סיפולוקס וקידומו המטאורי של יוסי חזרה ל"ועוד"
1970
אחת בלילה. ההתרגשות רבה. פותחים את מתנות החתונה.
ישראל ומיכל כבר נשואים כמה שעות.
סיפולוקס אחד. סיפולוקס שני. בשלישי כבר החל שרוליק להתעצבן.
לא רחק היום והפלא הטכנולוגי הזה התגלגל לשוק הפשפשים.
1985
מחמוד עושה דרכו במיניבוס מרצדס מאובק עם עשרה פועלי בנין , ממש כמוהו, דרך מחסום ארז לחאן יונס.
הערב יביא למשפחה מתנה.
1995
הגדוד יוצא לתעסוקה מבצעית בעזה.
מכירים כבר כל סמטה בשאטי או ג`בליה.
הפעם חידוש : גוש קטיף.
בסיור מוקדם לפני התעסוקה אני מנסה להתנחם בחלקות הדקלים המקסימות של המואסי ולהמלט ממחשבה על קו המגע רווי החיכוכים בן הישובים הפורחים לעיר המאיימת והאפורה שממזרח.
בעיה קנטנה. אין לי סמג"ד. תפר בין תפקידים. כרגע אין פתרון ארוך טווח.
מי יגבה אותי בלילות הארוכים ללא שינה? מי יאפשר יציאה הביתה להתרעננות במשך החודש הקרוב ?
עברתי בראשי על המועמדים האפשריים למינוי זמני.
הבחירה ביוסי – מפקד פלוגה גימל – הייתה טבעית.
הכנתי עצמי לשיחה.
יוסי אינו מאלו הששים לתפקיד זה.
מוכשר, אחראי, בעל תקשורת בינאישית מעולה אבל בליבו בוודאי אומר "מי צריך את הצרה הזו?"
אוקי. סיכמנו. אתה ממונה לסמג"ד.
קידום ראשון.
הגדוד מתגייס. עוברים אימון מכין ויוצאים לקו לחפיפה עם היחידה הקודמת.
מערך תצפיות, סיורים, מוצבים, לימוד השגרה ואיומים.
במצבים כאלה אתה שומע על נסיונם של הקודמים לך.
יש הרגלים שאתה מחליט לדחות ולשרש. יש הרגלים שמאמצים בחום.
הרגל ראוי לאימוץ חשבתי היא ההפוגה בסיום פתיחת הציר הנעשית רגלית מידי בוקר.
אחרי שעתיים של הליכה דרוכה ומאמץ, נהגו קודמינו להרגע מעט בקפה "בונז`ור" בנווה דקלים.
מה רע להתרווח בבוקר קר של פברואר עם כוס קפה וקרואסון חם במקום שרוגע אינו מאפיין עיקרי שלו.
חצות. מרתף בחאן יונס
איברהים מוודא שהמטען דרוך ומוכן.
עוד יום קודם לכן מולא הסיפולוקס של שרוליק ומיכל בחצי ק"ג טי.אנ.טי.
מעל המטען הקטלני נשפכה שכבה של אבק שריפה, מעליה הונח נפץ חשמלי עם פס דריכה קפיצי שרק מחכה לרגל מתאימה.
בלילה החשוך והקר יצאה חוליה לעבר גדרות הישוב גדיד – רק כשלוש מאות מטרים מבתי חאן יונס הצפופה.
בוקר ראשון לאחריות הגדוד בקו
חמש בבוקר. אנו מתחילים תנועה רגלית.
לאורך ציר המערכת החולי גדר דלילה. אני נע מדרום לצפון. לצידי גשש וחוליית חוד. יוסי נע עם הכוח שלו בכיוון ההפוך. אחרי פחות משעה אנו אמורים להפגש ומשם הדרך ל"בונז`ור" תהייה קצרה.
ערפילי הבוקר טרם התפוגגו. קר. מתח באויר. בכל זאת זה יום ראשון שלנו באחריות מליאה לאחר שקודמינו עזבו אמש את הגזרה.
אחרי חצי שעה קורא לי יוסי בקשר.
- "קדקוד כאן משנה"
- "רות עבור"
- "האם מוכרת לך מהסיור המקדים אתמול פירצה בגדר במתג 45 ?"
- "שלילי. פעלו לפי התרגולת" עניתי
יוסי נכנס עם הגשש שלו בפתח של הגדר הפרוצה לכיוון בתי הישוב. פירצה ישנה או אולי טריה מהלילה? אנחנו לא לוקחים סיכון.
לאחר כמה דקות אני מקבל דיווח:
- "העקבות שבו לאחור. חוזרים לשגרה. מדווח על צורך בתיקון הגדר לחטיבה"
שני הכוחות המשיכו בפתיחת הציר. לאחר רבע שעה נפגשנו. זהו. עכשיו "בונז`ור"!
הגנים הפרפקציוניסטים-פולניים שבי אמרו לי לא! אני בכל זאת רוצה לבדוק שוב את המקום.
חזרנו לנקודת הפירצה.
הגשש שלי מתכופף, חוצה את הגדר.
אני אחריו.
בום !
קידום שני.
מכאן לכמה ימים יוסי הופך מג"ד בפועל.
הסיפולוקס מתפוצץ, מתפרק ורסיסים עפים לכל עבר.
גרגירי החול מסמאים את העיניים.
בני זונות! הטמינו לנו מלכודת!
בזכות הרטיבות ואולי הנדסה דפוקה – בערת אבק השריפה וההתפוצצות המיכל לא מפעילים את הטי.אנ.טי עצמו.
בנס לא פוצעים רסיסי המתכת איש באופן רציני.
הגשש ואני נפצעים קלות. חבלות גפיים ועיניים מלאות חול.
אחרי שעה – אנחנו בסורוקה.
אחרי שלושה ימים וטלפון מעודד מ"מופז" – שבתי לגדוד.
יוסי נושם לרווחה וחוזר לדרגת קידום אחת.
אני לא מוותר על "בונז`ור" בשבועות שאחר כך.
חיתוך הגדר וביום הפרצה נועדו למשוך את כח צה"ל לנקודה בה הוטמן מטען. "כיפה אדומה" מכונה הדבר ב`רגון העולם התחתון.
סרטון מחדשות ערוץ 2 על הארוע. יעקב איילון הצעיר:
