תצלום אויר באדיבות חן כץ
האתר תועד בסוף המאה ה-19 על ידי לורנס אוליפנט שבעקבותיו הגיע לאתר איש האשכולות הטמפלרי מחיפה גוטליב שוּמכר. הוא מספר על אסם גדול שנבנה על ידי עַבְּד אֶ-רַחְמַן פּאַשַׁה שהיה כל יכול באזור באותם ימים. א-רחמן השתמש במסד נפלא לאסם התבואות שקיבל מאריסיו: בית כנסת יהודי בן כאלף חמש מאות שנה בנוי אבני בזלת מסותתות להפליא.
חפירות ארכאולוגיות שקיים במקום צבי אורי מעוז החל משנת 1978 חשפו רבדי היסטוריה מהתקופה הכנענית המאוחרת ועד אמצע המאה העשרים.
מצפון מזרח לבית הכנסת התגלו יסודות מגדל הלניסטי איתן שנבנה שנים ספורות טרם השתלטות החשמונאים על הגולן.
כאלף מטבעות שהתגלו בחפירה סייעו לתארך את בית הכנסת לתחילת המאה השישית לספירה. באותה עת פרחו קהילות יהודיות בגליל, בגולן ובחורן. מרכז הכובד היהודי עבר לאחר חורבן בית שני מיהודה לצפון הארץ. קהילות יהודיות שגשגו במשך מאות שנים תחת שליטה ביזנטית.
למבנה בית הכנסת צורה טרפזואידית והיו לו שתי כניסות – העיקרית ממערב לא שרדה. באחת מפינות המבנה השתמרו חמישה נדבכים מקוריים.
בולטת כאן ההלכה התלמודית בדבר מיקומו של בית התפילה במקום הגבוה ביותר בישוב.
אוליפנט גילה ותעד משקוף אבן גדול ועליו כתובת ארמית שתרגומה לעברית הוא:
"[זה המשקו]ף, זכור לטובה יוסה בן חלפו בן חניו אשר עשיתי". אחרי מלחמת ששת הימים התגלתה הכתובת שבורה לחלקים ששובצו בבתי הכפר. הכתובת הועברה למוזיאון הגולן.
במקום אחר התגלתה אבן עם גילוף נאה ששימשה ככל הנראה כמזוזה מעוטרת לפתח הראשי.
על כותרת עמוד נמצאה חריתה של מנורה בת שלושה קנים. עיטור נוסף הוא מעין מגן דוד מתומן (אינו באתר כיום):
בקיר הדרומי של האסם משולבת בשימוש משני אבן מעוטרת נוספת
במרחק קצר מדרום למבנה בית הכנסת נחשף בית מידות בשטח יותר ממאה מ"ר ובתוכו נמצאו שני קמיעות על לוחות נחושת דקיקים שגולגלו. הקמיעות הכתובים ארמית היו בבעלות יהודים ועוסקים בהשבעת מלאכים ורוחות רעות לטובת מחזיק הקמע וברפואת אדם בשם אלעזר. "..גרשו את החום ואת הצמרמורת ואת השדות והרוחות מן גופה של יאיתה בתה של מרין"....
אחד מלוחות הנחושת המוצג במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין
דעיכה כלכלית בתקופה הערבית הקדומה ורעידות אדמה הרסניות שמו קץ ליישוב היהודי בגולן.
תצלום אויר באדיבות חן כץ
ביום האחרון של מלחמת ששת הימים ולאחר תום הקרבות עלו לכנף שני ג`יפים.
"נהגתי בג`יפ הראשון. לידי ישב המפקד נמרוד ריבלין ומאחורי הקשר יהודה גפסון" סיפר לי נחום גולדנברג "לפתע נשמע פיצוץ אדיר. עלינו על מוקש. שני חברי נהרגו ורק אחרי שעות רבות חולצנו".
למרגלות חורבת כנף הוקמה אנדרטה ובה טבועים דבריו של נמרוד : "לחשוף תרבות אבות קדומים, כמוהו כעיצוב דמותו של דור חדש ונעורים".
איך מגיעים? ממושב מעלה-גמלא נוסעים דרומה בדרך עפר טובה מסומנת כחול עד שלט ההנצחה ומשם עולים ברגל לאתר (כרבע שעה). אפשרות חלופית היא בדרך לרכב שטח מסומנת שחור היוצאת ממושב כנף. המאמץ משתלם!
הכתבה התפרסמה לראשונה (בגרסה דומה) במדור חדש שלי בכתב העת "עת-מול" בהוצאת יד בן-צבי (גליון 254 ינואר 2018). המדור יאיר פינות נסתרות בארץ שטרם כתבתי עליהן באתרי. בכתב העת כתבות מרתקות על אתרים וארועים בתולדות ארץ ישראל ועם ישראל. להתרשמות מהגליון האחרון הקישו כאן
חזרה לאתרים צפון חזרה לתפריט ראשי