בָּדָד לָעַד- גדודאי בחצר בית הספר בשרון חזרה ל"ועוד"
על ראש גבעה קרחת קרה הדבר.
יוסף יליד קווקז חדור רוח ציונית, פועל, כותב, רוקח ואב לילד היה מושא התקפה של אשה בדואית מהעמק שלמרגלות הגבעה. כד החרס פגע בחוזקה בראשו - לא נותר לו סיכוי.
לימים תוקם אנדרטה מרשימה לצד הקבר.
לימים יפרח הישוב סביב.
לימים יוקם בית ספר על ראש הגבעה.
לימים יציעו בעלי אמונה להחריד את יוסף מקברו.
אך בואו נתחיל מההתחלה:
יוסף בנימיני נולד בשנת 1879 בדָאגֶסְטָן ("ארץ ההרים") שבקווקז. אביו היה רב בעירו ויוסף קיבל חינוך מסורתי. בשנת 1906 עלה לארץ ישראל עם אמו, אחיו ואחותו והמשפחה התיישבה בירושלים.
יוסף יצא לעבוד ביקבי ראשון-לציון, ולאחר זמן חזר לגור בירושלים ושם עסק במסחר זעיר.
מקור: ספר אביחיל
יוסף התקרב לחוג חברי מערכת ופועלי דפוס "אחדות", התיידד עם דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי והיה לחבר במפלגת "פועלי ציון".
לימים כתב יצחק בן-צבי על היכרותו עם יוסף באותה תקופה:
"תחילה הכרתיו כחנווני בירושלים... מלבושו מזרחי ובכל הליכותיו הוא כאחד מבני העדות המזרחיות, אולם בנימיני לא נשאר חנווני ירושלמי, במקרה היתה חנותו בשכנות מקום עם מערכת `האחדות`... חוג זה של חברי המערכת ופועלי הדפוס היה כעין משפחה קטנה שסביב לה התרכזו חיי המפלגה - מפלגת פועלי ציון שלפני המלחמה והגרעין הראשון של ציבור הפועלים בירושלים..."
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה כשנדרש לבחור בין התעתמנות לבין יציאה מן הארץ, בחר יוסף לנסוע לארצות-הברית, שם פעל בתנועת "פועלי ציון" והיה בין הבולטים בה. הוא יזם את הקמת בית הפועלים היהודי בקליבלנד ופרסם מאמרים בעתון ניו-יורקי.
הגדודים העבריים
לאור המלחמה העולמית האמינו גורמים יהודיים עליהם לפעול יד אחת עם הבריטים ולסייע במאבק במעצמות המרכז. בין היזמים הפעילים היו זאב ז`בוטינסקי ויוסף טרומפלדור.
לא בלי חילוקי דעות פנימיים - ולאחר מגעים רבים נאותה בריטניה באופן חלקי ליוזמה והוקמה יחידה יהודית אשר ייעודה היה עיסוק בתובלה בחזית חצי האי גליפולי שבטורקיה, ללא קשר לארץ ישראל, שבריטניה לא תכננה מתקפה עליה באותה עת. בהמשך נשלחו הגדודים לאזור ארץ ישראל.
ההתרגשות בקרב היהודים האוחזים נשק כדין "לאחר אלפיים שנות גלות" הייתה עצומה.
ההרגשה הייתה כאילו יהודה המכבי עצמו מעביר את חרבו לאידישר לעגיענאר!
מקור ויקיפדיה
מודעה שהתפרסמה בעיתונים יהודיים-אמריקאיים לעידוד הגיוס לגדודים העבריים:
"בת ציון" מצביעה על הצופה בסגנון הכרזה "Lord Kitchener Wants You" וקוראת:
"אײער אַלטנײלאנד דאַרף אײך האָבּען! שליסט זיך אָן אין דעם אידישען רעגימענט"
ביידיש: "ארצך הישנה-חדשה ("אלטנוילנד") זקוקה לך! התגייס לגדוד העברי"
מקור ויקיפדיה
גדוד 39 של קלעי המלך היה "הגדוד האמריקאי", רוב חייליו הגיע מקרב יהדות ארצות הברית. דחיפה עצומה לגיוס ניתנה עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם ב- 1917.
היוזמים העיקריים של הקמתו היו יצחק בן צבי ודוד בן-גוריון שגלו מהארץ בזמן המלחמה.
5,000 מתנדבים הרכיבו את הגדוד שפעל תחת פיקוד בריטי. לא כולם הספיקו להגיע לארץ ישראל.
לגדוד זה התגייס יוסף בנימיני ובשורותיו הגיע למזרח התיכון כדי ליטול חלק בכיבוש הארץ מידי התורכים. הוא השתתף בכיבוש מעברות הירדן מצפון ליריחו ובכיבוש רמת מצפה (א-סאלט) שבעבר הירדן.
סמל גדוד "הראשון ליהודה" הפך סמל הגדודים כולם: מנורת שבעה קנים עם הכתובת "קדימה".
הגדודים פורקו על ידי הבריטים בשנת 1921 אך מורשתם הייתה משמעותית:
קיום גוף צבאי יהודי גלוי ראשון בעת החדשה אשר נשא סמלים יהודים ושפתו הייתה עברית. קיום הגדודים נתן הוכחה לכוחם האפשרי של היהודים והעניק צידוק מוסרי וערכי לדרישה להקים גוף לאומי בארץ ישראל. ניסיון צבאי שנצבר במסגרת הגדודים, כמו רוח ההתנדבות, עבר מאוחר יותר למסגרות המחתרתיות העבריות שפעלו בארץ.
