נחל קינה        חזרה לאתרים דרום     

 אברהם שרה והגר עשויים להופיע ממש מעבר לערוץ הבא.
 בורות מים, עדרי כבשים, חמורים וגמלים עושים דרכם על השלוחות מסביב.
 אנו בדרך אל גב קינה השוכן מתחת למפל יבש מרשים אליו יש לרדת בזהירות בשביל המסומן.
 בימים חמים אפשר להתרחץ בגב העמוק אך גם ללא רחצה – המסלול מרשים ומספק הנאה מנוף מדברי נהדר ומסיפורה של דרך ארץ אדום המקראית.

יש מקומות רבים בהם ניתן לאפשר לאווירת המדבר להשתלט עלינו ולהמיר באחת את חיי היום-יום הלוחצים במרחב מתובל בשלווה. כאן ממש מדרום לערד הוא אחד המקומות שעושים את המעשה המבורך הזה בצורה מושלמת.

נקודת המוצא שלנו בתחנת הדלק "פז" בכניסה לאזור התעשיה ערד שממערב לעיר. בעבר פעל כאן מרכז מידע שאינו מופעל יותר.

הכביש מוביל אותנו דרומה למנחת ערד.
באמצע שום מקום עולה המכונית שלנו על מסלול תעופה שאורכו כ- 1300 מטרים.
בעת שנוסד אזור התעשייה בערד ביקשה חברת "מוטורולה" להקים מנחת על מנת לקצר את זמן הנסיעה מהמרכז.
הרעיון נחמד: טיסה של 25 דקות כמו זמן נסיעה ממשרד בתל אביב להרצליה. אבל תאוריה לחוד ומציאות לחוד. מה עם זמן המתנה, מנהלות ועוד? כבר עדיף להניע לנסוע שעה ושלושת רבעי וזהו... וכך נותר השדה שומם למדי... ערד לא מספיק רחוקה כדי להצדיק שדה תעופה.

אנו ממשיכים מערבה בדרך עפר טובה מסומנת בסימון שבילים כחול. לאחר פחות משני קילומטרים מקצה המסלול מתגלה משמאלנו בית ספר לילדי הבדווים. אחריו אנו פונים דרומה.

הבדווים
"צלילי חליל אל המדבר היה שולח".
טוב לא הכל שיר אהבה. קשיי הסתגלות לעולם המודרני, מסורות עתיקות ימים, מאבק בין המזרע לישימון – כל אלה מרחפים ברקע כשאנו נוסעים בכבישי הנגב. בדרך מתל אביב לערד חלפנו על פני חמישה מתוך שבעה ישובי הקבע של הבדווים בנגב: רהט, לקיה, תל שבע, חורה, כסייפה.
מלבד אלה – אלפים גרים ב"פזורה".

רוב תושבי הנגב הבדוים הם אנשי עבודה שאינם מלקקים דבש.
כזה הוא מוסא אבו עייד המתגורר עם משפחתו כשני קילומטרים מדרום לבית הספר.
מוסא בדרך כלל בעבודתו אך ילדיו החייכנים יקבלו את פנינו. כאן נחנה את הרכב בבטחה ונשלם פחות מחניון בתל אביב (15 ₪ לרכב).

נצא רגלית לדרכנו לאחת משתי אפשרויות:

• מסלול במגמה כללית הלוך ושוב האורך כ-3  שעות
• מסלול מעגלי האורך 5-6 שעות (לא מתואר בכתבה זו. המסלול קשה יותר ומומלץ להצטייד בחבל).

בשני המסלולים – שיא הטיול הוא במפל נחל קינה – בגב המים.

לאחר עליה מתונה של כקילומטר אנו מגיעים לחורבת עוזה. מהקצה המזרחי של האתר ניבט נוף נהדר על הנחל שלמטה. בערוצו גדל עץ שיזף מפותח.

חורבת עוזה
בתקופת בית המקדש הראשון לפני כשלושת אלפים שנה פעלה ממלכת יהודה להגן על גבולה הדרומי על ידי שרשרת מצודות צבאיות. הנגב זרוע בשרידי עשרות אתרים כאלה שהוקמו בעיקר במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה משיפולי הר חברון ועד הר הנגב. אחת ממצודות אלה היא חורבת עוזה. המצודה שמידותיה 50 על 40 מטר לערך הוקפה בחומה כפולה ("חומת סוגרים") ומצידיה התנשאו תשעה מגדלים. המקום שימש גם בתקופות מאוחרות יותר: פרסית ויוונית. במאה הראשונה לספירה בנו הרומאים מצודה קטנה יותר בתוך המתחם המקורי.

דרך ארץ אדום
בשנת 1957 סקר את המקום פרופסור יוחנן אהרוני בעזרת הארכאולוג והצלם ד"ר בנו רותנברג. הם תהו מה הביא לבניית המאחז באזור שומם והעלו השערה כי תפקיד המצודה היה לשמור על דרך אדום המקראית. מסע מזורז שעשו מכאן לכיוון ים המלח אישר הנחה זו.
דרך אדום קישרה בין ירושלים ומרכז השלטון של אז למרחבים שממזרח לים המלח. בספר מלכים בי פרק ג` מוזכרת הדרך פעמיים: וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל-יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי--הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל-מוֹאָב, לַמִּלְחָמָה;... וַיֹּאמֶר, אֵי-זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה; וַיֹּאמֶר, דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם.  .... וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וְהִנֵּה-מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֶת-הַמָּיִם. 

