מצודה הבונים - כפר לאב (לאם) אתרים מרכז לתפריט ראשי
זהו השער הראשי והיחיד למצודה לה שמות רבים: כפר לאב, כפר לאם, כפרלט ומצודת הבונים הנמצאת בתחום מושב הבונים ונצפית בברור מכביש החוף.
תצלום אוויר 2024 מרכז מיפוי ישראל
המצודה ממוקמת על רכס הכורכר השני של מישור חוף הכרמל, בגובה של כ-30 מטר מעל פני הים וכ-800 מטר מזרחה מקו החוף.
על פי מאמרו המקיף של פרופ` חסן חליליה משנת 2022 - המשמש בסיס מרכזי לכתבה זו - עולה כי שבטים ערביים חצי-נוודים מהתקופה הקדם-אסלאמית, שמוצאם ככל הנראה מחצי האי ערב או סוריה, התיישבו באתר.
מקור השם "כפר לאב" אינו חד-משמעי: ייתכן שהוא קשור למקור מים, ללביאה, או לשם יישוב בצפון-מערב חלב -אזור ממנו הגיעו חלק מהמתיישבים.
המרחב כולו נכבש בידי המוסלמים בשנת 640 לספירה, ולאחר מכן, בתקופה האומיית (המאה ה-7–8 לספירה), נבנתה בתוך היישוב מצודה. מצודה זו הייתה חלק ממערך הגנה חופי של מחוז "ג`ונד פלסטין", שהשתרע מעתלית ועד רפיח, ומיפו עד נהר הירדן והערבה. מערך ההגנה החופי בג`ונד הנדון כלל בין השאר "רִבָּאטִים" (מצודות צבאיות) ו-"מִחְרָאסִים" (מגדלי תצפית).
המונח "רִבָּאט" נגזר מהשורש ר.בּ.ט., שפירושו לקשור בהמה או להכין סוס לקרב, והוא מרמז על עמדת כוננות מתמדת נגד אויב. המונח "מִחְרָאס", מהשורש ח.ר.ס. (שמר), שפירושו מציין מגדל או נקודת תצפית.
העדויות ההיסטוריות והספרות הגיאוגרפית הערבית הקדומה מצביעות שבניית הרִבָּאט באתר הונחתה בידי החליף הישאם בּן עַבְּד אל-מַלִכּ (שלט בין השנים 724–743), שכהונתו הייתה ידועה בתנופת בנייה ופיתוח ברחבי האימפריה האומיית. בניית הרִבָּאט הנדון אינו אלא חלק ממפעלי הבנייה הצבאית שנועד להגן על אזור הספר החופי מפני התקפות ופשיטות ימיות של הצי הביזנטי.
עד הכיבוש המוסלמי הראשון לקפריסין בשנת 648 ובהעדר צי מלחמה מוסלמי בזירה הים-תיכונית, נאלצו המוסלמים החל מימי החליפות של עומר בּן אל-ח`טָּאבּ לנקוט באמצעים הגנתיים על מנת לשמור באחיזה המוסלמית באזורי הספר החופיים. העליונות של הצי הביזנטי דחפה את המצביאים להקים מערכת הגנה חופית שהשתקפה בבניית מצודות חוף ומגדלי תצפית. היא התבססה על תקשורת באותות עשן ותופים ביום, ואבוקות אש בלילות. ערי ויישובי הספר החופיים, כולל הרִבָּאט והמִחְרָאסים היו כפופים לאדמירל, שהיה ממונה על הים, הספר החופי וצי המלחמה. במצודות חנה כוח פרשים שמנה לפחות מאה לוחמים, לעומת מגדלי התצפית שהתיישבו בהם 6-10 לוחמים ומתנדבים.
בין רבאט למשנהו הוקמו מגדלי תצפית קטנים (כ-60 מ"ר), כדוגמת אלו בתל מיכל ובתל מכמורת. המרחק בין עמדות ההגנה נע בין 7 ל-14 ק"מ.
מפת פריסת הרבאטים והמחראסים בתקופה האסלאמית הקדומה . מקור: חסן חלילה
מן המאה ה-9 ואילך, שימשו חלק מהרבאטים גם כמרכזי סגפנות ודת, ובהמשך הפכו חלקם למרכזים של מסדרים צופיים ואף לאתרים מקודשים (כדוגמת מַקָאם סַיִּדְנָא עָלִי הסמוך לרבאט של ארסוף).
