ירושלים מזמנת הפתעות. אני יליד העיר ומדריך בה רבות ולמרות זאת כל פעם מגלה אתר מפתיע או סיפור לא מוכר. צעדתי בשכונות הפחות מתויירות בנחלאות - אחת מהן "שערי חסד" הסמוכה לרחביה.
ברחוב בר זכאי נמצא בית הכנסת הגר"א שהכניסה אליו מוגנת על ידי קיר בטון, ששרד ממלחמת העצמאות. בחזית בית הכנסת, משמאל לכניסה, קבוע שעון שמש קטן, המשמש זה למעלה משבעים שנה את מתפללי מניין `ותיקין` (מניין הבוקר הראשון עם הנץ החמה).
את שעון השמש בנה השען משה שפירא - יהודי חרדי, ממאה שערים - אוטודידקט שרכש את ידיעותיו בתחום זה תוך עיון במקורות חז"ל, בספרו של הגר"א ("ספר התכונה וההנדסה") ובתצפיות וניסויים. הוא התקין כמה שעוני שמש בירושלים, מהם שרדו שניים: הראשון בשערי חסד והשני בבית הכנסת זהרי חמה מול שוק מחנה יהודה.
איציק שווקי מנהל מחוז ירושלים של המועצה לשימור אתרים - מספר באתר "02 ירושלים ברשת" את הסיפור הבא:
ר‘ משה שפירא, יליד מאה שערים, היה מומחה לשעוני שמש, ונחשב "למלך השעונים" בארץ. כשנתגלע סכסוך חריף בין אנשי דת מוסלמיים לגבי המועד המדייק של תפילת הצהרים שלהם במסגדי הר הבית, הציע השיח‘ אבו נימר אפנדי להתקין שעון שמש, דוגמת זה שבמחנה-יהודה, על גבי הקשתות המוליכות לכיפת הסלע. הוא קיווה שהשעה "אותה יקבע אללה" תביא קץ לסכסוך, והשלום ישוב לשכון בין חכמי דתו. פנו המוסלמים לר‘ משה שפירא בהצעה מפתה להתקין שעון שמש על הר הבית תמורת עשרת אלפים נפוליוני זהב -סכום עתק בימים ההם.
"איך אני", תהה שפירא, "יהודי בן יהודי, אציג את כף רגלי על המקום המקודש לנו ביותר?! והרי עונש כרת מצפה ליהודי שיעשה כן !".
העלו המוסלמים את הצעתם הכספית עוד ועוד, עד שהגיעו לשלושים אלף מטבעות זהב, "וגם נישא אותך על כפיים, כך שלא תצטרך לדרוך על ההר" הבטיחו לו.
שפירא ניסה לשכנעם לפנות למישהו אחר. "יש רבים וטובים ממני", אמר להם "ולמה לכם להוציא סכום כה גבוה בשביל שעון שמש אחד?"
בסופו של דבר הוחלט לתת לשפירא "זמן לחשוב". שיח‘ אבו נימר לא חסך בדברי איומים, ואף ניסה לשכנעו כי באופן זה "יקדם שפירא את השלום בין הישמעאלים וישראל".
האיום על חייו, הובילו אותו אל הרב יוסף חיים זוננפלד כדי לטכס עצה ולהתחנן לעזרה. בעצת הרב "נעלם" שפירא. הוא העתיק את מקום מגוריו לפתח-תקוה, וחי שם בחשאי עד הגיעו לשיבה. גם בפתח תקוה התקין שעוני שמש - כהוקרה לשכניו החדשים... מספרים, שלא ראה עוד את ירושלים עד יום מותו. בסה"כ הותקנו בידי האומן ר‘ משה שפירא לפחות חמישה שעונים שונים.
ואי-אפשר בלי השעון היותר מפורסם שברחוב יפו בירושלים מול שוק מחנה יהודה..
התמונה משנת 1910 הוצאת "אריאל". לפני התקנת השעון.
וכיום:
למעוניינים בהרחבה נוספת על שפירא ושעוני שמש בכלל - ראו כתבה מצויינת של אבי אלעזר באתר שופר
כתבה משנת 2020 של אפרת אסף על שעוני שמש בהר הבית - הקישו כאן
ותודה "לדובוש" מכפר עזה על ההפנייה.
חזרה לאתרים מרכז חזרה לתפריט ראשי
