פרלמן
5.  יואב אבניאון  (31/01/2021)
וואו עירית. חשבתי לעצמי מי הוא פרלמן הזה - השכן של אברלה.. אשמח אם תצרי קשר ותספרי - רצוי כאן לכולנו - על סבא..תודה יואב
6.  חיים אלטמן  (31/01/2021)
פרדס אברלה ופרדס מרגושס היו מחוזות ילדותי בשכונת רמת עמידר ברמת גן אליהם הלכנו כילדים וגם לקטוף תפוזים. זכור לי שבשנת 1956 לפני פרוץ מלחמת סיני הפרדס שימש כחניית מסתור לנגמש"ים ורכבים אחרים של צה"ל לפני יציאתם לחזית ובשבתות יצאנו עם ההורים לטייל בכביש בין הפרדסים שחיבר בין השכונה לבני ברק. נהניתי לקרוא את הכתבה וללמוד את מקורות השמות של פרדס מרגושס ופרדס אברלה
7.  יענקל’ה  (31/01/2021)
מעניין ומרגש בעיקר למי שגדל ברמת עמידר והפרדסים היו מגרש המשחקים של ילדותו ובהמשך הפכו גם הם לשכונות מגורים של החברים.
8.  יוסי מרגושס  (31/01/2021)
תודות מקרב לב.....
9.  ליזבת וגדעון  (31/01/2021)
שלום יואב ותודה עבור הדואר צלבי קרס הופיעו במחננו מעת שהיטלר עלה לשלטון (ינואר 1932). גם שם התואר ״פשיסטאן״ פיאר יהודים לאומנים. היו בהם גם מי שפנו לעזרת היטלר כקלף במאמץ נגד בריטניה. חרף המחאה על מסקנות ועידת פיל (1936), היה זה בן גוריון, שעם התקרב מלחמת העולם השנייה התרה בהם כי ״יש לחבור לבריטניה במאבק נגד היטלר כאילו לא היה הספר הלבן״. בברכה, ליזבת וגדעון
10.  שרי מרק  (31/01/2021)
משפחת אברלה בקריה , שרונה, היו לה כמה אחרים. וילהלם אברלה, ה'מפורסם' שביניהם, בנה את הבית בצפון הקריה בשנת 1930, הבית היפה ביותר במקום. לימים היה מושבם של קציני משטרה בריטיים, בן גל, ההגנה, תל אביב והאו מסר את הבית לנציגי דוד בן גוריון שתרו אחר מקום לממשלה הזמנית. הוא הגיע לבן גל והתמקם בבית. מאז ועד היו, לאחר שחזורו, הוא נקראה בית ראש הממשלה בקריה. לפני כשנה הגיעו נכדתו ונכדו לארץ, ונכדתו של אברלה התרגשה מאד כנכנסה לחדרה של אמה. כתם וורד הושאר על הקיר לאמור, כאן גרה הבן של אברלה, רביעית ביין שלושה אחרים. אלא שחדרה הוא זה ששימש את ראשי הממשלה לדורותיהם, ונצבע בצבע ירקרק. אברלה היה יו"ר מספנות ישראל משנת 1935. בשנת 1939, המלחמה עצרה אותו בגרמניה והוא לא שב יותר לביתו.
11.  שרי מרק  (31/01/2021)
משפחת אברלה בקריה , שרונה, היו לה כמה אחרים. וילהלם אברלה, ה'מפורסם' שביניהם, בנה את הבית בצפון הקריה בשנת 1930, הבית היפה ביותר במקום. לימים היה מושבם של קציני משטרה בריטיים, בן גל, המכונה ג'ימס מפקד ההגנה בתל אביב, והוא מסר את הבית לנציגי דוד בן גוריון שתרו אחר מקום לממשלה הזמנית. הוא הגיע לבן גל והתמקם בבית. מאז ועד היו, לאחר שחזורו, הוא נקראה בית ראש הממשלה בקריה. לפני כשנה הגיעו נכדתו ונכדו לארץ, ונכדתו של אברלה התרגשה מאד כשנכנסה לחדרה של אמה. כתם וורד הושאר על הקיר לאמור, כאן גרה הבת של אברלה, רביעית בין שלושה אחרים. אלא שחדרה הוא זה ששימש את ראשי הממשלה לדורותיהם, ונצבע בצבע ירקרק. אברלה היה יו"ר מספנות ישראל משנת 1935. בשנת 1939, המלחמה עצרה אותו בגרמניה והוא לא שב יותר לביתו.
12.  עירית גולני  (31/01/2021)
סבא שלי, נחום נתן פרלמן, הגיע בשנת 1926 לפתח תקווה עם אשתו ליסי ושלושה ילדים קטנים. אבי , אליעזר בן שנתיים, אחותו, אלישבע הת 3 וישראל, בן 4. הם הגיע מקניגסברג גרמניה. בית דתי מאוד, עם פסנתר, עוזרת, והריהוט מיוחד שהרשים את כל מי שראה. מילא, ריהוט. סבא וסבתא שלי היו אנשים מיוחדים , שהשאירו חותם על כל מי שהכירו אותם..עזרו לקהילה,. סבי העסיק רק פועלים יהודיים, למרות שזה עלה לו יותר. מאוחר יותר, נולדו חנה ורפאל יבל״א. דודתי הבטיחה שתשלח תמונות מהפרדס.
