נוף נדיב ומעט מים - מסלול רגלי ברמת הנדיב          חזרה לאתרים מרכז    

מסלול רגלי לא קשה שיש לו כמה יתרונות: מיקום במרכז הארץ, נקודת תצפית מרשימה, מעיין קטן לשכשוך, מרחב ירוק ופתוח ואתרים הסטוריים.
במקום סימון מסודר וניתן לבחור באחד מכמה מסלולים בהתאם לזמן ולמידת המאמץ הרצויה.

רמת הנדיב נמצאת בחלקו הדרומי של הכרמל והיא מוכרת במיוחד בזכות גני הנדיב – גני זכרון מרהיבים ומטופחים בהם נמצאת אחוזת הקבר של בנימין ועדה רוטשילד. המקום שודרג לפני כשלוש שנים והוא מציע כפתיח לסיור בגנים גם סרט על משפחת רוטשילד והכל ללא תשלום.

כתבה זו אינה עוסקת בגנים אלא במרחב הטבעי הפחות מוכר הסמוך להם.
המסלול המתואר לוקח אותנו מחניון בית ספר "אורט שומרון" שמצפון לבנימינה לעין צור ולאתרים שסביב המעיין – מהלך של כרבע שעה מהחניון. מכאן נמשיך בהליכה נוספת של כחצי שעה נגיע לחורבת עקב - אתר מעניין שממנו גם תצפית מרהיבה על מישור החוף.
כאן נוכל להחליט אם לשוב באותה דרך בה הגענו או להמשיך במסלול מעגלי ארוך יותר. (ראו הערות).

עין צור
לאחר שנחנה מדרום לבית הספר "אורט שומרון" נצעד דרך שער מתכת לאורך גדר בית הספר. לקראת סופה נפנה שמאלה (מערבה) בינות לעצים במסלול מסומן. בריכות רדודות נוצרו כאן ממים הזורמים מהמעיין שנפגוש במעלה בדרך. טרם ההגעה למעיין נראה מימין מבנה עתיק אליו  מוליכות מדרגות מתכת. זהו בית מרחץ רומי עתיק ובו ארבעה חדרים ערוכים בטור – חדר מלתחה, אמבט מים קרים חדר בינים וחדר חם שרצפתו נישאה על העמודונים ששרדו.

הליכה קצרה תוביל אותנו לעין צור. אנו פוגשים שתי בריכות אחד גדולה יותר ורדודה – לעיתים יבשה ואחת בגודל מטר וחצי על מטר וחצי המלאה בדרך כלל מים.  הנקבה בתוך חלל מערה היא באורך כחמישים מטר וחלקה מוגף בשער ברזל. בקרקעית הנקבה התגלה מטמון של כ- 2100 מטבעות מהתקופה הביזנטית. יתכן שהבריכה שימשה "באר משאלות" שבה רחצו נשים כסגולה לפריון והשליכו לתוכה את המטבעות.

מן הנקבה מובילה אמת מים המקורה בלוחות אבן מרשימים.

לאחר שסקרנו את הנקבה נוכל לחזור לבריכה הקטנה לשכשוך ומנוחה.

נוכל להרחיב את הביקור בכמה אתרים נוספים שסביב המעיין .  ממש מעל הנקבה (עליה בגרם מדרגות) שרידי קולומבריום עגול . זהו שובך יונים שהתנשא לגובה 8-10 מטרים. הפרשות היונים שימשו לזיבול שדות , בשרן נאכל והשתמשו בהן לצרכי פולחן. במעלה השביל מכלול ארכאולוגי גדול (אום אל עלאק) שהיה מבנה ציבורי מרשים בתקופה ההלניסטית והרומית.
בסמוך גם בית חורי - שרידי בית חווה שבנתה משפחה ערבית בסוף המאה ה- 19 ושימש בתחילת שנות השלטון הבריטי לקבוצות חלוצים שלא נאחזו במקום לאורך זמן.
 
חורבת עקב
מעין צור נמשיך דרום מערבה לחורבת עקב הליכה נינוחה של כחצי שעה (מפה בקישור מצורף).
החווה ממוקמת סמוך למצוק של חוטם הכרמל.
בחפירות נרחבות שנעשו כאן בראשות יזהר הירשפלד, נחשף בית אחוזה חקלאי מתקופת בית שני, שהיה מיושב על ידי יהודים עד המחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה, וניטש, כנראה, בעקבות המרד הגדול (66 - 70 לספירה). האתר לא יושב מחדש אלא בתקופה הביזאנטית (המאה הרביעית עד המאה השביעית), שבה הוקמה על שרידי הקירות ההרודיאניים וילה כפרית.
המקום ניטש בתקופת הכיבוש הערבי (מאה 7 לספירה).
השטח סביב החורבה שוקם ושוחזר בנטיעות של עצי זית, תאנה וגפנים, ושל צמחים אחרים.

