בדד לעד - קיבוץ אחד, שלושה בתי עלמין                             חזרה ל"ועוד"        

סיפור אחד גורר אחר. כך קרה גם כאן. התעניינותי בקבר בודד באצבע הגליל הביא לטלפון מנעמי אברהמס. "את הקברים בלב קיבוץ להבות הבשן אתה מכיר?"

במסע להכרת הנושא התוודעתי לעובדה משונה: בקיבוץ זה, הממוקם בתפר שבין הגולן לעמק החולה, יש שלושה אתרי קבורה!  האחרון שהוקם הוא בית העלמין הפעיל כיום שהופעל החל משנות השישים של המאה העשרים. הראשון הוא משנת 1945 עת עלה הקיבוץ על הקרקע.

באמצע, בזמן ובמרחב - נושא סיפורנו: שני קברים מבודדים בלב הקיבוץ בין שבילים, מדשאות וגני ילדים. דב שיטוביץ ויעקב כהנא נקברו כאן בהפרש יומיים כחודש לפני הקמת המדינה בימי מלחמת העצמאות.

אבל מדוע בעצם? מדוע לא נטמנו השניים בבית העלמין ההסטורי / הראשוני.
"מי שיספר לך טוב מכולם הוא ניסים אלחלל" אמרה נעמי.
טלפנתי לניסים וקבענו מפגש בשעת אחר צהרים.
"חכה לי ליד הסילו"  אמר ניסים.

אני אוהב את הרגעים הללו בהם עומד להתרגש עלי מפגש מעניין וגילוי חדש. לרגע התחושה היא שכרכרה ישנה נוטלת אותך למסע בזמן לימים מיוחדים ודרמטיים. לא תארתי לעצמי שכך הוא יופיע. איש צנום וגבוה רכוב על קלנועית ומחייך. "עלה ונצא לדרך" אמר וכהרף עין אנו רוכבים בשבילי הקיבוץ בדרכנו אל הסיפור.

להבות הבשן.
ספרו של הסופר הפולני ולדיסלב בזוזובסקי - "להבות" שימש השראה לקבוצת הצעירים שיסדו את הגרעין המיישב. מספר שנים לאחר עלייתו לקרקע נוספה לשם הקיבוץ המילה "הבשן" על שם הרי הבשן, למרגלותיהם הוא שוכן. הקיבוץ עלה על הקרקע ביום הצהרת בלפור: 1 בנובמבר. השנה 1945. בסמוך לנקודה נמצא הכפר הבדואי ח`יַאם אלוַלִיד ממנו נרכשה הקרקע ובתחילת הדרך כונה הקיבוץ גם בשם  ח`יַאם.

מפת אזור להבות הבשן מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים.

הקבר הראשון בקיבוץ נכרה שבועות ספורים אחרי העליה על הקרקע בצפון מזרח הישוב. אורי אוטנהיימר ממייסדי הנקודה נקלע לארוע דרמטי שהיה בגבעת-חיים ונורה על ידי חיילים בריטיים שצרו על הקיבוץ. הוא החלל הראשון של הישוב ובשנים הראשנות נכרו כתריסר קברים נוספים ליד קברו של אורי.

"הנה הגענו" אומר ניסים ומול שני הקברים שבלב הקיבוץ פורש את סיפור המעשה.

בשנת 1947 עולה המתח באזור לשיאו. הכפר ח`יַאם אלוַלִיד  יהפוך חיש מהר לאויב.  מוכתר הקיבוץ ג`קי שחם בן 23 יעלה לשיחה הבהרה עם שכניו בסיומה יהיה ברור שהעימות בלתי נמנע. אל הקיבוץ המבודד מצטרפים כוחות תגבור. מגדל שמירה מבטון מוקם כדי להוות נקודת מגן ותצפית.

קיבוץ להבות הבשן במורדות הגולן שנת 1950 - באדיבות ניבה שקד ארכיון להבות הבשן

יעקב כהנא בן 27 נולד בצ`כיה ועלה לארץ בגיל 18. הוא התגייס להגנה והצטרף לגרעין להבות.  ביום 6 באפריל 1948 נערכה התקפה סורית על הישוב. יעקב יצא מאחת העמדות לתקו קו טלפון חיוני ונהרג מצליפות כדורים סוריים. הוא השאיר אחריו אשה ובת. הדיון בדבר מקום קבורתו היה קצר. בית העלמין שכן בפאתי הקיבוץ בטווח תצפית וירי של הסורים ולכן נטמן סמוך למקום נפילתו כעשרים מטר ממגדל הבטחון. 

יעקב כהנא - מתוך חוברת זכרון

יומיים אחר כך, ב- 8 באפריל 1948 בעיצומה של התקפה סורית נוספת נהרג דב שיטוביץ יליד חיפה ואיש הפלמ"חץ דב נטמן ליד חברו יעקב. הסורים נסוגו תוך שהם גוררים עשרה מהרוגיהם.

דב שיטוביץ: מעובד מתמונה באתר יזכור

כך נראה המגדל ולידו שני הקברים מייד בתום המלחמה:

לימים שינה המקום פניו, דשאים שבילים ובתים סובבים את את הקבורה של תש"ח

האנדרטה במקום הוקמה בשנת 1985 ועוצבה על ידי יחיאל ערד ומנציחה את שמות כך חללי הקיבוץ. מסתבר שדוקא אתר זה בלב הקיבוץ הפך לנקודה בה נערך הטקס השנתי ביום הזכרון לחללי צה"ל.

התמונה באדיבות ניבה שקד, ארכיון להבות הבשן

אנו מטפסים למגדל הבטחון שביד רגישה הפך למוזיאון קטן המספר את קורות הקיבוץ.

נציגי משרד הבטחון ניסו להשפיע על העתקת הקברים מקומם הנוכחי אבל ההתנגדות של חברי הקיבוץ והמשפחות גרמו להם לוותר.

בשנות השישים של המאה הקודמת הוחלט שאף אחד משני האתרים אינו מתאים להיות בית העלמין העיקרי ולכן הוקם בית עלמין חדש. נוצר כאן סטטוס שככל הידוע לי אין שני לו: "קיבוץ אחד, שלושה בתי עלמין"

קישורים
ראיון עם ג`קי שחם על ביקורו האחרון בחיאם אל ואליד
ראיון עם ג`קי שחם על ההתקפה הגדולה על הקיבוץ  שנערכה באפריל 1948
דף יזכור יעקב כהנא
דף זכרון דב שיטוביץ

כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

חזרה ל"ועוד"         חזרה לתפריט ראשי