הזמיר מאבו גוש         חזרה לאתרים מרכז    

יש משהו מרגש במבנים העומדים על תילם כמעט בשלמותם דורי דורות.
שילוב כח המשיכה ויצר ההרס של האדם גרמו לשיטוח ומחיקה של מרבים המבנים שנבנו אי פעם. בעולם מוכרים מבנים כמו הפירמידות במצרים (כ- 4600  שנה, פירמידת סאקרה) הפנתאון ברומא (כ- 1900 שנה) ועוד.
בארצנו רבת התהפוכות שרד המבנה שמעל מערת המכפלה (כ- 2000 שנה), כיפת הסלע (כ- 1300 שנה), מספר כנסיות מהתקופה הצלבנית (כ-850 שנה) ועוד.
המפורסמות בכנסיות אלה הן "סנטה אנה" ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים ו"הכנסיה הצלבנית" באבו גוש.
הוסיפו למבנה המרשים בכפר בדרך לירושלים את האיש מיוחד בעל קול הזמיר - האח אוליבייה - והנה לכם סיבה מספקת לבקר כאן.

מה לנצרות ולאבו גוש?
כבמקרים רבים אחרים, יוחסו למקום ארועים מכוננים מהתנ"ך ומההברית החדשה. לכאן - קרית יערים - הובא ארון הברית לאחר נפילתו בשבי הפלישתים וכאן אחד המקומות בו זוהתה אמאוס - מקום התגלותו של ישוע במהלך ארבעים ימי תחייתו.

כ- 870 שנה טרם זמננו (שנת 1140 לערך) - כארבעים שנה אחרי כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים - נחנכה הכנסיה שהייתה בחזקת המסדר ההוספיטלרי. הכנסיה האדירה שדמותה כעין מבצר, נבנתה על מעיין ואולי נועדה להגן עליו. כתובת הלגיון העשירי הרומי טבועה בקיר הצפוני ומעידה על מחנה רומאי שהיה קודם במקום. לאחר נפילת ממלכת ירושלים הצלבנית – כארבעים שנה אחרי הקמת הכנסיה -  ניטש המקום והאחיזה הנוצרית חודשה בו כנראה רק במאה ה-16. המקום עבר מיד ליד ובמאה ה-19 זכתה צרפת בכנסיה ובתחילת המאה ה-20 התיישבו במקום הבנדיקטינים (קתולים).

הנה צילומים הממחישים את מצבה של הכנסיה אז. היא עמדה על תילה במלא גובהה - אך חבולה ופגועה. 

השיקום שמר על דמות הכנסיה המקורית הבנויה בסגנון רומנסקי. "פניני" הכנסיה הם התמשיחים (פרסקו) היפיפיים שהתגלו בה ותועדו כבר על ידי החוקר הצרפתי דה-פילאה בתחילת המאה ה-20. הציורים נעשו בין 1150 ל-  1175 לספירה וניזוקו קשות עם השנים. מאז עברו כמה שיקומים שהאחרון והמשמעותי שבהם לפני כעשר שנים.

 
מימד מרגש מוסיף האח אוליבייה – שאם יתמזל מזלכם תפגשו בו.
סיפורו האישי מיוחד.
הוא נולד בצרפת לפני יותר משישים שנה וגדל במשפחה רגילה לחלוטין. את שרותו הצבאי עשה בחיל הים הצרפתי.

הקשר לישראל החל עת כנער צעיר חזה בסרט "אקסודוס" המתאר קורותיה של אנית המעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ביולי 1947 עמוסה ב- 4500 ניצולי שואה שעם הגעתם לחיפה - גורשו על ידי הבריטים חזרה לאירופה. הסיפור הותיר אצל אוליבייה רושם עז המהווה עד היום נדבך ביחסו החם לישראל ולעם היהודי.

בשנות העשרים לחייו הרגיש צורך לשנות את מהלך חייו ולהתמסר לעבודת אלוהים. אוליבייה למד במנזר בנורמנדי אך ברגע שהתאפשר – ביקש לשרת בישראל .

ביולי 1977 – 30 שנה בדיוק לאחר הפלגת ה"אקסודוס" - ומאותם חופים ממש -  הפליג אוליבייה לישראל ומאז הוא כאן.
יחסו החם המגובה על ידי ראשי המנזר – פתח את שערי המקום למפגשים המתקיימים מזה שנים רבות עם חיילי צה"ל שלרבים מהם זו הכרות ראשונית עם נציג אמונה שונה.

אחת ממעלותיו של אוליבייה היא יכולת השירה המופלאה שלו – המנצלת את האקוסטיקה של הכנסייה עתיקת היומין.

וודאו שהרמקולים פתוחים – והקשיבו:

"אלוהים נתן לך במתנה" מילים: דוד חלפון  לחן: איתן מסורי

ואם לא שבעתם – הנה עוד שיר:

"יש עיר" מילים: יהודה אופן  לחן: אלי קניאל

נזיר נוצרי, שר בעברית בישראל בלב כפר ערבי...פעמי משיח ?

הביקור בכנסיה: כל יום למעט יום ראשון בין השעות 08:30 עד 11:00 ומשעה 14:30 עד 17:30 .באולם המרכזי תוכלו לקחת חוברת הסבר עבור תרומה סמלית.
המתחם מכיל בנוסף למנזר הגברים גם אגף של נזירות. במקום חנות ובו נמכרים מוצרי קרמיקה ועוד מעשה ידיהם של דרי המקום.

 חזרה לאתרים מרכז     חזרה לתפריט ראשי