המצודה הנידונה בכתבה זו אינה חלק ממרקם עירוני, אלא מוצב צבאי עצמאי, בדומה למצודות ביבנה-ים ובאשדוד-ים.
מקורות מוסלמיים מספרים על לוחם קדוש שכונה "מֻג`אהִד אֵל-כַּפְרלָאבִּי", ששמו מעיד על שירותו הצבאי ברִבָּאט שבאתר. ניתוח מקורות מוסלמיים רבים שערך פרופ` חליליה מעלה סבירות גבוהה כי מדובר באישיות דתית בולטת: מֻג`אהִד בּן ג`ַבִּר - מן הפרשנים הבולטים של הקוראן במאות השביעית והשמינית.
מֻג`אהִד בּן ג`ַבִּר אף השתתף במסעות צבאיים נגד ביזנטיון, התייצב לרבאט באי רודוס ולקח חלק במצור על קונסטנטינופול (717–718); הוא היה עד למותו המסתורי של הח`ליף עומר בּן עַבְּד אל-עָזִיז.
המצודה עצמה בנויה בצורה מלבנית לא סדירה, שצלעותיה באורך 46, 51, 60 ו-63 מטר, והיא משתרעת על פני כשלושה דונם (שני דונם שטח בנוי). קירותיה, שרוחבם נע בין 1.5 ל-3 מטר, בנויים מאבני כורכר מסותתות. בכל אחת מארבע פינות המבנה מתנשא מגדל עגול - שלושה מהם בקוטר 5.2 מטר, והרביעי בקוטר 6 מטר.
שער הכניסה המרשים מצוי בקיר הדרומי, וסמוך לו שני מגדלים חצי-עגולים בקוטר של כ-3 מטר. מצודות דומות נמצאו ברחבי הסהר הפורה - כגון קצר אל-חיר (אל `רבי ואל-שרקי) בסוריה, קצר אל-חַרָּאנָה בירדן, וחרבת אל-מפג`ר ביריחו. מצודת אשדוד-ים אף מזכירה רבות את זו של כפר לאב.
Qasr al-Hay al-Sharqi Vyacheslav Argenberg Wikipedia 2008 מצודת קצר אל-חיר אל שרקי בסוריה
בעבר יוחסה בניית המצודה לצלבנים, שכבשו את קיסריה בשנת 1101 לספירה, אך כיום ברור כי לאור העדויות ההיסטוריות והארכיאולוגיות שיסודות המבנה קודמים לתקופה זו במאות שנים. לאחר הכיבוש הצלבני שימשה המצודה כמבצר מגורים של אצילים פרנקים, ונקראה בפי הצלבנים בשם כפרלט (Cafarlet).
בתקופה הצלבנית היא שימשה מעוז שליטה מקומי וכוננה בה כנסייה. עם התמוטטות הכלכלה של בית איבלין, מכר ג`אן מקיסריה את המצודה למסדר ההוספיטלרי בסכום של 16,000 ביזאנטים.
במרץ 1265, לאחר נפילת קיסריה לידי הסולטאן הממלוכי בייברס, המשיכו כוחותיו צפונה, בדרכם לעתלית. שתי עמדות עמדו בדרכם: כפרלט ודור (מרל). ככל הנראה, יושביהן נסו ללא קרב.
שינוי השם לכפר "לאם" התרחש במאה ה-16, עם התיישבותו של שבט בָּנוּ לָאם (בני לאם) שהגיע מצפון חצי האי ערב. במקום התפתח יישוב ערבי.
סביב שנת 1857 ביקרה בכפר מרי אליזה רוג`רס שחיה בחיפה והיתה אחות סגן הקונסול הבריטי בעיר. בספרה "חיי יום-יום בארץ-ישראל" היא מתארת את הביקור:
"במרחקים יכולתי לראות הישר לפנינו את האיים הסלעיים הבלתי נשכחים ואת הכפר טנטורה ... עזבנו את חוף הים ורכבנו פנימה, לעבר כפר מוסלמי קטן ששמו "כפר לם", הגענו עדיו דרך אזור שבו רבים עד למאוד בנייני האבן הנאים. רכבנו דרך מחצבות ישנות ..
