מפות מספרות: 1907 - ראשית מיפוי הנגב      חזרה ל"ועוד"   חזרה לתפריט ראשי 

המפה מאוסף שמואל (אליה) שריר

הביטו בקטע המפה מטה המתאר את המרחב של עשרות קילומטרים מדרום לעָבְּדֶה (עבדת) שבנגב. "הנגב" נכתב כאן ומתחת אזור גדול המסומן כ"לא נחקר" (Unexplored) :

קטעים מסויימים בנגב אכן כלל לא מתוארים במפה אבל יש בה מימד של ראשוניות. לא הייתי מגדיר את המפה כ"יפה", היא ערוכה בצבע שחור-לבן, אינה מראה קווי גובה, רמת הדיוק שלה אינה גבוהה מאוד אבל למרות כל זאת היא פנינה כרטוגרפית מרתקת ובמיוחד בשל היותה אחת מהמפות הכוללות הראשונות של הנגב בעת החדשה.

המפה משנת 1907 כוללת את אזור מזרח חצי האי סיני, הנגב ובמת הרי אדום בקנה-מידה 1:250,000. היא הודפסה באנגליה ומורכבת מארבעה גיליונות מודבקים על קנווס כשכל זוג מאוגד בכריכה יפה ונרתיק קרטון מתאים מאפשר שמירה נאותה.

הנה אני אוחז חלקה הצפוני כדי שתקבלו מושג על גודלה הפיזי:

מה סיפורה של מפה זו? מי הפיק אותה? מדוע דווקא בשנת 1907? מיהי החברה שהפיצה אותה ברחבי בריטניה? מה אפשר ללמוד ממפה זו? בשאלות אלה נעסוק כאן ואתם כמובן מוזמנים להגיב ולהוסיף ידע ותובנות.

המיפוי של הנגב בעת החדשה

מפות ארץ ישראל צוירו כבר לפני אלפי שנים אך כמובן במגבלות הטכנולוגיות היו לא מדויקות ולעיתים רבות שיקפו אמונות ומסורות ולא מידע גיאוגרפי אמין. מפת מדידה היא מפה המופקת לאור סקירה בפועל של האזור הממופה ושימוש באמצעי מדידה. מפה ראשונה של הארץ מסוג זה נחשבת זו של פייר ז`אקוטין - כרטוגרף בצבא נפוליאון שמיפה חלקים במצרים ובארץ-ישראל בשנים 1798-1799. שישה גליונות הוקדשו לארץ-ישראל מאזור העיר צור בצפון ועד עזה בדרום כשהמיקוד הוא על אזורים בהם עבר צבא נפוליאון. (סקירה יסודית של מפה זו התפרסמה במדור זה). במאה ה-19 הופקו מפות מדידה רבות נוספות אבל רובן אינן ארציות אלא של אזורים ספציפיים בדגש על ירושלים. בשנת 1869 סקר אדוארד הנרי פאלמר ביזמת מפת הקרן לחקירת ארץ-ישראל PEF הבריטית חלקים בנגב ובסיני ואף הפיק מספר מצומצם של מפות אזוריות.  הנה קטע מפה המראה את נתיב סיורו בנגב:

מתוך ספרו של אדוארד הנרי פאלמר "המדבר של יציאת מצרים" 1871

קרן FEF הפיקה בשנת 1869 מפה (בקנה מידה לא מפורט) של מרכז ודרום חצי האי סיני לאור מידע של פאלמר ושל קפטן צ`ארלס וילסון. כפי שניתן לראות שטח דרום הנגב נקי ממידע:

מקור : ויקיפדיה ערך חצי האי סיני (אנגלית)

בשנות השמונים של המאה ה-19 הפיקה אותה קרן PEF סדרת מפות המכסה השטח מדן ועד באר שבע (26 גליונות). השטח מדרום לקו ים המלח - ים התיכון נותר לא ממופה באופן שיטתי.

ככל הנראה הסיבה העיקרית להפקת המפה נשואת סקירה זו הוא ההסכם בין בריטניה והאימפריה העות`מנית משנת 1906 לגבי קביעת קו גבול מנהלי בין רפיח לטבה. הבריטים שלטו בפועל אותה עת במצרים והעותמ`נים בארץ-ישראל אך הקו הגיאוגרפי בין שני הצדדים, שנקבע עוד בשנת 1841 בין שליט מצרים, מוחמד עלי, לבין האימפריה העותמאנית, לא היה נוח לבריטים כיוון שהגיע עד לתעלת סואץ. התקרבות מסילת הרכבת החיג`אזית בשנת 1905 לאזור עקבה לצורך חיזוק השליטה העות`מנית במרחב ולשינוע עולי רגל למכה העלה את קרנו של האזור. בתחילת שנת 1906 יזמו הבריטים סכסוך באזור עקבה ואום רשרש ולאחר מסע ומתן של כמה חודשים נחתם במאי 1906 הסכם ובין בריטניה לאמפריה העות`מנית. לאחר חתימת ההסכם יצאו צוותים לשטח לסמן את קו הגבול ומלאכתם נסתיימה בהסכם סופי שנחתם באוקטובר 1906. קו הפרדה אדמיניסטרטיבי שורטט בין רפיח לטבה - קו שישמש בעתיד עוגן בהסדרי שביתת הנשק (1949) והסכם השלום בין ישראל ומצרים (1979).