13.  דורון אור  (31/01/2021)
מאמר מעניין החושףפרטים בלתי מוכרים לציבור רחב. כילד, במחצית שנות ה50 ותחילת ה60, בילינו שעות רבות ב'פרדס מרגושס' שהיה אזור המשחקים המועדף עלינו בצמוד לשטחים הפתוחים מצפונו ומערבו. יישר כוח על הפרסום
14.  עירית  (31/01/2021)
תודה רבה . מרגש. הפרדס של סבא שלי. פרלמן
15.  איתן בורשטיין  (31/01/2021)
כרגיל אצלך יואב, מרתק. מיקום הבנק הגרמני ברחוב אילת הוא אנכרוניזם שם הרחוב היה בשלב מסוים היה עלי מוסתקים. לא הרחק משם הוקם בנק כעשרים שנה קודם לכן בנק שנקרא 'חברת אנגליא פלשתינה' כיום בנק לאומי
16.  מניה  (31/01/2021)
תודה על עוד פיסה מרתקת של ההיסטוריה. תודה למוטי ויואב... כרגיל מרתק
17.  איילה  (31/01/2021)
חתיכת נוסטלגיה. כל הכבוד על הידע ועל המידע.
18.  שחר  (31/01/2021)
מעניין מאוד. כל הכבוד על העבודה היפה!
19.  אליעזר כהן  (01/02/2021)
כתבה מאד מעניינת,עוד נידבך בהיסטוריה של תל אביב-יפו- תמונת הדגל הנאצי מתנופפת בתל אביב ,כזו עדיין לא ראיתי מכל התמונות והכתבות, הערה: דומני שראשית המדידות הטופוגרפיות הבריטיות החלו באזור אופקים שם יש שדות מאופק לאופק וכן יכלו לכייל ולמדוד ,יש במקום שלט המציין זו כנקודת טריאנגולציה ראשונה
20.  עמיקם שוב  (10/02/2021)
יישר כוח גילוי של נסיונות ההתישבות הטמפלרית בארץ ישראל. תמונת בדגל הנאצי . ברחוב בוטרוס מעוררת חלחלה נקודת הטריאנגולציה הראשונה במיפוי הבריטי היא ברפיח ראה את קן הרוחב 0 ..
21.  שוקי לוי  (10/02/2021)
בסוף שנות החמישים כאשר בנו שיכונים למפוני מעברות הורידו את עצי פרדס אברלה ובנו רכבות. השכונה נקראה "פרדס אבלרלה" בשולי השכונה נותרו עצים מהפרדס והשטח הפך חמגרש המשחקים שלנו הילדים. היום הבית בו גדלתי נמצא על רחוב הירדן ברמת גן בקצה הרחוב פינת רחוב נגבה נמצא פרדס מרגושס שהיום הוקמה עליו מרום נווה. פרדס מרגושס היה פעיל עשרות שנים אחרי פרדס אברלה.
22.  יענקל’ה  (23/02/2021)
מעניין ומרגש בעיקר למי שגדל ברמת עמידר והפרדסים היו מגרש המשחקים של ילדותו ובהמשך הפכו גם הם לשכונות מגורים של החברים.
23.  מוטי קדרון  (06/03/2021)
1.לשואלים הרבים: בנין הסניף הראשי של הבנק נמצא בדרך יפו 3 ת"א-יפו. את הבניין תכנן האדריכל הרמן אימברגר ושנת בנייתו: 1935. הרמן, יליד ירושלים, נשא את התעודה מספר 1 של המפלגה הנאצית בעיר. הוא היה סוכן של הריגול הנאצי וגם הנאצי האחרון בארץ ישראל. הרמן היה מופיע בימי ראשון עם סרט צלב קרס על זרועו. באפריל 1945 אף הספיד באזכרה בוילהאלמה את נשמת ה"פיהרר". לימים הבניין, שעודנו עומד כיום, היה למשכנו של הטאבו והמודד המחוזי. 2. בעת מלחמת העולם השנייה שימש בן משפחת אברלה כמפקד מחנה ריכוז מילדרוף בגרמניה. אברלה קלט ותיחקר את הצנחן אנצו סרני טרם הוצאתו להורג.
24.  מוטי קדרון  (17/03/2021)
המבנה בדרך יפו 3 תוכנן עבור פרידריך ווילהלם אברלה, מהדמויות הבולטות בקהילה וממנהלי הבנק הטמפלרי. המבנה נמצא במושבה ואלהלה על מגרש בבעלות משפחת אברלה.
25.  אסתר יעקב  (26/04/2021)
קראתי בנשימה אחת תודה! אסתר