דיר-עזיז בגולן - מורשת עתיקה ובְּרֵכָה לצידה חזרה לאתרים צפון
בתקופת המשנה והתלמוד (רומית מאוחרת וביזנטית) התקיימו ברמת הגולן קהילות יהודיות משגשגות. כשלושים ישובים נתגלו מאז סוף המאה ה-19 ועד ימנו, ברבים מהם נמצאו בתי כנסת. בשרידי הכפר הסורי דיר-עזיז שבמרכז רמת הגולן ליד מושב כנף נחשף והוכשר לביקורי קהל בית כנסת קטן ומרשים. בסמוך לו בצל חורשת אקליפטוס נמצא ברכות שכשוך ונוף מרהיב.
את האתר מציינים ההרפתקן הנוצרי-ציוני לורנס אוליפנט והחוקר הטמפלרי גוטליב שומכר (שניהם תושבי חיפה) שסקרו את המקום בסוף המאה ה-19. חפירות ראשונות התקיימו בשנת 1998 עד שנת 2004 כשבית הכנסת נחשף מתחת לבית פרטי בכפר דיר-עזיז. משנת 2014 חודשו החפירות ובשנה האחרונה הוכשר המקום לביקור: הוצב שילוט איכותי, נבנו מדרגות ומעקות. בית הכנסת בנוי כמובן באבני בזלת מקומיות והוא נוסד בראשית המאה השישית לספירה - קביעה המבוססת על מטבעות שנמצאו מתחת לרצפה.
עיטורים שונים פיארו את המבנה. חלקים נמצא על קירות בית הכנסת כמו זה שבקיר המזרחי הפנימי:
עיטורים אחרים נמצאו על שברי אבנים וניתן לראותם באתר
בפריט זה ניתן לראות כִּיוּר (סטוּקו) אופייני לתקופה שהיה בשימוש בעיטור מבני ציבור. על הטיח המכויר נוספו לעיתים תמשיחי קיר (פרסקו). שיטה זו גרמה לכך שהאבן השחורה כלל לא נראתה.
באתר נמצאה כתובת בעברית "יודן חייה (נא) וגם עזיזו(ס)". השם הראשון היה ככל הנראה תורם לבית הכנסת והשם השני של בעל מלאכה. ליד הכתובת ביוונית שנמצאה סמוך לקיר הדרומי נרשם המספר 290 וככל הנראה מדובר בספירה מחורבן בית שני או מניין יהודי אחר ("מניין ערים"). מכאן למדים החוקרים כי המבנה מהמאה השישית "רוכב" על מבנה קדום יותר - כנראה מהמאה הרביעית לספירה.
נחזור לאותו עזיזוס שנמצא בכתובת. האם הוא זה שהקנה למקום את שמו או שיש כאן צרוף מקרים נדיר? החוקרים לא הגיעו למסקנה נחרצת בנושא. בכל מקרה שמו הקדום של הישוב היהודי אינו ידוע והשם "דיר-עזיז" הוא השם שניתן למקום על ידי תושביו הערבים. מקובל לחשוב שהשם "דיר" - מנזר בערבית - מעיד על קיום ישוב נוצרי בעבר אבל ברבים מהישובים הנושאים השם "דיר" לא נמצא כל שריד לישוב נוצרי.
צילום משילוט באתר. הכתובת לא נמצאת באתר
בתצלום אויר ניתן להתרשם ממבנה בית הכנסת. המבנה המלבני מנצל את הטופוגרפיה המקומית וכיוונו אינו לירושלים. ספסלי האבן לאורך הקירות אופייניים לבתי הכנסת בגליל ובגולן בתקופה זו. בימין התמונה ולמעלה מבחינים במדרגות שהובילו לקומה השניה שיעודה לא ברור. בחלק הדרומי (התחתון בתמונה) מבחינים באפסיס (גומחה קשתית) בו ככל הנראה היה ארון הקודש (ראו החץ הכחול בצילום):
בית הכנסת ניזוק כמה פעמים. לראשונה במאה השישית ואחר כך ברעש אדמה אדיר שהיכה בכל אזור השבר הגיאולוגי של בקע הירדן בשנת 749 לספירה. רעש זה תועד במקורות היסטוריים רבים בניהם יהודיים בהם הוא כונה "רעש שביעית" משום שארע בשנת שמיטה. להבדיל מאתרים דומים אחרים במרחב - כאן חודש הישוב והבנייה למשך כמאתיים שנים נוספות ואז ניטש הישוב במאה ה-8 או ה-9 עקב דעיכה כלכלית שאפיינה את הארץ כולה.
הליכה קצרה במעלה הגבעה מעל בית הכנסת תוביל אותנו לשרידי בית בד. אבן פריכה עגולה מסותתת להפליא נמצאת במקום
עוד כמאה מטר נוספים במעלה השביל נגיע לשרידים נוספים של הכפר הסורי שהיה כאן עד מלחמת ששת הימים.
מסד אחד המבנים נראה קדום ובנוי באיכות גבוהה
מעיין דיר עזיז וברכותיו
בסמוך לחורבות בית הכנסת נובע מעיין דיר עזיז המכונה גם עין כנף (לא שם רשמי). המעיין מספק את מים לחקלאות ולרפתות הבקר של מושב כנף. בעבר הוא היה מקור מי השתיה למושב. ספיקתו פחותה מ-10 מטר קוב לשעה (רק לשם השוואה עין עלמין במרכז רמת הגולן שופע כ-150 מ"ק לשעה). לאחרונה הוכשר אזור המעיין לקבלת קהל. נבנו שלוש ברכות רדודות ומשטחים לשהייה. גישה לרכב נכים הוכשרה עד סמוך לברכות. באזור הנביעה נחשף בית המעיין דומה לזה שנחפר באתר אום אל-קנטיר (לא מוכשר לביקור).
בנקודת הנביעה קיים היום מתחם שאיבה מגודר. הברכות מתמלאות מעודפי המים עת מתמלא מיכל האגירה. אי הזרמת מים לבריכות באופן קבוע גורם לכך שלעיתים המים אינם באיכות טובה מספיק לרחצה. חבל שהמטיילים אינם זוכים להקצאת מים יותר גדולה (חברינו ב"מי גולן" - שחררו קצת ...) יחד עם זאת המקום מזמן חוויה נהדרת.
את המעיין החל לבנות חיליק אמיתי מורה דרך ואיש חינוך אשר יחד עם אשר ("אשי") נוביק ושאר חברי המושב ומשפחותיהם סייעו במלאכה. במלחמת לבנון השניה נפל אשי בכפר דבל בחג האהבה והוא בן 36. אשי בן למשפחה ציונית מדרום אפריקה התיישב עם אסנת רעייתו במושב שהוקם בשנת 1991. הוא היה החלל הראשון של הישוב. המשפחה והחברים השלימו הפיתוח, יצרו ברכה ואתר להתרגעות והקדישו אותו לזכרו של אשי.