השם הערבי של החורבה הוא "שיח`מנצור אל-עקאב". מנצור הוא "מנצח" עקאב יתכן העוף הדורס ובהשאלה מקום גבוה או ייסורים (בהקשר מנצח היסורים).
יתכן ויש כאן גם השתמרות שמו של רבי עקיבא.

הצעת שחזור של חורבת עקב - יזהר הירשלד מקור : הספר חורבת עלק בהוצאת גני הנדיב

בכל ביקורי באתר נתקלתי בבז המצוי - דייר המקום העסוק בצייד 

באתר ניתן למצוא מתקנים חקלאיים עתיקים ששימשו את תושבי המקום, כמו: גורן, בית בד, וכן – מקוה טהרה, בור מים ועוד. בולטת במיוחד הגת הענקית ובה משטח דריכה עגול ובורות איסוף לתירוש.

מאזור החורבה ניבט נוף נהדר על מישור חוף כרמל.

זה המקום לספר על אחת הסברות לגבי מקום קבורתו של רבי עקיבא שהיה המנהיג הרוחני של מרד בר כוכבא במאה ה-2 לספירה.
רבי עקיבא הוצא להורג באכזריות רבה בהיפודרום של קיסריה הנראית באופק (מימין לארובות תחנת הכח).
נהוג לזהות את מקום קבורתו בעיר טבריה אך מיקום זה תמוה למדי. 

חוקר ארץ ישראל יהודה זיו הקדיש מאמר לבחינת הנושא ובו הוא מציע לזהות את קברו של רבי עקיבא בסמיכות לחורבת עקב.

מדרש ספר משלי מלמד שרבי עקיבא הובא לקבורה מהלך שעות אחדות מקיסריה עצמה
"לאחר שהיה מת לא הניחו לקוברו, והחזירו אותו לבית האסורין" . לפי המדרש הלכו אליהו הנביא ורבי יהושע הגרסי תלמידו של ר` עקיבא והוציאו את גופתו... "והיו מוליכין אותו כל הלילה עד שהגיעו לטריפולין של קיסרין..והשכיבו את ר` עקיבא.."
ידוע כי האזור היה אזור קבורה של העיר קיסריה שהשתרעה על שטח עצום.

לגבי הטריפולין של קיסרין. רציפותם של "צוקי החוטם" בקצה רכס הכרמל - נקטעת ומסתיימת בשלושה עמודי סלע וזיו מציע כי הם אלה הטריפילון הנזכרים במדרש.

הערות
1. אפשרות נוספת לבסיס יציאה לחורבת עקב היא רחבת החניה של גני הנדיב עצמם. כיכר ראש השבילים הסמוכה משמשת צומת עיקרית למטיילים ועל גבי המשטח העגול טבועה מפה.  
מאידך אחרי השעה 16:00 וביום שישי כבר בשעה 14:00 גני הנדיב והחניה נסגרים ולכן הדרך היחידה להגיע מאוחר יותר לחורבת עקב היא מחניון בית ספר אורט דרך עין צור.
2. קחו בחשבון ששעת בוקר מוקדמת או שעת אחר הצהרים הן היפות ביותר לתצפית על מישור החוף.
3. אסור להשאר במקום בשעות החשכה.
4. יש אפשרות להאריך את המסלול מחרבת עקב ובמקום לחזור בדרך שבאנו – להמשיך צפונה במסלול  האדום המכונה "שביל המצוק"  יש לקחת בחשבון שהמסלול יארך זמן רב יותר והוא כרוך בעליות וירידות אם כי הוא בהחלט יפה (נא השתמשו במפה שבקישור).
5. אתר גני הנדיב
6. מפת האזור מאתר גני הנדיב 

מקורות
1. מאמר של יהודה זיו "חוטם הכרמל – ציון מקום קבורתו של ר` עקיבא" קתדרה 1993 בהוצאת יד בן צבי
2. לקט להדרכה ברמת הנדיב בהוצאת גני רמת הנדיב
3. חורבת עלק ברמת הנדיב מאת יותם טפר ואורית פלג-ברקת בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים ורמת הנדיב

 חזרה לאתרים מרכז     חזרה לתפריט ראשי