מנוחה מעוטרת בשפרעם - ה צ י ל ו !                                    חזרה לאתרים צפון     

שפרעם או בשמה הערבי שַפָאעַמְר אינה נמצאת על מפת התיירות הישראלית אך מי שחובב אתרים פחות מוכרים - כדאי שישים פעמיו לעיר הגלילית וימצא שפע הסטורי מרתק יחד עם עיר מסבירת פנים ומעניינת.

המקום יושב כבר מהתקופה הכנענית. שפרעם מוזכרת בתלמוד ולאחר חורבן בית שני היה אחד המקומות אליהם נדד הסנהדרין. בתקופה הביזנטית התגוררו כאן נוצרים ועל כך מעידים שרידי כנסיה מתקופה זו. עם הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל התיישבו בעיר גם מוסלמים. בתקופה הצלבנית נבנתה ביישוב מצודה טמפלרית "לֶה-סָפְרָן" (שיבוש של השם שפרעם). דאהר אל-עומר הביא לתנופת בניה בעיר והמצודה שבנה מתנוססת עד היום על ראש גבעה רמה. ישוב יהודי קטן התקיים כאן עד שנות העשרים של המאה הקודמת. כיום מתגוררים בעיר כ-40 אלף איש (60% מוסלמים כ- 25% נוצרים וכ-15% דרוזים).

מערות הקבורה עליהן נספר התגלו בסוף המאה ה-19 (לפני כ-140 שנה) על ידי החוקרים קונדר וקיצ`נר ותועדו על ידם. מדובר בחמש מערות קבורה חצובות בסלע הנמצאות כיום בשכונה נוצרית של העיר.

מדובר בפנינה ארכאולוגית אך ההזנחה ומצב השימור מעלה זעקה: "הצילו!".

על פי סגנון המוטיבים האמנותיים של מערות הקבורה ניתן לתארכן למאות ה- 4 עד ראשית המאה ה- 5 אחרי הספירה. על פי הסגנון וכתובת שנמצאה נראה שהנקברים היו נוצרים. מסורת מקומית אומרת כי יש מערה שישית והיא מלאה זהב ...

את המוטיבים האמנותיים שבמערות אלה חקרה ד"ר אמה מעיין-פנר מהחוג לתולדות האמנות שבאוניברסיטת חיפה ורוב האמור בפוסט זה מתבסס על מחקרה.
בחזית מערה 5 שתי גפנים משתרגות היוצאות מקנקן. דקל, גפן, ציפורים ועוד משקפים גן עדן. מוטיבים מעין אלה אופייניים גם לקבורה פגאנית וראשית נצרות. צלב קטן מעל הכניסה ומשני הצדדים מזהה סופית את המערה כנוצרית. כתובת כמעט בלתי קריאה פוענחה כדלקמן: "אדוננו ישוע, הושע את סאלו ורחם עלי ועל ילדי". השם סאלו שמקורו ארמי- עברי מבוסס כנראה על השם "שאול" ( הצעה מבוססת על ניתוחה של ד"ר לאה די-סגני). במערה 5 חרותים צלבים רבים גם על הארקוסוליה (משכב המת). ברור כי רק משפחות עשירות יכלו להרשות לעצמן מערכות קבורה מסוג זה.

במערה 5 ישנם עיטורים גם בחלל הפנימי כולל ורדות (רוזטות) בתקרה אך הם במצב השתמרות גרוע.

בצד הכניסה נוכל לראות אריה או לביאה על עץ רימון

דימויי אריות היו נהוגים בעולם העתיק - חיתים, אשורים, יווניים ועוד. גם ביהדות ובנצרות - בבתי כנסת וכנסיות הדבר מקובל אבל נדיר מאוד בעיטורי קבורה נוצרית.
ביהדות נמצאן אריות על סרקופג בבית שערים ובדלתות קבורה בפקיעין ועוד.

סרקופג יהודי מבית שערים מערכת מספר 20

אריות נמצא גם ברצפות פסיפס של בתי כנסת (חמת גדר, בית אלפא) ובעיטורים מפוסלים (אֻם אל-קַנַאטִר בגולן). היתכן שהאמן בחר במכוון כאן במוטיב יהודי? או שמה מוטיב זה הנו אָפּוֹטְרוֹפֵּאִי (שימוש בכישוף להרחקת רע), כמו בעולם הפגאני, שנועד להגן על המת בפני שדים ורוחות רעות. המוטיב התמוה ביותר במערה 3 הוא הזֵר ממנו ניבטת דמות. ד"ר מרדכי אביעם מציע כי הדבר משקף את הדמות המיתולוגית של מדוזה והמסר: הרחקת הרע ואולי נצחון החיים על המוות.

הפנים מצידה השני של הכניסה שונים. אולי הם מסמלים שמש וירח כפי שנהוג בבעולם הרומי ?

הדלת הסוגרת את מערת הקבורה שבורה אבל עדיין נעה על צירה

קבר 3 דומה בעיטוריו לקבר 5 אך מופיע בו גם סימון של "אלפא ואומגה" - האות הראשונה והאחרונה באלפבית היווני - סימן לאין סופיות האל.

סיכום המסרים:
מערה 5 - הבטחה לתחייה מחדש המודגש על ידי גן העדן, הציפורים והפירות. העדר השם "ישוע" מעיד אולי על האמביוולנטיות הזהותית של הנפטר.
מערה 3 - המסר של עיטורייה מגובש הרבה יותר ומכריז בצורה ברורה מאוד על זהות דתית של בעלי הקבר ומשקף ציפיה להופעה מחודשת של המשיח.

יש לציין כי בתי מגורים נבנו סביב המערות ללא כל התחשבות בערך ההיסטורי תרבותי שלהן וללא כל התחשבות באתר ובפוטנציאל התיירותי שלו. לדעת רשות העתיקות, הבניה הפרטית למגורים בסמיכות לממצא הארכאולוגי והשינוי בתנאי הסביבה שהיא יצרה הם גורם עיקרי לנזק הנגרם כיום לאתר. ברשות העתיקות העלו בעבר אף הצעה כי הפתרון השימורי היעיל ביותר יהיה מילוי וכיסוי של המערות. אנו לא בעד הצעה זו אלא בעד שימור דחוף תוך פעולה ליצירת מעורבות תושבי המקום כנאמנים למשימה זו.  

הזנחה מסוג זה הנראה בתמונה (הצפת מים בחלק מימות השנה ואשפה) מבהירה את דאגת רשות העתיקות:

סרטון קצר בנושא

איך נסכם את הכתבה? במילה אחת:   ה צ י ל ו !

איך מגיעים?
בוויז רחוב 440  / רחוב 312 שפרעם. מצומת זה עולים ברגל כמאתיים מטר דרומה ובין הבתים מוצאים את המערות. הסתבכתם? שאלו באזור את התושבים.

תודה למורה הדרך דוד נוה שסיפר לי לראשונה על האתר.

מקור
Unknown early Christian tombs in Shefa`am - in pusuit of a solution to an iconographic enigma Maayan-Fanar, Emma. (2012) - In: Symmeikta. Zbornik radova povodom cetrdeset godina Instituta p. 27-38

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).

חזרה לאתרים צפון            חזרה לתפריט ראשי