מפות מספרות: ימי הוד מלְכוּתוֹ פרק שלישי חזרה ל"ועוד"
מומלץ לקרא קודם את הפרקים הקודמים. עברו אליהם בלחיצה ----> פרק ראשון פרק שני
לאחר שסיירנו בחלקה הדרומי והמרכזי של הארץ - נמשיך מחיפה לחלק האחרון של המסע מעל מפות ארץ-ישראל שהופקו על ידי מחלקת המדידות המנדטורית. נסייר בגליל, עמק יזרעאל, אזור הכנרת ונסיים במטולה.
אנו מעל שני ישובים עבריים "עין המפרץ ממזרח לכביש חיפה-עכו ו"משמר הים" ממש לחוף המפרץ. "משמר הים" ? אין כיום ישוב בשם זה ... על מה מדובר?
משמר הים הוא הגרסה המוקדמת של קיבוץ אפק. כאן לחוף מפרץ חיפה עלו המייסדים על הקרקע בשנת 1939 כישוב "חומה ומגדל" אך מגבלות שהטילו הבריטים על שטחיהם גרמו למעבר למקום הנוכחי כשישה קילומטר דרום מזרחה לכאן.
אנו מצפינים מעט ומגיעים לעכו. העיר העתיקה מוקפת חומה כפולה ובתוכה מסומנים מסגדים, כנסיות ובית כנסת. זו כנראה המפה האחרונה בה מופיע כלא עכו (Prison) ביעודו זה ...
מצפון לעכו ומימין במפה שמתחתנו ראו את אחוזת אל בהג`י טובלת בגנים ירוקים. שימו לב למבנה הגדול המסומן שחור עם הכיתוב El Bahja בו חי ונקבר בהא-אללה (כינויו של מירזא חוסיין עלי), מייסד הדת הבהאית. על חוף הים בולט מתחם צבאי בריטי על שמו של Sidney Smith
סידני סמית היה אדמירל בריטי שסייע למושל עכו אל ג`זאר במיגורו של נפוליאון בשנת 1799.
עוד צפונה אנו אוחזים במפה (מטה) בה נראים שלושה כפרים ערבים צבועים במפה באדום שהמפורסם בהם הוא אל-כברי. בין הכפרים מתפתל כביש שזכה לכינוי "כביש הבקשיש". המסורת המקומית אומרת כי כשבנה השלטון העות`מני את הכביש היתה כוונה שיהיה ישר כסרגל ויחצה את חלקות החקלאים. בקשיש שניתן למי שצריך הוא שגרם לפיתולים ... שימו לב לעיקול הדרך מדרום לאל-כברי ולסימון בית עלמין Cem. כאן בדיוק הוצב המארב הקטלני לשיירת יחיעם במרס 1948.
בסמוך לכפר תרשיחא (ששוליו מסומנים אדום בפינה הימנית תחתונה של המפה) רואים בצבע סגול את השינוי במערך הבריטי. לא עוד "עמדת" משטרה כי אם תחנה ממש וזאת לאור שדרוג המערך הבריטי עקב המרד הערבי. פחות מקילומטר ממערב לתחנה שימו לב למרובע ולצידו כתוב Water Catchment. זהו מתקן ייחודי מבטון לאיסוף מי גשמים למאגר המים שבתחנה ("הר אגר" בפאתי מושב מעונה כיום).
אנו מעל אזור מפגש תחום המנדט הבריטי והצרפתי. כפי שניתן לראות - כמעט ולא צוינו במפה הבריטית פרטים הנמצאים בתוך תחום המנדט הצרפתי.
במעבר חד דרומה נגיע למושב נהלל בתכנונו של ריכרד קאופמן - אייקון התיישבותי ואדריכלי. מי יוכל לספר מהי Sharona המסומנת ליד רמת דוד?
ג`אבל א דחי הלא היא גבעת המורה של ימנו זוכה לשם המסורתי "החרמון הקטן" Little Hermon
קצת מזרחה נגיע לתל יוסף ולידו עין חרוד שנוסדה סמוך למעיין חרוד אך עברה בשנת 1926 לגבעת קומי. מדרום להם טסה הרכבת ("העמק") בין חיפה לדמשק (12 שעות על השעון).
העיירה ביסן (בית שאן) ולידה קיבוץ מסילות ובריכות הדגים החדשות בסגול.
