בָּדָד לָעַד - פינסקר וחלומו של אושיסקין חזרה ל"ועוד"
מה תאמרו אם נשיא מדינת ישראל יחליט שמקום מנוחתו האחרונה יהיה ליד קברו של שלמה המלך?
בינתיים אין נשיא כזה וגם קברו של החכם באדם טרם נמצא – אבל לפני כשמונים שנה ארע דבר ברוח דומה.
אך נתחיל מההתחלה:
פינסקר
פינסקר אינו רק שם רחוב. יהודה לייב (לאון) היה רופא, הוגה דעות ופעיל ציוני, מראשי תנועת חיבת ציון ונודע במיוחד בשל חיבורו "אוטואמנציפציה" שהתפרסם בעילום שם והמנתח את הסיבות לשנאת היהודים.
פינסקר הדגיש את הצורך בשיבת העם היהודי אל החקלאות וההתיישבות בארץ ישראל וגייס כספים באירופה לצורך כך. בסוף חייו חזה בהתגברות רדיפת יהודי רוסיה ובקשיי חלוצי העליה הראשונה בארץ.
בשנת 1891 , בגיל 70, נפטר פינסקר ממחלת לב והוא נקבר במקום מגוריו באודסה. אבל כבד ירד על הקהילות היהודיות בארץ ובעולם ועל מעריצו המובהק אושיסקין.
ניקנור
מדוע רחוב "שערי ניקנור" ממוקם ביפו?
תוספתא מסכת יומא מספרת לנו על יהודי עשיר בשם ניקנור מאלכסנדריה ועל נס שנעשה:
"כל השערים שהיו שם (בבית המקדש) נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשה בהן נס... מהו נס שנעשה בהן? אמרו: כשהיה ניקנור מביאם מאלכסנדריא של מצרים, עמד עליהן נחשול שבים לטבען, ונטלו אחד מהן והטילוהו לים. ובקשו להטיל את השני ולא הניחן ניקנור. אמר להם: אם אתם מטילין את השני - הטילוני עמו. היה מצטער ובא עד שהגיע לנמלה של יפו. כיון שהגיעו לנמלה של יפו, היה (הדלת שהושלכה) מבעבע ועולה מתחת הספינה. ויש אומרים: אחת מן חיה שבים בלעה אותו, וכיון שהגיע ניקנור לנמלה של יפו, פלטתו והטילתו ליבשה."
– (ליברמן) פרק ב`
סוף טוב והשערים המפוארים מצאו דרכם לבית המקדש השני.
בשנת 1902 עמדה משפחה אנגלית להרחיב את מעונם בהר הצופים. אותם ימים היה ההר נידח ובלתי מיושב. תוך כדי העבודות התגלתה מערת קבורה במקום ובה הגלוסקמאות. הממצאים והמערה נחקרו על ידי גדולי הארכאולוגים של אותם ימים (מקאליסטר, קלרמון-גנו) ותוארכו למאה הראשונה לספירה.
הממצא המפתיע מכולם היתה כתובת ביוונית עתיקה ובעברית שזכתה לימים כינוי כתובת ניקנור.
Ὸστᾶ τῶν τοῦ Νεικά
νορος Ὰλεξανδρέυς
ποιήσαντος τάς θύρας
נקנר אלךסא
תרגום:
העצמות אלה של נק־
נר (או `אנשי נקנר`) איש אלכסנדריה
שעשה את הדלתות.
נקנר אלכיסא
אוסישקין
גם הוא לא רק אולם כדורסל שאיננו..
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים (תוך התנגדות עזה ל"תכנית אוגנדה"), יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" שהתכנסה בזכרון יעקב, קיים מוסדות שונים של התנועה הציונית. בשמונה עשרה שנות חייו האחרונות עמד בראש קרן קיימת לישראל ופעל רבות לרכישת קרקעות והקמת ישובים.
בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת גמלה בליבו של אוסישקין להקים מתחם קבורה לגדולי האומה (פנתאון לאומי). אושיסקין סבר שמקום ראוי לכך הוא מערת ניקנור בהר הצופים.
על פי יוזמתו הועלו בשנת 1934עצמותיו של פינסקר ממקום קבורתו באודסה ונטמנו במערת ניקנור.
אוסישקין נשא בטקס נאום נרגש. הוא ידע ורצה כי בבוא יומו יכרה קברו סמוך למורו ורבו.
גיבוי לתכנית זו ניתן בישיבת הקרן הקיימת לישראל בה הוחלט על הקמת הפנתיאון:
היושב ראש הודיע, כי חלקת־האדמה, אשר בה נמצאת "מערת ניקנור" - במערה זו הובאו למנוחת עולם עצמות ד"ר י. ל. פינסקר ז`ל - נכללת באדמת הקהק`ל המסורה לאוניברסיטה. הואיל וחושבים להשתמש במערה זו למקום מנוחת־עולם לאנשי־שם יהודיים, על כן הוא מציע, כי ההחלטה על דבר חלוקת כבוד זה תימסר לוועדה מורכבת מנשיא ההסתדרות הציונית, נשיא הקהק`ל ונגיד האוניברסיטה.
ההצעה נתקבלה פה אחד.
פרוטוקול ישיבת דירקטוריון קרן קיימת, 2.7.1934
אושיסקין המשיך לפעול במלא המרץ. בסוף שנות ה-30 הוקמו "מצודות אוסישקין" בגליל העליון ובשנת 1938 חנך יחד עם משה דה שליט את בית ספר ברנדיס בהרצליה (בתמונה).
בשנת 1941 בגיל 78 הלך אושיסקין לעולמו ובצהרי יום שישי, 3 באוקטובר1941 הוטמן במערת ניקנור.
אז גם הוטבע מטבע הלשון "בהזדמנות זו שאוסישקין מת". זקן השומרים אברהם שפירא שבדרך כלל ברר את מילותיו אמר בהתרגשות: "בהזדמנות חגיגית זו, שאוסישקין מת, נעמוד שתי דקות לטובתו".
רעיונו של אוסישקין ליצירת פנתאון לאומי במקום לא יצא לפועל הוא עצמו האדם השני והאחרון שנטמן במערה.
חלקת גדולי האומה הוקמה בהר הרצל לאחר קום המדינה בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן והן בשל התנגדות האוניברסיטה העברית לרעיון הפנתאון בשטחה.
כיום נמצא שילוב משונה זה של אתר קבורה קדום בו בו התגלה ממצא ארכאולוגי חשוב עם קברי ראשי חובבי ציון - בלב הגן הבוטני של האוניברסיטת העברית.
מקורות: יאיר שפירא, "מערת ניקנור בהר הצופים: הפנתאון שקדם להר הרצל"
כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
