מסביב לנקודה                                                         חזרה ל"ועוד"            
נתן רועי
 
אין רגע דל בארץ ישראל : השמיים מתקדרים מעל לראשי ואני נוטל מקלי והולך אצל רחוב הנביאים 64 בירושלים. סיור אינטימי בלב העיר.
 
כאן מאחורי השבכה הירוקה אני חוזר שוב אל הסיפור מסביב לנקודה, שומע את קולה של רחל המשוררת, רואה את השעיר המשתלח של הצייר הפרה רפאליטי וויליאם האנט ונזכר בסיפורים אודות רופאת הילדים המהוללת של ירושלים, ד"ר כגן.
 
באוויר עומד הריח הנעים של ירוק שלא נגעו בו. החצר מכוסה בשרכים ירוקים, צהובים. מצד אחד חווילתו של וויליאם האנט והקליניקה של ד"ר הלנה כגן- רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. מהצד השני ביתה של המשוררת רחל שבו נאנקה ממחלת השחפת, כתבה כמה משיריה הנקיים כל כך ובהם שיר עץ אגס. בעל הבית נטע עץ חדש במקום העץ של רחל שנבל ובכניסה לדירה הוא הדפיס את השיר של רחל, עץ אגס.
 
רחל הגיעה לכאן לאחר שגורשה מכנרת כשנתגלתה אצלה מחלת השחפת. היא הייתה מבודדת לגמרי, בת המשפחה האמידה שהפכה לענייה מרודה, ישבה מול החלון ובהתה אל הירוק שמאחורי ביתה, מול חלונה, וכתבה שיר פשוט, בדרכה, שאני נרגש כל פעם מחדש כשאני קורא בו. הקסם שאתה לא יכול לראותו בסביבה קורם עור וגידים בעולם השירה.
 
עֵץ אַגָּס
 
יַד אָבִיב בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה... אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה
וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנוֹ
עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב.
וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵּב
הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ.
 
הֵן תָּבִין: לֹא יוּכַל הָאָדָם בְּאֶבְלוֹ הִתְעַקֵּשׁ
עַל פִּרְחוֹ הָאֶחָד שֶׁכָּמַשׁ
בִּנְשִׁיבַת הַסְּתָו הָאַכְזָר –
אִם אָבִיב מְפַיְּסוֹ וּמַגִּישׁ לוֹ, חַיֵּךְ וְהַגֵּשׁ
זֵר פְּרָחִים עֲנָקִי לְמוֹ חַלּוֹנוֹ מַמָּשׁ!
 
ירושלים, תרפ"ה.
 
זו האישה האומללה שמעט הירוק שמול עיניה "מפייס אותה".מסביבה רק חולי והיא מעלה מן האוב "זר פרחים ענקי למו חלונו ממש". 
ומעברה השני של הגינה חווילתו של הצייר הפרה רפאליטי, מן החשובים בעולם הציור של המאה התשע עשרה. איש מוזר מעט.
 
על מנת להראות את "השעיר לעזעזאל" שטרחו להשליכו מן הצוק על סף מדבר יהודה המרוחק הוא רכש בעיר העתיקה עז וגרר אותו למדבר יהודה. שם נתן לו ללכת עד שיפול ואז יוכל לציירו. העז נפח נשמתו מן הצמא והוא גרר עוד אחד עד אשר צלחה דרכו וצייר את הציור המפורסם שתלוי במוזיאון ואף אחד מן הצופים אינו יודע שהכל התחיל כאן, מסביב לנקודה הזאת, ברחוב הנביאים 64.
 
 

זה יופיו של החיטוט הזה, המגלה טפחיים שאינן מגולות, ואז מרפסת מול מרפסת עומדת איש רחמניה, חולנית כל כך, מובילת הדעה של העלייה השנייה, נטושה, שעירה לעזעזאל במידת מה, ומולה חווילה שעצים וירק עטפוה כמו בסיפורה של היפיפייה הנרדמת. הלכתי אל מאחורי ביתה של רחל, סימטה קטנה ושקטה, ורק אז שבתי אל הדרך הראשית של החיים.  

 

 

 
נכתב על ידי נתן רועי - היסטוריון ומשפטן, מנהל אתר אינטרנט של הסוכנות היהודית (עברית), שחיבר תשעה עשר ספרי עיון בנושאי ארץ ישראל.
 
 

 

 


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה
© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.