בורות המים
מחורבת עוזה יורדת הדרך דרומה לערוץ במדרון זרוע אבני צור כהות. בטרם תמשיכו במסלול הכחול – פנו מערבה בסימון "עיוור" (לבן עם שני פסים ללא צבע נוסף) וכעבור כמאתיים מטרים תזהו מספר בורות מים. אלה בורות פעילים המנקזים מי נגר עלי ומשמשים את הרועים בסביבה. ד"ר צביקה צוק חקר את שלושת הבורות שבמקום והגיע למסקנה כי הם מחזיקים אלף קוב מים.
כאן תוכלו לנוח מעט ואולי לסקור את חשיבות המים במדבר ואת סיפורה של הגר.

מפל וגב קינה
לאחר הליכה נוספת בערוצים הפסטורליים המשופעים בחצבים - נגיע לאזור ההתחתרות העמוקה של הנחל. מתחתינו יתגלה המפל – שמרבית ימי השנה הוא יבש.

בקרקעית המפל גב מרשים. נמשיך בזהירות בשביל המסומן עד לנקודת בה יורד השביל במצוק עד לגב.
הגב מחזיק מים כל ימי השנה אך מצב צלילותם תלוי בפרק הזמן שעבר מהשטפון האחרון ובעוצמתו. גם אם המים יהיו עכורים בעת ביקורכם במקום – הרי זו פינת חמד בה מתבקש לפרוס מחצלת קטנה, לבשל לאט קפה עם הל, לבהות במצוקים האדירים שמעלינו או סתם לשיר.

לעיתים הגב נראה כך:

באדיבות דב פוניו

ולעיתים כך:

באדיבות דב פוניו

והשם – נחל קינה?
משמר את שמם של הקינים - וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, מִדְבַּר יְהוּדָה, אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד שופטים פרק א`.

דב פוניו
כאן המקום לספר על דב.
טיילי שביל ישראל נהנים מאותם המכונים "מלאכי השביל". אפשר לומר כי דב הוא "מלאך שבילי ערד". פנסיונר נמרץ וחביב שאהבת הארץ ושביליה הם כאש בעצמותיו כל השנים. לפני פחות מעשור עקר לערד מהמרכז וזיהה בה נתק בין התושבים לסביבתם. יחד עם אנשים טובים נוספים ייסד את "קבוצת קשר ערד - מדבר יהודה" ומאז הוא מטייל, מסביר, מדריך, מחנך, צובע, מתעד, כותב, פועל למען איכות הסביבה ועונה לכל בחפץ לב בכל הקשור לאדם וטבע במרחב.הטלפון של דב מופיע בסוף הכתבה. 

דב סבור שגב קינה הינו למעשה מעיין. דב מציין כי טרם זכה לראותו בלי מים אפילו בחודשי הסתיו וכי אינו מכיר גב שפונה לדרום פתוח לשמש ומחזיק מים עד דצמבר ללא גשם. בנושא איכות הסביבה : "שדה בריר" שבאזור מיועד לכריית פוספטים דבר שישפיע לרעה על אדם וטבע.

 נחזור באותה דרך בה באנו  אך ליד הבאר אפשר לחבור לשביל הירוק העובר ליד עץ השיזף ולהמשיך בשביל שעולה בערוץ עד אזור החניה.
 
 

ליד המאהל מתח אבריו הכלב של מוסא והרהר נוגות על אלה הנאלצים לחזור לשגרת יומם העמוסה.

הערות
נ.צ. רשת ישראל חדשה (מקורב):569200  215300  (נקודת הציון היא של תחילת המסלול הרגלי)
מיקום: כ-5 קילומטר דרום מערב לערד (תחילת מסלול)
רכב: הגעה בדרכים נוחות עד תחילת מסלול רגלי.
בטיחות:  חלק מהמסלול עובר סמוך למצוקים – יש לנקוט זהירות ובמיוחד לשמור על הצעירים בחבורה.  יש להצטייד במים. אין מקורות מים לאורך הדרך.
שימו לב להתראת שטפונות – מועד בו אין לטייל כאן.
הערות:  להצטייד במים, אוכל, כובעים, בגדים ונעליים נוחות וסגורות להליכה, מפת סימון שבילים מעודכנת מספר 11.
משך המסלול : מותנה בקטע ההליכה הנבחר, בקצב ההליכה ובגודל הקבוצה. המסלול הקצר שאורכו כ- 4 ק"מ אורך 3-4  שעות. המסלול הארוך שאורכו כ- 7 ק"מ אורך 6-7 שעות ולאורכו קטעים מצוקיים שבחלקם עיגוני בטיחות – מומלץ להביא לקטע זה חבל באורך 12 מטר. ההולכים במסלול הארוך יתקלו בסימון אדום חדש של שביל המחבר לכיוון נחל חימר.
יש לתכנן יציאה מוקדמת כדי לא להקלע לחשכה.
דרגת קושי: מסלול קצר: קל. מסלול ארוך: בינוני 
עונה מומלצת: חורף במיוחד - אפשר גם אביב וסתיו.
עוד באזור : תל ערד, חבל יתיר, נחל אבוב, ים המלח
תרשים סכמטי: מצורפים שני תרשימים
מקורות : "בעקבות מלכים ומורדים" יוחנן אהרוני ובנו רותנברג – הוצאת מסדה.
טלפונים: מוסא   052-4310162 (לא חייבים לתאם מראש חניה. אפשר פשוט להגיע)     דב פוניו 052-4666056
 

       חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי