כמה מקומות אתם מכירים על שם ספרים?
בארצו של עם הספר ניתן היה לשער כי יהיו רבים כאלה.
אנו מצאנו שמונה:
אבן ספיר
חפץ חיים
תל אביב
יוסיפון – הר געשי בגולן
עין כמונים – חווה בגליל
יד רמב"ם
להבות הבשן
חמדת
והנה סיפורם המלא:
אבן ספיר
אבן ספיר הוא מושב בפרוזדור ירושלים, נקרא על שם ספרו של רבי יעקב הלוי ספיר, מחבר "אבן ספיר" שנכתב בשנת 1864 , המתאר את דרך חייהם ומנהגיהם של יהודי תימן במאה ה-19.
בשנת 1859 נשלח יעקב ספיר כשד"ר להודו ולאוסטרליה על-מנת לגייס כספים לבניית בית הכנסת החורבה על שם רבי יהודה החסיד בירושלים. במסעו לאוסטרליה ולהודו נאלץ לעבור בתימן שכן הורד מהאוניה בגלל שכספו נשדד ממנו ולא יכול היה לשלם את דמי המסע ועקב כך פגש ביהודי תימן. במיוחד התרשם מיהודי תימן אשר שכנו בפנים הארץ.
כשחזר מאוסטרליה דרך עדן בשנת 1864 אסף חומר על יהודים אלו וכתב את ספרו `אבן ספיר` על מסעו לתימן והקהילה היהודית שם. בספרו זה אשר יצא לאור בשנים 1864 ו 1866 פרסם גם מחקרים על כתר ארם צובא וכן על כתבי-יד אחרים של התורה והמקרא. בספרו היה הרב ספיר מהראשונים להעיר את תשומת לבו של העולם היהודי על קיומם ומצבם של היהודים באתיופיה ואף של יהודי המזרח הרחוק.
חפץ חיים
חפץ חיים - קיבוץ דתי שנקרא על שמו של הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, שכונה `החפץ חיים` על שם ספר שכתב.
קיבוץ דתי ליד גדרה, נוסד בשנת 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל.
חפץ חיים הוא ספר על הלכות לשון הרע שחובר בידי הרב ישראל מאיר הכהן, שיצא לאור לראשונה בשנת 1875. ספר זה הפך לספר יסוד על הלכות לשון הרע, ועל-שמו קיבל הרב את כינויו "החפץ חיים". החפץ חיים הוא הספר הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע. המקור לשם הספר הוא הפסוק "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" (תהלים לד יג). בספרו מונה הרב שלושים ואחת מצוות מהתורה הקשורות בלשון הרע.
תל אביב
העיר נבנתה ב-1909 על ידי האגודה אחוזת בית. בימיה הראשונים של האגודה התחבטו ראשיה באיזה שם יקראו לה. נבחרה ועדה שהביאה לפני אספה כללית של תושבי השכונה את הצעותיה לשם העיר. בין השמות שהועלו באספה: יפו החדשה, נוה יפו, אביבה, יפהפייה, עברייה ועוד. אחד השמות שהוצעו היה "הרצליה" כדי להנציח את שמו בנימין זאב הרצל שנפטר בשנת 1904
לבסוף, ב-21 במאי 1910, נבחרה ברוב קולות הצעתו של מנחם שינקין: "תל אביב" כשם התרגום העברי של נחום סוקולוב לספרו של הרצל, "אלטנוילנד", שפורסם שבע שנים לפני כן, ובו תיאר הרצל כיצד תיראה, לדעתו, המדינה היהודית לכשתקום (בשנת 1923 להערכתו).
בתנ"ך תל אביב היא עיר על נהר כְּבָר בבבל כמופיע ביחזקאל ג` 15 : וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב בְּתוֹכָם. הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר (וָאֵשֵׁב)--הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים
יוסיפון
הר געשי בגולן על שם ספר יוסיפון - ספרהיסטוריה יהודית המבוסס בעיקר על חיבוריו של יוספוס פלאביוס, שהופיע באיטליה במאה העשירית.
