ערב באשדוד ים            לאתרים מרכז   לתפריט ראשי 

חצי שעה לפני השקיעה - זה הזמן הטוב ביותר להגיע לכאן.
את המסעדה הזמינו קודם או אחרי הביקור באשדוד ים.
האורות יידלקו על אבני הכורכר המחוספסות וקרניים אחרונות יאירו את הרחבה המבוצרת. עלו על מרפסת התצפית והביטו בשמש הפוגשת את גוף המים הכחול.

סיפורה של אזוֹטוֹס פאראליוֹס (ביוונית "אשדוד שעל חוף") שהפכה קָלעה אל-מינָא  (בערבית "מבצר הנמל") - היא אשדוד ים. שימו לב שכאן לא מקומה של אשדוד הפלישתית הנמצאת רחוק יחסית מהים, ליד ניצנים של ימינו.

המצודה העתיקה עברה בשנים האחרונות פיתוח והנגשה לקהל ונפתחה רשמית בשנת 2020. מי שלא ביקר בה כמה שנים יופתע. כך נראתה המצודה מהאוויר לפני כעשור:

מצודת אשדוד ים בשנת 2014 צילום קובי רפאלי. מקור ויקיפדיה

אזוֹטוֹס פאראליוֹס (ביוונית "אשדוד שעל חוף") היה יישוב גדול שכיום קבור ברובו תחת חולות חוף אשדוד. על קיומו של יישוב ביזנטי אנו למדים גם מחפירות ארכיאולוגיות וגם ממפת מדבא בה מופיעה אשדוד ים:

 

במאה השביעית לספירה נכבשה ארץ-ישראל על ידי הערבים.
הביזנטים, שליטי הארץ בשלוש מאות השנים שקדמו לאירוע זה, שאפו לחזור מבסיסם בקונסטנטינופול ופלישה ימית הייתה דרך אפשרית. השליטים הערבים הקימו לאורך החוף תחנות צבאיות שתפקידן לקדם את פני הרעה. המצודה נבנתה בשלהי המאה השביעית לספירה על ידי החליף האומיי עבד אלמלכּ (685–705 לסה"נ) . המתחם היה חלק ממערכת ההגנה החופית בארץ-ישראל, שנועדה למנוע פשיטות ביזנטיות מהים. המערכת כללה שרשרת של ריבאטים (מצודות ומצדים) ומיחראסים (מגדלים), ששמרו על קשר עין ואפשרו איתות על סכנה והזעקת תגבורת מבירת המחוז, רמלה.  אופי הנקודות היה שונה: ערי רבאט כמו עזה, אשקלון, יפו, ארסוף וקיסריה, מצודות צבאיות כמו אשדוד ים, יבנה ים וכפר לאם (כיום מושב הבונים) ועמדות תצפית צבאיות קטנות (כמו תל קנטור - מיכל).

 

 

מקור: "ארסוף ומערך ההגנה החופי של ג`נד פלסטיו בין השנים 640-1099 :ריבאטים ומיחראסים" מאת חסן חליליה בתוך "מפגש הצלבנים והמוסלמים בא"י" בעריכת רול טל ווינטר, הקיבוץ המאוחד 2007

 

באתר נשתמרו שרידי חומות המצודה שמתארן מלבני והן בנויות אבני כורכר מסותתות, התוחמות את השטח (כ-60 × 40 מטר). בצד הפנימי של החומות נבנו שתי קומות של מחסנים וחדרים. למצודה שתי כניסות: במזרח – מהיבשה ובמערב – מהים.

המגדלים בפינות המזרחיות היו מרובעים ואילו בפינות המערביות של המצודה ומשני צדי השערים הוקמו מגדלים עגולים.

מקור: "ארסוף ומערך ההגנה החופי של ג`נד פלסטיו בין השנים 640-1099 :ריבאטים ומיחראסים" מאת חסן חליליה בתוך "מפגש הצלבנים והמוסלמים בא"י" בעריכת רול טל ווינטר, הקיבוץ המאוחד 2007

 

בחצר המצודה התגלו שתי בארות: בחלקה הצפוני ובחלקה הדרומי. מעל הבאר הדרומית נבנתה במה בגובה כמטר אחד שמובילות אליה ארבע מדרגות. צמוד לבמה ניצבו שני עמודי שיש, כנראה בשימוש משני, שנשאו מתקן שאיבה. מדרום לבאר נחפר מאגר מים, שניקז מי גשמים דרך מרזבי חרס. פיר הבאר נחפר בעבר עד לשכבת המים.

הבאר במהלך החפירות הראשונות, 1997–1999 (על פי Nachlieli 2008).  מקור: חדשות ארכיאולוגיות גליון 125, 2013
 
בשנת 1033 ככל הנראה חרבה המצודה ברעידת אדמה וננטשה. בתקופה הצלבנית שופצה המצודה ויושבה מחדש, ושמה שונה לקסטל ברואר. היא ננטשה סופית לאחר גירוש הצלבנים מהארץ בשנת 1290. בהמשך שימשו המבנים מקלט ארעי לנוודים.

האתר פתוח כל יום משעה 09:30 ועד 22:00  איך מגיעים? בוויז "מצודת ים אשדוד - מצודת אשדוד ים, אשדוד" (אם תרשמו רק "אשדוד ים"  - תגיעו למקום אחר..)

מקורות: חדשות בעתיקות - רשות העתיקות ו"ארסוף ומערך ההגנה החופי של ג`נד פלסטיו בין השנים 640-1099 :ריבאטים ומיחראסים" מאת חסן חליליה בתוך "מפגש הצלבנים והמוסלמים בא"י" בעריכת רול טל ווינטר, הקיבוץ המאוחד 2007

עוד באזור: תחנת איתות מוסלמית, המוזיאון לתרבות הפלישתים, גבעת יונה, תל אשדוד, הדיונה הגדולה, אתרי גשר עד הלום

 לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.