עין קדם חום מעמקים בחורף קר חזרה לאתרים דרום
הדיסקית הצבאית שלי שקעה במצולות ה"גייזר" בסיני. לעיתים אני נזכר בה ותוהה כמה שכבות כיסו אותה מאז. ה"גייזר" היה כינוי למעיין מינראלי מדליק בקצהו הדרומי של ואדי סוּדַאר. כמעט שעה נסיעה ממחנה מפקדת הגדוד – בלילות המדבר הקרים, זרועי אלפי כוכבים, מרחק עשר שעות נסיעה מהבית – לא היה לו תחליף.
נראה שריח הגופרית בעין קדם לחוף ים המלח - פחות משעת נסיעה מירושלים - הוא זה שהציף את הזכרונות.
לילות החורף הם הזמן האידאלי לרבוץ בבריכות הקטנות שסביב הנביעה החמה.
צילום: ניר אבניאון
לאורך העתקי בקע הירדן פרצו מספר נביעות. המפורסמת והפופולרית ביותר היא זו שבחמת גדר אך ידועות גם חמי טבריה, חמאם אלמליח בבקעה, חמי עין גדי ומספר נביעות נוספות סביב ים המלח. השברים שיצרו ההעתקים מאפשרים עליית מים מעומק רב שם שוררת טמפרטורה גבוהה. חלקם זרמו בסלעים המכילים מרכיבים גופריתיים ולכן ריחם המיוחד.
הרומנטיקה לא מצויה במקומות המאורגנים - אלה כאן. אם כי לעיתים הלכלוך שמשאירים חלק מהמבקרים מכעיס.
המקום מהווה מוקד משיכה למבקשים התבודדות והתרגעות. ותיקי המקום משרים מיכלי מים מתוקים בנביעות החמות ומשתמשים בהם לרחצה בתום הטבילה...
מקור השם
את השם "קדם" נושא המעיין וגם הנחל הקצר הסמוך היורד במצוק ההעתקים בין עין גדי למצפה שלם.
שמו הערבי של הנחל : ואדי מֻקַדָּם.
אחד משמותיו של ים המלח הוא הים הקדמוני – ככתוב בזכריה פרק י"ד פסוק ח` "...וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה. "
ועוד אסוציאציה
"...לבסוף צעדו שלושתם אל הים....לאורך שיפוע החוף בלטו אבנים עגלגלות, שרופות כביצים שלוקות, כאבני לבה שקפאה: ובניהם מבצבצת קרקע טין-המלח האפורה והחמה, שהיתה יבשה הרחק יותר מהים ונהיתה קמעה קמעה לבוץ שחור וחלקלק, מסריח מריחות הנפט ומלחים ככל שקרבה אל הים.......
...שעה קלה ישבו במים ואחר כך קם לוונטל ומשך אחריו את הנשים פנימה, וכשהגיעו המים לחזהו השתרע בזהירות אפרקדן התחיל שוחה וקורא להן לעשות כמוהו ולהזהר שלא לצלול. השחיה לא הייתה תענוג כלל. בגלל משקלם הסגולי הגבוה של מי הים אי אפשר היה לשקוע די הצורך. כפות הרגליים סרבו להכנס למים הכבדים והיה צורך לדחפן בכוח כלפי מטה כדי לחתור בהן. זו היתה עבודה מפרכת. לא שחיה אלא משהו נלעג הדומה לקרטוע של ברווז. בכל רגע ניתרו כפות הרגלים היחפות כלפי מעלה, חסרות משקל, העקבים רחפו באויר, והשוחה עצמו אינו מתקדם אך כפסע במים. לוונטל שכב על גבו והיה מונח על פני המים בלי נוע. עיקר הקושי היה להחזיק את הראש. יתר חלקי הגוף צפו במנוחה מתוך הרפיית שרירים מוחלטת.
מתוך ספרו של אהוד בן עזר - "אנשי סדום" בהוצאת עם עובד
מיקום, הגעה, בטיחות:
נ.צ. רשת ישראל חדשה (מקורב): 602500 / 237600
מיקום: כ-8 ק"מ דרומית למצפה שלם וכ- 3 ק"מ מצפון לעין גדי
הוראות הגעה: בהגעה מצפון: עוברים את המחסום הצבאי שליד הצומת עם הכביש העולה למצוקי דרגות. ממשיכים דרומה בכביש 90 כ- 8 ק"מ עד שילוט חום "קדם" המורה על נקודת החצייה של הנחל. מצפון לשילוט פנייה של דרך עפר מזרחה. הדרך מתעקלת תחילה דרומה אחר כך מזרחה ואחר כך צפונה. לאחר כ- 400 מטר תראו את המעיין ממזרח לכם.
רכב: בדרך כלל ניתן להגיע עם כל רכב בנסיעה זהירה לשביל העליון מעל הנביעה. ציר הגישה עלול להיות קשה למעבר לאור שטפונות באזור. ניתן לרדת ברכב שטח עד סמוך למים – אך עדיף להמנע מכך כדי להותיר "מרחב נשימה".
בטיחות: אל תגזימו בשהייה במיים החמים (במקור הנביעה הטמפרטרה היא 42 מעלות). באזור חוף ים המלח קיימת תופעת בולענים. יש להתרחק משפת בורות ובשעת חשיכה - להשתמש בפנסים!
הערות: מדרום לנביעה המתוארת ישנן נביעה נוספת. ליד טירת כרמל מעיין יפה המכונה אף הוא "עין קדם" השם עצמו לא מופיע במפות של אגב המדידות - מתוך הקפדה לא לקרא באותו השם ליותר ממקום אחד בארץ. השם "הצפוני" מופיע במפות סימון שבילים של החברה להגנת הטבע והוועדה לשבילי ישראל.
עונה מתאימה: חורף ולילות קרירים בשאר השנה.
שעות פתיחה: חופשי
עוד באזור: עין פשחה, קומראן, עין גדי ואתריה (שמורה, בית כנסת עתיק), מצדה, נחלי מדבר יהודה.
תרשים סכמטי: מצורף על בסיס תצלום לווין מ- google earth
המעיין במפה של יוסף ברסלבסקי משנות ה- 40 של המאה ה-20. שימו לב לגובהו של ים המלח. היום הגובה הוא -422 מטר !
זמן להתרגעות ומדיטציה
תודה לניר ולחבורה על "גילוי" המקום
צילום: ניר אבניאוון
הנביעה
חזרה לאתרים דרום חזרה לתפריט ראשי
