Yoaview | עין יזרעאל

Now you see me. Now you don`t כך אמרו המים למבקרים בפינת החמד שבלב עמק יזרעאל.

במשך שנים יבש המעיין והבריכה שבצל חורשת האקליפטוסים חַרְבַה.בסוף קיץ 2009 השתנה המצב: המים זורמים, הבריכה מלאה והמקום מזמין לרחצה או לפיקניק.הביקור במקום יכול לשלב מנוחה בצל העצים, רחצה והליכה בנקבה הקצרה. בדרך כלל המקום עמוס יותר בסופי שבוע. ניתן להגיע בכל רכב לחניה שסביב האתר או להחנות סמוך לתצפית שבתל יזרעאל ולרדת רגלית בשביל המסומן כחול.

עין יזרעאל וסביבתו רחשו פעילות היסטורית במשך השנים.

כאן חנה מחנה ישראל המתכונן לקרב המכריע של שאול נגד הפלישתים " וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל.." שמואל א פרק כט.

בראש הגבעה שמדרום עמדה העיר הקדומה יזרעאל – בירת החורף של מלכי ישראל.

השדות שמסביבנו – הם אותם שדות של נבות היזרעאלי- פרשה נוראית של רצח ונישול על ידי אחאב ואיזבל. אילנה דיין הייתה עושה על הנושא יופי של תחקיר. אז עשה את העבודה אליהו הנביא ("הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ")

עד למלחמת העצמאות עמד בראש התל הכפר זרעין ששימר את השם הקדום יזרעאל. עדויות על הכפר מופיעות כבר בכתבי אשתורי הפרחי במאה ה-14 ("יזרעאל של יששכר וקורין לו זרעין").

במפות מסוף המאה ה-19 ומשנות המנדט הבריטי מופיע המעיין שלנו בשם עין אל-מַוּת (במפה הבריטית מצוין השם Ein el Maita) כנראה ששם זה דבק בו בשל תופעת העלמותו עקב יובש לאחר שנות בצורת.

(ראו מפות מטה)

באזור התל אנדרטה ללוחמי פלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות.

משום מה לא מוזכר בה שמו של ירובעל לביא מעין חרוד בן שלמה ורחל שנפל בסמוך במרס 1948. אחיו הלל, נפל בקרבות הנגב שלושה חודשים אחריו. שלמה לביא היה חבר כנסת ומראשי תנועת העבודה.

בסוף 1948 הוקם בסמוך קיבוץ יזרעאל המייצא היום רובוטים לניקוי בריכות בשם "דולפין"

נ.צ. המעיין 718370 / 231970

בטיחות: מי הבריכה מגיעים לעומק של כמטר וחצי - במקום אין שרותי הצלה – שמרו על הילדים. בכניסה ובהליכה לנקבה – השתמשו בפנסים ושימרו על ראשיכם מפגיעה בדפנות ותקרת הנקבה. המים בנקבה רדודים מאוד.

הגעה: בכביש 675 – בין צומת יזרעאל לצומת נבות ישנו שילוט לעין יזרעאל. דרך עפר טובה לכל רכב מוליכה מערבה לחורשה. אורכה פחות מקילומטר.

עונה: ביקור והליכה בנקבה - כל השנה. רחצה תתאים יותר בקיץ.

עוד באזור: מעיין חרוד, הגלבוע, אתרי עמק חרוד

ברקע- גבעת המורה אותה כינו עולי רגל נוצריים "החרמון הקטן" (שם המופיע גם במפת ז`קוטן – עושה המפות של נפולאון)

מפות מתקופות שונות:

מפת PEF סוף המאה ה- 19

מפה מנדטורית - הקוים שנוספו מסמנים כנראה את גבולות החלוקה (1947)

חזרה לאתרים צפון חזרה לתפריט ראשי