השייח` וכל נכבדי כַּפְר לָם באו לקדמנו, היות שציפו לנו והיינו מוכרים היטב שם. רכבנו דרך שדות משגשגים של תירס, זִיפָן, שומשום וטבק ועצרנו בפרברי הכפר, הבנוי בתי אבן וטין נמוכים. מצאתי שאוהלי, שנשלח לפני, כבר עמד על תילו בתוך ערימות חיטה ושעורה, בסמוך לגורן גדולה, שבה עסקו שוורים בדיש. במהרה פרשו עבורינו מרבדים וכריות על הקרקע המוגבהת, תחת כיפת השמיים, והובאו קפה ומקטרות. השייח`, כוהן הדת וזקני הכפר ישבו מולנו בחצי גורן בעוד הצעירים עומדים מסביב או יושבים על ערימות החיטה הסמוכות.
החוף היה מרוחק מיל אחד בלבד ואנו ישבנו כשפנינו אל הים והשמש השוקעת. לעינינו נפרשה רצועת חוף ארוכה.... הוא התבונן בכוונה רבה ובחגיגיות לכיוון דרום ושר בקול מהדהד ורם את הקריאה לתפילת ערבית. בכפר לא היו צריח או מסגד. השייח` והזקנים שנאספו סביבנו, קמו מיד והתרכזו בגורן, בשני טורים, מאחורי איש הדת, שכך דמה מאוד למנצח על תזמורת קטנה... לפתע קמו בבת אחת והסתדרו בטור בשולי הגורן, וקולותיהם האמיצים התערבו בקולות אבותיהם כאשר קראו: "אין אל בלעדי אללה ומוחמד נביאו".
אף לא אשה אחת באה להתפלל, אך ראיתי אחדות ניצבות במרחק מה ומתבוננות בחבורה התפילות התמשכו יותר מרבע שעה. מעודי לא ראיתי טקס תפילה מנוהל בחגיגיות רבה יותר..." (עמוד 305 בספר במהדורתו העברית).
צילום מתיק מחלקת העתיקות המנדטורית , 1922
"מיד אחר־כך הובאה לנו ארוחת הערב ובה בעת הונחה על הקרקע, במרחק קטן מאיתנו. קערת עץ רדודה למדי, אך קוטרה כיארד, והיא גדושה אורז מהביל, בחמאה. לסעודה נוספו צלחות מתכת שהכילו בשר, ביצים, ירקות ושמנת, שסביבן התאספו השייח, איש הדת וזקני הכפר. הם אכלו במהירות ובדממה, כשהם טובלים פיסות מן הפיתות הדקות שלהם אל תוך מנות הביציות או השמנת, כשהם קורעים לגזרים באצבעותיהם את נתחי הבשר הרכים וטובלים את ידיהם. כולם כאחר, בערימת האורז, ובמיומנות ובקפדנות מגלגלים ממנה כדורים כאשר שבעו, פרשו להם איש אחרי רעהו על מנת ליטול את ידיהם ולהצית את מקטרותיהם. מקומותיהם נתפשו מיד על־ידי הבחורים והנערים שהגיע תורם לסעוד את לבם, וכאשר אלה סיימו, התקבצו המשרתים ואבלו מאותן הצלחות, אשר מלאו שנית במהלך הארוחה. ..
הגישו לנו מעט תאנים ירוקות ונפלאות .. פרשתי לאוהלי. חברי למסע, לרבות אחי, התעטפו במעילים ונרדמו על תילי החיטה. קמתי בשעה חמש לפנות בוקר ומפתח אוהלי התבוננתי בזריחת החמה מעל רכס הכרמל."
מכפר זה עבר לחיפה עבד א-רחמאן אל-חאג` שהיה ראש עירית חיפה בשנים 1920 עד 1927.
צילום בתי הכפר המשולבים במצודה העתיקה. שנות העשרים של המאה העשרים. מקור: תיק מחלקת העתיקות המנדטורית
בשנת 1945 מנתה אוכלוסיית הכפר, לפי סקר המנדט הבריטי, כ-340 נפש שהחזיקו בשטח של כ-7,000 דונם.
מעיון בתיק המנדטורי של רשות העתיקות עולה כי חלק מתושבי הכפר הוזהרו שלא לפגוע בעתיקות ומספר תמונות שרדו מתקופה זו:
כפר לאם (כ. לם) מפה של הכשרת הישוב שערך המהנדס ליפשיץ בשנת 1945
בקיץ 1948 במסגרת "מבצע שוטר" ננטש הכפר, אך שרידיו - לרבות תשתיות חשמל בתוך מתחם המצודה - נראים עד היום.
