בָּדָד לָעַד - נטר בחצר בית הספר                                           חזרה ל"ועוד"

קרל נטר נולד בשנת 1826 בשטראסבורג אשר באלזאס. אביו היה נצר למשפחת רבנים ואיש משכיל. עניינו ביהודים מחוץ לארץ מולדתו החל כאשר היה תלמיד בבית המדרש למורים בבלפורט, שם הוא שמע על סבלם של יהודי פולין. כשסיים את לימודיו החל לעסוק במסחר תחילה בלונדון ולאחר מכן בפריז. כיוון שהיה אדם אמיד, יכול היה להרשות לעצמו לעסוק גם בענייני ציבור. הוא יסד בית ספר למלאכה לילדי ישראל, השתתף בייסודה של חברה להגנה על פועלים ובבנייתו של בית מחסה לאמנים עניים.

במאי 1860 התכנסו 17 צעירים יהודיים בביתו של קרל נטר בפריס. בניהם רופאים, עיתונאים, עורכי דין ואנשי עסקים - יצוג נאמן לבורגנות היהודית של סוף המאה ה- 19. הם פעלו למען שוויון זכויות ליהודים, לחימה באנטישמיות ויסדו את חברת "אליאנס" - "כל ישראל חברים" Alliance Israélite Universelle .

ביולי 1868 הגיע קרל נטר לראשונה לארץ ישראל. הוא שהה בארץ כחודשיים וביקר בכל היישובים שחיו בהם יהודים: ירושלים, יפו, חברון, צפת וטבריה. הוא נפגש עם יהודים, האזין למשאלותיהם, שאל על מקורות הפרנסה, ביקר במוסדות החינוך והתעניין בדרכי לימוד ובשגרת חייהם בכלל. לאחר ביקורו, כתב דו"ח שאותו הפנה ל"כל ישראל חברים". בדו"ח הוא ציין כי יהודים רבים מאסו בחיי בטלה וכי ישנו רצון ודרישה מן הציבור הרחב לפתח את החקלאות ועבודת האדמה בארץ ישראל. נטר ציין את אי השוויון בחלוקת התרומות. ה"כוללים" השונים שולחים את תרומתם, אך הכספים התחלקו באופן בלתי שווה בין המיוחסים לעניים. בסיכומו של הדו"ח נטר סיכם כי רק על ידי עבודת אדמה, ניתן יהיה לשפר את מצבם של היהודים בארץ ישראל. יש לעשות את כל המאמצים הדרושים על מנת לקרב את היהודים לעבודת האדמה. הצעתו הייתה להקים מוסד לחינוך הדור הצעיר לעבודת אדמה וחקלאות.

בשנת 1869 דנו חברי "כל ישראל חברים" בהצעתו והמלצתו של נטר בעניין הקמת בית ספר חקלאי. התקבלה ההחלטה להקים בית ספר ראשון מסוגו בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי נטר בפברואר 1870 ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. הממשלה הטורקית נתנה לנטר רישיון לייסוד בית ספר חקלאי, והעניקה לו שטח של 2,600 דונם בחכירה עולמית בתשלום שנתי קטן "מתוך הכרה בערך המוסד הזה בחיי היהודים". 

במפה זו ששורטטה עשור לאחר הקמת בית הספר מצוין Jewish Agricaltural School . בסביבת בית הספר הכפרים הערביים סלמה ויאזור וכמובן העיר הגדולה יפו. 

 בתקופת הקמת בית הספר נחצבה מערה ברכס הכורכר ושימשה מקום מגורים זמני לקרל נטר ולאנשיו. מעל המערה ניצב היום פסלו של נטר.

 קרל נטר היה מבין החברים והמיסדים של לשכת הבונים החופשיים הראשונה שקמה בארץ ישראל .

בשנת 1873 נפל נטר מסוס ונחבל בצורה קשה, שדרדרה את בריאותו. בהמלצת רופאיו, הוא נסע לאירופה על מנת לעבור טיפולי שיקום ונאלץ לפרוש מניהול בית הספר. ב-30 באוגוסט 1882 הגיע נטר בפעם האחרונה למקווה ישראל. יומיים לאחר מכן נפל למשכב עקב מחלת כבד כרונית שממנה סבל. קרל נטר נפטר ב-20 בספטמבר 1882. הוא נקבר באדמת מקווה ישראל, שאותה יסד. ‏‏ קברו של קרל נטר נמצא לא רחוק משער הכניסה למוסד מחולון (נכנסים בשער קראוזה ופונים ימינה). אל חלקת הקבר מוביל שביל מרוצף בין שתי שורות ברושים. עם מותו של נטר נותרו הבילו"יים ללא משענת ועברו לישובים אחרים.

קבר נטר מוקף בגדר ברזל מסוגננת ועל המצבה נחרת: "מיטיב לאחיו מה רבו חסדיו מקווה ישראל כוננו ידיו"

בסמוך לקברו של נטר קבר מפואר שנראה כמאוזולאום, לשני ילדיו הקטנים של מנהל המוסד דאז, שמואל הירש, שנפטרו בנובמבר 1887 בהפרש של 9 ימים. 

ורארעלה הייתה בת שש במותה ויעקב בן שלוש.

מסתבר כי הראשון שנקבר במתחם - בשנת 1873, תשע שנים לפני מות קרל נטר - היה יעקב שמואל עוזרו של נטר בבית הספר שנקבר בחלקה אותה יעד נטר לעצמו.

 קברי נטר והילדים עברו לאחרונה שיקום יסודי ביזמת המועצה לשימור אתרים שמשרדיה שוכנים במתחם "מקווה ישראל". השיקום בוצע על ידי חברת "ארכו".

במהלך השנים הכשיר בית הספר אלפי תלמידים. בתקופת המנדט שימש המקום גם את ה"הגנה". בסדנת בית הספר פותחה ויוצרה ה"דוידקה". כיום לומדים בבית הספר במסגרות שונות כ- 1500 תלמידים. המושב כפר נטר הוקם בשרון בשנת 1939 על ידי בוגרי בית הספר ונקרא על שם מייסדו.

מקורות: "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו" דוד תדהר,  סיור שטח

 כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

 חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי