מגדל זה נמצא זמן רב ברשימת ה- to-do שלי ולאחרונה הזדמן לי סוף סוף לבקרו. כעשרה מטר גובהו וכארבעה מטר רוחב כל אחת מצלעותיו. הנוף הנשקף ממנו מרהיב וכולל את ערוץ נחל שורק, מבואותיה המערביים של ירושלים ובמיוחד עין-כרם האחת והיחידה.
המגדל אינו מוכשר לקבלת קהל והסידורים בו אינם בטיחותיים. ניכר שיש מי שאוהב לפקוד את גגו חסר המעקה
במגדל שמונה חלונות מוארכים - ארבעה בכל אחד מהחללים המטויחים והמקומרים. הבניה מאבני גיר מקומיות ללא אלמנטים עיטוריים או כתובות
למרגלותיו ממזרח בור מים עגול ומטויח אליו נאספו ככל הנראה מי גשמים שניתכו על מדרון רכס אורה-עמינדב החולש על עין כרם מדרום
המגדל נמצא כשלוש מאות מטרים בקו אווירי ממערב למנזר גורני הרוסי אורתודוקסי ("מוסקוביה")
הנה סרטון קצר שצולם מראש המגדל. התנצלותי שהוא קצת תזזיתי ... :
ניסיתי לענות על השאלות: מי בנה את המגדל, מתי ולשם מה ?!
נברתי בארכיוני צילומים,מפות ומקורות אחרים ופניתי לחברים טובים שסברתי שיוכל להעשירנו והנה מה שהעלתי בחכתי.
נפתח במועד בניית המגדל ...
צילום אויר משנת 1931 מראה את הכפר עין כרם. מימין ובחלק התחתון של התמונה נראה החלק הגדול והוותיק של הכפר. בולט מנזר יוחנן בהר. בחלק השמאלי העליון - המתחם הקתולי של כנסיית הביקור ואזור הכפר הרוסי. מעליו מקומו של המגדל שבקושי נראה ברזולוציה זו.
הנה המגדל בהגדלה מאותו צילום ממש. דרך ברורה מובילה אליו מהכפר וממערב לו גדר אבנים הניכרת גם כיום בשטח.
אוקי. המגדל הוקם לפני 1931.
תמונה צבועה מרהיבה מראשית המאה העשרים מבהירה שיש ללכת עוד אחורה בזמן ...
מקור: אוסף יואל אמיר , "ישראל הנגלית לעין" יד בן-צבי
הנה המגדל בהגדלה. התמונה אינה מתוארכת במדויק ומצוין כי היא משנת 1900 עד 1920
באדיבות ידידי מורה הדרך ערן תירוש, יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ-ישראל, מצורפת המפה מטה המראה את קרבות שנת 1917 באזור:
המגדל שלנו מופיע בו ולידו הכיתוב: Watch Tower (הצביעה באדום שלי)
ערן מוסיף ומספר: בכל הקשור ללחימה במלחמת העולם, המגדל שיחק תפקיד-מפתח בקרב על עין כרם וסביבתה: משימתו של קצין לונדוני יהודי בשם קיש היתה להוביל את כוח החלוץ של הבריגאדה (חטיבה) ה-179 של הדיביזיה ה-60 (דיביזיית לונדון) אל מגדל זה, אשר סביבתו נקבעה כאזור ההערכות. במשך מספר לילות שקדמו להתקפה על עין כרם וג`ורה (למרגלות מושב אורה של היום, מצפון-מערב) סייר קיש מסביבות סובא (צובה) אל סביבת המגדל (לרבות זחילה אל מרגלות המגדל), תוך שהוא מסמן לעצמו סימונים נסתרים שיסייעו לו בהתמצאות ובהובלת הכוח. בליל ה-7-8 בדצמבר 1917 (לילה גשום מאוד!) יצאה הבריגאדה מסביבות סובא וסטף אל עבר עין כרם. על אף קשיי הדרך ומזג-האוויר, קיש הוליך את הכוח בצורה מרשימה (וזכה מאוחר יותר באות הצטיינות על מעלליו באותו לילה) ומדויקת עד המגדל. משם התפצלה הבריגאדה לכוחות-משנה והתפתחה לחימה עזה, בעיקר על רכס ג`ורה (הר אורה) ועל`גבעת הטומולוס` (קרית יובל - קריית מנחם של היום), קרב עליו הוענק לאחד הלוחמים הסקוטים-לונדונים צלב ויקטוריה, עיטור הגבורה הגבוה ביותר של האימפריה הבריטית. כוח לונדוני אחר חצה את עין כרם והעפיל אל מתחם החפירות העות`מאני בח`רבת א-סור (המוכרת כמצפה כרם או ח`רבת חממה) ונלחם שם. זהו אחד האתרים הבודדים בירושלים שם שרד שדה-קרב של ממש, חלק משמעותי של מערך החפירות העות`מאניות אשר הגן על העיר ממערב (המשך אותה מערכת חפירות היה במקום בו הוקמה בקעת הקהילות ולמעשה - כל מתחם יד ושם). חפירות אלו שימשו גם את פלוגת יהונתן בקרבות מלחמת העצמאות בגזרה זו (מידע זה פורסם לראשונה בפורום מורי הדרך בירושלים).
אוקי. המגדל הוקם לפני 1917. נמשיך במסע אחורה.
בספרו של משה עמירב "עין כרם - מסע לכפר האלוהים" שיצא בהוצאת "אריאל" בשנת 1988 מופיעים צילומים משנת 1903 ושנת 1900 בהם בולט המגדל מעל הכפר. במפת PEF משנת 1880 לא מופיע המגדל בין הישובים עין כרם לכפר ג`ורה (אורה של היום):
האם עורכי המפה פיספסו את המגדל או שלא היה קיים אז ? מפת PEF נחשבת אמינה. כך לדוגמה תחנות המשמר העות`מניות לאורך הדרך יפו-ירושלים שהוקמו במחצית השנייה של המאה ה-19 כן מופיעות במפה. הנה לדוגמה ציון התחנה בבאב אל-ואד:
המגדל מוזכר באנציקלופדית "אריאל" של זאב וילנאי כ"מגדל צופים" אך לא מופיעים פרטים נוספים עליו.
בספרו של משה עמירב שהוזכר קודם נאמר "השליט המצרי איברהים פחה, שכבש את הארץ בשנות ה-30 של המאה ה-19, בנה על צלע ההר, מעל לכביש הדסה, מגדל תצפית מלבני בן שתי קומות, שהיה משמש את חייליו להזעיק עזרה מן הצי העוגן בנמל יפו. עד שנת 1865, שבה הוכנס הטלגרף היה המגדל בשימוש" מידע זה לא נראה לי מדויק וגם אינו תואם למפת PEF. חובבי חתכי גובה שבינכם יוכלו לבחון האם מגובה המגדל (כ- 750 מטר מעל פני הים) יש קו ראיה ליפו. אם זו הייתה מטרת המגדל - מדוע לא טרחו ובנו אותו גבוה יותר להשיג תצפית רחבה יותר ?
בשלב זה הערכתי כי מועד בניית המגדל הוא בין שנת 1880 לשנת 1900 אך שאלות רבות נותרו פתוחות. אם השלטון העות`מני הוא יוזם ההקמה. מדוע עשה זאת במיקום צדדי ומשונה? האם לצורך שליטה על הדרך העולה לכיוון בית לחם וחברון? האם משיקולים צבאיים עקב חשש ממלחמה קרובה? האם יש קשר בין המגדל לחלקה החקלאית המגודרת בסמוך לו?
ערן תירוש חשד שמדובר במבנה שהקימו יזמי המנזר האורתודוקסי הרוסי בסוף המאה ה-19 בשל מיקומו בסמיכות למתחם - אולי כדי להמחיש את ריבונותם במקום. סימני הצלב האורתודקסי שזיהיתי חרותים על ציר מתכת בגג המגדל חזקו השערה זו.
הטוויסט הסופי (נכון לעכשיו ...) בעלילה הגיע כשפניתי למלכת המידע של ירושלים - ידידתי מורת הדרך, החוקרת והמתעדת תמר הירדני. תמר שלפה מייד מידע שהגיע אליה מפבל פלטונוב חוקר תולדות הרוסים בארץ-ישראל בעת החדשה. שוחחתי עם פבל ולפי ידיעותיו והבנתו השימוש למגדל היה, לא פחות ולא יותר לצפייה בכוכבים !
הרוח החיה בסיפורנו היה אנטונין קפוסטין היה איש הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית שהקים ויסד מוסדות דת רבים בארץ ישראל. הוא היה איש אשכולות והתמסר גם לארכאולוגיה, ההסטוריה של יוון, אסטרונומיה ונומיסמטיקה. כמו כן כתב שירה וצייר. בשנת 1865 נשלח לארץ הקודש כדי לנהל את המיסיון הרוסי בירושלים. הוא שימש בתפקיד זה עד מותו ב-1894.
הוא היה מעורב ברכישה, בניה ושיפוץ מתחמים ברחבי הארץ: הר הזיתים, עין כרם, בית ג`אלה, חברון, יפו טבריה ונצרת.
אנטונין קפוסטין. מקור - אתר הכנסיה האורתודוקסית
לדברי פבל בכמה מקומות בארץ כולל בחברון ובעין כרם בנה קפוסטין מגדל על מנת לממש את אהבתו הרבה לאסטרונומיה. הנה תמונה של אנשי האורתודוקסיה הרוסית ליד המגדל בעין כרם
באדיבות פבל פלטונוב ותמר הירדני
ותמונה של מגדל דומה במתחם הפטריארכיה הרוסית בחברון (באדיבות איליה מעזיה) (אשמח לקבל תמונה מעודכנת ודיווח על מצב המגדל בחברון)
בשנות השמונים של המאה העשרים עקב פעילות פיתוח באזור רכשה המדינה את חלקת הקרקע שמעל המתחם הרוסי הכוללת את המגדל.
נמשיך ונחפש מידע נוסף בנושא וננסה להביא כאן בהמשך גם צילומים הסטוריים נוספים. נסיים בציור מקסים של עין כרם והמגדל שלנו שכמעט נוגע בכוכבים.
ציור של עין כרם באדיבות תמר הירדני
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