מדרום לביסאן נבחין בכיתוב באנגלית "קבוצת אריה" שעלתה על הקרקע בשנת 1939. עם עדכון המפה נראה שהקבוצה עברה דרומה למקום הקבע וגם שינתה שמה: שדה אליהו. ליד הקיבוץ הצעיר נראה כיתוב בית אל אחמר - "הבית האדום" שם קצר המסתיר סיפור מרתק
הבית האדום היה במשך שנים ספורות (בשנות השלושים של המאה העשרים) ביתה של משפחת וילנד הגרמנית-טמפלרית שיחד עם שתי משפחות נוספות עשו נסיון התיישבות שכשל בעמק בית שאן. שימו לב למתחם המוארך המסומן ירוק מדרום לבית האדום. עד היום נמצא במקום שדרת עצי ושינגטוניה תמירים שנטעו הגרמנים. הבית עצמו נהרס.
וממערב לקיבוץ מעוז קם קיבוץ חדש: אבוקה. בעת טיסתנו לא העלינו בדעתנו שבעוד כעשור הוא יתפרק ולא יוותר ממנו זכר.
ממשיכים צפונה לאורך הבקע. הנה יבניאל הותיקה (1901) ולצידה שני ישובם שייטמעו בה בהמשך: משמר השלושה (1937) ובית גן (1902).
על נהר הירדן אנו מזהים את גשר הפגישה (ג`יסר אל מג`מעה) - מעבר הסטורי חשוב של הדרך (כביש ורכבת) לדמשק. הקרנטינה המסומנת משמשת היום כמסעדה...
מצפון פועל במלא אונו המפעל ההידרואלקטרי בנהרים ולצידו ישוב עובדי המפעל תל אור.
בדרום הכנרת נראה את שתי הדגניות (א` וב`) ובשכנות את העיירה הערבית סמאק (צמח). שאלה למקצוענים: מה זה TJFE המופיע ממזרח לסמאק?
אזור עין גב והכפר הבהאי סמארה במזרח הכנרת בגבול המנדט הבריטי והצרפתי.
קצת מזרחה נראה המושבה משמר הירדן שתכבש במלחמת העצמאות על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות ולא תיושב מחדש.
צפת בעת טיסתנו מעליה היא עיר בת כ-14,000 נפש בעלת רוב ערבי. שימו לב לקרית שרה שהקימה שרה לוי מייסדת המלונאות בהר כנען.
מצפון לצפת נמצאת עין זיתים העברית אך בעת טיסתנו היא חרבה (Ruin) לצד עין זיתון הערבית שגורלה בקרוב יהיה זהה.
המושבה ראש פינה ולצידה הכפר הערבי ג`עוני
הר הג`רמק (מירון) מגיע לגובה של 1207 מטר מעל פני הים. במפות המודרניות 1204 מטר. האם ההפרש הוא חוסר דיוק בריטי או "גילוח" ההר למתקן צבאי ישראלי?
אגם החולה טרם ייבושו. יסוד המעלה לחופו וביצות מצפון
במושבה מטולה נבחין בנוכחות ממלכתית - תחנת מכס ועמדת משטרה
המתחם המעגלי הענק במפה זו הוא תל אל קאדי הלא הוא תל דן המקראי. מצפון מערב לו נמצא הכפר העלאווי רג`אר. במפה זו משנת 1941 נראה הכפר בסוריה.
במפה מטה שבסיסה בריטי משנת 1940 ותוקנה והודפסה על ידי שרות המדידות של צה"ל בינואר 1949 מופיע הכפר רג`אר בתחום לבנון. לא פלא שבמלחמת ששת הימים לא כבש צה"ל את הכפר. אחרי כשבועיים יצאה משלחת עם דגל לבן מהכפר והזכירה לצה"ל כי שכח את הכפר שנחשב לבנוני למרות שתושביו החזיקו בתושבות סורית.
זהו! סיימנו! מכאן יחזירנו טייסנו הנאמן מלקולם לשדה תעופה לוד לאחר שכיסינו את ארץ ישראל מבאר-שבע ועד דן.
בדרך נוכל להרהר במסענו בן שלושת הפרקים.
ראינו כי הבריטים הפעלתנים יצרו כאן תשתית מיפוי ענפה. לא ירחק היום והנציב הבריטי האחרון יעזוב את חיפה (15 במאי 1948) ובכך יסתיימו ימי הוד מלכותו. פני הארץ ישתנו שוב ללא הכר והמפות שהיו מעודכנות לרגע הוצאתן יהפכו להיסטוריה.
מקורות
המפות מתוך אתר "הספריה הלאומית" - הכנסו לצפיה בסדרת המפות המלאה
יצחק שטנר, מפת ארץ ישראל ותולדותיה , מוסד ביאליק 1951 עמודים 194-5
אתר "המרכז למיפוי ישראל" - סדרת כתבות על תקופת מנדט הכתבות מבוססות בעיקר על ספרו של דב גביש, קרקע ומפה בהוצאת יד בן-צבי, 1991
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)
לדף ראשי מדור מפות מספרות
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