יוסיפון הספר מיוחס ליוסף בן גוריון הכהן הוא יוספוס פלביוס. הספר כולל את תולדות ישראל תולדות ישראל על רקע קורות העמים הקדמונים, וביחוד היונים והרומיים. הספר מתחיל באדם הראשון, תולדות בני יפת לשמותם ומקומם, ומתרכז בעיקר בתקופה ממפלת בבל ביד כורש ודריוש, ועד חורבן הבית ע"י טיטוס.
"עין כמונים"
חווה חקלאית בגליל התחתון, ממזרח לבקעת בית הכרם, בבעלות פרטית של משפחה אחת.
החווה קרויה על שם הכפר הדמיוני "עין כמונים", בומתרחשת עלילת ספרו של אפרים קישון "השועל בלול התרנגולות". שהוא הרומן הסטירי הראשון של אפרים קישון. הרומן יצא לראשונה בשנת 1955 תחת השם "עין כמונים" ומאוחר יותר הוצא בהוצאת עם עובד תחת השם "השועל בלול התרנגולות."
במוקד הרומן עומד אמיץ דולניקר, עסקן מפא"יניקי-הסתדרותי טיפוסי הלוקה בבריאותו ונשלח לצורכי החלמה לכפר גלילי נידח בשם עין כמונים—מושב האחראי על כלל תצרוכת הכמון בישראל.
קטע מכריכת הספר בהוצאת "מעריב-הד ארצי"
יד רמב"ם
יד רמב"ם הוא מושב בסמוך לעיר רמלה, נוסד בשנת 1955. רוב המתיישבים הם יוצאי העיר פאס שבמרוקו.
היישוב נקרא על שמו של הרמב"ם (רבי משה בן מיימון) במלאת 750 שנים לפטירתו, וכן לזכר ספרו ההלכתי החשוב `יד החזקה`.
הרמב"ם קרא לספרו בשם `משנה תורה`, לדבריו: "לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" (הקדמה למשנה תורה). נפוץ יותר השימוש בכינוי הנוסף של הספר - היד החזקה על שם ארבעה עשר (י"ד) הספרים הכלולים בו, וכשמו של הפסוק האחרון בתורה "ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה לעיני כל ישראל".
מאתר האוניברסיטה העברית
להבות הבשן
קיבוץ בשיפולי הגולן במפגש עם עמק החולה שהוקם בשנת 1945.
מקור השם הוא גרעין "להבות" שנקרא על שם ספר מאת הסופר הפולני סטניסלב בז’וזובסקי שתורגם לעברית בשנת 1940 על ידי בנימין טנא. בזו`זובסקי היה הוגה דעות והייתה לו השפעה גדולה על הקן בורשה וגרם להתרגשות אצל כל קוראיו. כאשר הקיבוץ עלה על הקרקע נוספה המילה ”הבשן” בשל מיקומו הגיאוגרפי של הקיבוץ וכך הפך לקיבוץ ”להבות הבשן”.
חמדת
חמדת הוא יישוב קהילתי דתי בצפון בקעת הירדן השייך למועצה אזורית בקעת הירדן על שם חמדת - אחד מגיבוריו של ש"י עגנון שקורותיו מזכירים פרטים אוטוביוגרפיים של עגנון.
היישוב הוקם לראשונה בשנת 1979 כהיאחזות נח"ל בשם "נח"ל מול יבוק", אשר הפכה תוך זמן קצר לקיבוץ של השומר הצעיר ותנועת הצופים. בעקבות קשיים, עזבו המתיישבים את היישוב תוך זמן קצר, ובמשך שנים שימש המקום כבסיס היאחזות לגרעיני נח"ל. בשנת 1997, בעזרת ארגון אמנה, הוקמה במקום מכינה קדם צבאית בשם "חמדת יהודה". תחילה הצטרפה ליישוב משפחה אחת בלבד, אולם אט-אט הצטרפו נוספות.