להסכם הנ"ל צורפה מפה. נפתלי קדמון במאמרו בנושא (מקור מטה) מציין כי המפה המקורית של סימון הגבול לא נמצאה. קדמון מביא מקורות חשובים לגבי המפה משנת 1906 (ראו 9-11 מטה). במסגרת הכנת כתבה זו לא הצלחתי להגיע למקורות אלה. אם מי מהקוראים כאן יוכל לסייע בהשגתם - יבורך.

 

המפה שלנו הופקה שנה אחר כך ויש להניח שמקורותיה זהים לאלה של מפיקי המפה המקורית. יש לציין כי מסמני קו הגבול בשנת 1906 מיפו את השטח בו עבר הגבול, עד 5 ק"מ לכל צד ולא את שאר האזור. לכן אזור הגבול מדויק יותר משאר המרחב המתואר במפה בה אנו עוסקים.

מה אנו יודעים על מפה זו משנת 1907 ?

סט המפות שבידי מורכב מארבעה גליונות: רפיח, הר הור, ואדי טאבה ועקבה. שני גליונות נוספים ללא שם מופיעים במקרא. ספק אם הופקו אבל עצם החלוקה מראה על ראייה אימפריאלית רחבה ותכנית עבודה כוללת.

על פי הכיתוב בתחתית המפה ניתן ללמוד כי האחראי להפקה הוא המוסד הנקרא  Topographical Section, General Staff . מדובר במחלקת מדידות של משרד המלחמה הבריטי ששכנה בשנת 1907 בבריטניה ולא במצרים. לכן הפצת המפה נעשתה רק על ידי סוכני מכירות בבריטניה עצמה. שנים מאוחר יותר הוקמה במצרים מחלקת מדידות אזרחית, כמו מחלקת המדידות המנדטורית שהוקמה בארץ. קנה המידה הוא מטרי 1:250,000 שתורגם ל 1.014 אינצ`ים ל-4 מייל והדבר מראה על קשר להמשכיות למסורת הצרפתית שהייתה קיימת במצרים. 

מי שניהל את מחלקת מדידות זו החל משנת 1904 היה אדוארד וויד (Edward Bruce Herschel WADE) ובתוקף תפקידו היה ראש המשלחת למשא ומתן עם העות`מנים לגבי סימון הקו המנהלי. יש להניח שגם מפה זו בה אנו עוסקים היא תוצר של צוות בניהולו של וויד.

נעבור למסע לאורכה ולרוחבה של המפה מצפון לדרום - מרפיח ועד טבה.

בקטע מטה נראה קצהו הצפוני של הקו החוצה את באר רפיח. לאורך הקו הוצבו 91 עמודי סימון והתייחסות לכך מצוינת במפה אם כי לא בפירוט. דיונות החול מסומנות ושני אתרים ששמם מתחיל במילה כַּארם (כרם). לימים יוקם באזור היישוב כרם שלום. 

בחלק הצפוני של חולות חלוצה - הפתעה!  "ארץ מעובדת" ופירוט כי כאן מגדלים שעורה, דורה, טבק ומילונים ... 

נעבור מזרחה אל ים המלח שלחופו המערבי הר סדום ומצפון סימון מצודה (כנראה מיצד זהר)

לגבי האמצעים הכרטוגרפיים להכנת המפה נמדדו נקודות טריאנגולציה המסומנות במשולש כפי שנראה על הקו בקטע מטה. הרוב המוחלט של הנקודות הן לאורך הקו המנהלי רפיח-טבה. אין שימוש בקווי גובה סדורים אלא בעלי אופי ציורי. גם אפיקי הנחלים מסומנים באופן ציורי דומה. גבהים ברגל מעל פני הים מסומנים בנקודות שונות. הסימנים המוסכמים הם מועטים וכוללים שבילים, חורבות, מסילת ברזל ועוד. המפה מספקת מידע על עשרות רבות של שמות גיאוגרפיים בערבית: הרים, ואדיות, מלחות, שבילי גמלים (נ`קב המופיע בשם Nagb), אתרי עתיקות ועוד.

בקטע מטה נראה אזור אל עוג`ה (ניצנה בשמה הנוכחי). השם העתיק נסנה לא מצוין במפה. מצוין אזור עם "חורבות רבות" אם כי לא במיקום הנכון של התל. נחל אביאד הוא נחל לבן, נחל חפיר הוא נחל ניצנה

רוב הישובים הנבטיים-ביזנטיים בנגב מצוינים במפה. בקטע מטה אפשר לראות את זבּיטה (שבטה) ועבּדֶה (ועבדת). בולט בנוכחותו ואדי מוּרה הלא הוא נחל צין בשמו הנוכחי. בחלק העליון שמאלי של המפה נראים ואדי בקרה וואדי דייקה - שמות שהיו שגורים בפי החלוצים הראשונים של שדה בוקר חצי מאה אחר כך.

מכתשים - יוק ! שלושת המכתשים הידועים בנגב אינם מופיעים במפה הן בשל היותם באזורים שלא נסקרו והן משום שהצוות הסוקר לא הביא לידי ביטוי את מתווה צלעותיהם וסימן רק את הנחל המנקז כמו במקרה מטה בו נראה ואדי רמאן (נחל רמון) המנקז את מכתש רמון.

כך נראה אזור ג`בל הרון (הר הור שלפי המסורת קבור כאן אהרון) ופטרה בה מצוין סיק אל-חָזַַנֶה (כספת) והאמפיתאטרון:

פרויקט סלילת מסילת הרכבת החיג`אזית, אותו הזכרנו בפתיח, היה בעת עריכת המפה בעיצומו. ניהול הפרויקט האדיר היה בידיים גרמניות ובקצב מסחרר השתנתה מצב התעבורה במרחב שרובו המוחלט בעל אופי מדברי.

מקור: אתר נבטאה

עדות לפרויקט נמצאת במפה שלנו אך ביושר מודים יוצריה כי מיקום הקו והתחנות הוא בספק ...

בקטע המפה הבא תוכלו לראות את אזור עין רדיאן (יטבתה של היום) וממזרח לה את מלחת טבה (ס`בחת א-תבה) הנמצאת כיום בתחום ירדן.

 

דרך החוגגים (דרב אל חאג`) מסיני לאזור עקבה ומשם למכה ומדינה מסומנת במפה - כאן מטה בהגיעה לאזור עין נטפים שבהרי אילת. במפה מסומן הר רושדי פחה, על שמו של המפקד הטורקי שעמד מול הדרישות הבריטיות להרחבת הקו עד לעקבה והשאיר בצד הטורקי את אום רשרש ובזכותו יש לומר קיימת אילת בשטח מדינת ישראל.

אום רשרש במקומה של אילת של ימנו הייתה באותה עת נקודת התיישבות קטנה לחוף הים האדום ומטרתה בעיקר שיטור ופיקוח שלטוני במקום אסטרטגי זה.

אום רשרש היא אילת בצילום משנת 1949 ישראל הנגלית לעין אוסף יד בן-צבי משפחת סוקולנסקי מרעננה

הנה כאן תוכלו לראות את ראש מפרץ אילת ולחופו מצוין Marashash (אום רשרש). מדרום מזרח מופיע ואדי טאבה ממערב לקו הבריטי עות`מני. בהסכם השלום בין ישראל ומצרים סוכם כי הגבול בין ישראל למצרים יהיה במדויק הגבול המנדטורי שאמנם התבסס על קו 1906 אך לא בהתאמה מושלמת. התפתח סכסוך לגבי מקומו באזור טבה. בבוררות שהתקיימה הוחלט לאמץ הטענה המצרית.

בשנת 1914 - כשבע שנים אחרי הפקת מפה זו הפיק הבריטי סטיוארט פרנסיס ניוקומב מפת מדידה של הנגב. מפת ניוקומב תהיה כבר מעודכנת, ללא שטחים עלומים, מדויקת הרבה יותר וצבעונית! על מפה זו אכתוב בהזדמנות קרובה.

ומה לגבי מפיץ המפות? מדובר ב"סיפתון, פראד ושות` בע"מ"  (Sifton Praed & Co Ltd.) מלונדון - חברה שנוסדה ממש באותה שנה ומן הסתם היתה זו אחת המפות הראשונות ששווקה. גם היום - 113 שנים אחרי - קיימת החברה בשם "בית המפות" (The Map House) ופועלת בלונדון.

מקורות
קרקע ומפה, דב גביש, יד יצחק בן צבי 1991
עיברות שמות מקומות בנגב, זאב זיוון אריאל 150-151, 2001
מפתח שמות ערביים, הידעת את הארץ- אל אילת וים סוף (כרך ד` עמודים 510-514), יוסף ברסלבי, הקיבוץ המאוחד 1956
סקירה כארטוגרפית של הרקע המפתי להתווית הגבול הבינלאומי באזור טבה, נפתלי קדמון, בתוך מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1993
אתר החברה הלונדונית מפיצת המפה

תודה מיוחדת לפרופסור (אמריטוס) גדעון ביגר על הערותיו המועילות!

המפה מאוסף שמואל (אליה) שריר - לפרטים על האוסף הקישו כאן

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות     חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי