מפות מספרות - פלוג`ה, 1947 חזרה ל"ועוד"
המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב מציעה מפעם לפעם מפות למכירה מתוך אלפי עותקים שגדשו עם השנים את מחסני המחלקה. נוסטלגיה אחזה אותי כשהגעתי ל"בית אבנר" באפקה למקום בו ביליתי שלוש שנים נפלאות כסטודנט לפני שלושה עשורים. תוך סקירת מגוון המפות שהוצעו צדה עיני מפה משונה שכותרתה "אל פלוג`ה":
זוהי מפה בקנה מידה 1:20,000 ערוכה בעברית. אלפי חלקות אדמה ממוספרות באדום עוטפות כהילה את הכפרים הערבים באזור פלוג`ה. בתחתית הגליון מצוין כי המפה בהוצאת הקרן הקיימת לישראל וכי היא נעתקה ונדפסה על ידי מחלקת המדידות הממשלתית, מאי 1947 - שלהי ימי המנדט הבריטי על ארץ-ישראל. תהיתי מה טרחה קק"ל להפיק מפה זו כשבגליון האמור אין כל ישוב עברי. קיבוץ גת שהיה קיים באותם ימים ארבעה קילומטרים ממזרח לפלוג`ה - נמצא מחוץ לגליון.
קצה חוט נמצא בזכות הכיתוב "מאת ז. ליפשיץ"
ז. ליפשיץ הוא זלמן ליפשיץ עלה בשנת 1924 מרוסיה הלבנה והיה מודד במקצועו. בתמיכתה של חברת הכשרת היישוב פעל רבות בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 בהכנת מפות ארץ-ישראל שהתבססו על מחקר שערך בקרקעות הנגב. יחד עם יוסף וַיְץ מנהל מחלקת הקרקעות בקק"ל, הוכנה מפה מפורטת עליה סומנו בצבעים אפשרויות הפיתוח הקרקעי של מרבית כפרי הערבים בארץ .המפה הוכנה כאמצעי עזר להתגוננות של הסוכנות היהודית נגד ההגבלות על רכישת קרקע נוספת באיזור. היא הכילה הצעות לפיתוח חקלאי , והראתה את השטחים הקרקעיים הרבים שיתפנו בעקבות הפיתוח ויועמדו לרשות ההתיישבות היהודית. הנתונים שנאספו הראו שבנפת באר-שבע יש כ 4 מיליון דונם בלתי מעובדים ובנפת עזה כשלושת רבעי מיליון דונם בלתי מעובדים. הנתונים שנאספו לאורך השנים שימשו כלי חשוב בידי התנועה הציונית במאבק על הכללת הנגב בתחומי המדינה העברית ובטיעונים כי יכולת הקליטה של ארץ-ישראל גדולה משמעותית מטיעוני הממשלה הבריטית.
ומה לגבי המארג המשונה ולא-אחיד של חלקות השדה ? ראו לדוגמה את חלקה 1707 המחולקת לשתי חלקות משנה בעוד שחלקה 1339 הסמוכה לה מחולקת ליותר מ-50 מקטעים ! כיצד הרגיש איברהים המעבד חצי דונם כשהוא רואה את איסמעיל שכנו עובד בחלקה של 32 דונם ?
תופעה זו אינה שייכת רק לעבר. ראו תמונת לווין עדכנית מבקעת בית נטופה שבגליל התחתון סמוך לכפר מנדא
מקור: Google Earth
ההסבר המקובל לתופעה זו היא שיטת הירושה בתרבות הערבית והרצון של האב לעשות צדק טריטוריאלי עם כל ילדיו. כך הולכות החלקות וקטנות גם במחיר של הקטנה ביעילות הכלכלית.
נחזור לדרום. במלחמת העצמאות פלש הצבא המצרי לנגב וחלקו כותר באזור שנודע בשם כיס פלוג`ה. במסגרת הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949 עזב הצבא המצרי ופונו הישובים הערבים שהיו ב"כיס" כולל הכפר פלוג`ה שמנה כשלושת אלפים תושבים.
פינוי פלוג`ה 1949 . צילום בנו רותנברג
בסוף שנת 1949 יסד ליפשיץ את המכון לפוטוגרמטריה. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, הציע לו להקים את המכון כיוזמה פרטית, ולשמור לממשלת ישראל את האופציה לקנות מידיו את המכון. המכון לפוטוגרמטריה נפתח בבניין מנזר רטיסבון בירושלים. ליפשיץ רכש בשוויץ מכשירים חדישים עבור המכון והביא לארץ מומחים להכשרת עובדיו. בשנת 1952 הקימה מחלקת המדידות את מדור הפוטוגרמטריה ורכשה מליפשיץ מכשירים רבים. לימים עִבְרֵת ליפשיץ את שם משפחתו לליף. בגיל 50 מת בחטף. נינתו היא דפני לִיף - פעילה חברתית מימי מחאת האוהלים של קיץ 2011. נכדו של זלמן הוא פרופסור ינעם לִיף - מלחין ונשיא האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
לדף ראשי מדור מפות מספרות
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
