ח`מסה ח`מסה                                            חזרה לאתרים מרכז     
 
מהצד הפולני שלי – אין צורך לדאוג או לעשות דבר על מנת להגן מהצרות העלולות להתרגש על ראשנו.
החלקים הספרדיים שבי - דוגלים בצו "עשה" ועוד מילדותי הירושלמית זכורות לי שקיות שום בבית החדש או ברכב שעוטה עדיין ניילונים.
 
קמעות, אמונות טפלות ועיסוקים מאגיים אחרים עונים על הפחד הקיים אצל כל אחד מהבלתי נודע.
התערוכה "לכל הרוחות והשדים - לחשים וקמיעות במסורת היהודית" במוזיאון ארצות המקרא בירושלים מספקת הצצה מרתקת לעולם שיחסנו אליו נע בין הזדהות, סקרנות ולגלוג.


 
קערת השבעה כתובה ארמית-יהודית בשם המלאך סרפיאל, לגירוש שני שדים מביתו של כפנאי בן אימא ואשתו אימאי בת אנאי. טין מסופוטמיה (עיראק) המאה החמישית-המאה השמינית אוסף משפחת וולף. צילום אברהם חי - באדיבות מוזיאון ארצות המקרא


                                        * * *
 
יד אנושית שימשה דימוי עתיק יומין לכוח, הגנה וברכה עוד מימי האדם הקדמון שטבע סימני ידו על קירות מערות.
הח`מסה נובעת מדימוי ידה של פאטמה ביתו של מוחמד. סמל זה "גוייר" על ידי יהדות ספרד בארץ בה נפגשו שלוש הדתות המונותאיסטיות.
תוכן יהודי נוצק לדימוי עקב היות המספר חמש מיצג בגימטריה את שם האל ואת נשיאת הידים בברכת הכהנים.

גלריה ביפו (לא מוצג בתערוכה)
 
 

קטע מקמיע להגנה מפני עין הרע עבור יוסף בן ברוריה, ובו תיאור של מנורה, ח`מסות וידיים במחוות ברכת כהנים
עשוי נייר. מרוקו, 1900 בקירוב  אוסף משפחת גרוס. צילום אברהם חי - באדיבות מוזיאון ארצות המקרא
 
 
בתערוכה מוצגים אריגי פשתן מהמאה השניה לספירה שהתגלו ב"מערת האגרות" בשנת 1961. האריגים מימיו של בר כוכבא מכילים "קישורים" – שקיקים קטנים שנוצרו עקב קשירת גללי חולדה, צדף, סיג ברזל, זרעים ועוד שהעניקו על פי יוצריהם הגנה ללובש אותם.


 
גם לילית –שֵׁדה נואפת התוקפת גברים וילדים – הטרידה מנוחתם של רבים.
מדרש יהודי בן יותר מאלף שנים מספר כי היא מונתה לזוגתו של אדם אך בשל חוסר שביעות רצונה מתפקידה המיני – ברחה ובעקבותיה נשלחו המלאכים סנוי, סנסנוי וסמנגלוף. לילית טענה להגנתה כי יש לה תפקיד בעולם – להחליש תינוקות רכים – אך המלאכים השביעוה כי בכל מקום בו תראה את שמותיהם או דמויותיהם – תימנע מלפעול.
מאז מעטרים שמות המלאכים בגדים, כיסויי שמיכות ילדים ועוד.


 
סמל מאגי אחר המעניק הגנה הוא פרש רכוב על סוס המשפד אויב. בתקופה הרומית הופיעה דמות של שלמה המלך מכניע לילית. המסורת הנוצרית אימצה את ג`ורג` הקדוש מכניע את הדרקון.
 

 

אבן חן עם תאור הפרש הקדוש משפד שדה אולי לילית, בית שערים מאה שלישית עד רביעית
 
מוזיאון ארצות המקרא
האכסניה לתערוכה זו מרתקת ומציגה את ערש התרבות האנושית במזרח הקדום - התפתחות העיסוקים, אמונה והתיישבות.
המוזאון הוקם בשנת 1992 על ידי אלי בורובסקי מגדולי אספני העתיקות של העולם הקדום.
מומלץ להצטרף לסיור מודרך (ללא תשלום נוסף מעבר לדמי הכניסה) מידי יום: אנגלית 10:30, עברית  11:00 סיורים נוספים בימי ד`: אנגלית   17:30 עברית 18:00
עוד על המוזיאון באתר המוזיאון


מנורת חרס בדמות רגל תרגול שלו סגולות הגנה מעין הרע. באדיבות גלריה ריקה אהל משה ירושלים
 
 
אגב – מסתובבת שמועה שמי שקרא את הכתבה הזו עד סופה - תבוא ברכה על ראשו.
 
 חזרה לאתרים מרכז     חזרה לתפריט ראשי
 


תגובות
1.  שרה ברנע  (11/11/2010)
קראתי בהנאה את הכתבה עד סופה. אגב אותה לילית שדברת עליה קשורה למנהגי קבורה בירושלים, שאין הבנים הולכים אחר מיטת אביהם שמא תתקוף אותם ואת הצאצאים שלא נולדו. (מבוסס על ספר הזוהר) כנגד מנהג זה יצא חוצץ מאיר בניהו בנו של הרב יצחק ניסים.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.