בשנת 1949 הוקם במקום מושב הבונים על שם ארגון "הבונים", יוצאי דרום אפריקה ואנגליה, אנשי מח"ל אשר ייסדו את היישוב בו חיים היום כ-500 נפש. בתחום המושב שרדו גם בתים נוספים מהכפר שמחוץ למצודה.
בשנת 1999 נערכה באתר חפירה ארכיאולוגית ראשונה, שבעקבותיה בוצעו עבודות שימור מצומצמות. מחוץ למצודה נחפר אולם תת-קרקעי מלבני (12 × 7 מטר), שטויח -יתכן כי שימש מאגר מים.
במדרון המזרחי של האתר נחשפה מחצבה ובה גם קברים, לרבות קבורה קבוצתית (בה נמצאו לפחות 54 שלדים), ככל הנראה מהתקופה הביזנטית. בין הממצאים נמצאו מעל 60 נרות שמקורם שומרוני. עדויות נוספות באתר מעידות על התיישבות מתקופת הכלקוליתית.
למרבה הצער, מצודה זו - אחת מהמרהיבות והייחודיות בארץ סובלת מהזנחה קשה, אינה פתוחה למבקרים, ואין בה אפילו שילוט הולם.
צילום אבי לוי
במתחם בורות רבים ופתחים מסוכנים, חלקם מוסתרים על ידי שיחים ולכן ביקור בו מסוכן ואינו מומלץ.
בפעם הבאה שתעברו סמוך למצודה בכביש החוף, דעו כי מתחת לפני השטח שוכנת היסטוריה עשירה, סבוכה ומרתקת.
מקורות:
עברית
אבו אחמד, עזיז. "מוסד הרׅבׇּאט בג`ונד פׅלַסְטׅין (ארץ ישראל) והתפשטותו לארצות האסלאם הים תיכוניות בתקופה המוסלמית הראשונה." עבודת דוקטורט, החוג לציוויליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה, 2017.
בנבנישתי, מירון. "הבונים." קרדום 35-36 (1984): 220-221.
ברבה, חיים, לרר, יואב לרר, ואבישר, מרים. "הבונים." חדשות ארכיאולוגיות 114 (2002): 34-38.
זידאן, עומר. "התכנון והעיצוב הארכיטקטוני של מצודות-הרׅבׇּאט האֻמַיּות: כַּפְר לָאבּ/כַּפְר לָאם כמקרה מבחן." עבודת מ.א., החוג לציוויליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה, 2021.
חליליה, חסן. "ארסוף ומערך ההגנה החופי של ג`ונד פלסטין: רבאטים ומחראסים." בתוך: מפגש הצלבנים והמוסלמים בארץ ישראל. עורכים רול, טל ווינטר. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2007.
פראוור, יהושע. תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל. מוסד ביאליק, תשכ"ג 1963.
לועזית
Barbé, Hervé and Taxel, Itamar. “Habonim-Kafr Lām: A Ribāṭ of the Levantine Coastal Defensive System in the First Centuries of Islam,” in The Art of Siege Warfare and Military Architecture from the Classical World to the Middle Ages, ed. Michael Eusenberg and Rabei Khamisy. Oxford: Oxbow Books, 2020): 153-162
Boas, Adrian J. Archaeology of the Military Orders: A Survey of the Rural Settlements and Castles of the Military Orders in the Latin East (c. 1120-1201). New York: Routledge, 2006
Bronstein, Judith. The Hospitallers and the Holy Land: Financing the Latin East, 1187-1274. Rochester NY: Boydell Press, 2005
Conder C.R., and Kitchener, H.H. The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography and Archaeology. London: P.E.F., 1882
Khalidi M. and Elmusa S.S. All that Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington, D.C. 1992
Khalilieh, Hassan S. “May the Umayyad Coastal Ribāṭ Fortress of Kafr Lāb Have Been Built in Memory of Mujāhid ibn Jabr?” Al-Masāq: Journal of the Medieval Mediterranean 34.3 (2022): 292-313
Masarwa, Yumna. “From a Word of God to Archaeological Monuments: A Historical-Archaeological Study of the Umayyad Ribats of Palestine.” Ph.D. Dept. of Art and Archaeology, Princeton University, 2006
Raphael, Sarah K. Azdud (Ashdod-Yam) An Early Islamic Fortress on the Mediterranean Coast. Oxford: Archaeopress, 2014
תודתי הגדולה לפרופ` חסן חלילה על הסיוע בלימוד החומר ובהפקת כתבה זו.
יואב אבניאון, אפריל 2025
לרשותכם מטה מערכת תגובות!
לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.