לאחר שיחרורו מן הצבא הצטרף יוסף בנימיני ל"גדוד העבודה", עבד כסניטר בכביש עפולה-נצרת ולאחר מכן חזר לירושלים, שבה רכש לעצמו בית-מרקחת ובה גם ניהל את לשכת העבודה ופרסם מאמרים ב"דבר".
הקמת אביחיל
החיילים המשוחררים שקשרו גורלים לארץ ישראל היו כבר בסוף שנות העשרים של חייהם ואף יותר. מתוך עבר משותף ותחושת אחריות הדדית יזמו כמה מהם התיישבות חקלאית לחיילים משוחררים. במאי 1932 הוקמה אגודה שיתופית "הגדוד העברי, התאחדות החיילים המשוחררים בארץ ישראל מצבא הוד מלכותו, הארגון החקלאי".
חבר מספר 5 ברשימת "המנהלים האחראים" הוא "יוסף בנימיני, בית מרקחת מאה שערים ירושלים, רוקח"
עיתון "דבר" יוני 1932
שלושה חודשים אחר כך – ב 17 באוגוסט 1932 עלתה על הקרקע "גבעת החיילים" שמאוחר יותר נקראה בשם "אביחיל". אותה עת בעמק חפר המשתרע בין נתניה לחדרה היה הישוב דליל ביותר. אדמות האזור (ואדי חווארת) נרכשו על ידי יהושע חנקין בשנת 1927 לאחר תרומה נכבדת מיהודי ויניפג. בשנת 1929 הוקמה נתניה, שנה אחר כך התיישבו "עשרים הראשונים" ב"בית הגדול" ששימש קרש קפיצה להקמת כפר ויתקין. שנה אחר כך - בשנת 1931 עלה על הקרקע קיבוץ עין החורש.
ממזרח היה הכפר הערבי הגדול והעוין קאקון מדרום אום חאלד הזעירה ובעמק - בדואים שהחל מפרעות תרפ"ט הוסתו כנגד המתיישבים היהודים בעיקר על ידי ערביי טול-כרם.
מותו של יוסף
ביום 22 בפברואר 1933 עלו בדואים על אדמות "גבעת החיילים" בנסיון להתנכל למתיישבים, לאדמתם ולרכושם. יוסף, שעמד בראש המגינים, הוכה ברקתו מכת מוות לאור היום על ידי אשה בדואית וכעבור שעות אחדות מת מפצעיו.
יוסף עם בנו עמרם (מקור: ספר אביחיל)
יוסף בנימיני הובא למנוחות בגבעה ליד המבנה הראשון של הכפר כשהוא מניח אחריו אשה ובן יחיד מנישואים ראשונים.
מקור: ספר אביחיל
הקמת האנדרטה
בשנת 1945 - 12 שנה אחרי מותו פעלו ידידיו של בנימיני בגיבוי יצחק בן צבי להקמת אנדרטה סמוך לקברו. בפנייה לועד הישובים ולחיילים המשוחררים מטעם ועדת "ציון" נכתב:
"..ועדת "ציון" וחבריו בכפר "אביחיל, החליטו להקים יד על קברו הנמצא במרכז הכפר שיהא הולם את זכרו וישמש כסמל מחנך לדור הצעיר הגדל אתנו. המצבה תוקם על גבעה המתנשאת 50 מטר מעל פני הים והמשקיפה על השפלה כולה בואכה זכרון-יעקב מצפון והרצליה מדרום. גבהה יגיע ל-7 מטר ובראשה ידלק נר תמיד שיראה למרחקים. גוף המצבה יהוה עמוד שיש, שהובא מחורבות קיסריה. התכנית היא של הפסלת בתיה לישנסקי."
מקור: ארכיון עמק חפר
עמוד השיש הובא אכן מקסריה ובראשו -במקום נר תמיד - הוצבה המנורה סמל הגדודים העבריים ואות ליהודי הגולה לשוב לציון. בחזית האנדרטה, מכוסה סלעי בזלת - קברו של יוסף.
יצחק בן צבי – נשיא המדינה השני -מבקר באנדרטה.
מקור: ספר אביחיל
היוחרד יוסף מקברו?
חלפו כמעט 80 שנה. אביחיל התפתחה, העיר נתניה התפשטה צפונה והשטחים הפתוחים מדרום למושב נעלמו. בית ספר נבנה בראש הגבעה, הקבר והאנדרטה הפכו חלק מהנוף וחלק ממורשת הישוב ודורות רבים של ילדים התחנכו ובגרו כאן. בכל טקס יום הזכרון בישוב נפתחת הקראת השמות ביוסף בנימיני.
אך יש כאלה שסבורים כי יש להעתיק את הקבר ממקומו ומגדירים אותו כ"קבר מזיק". מוביל דעה זו הוא הרב המחוזי של עמק חפר. נכדתו של בנימיני - יוספה פנחסי בת 70 מרמת גן הקרוייה על שם סבה ואשר למדה בבית ספר זה ממש - מתנגדת להעברה ורואה בה חילול כבוד המת. אנו מצטרפים לדעה זו וסבורים כי בחצר בית הספר עדיין מהדהד הכתוב " ..להקים יד על קברו הנמצא במרכז הכפר שיהא הולם את זכרו וישמש כסמל מחנך לדור הצעיר הגדל אתנו. "
מקורות ותודות
אתר יזכור
ספר אביחיל בעריכת רות פורת, הוצאת מושב אביחיל
ארכיון המועצה האזורית עמק חפר
"יוסף מתהפך בקברו" כתבה של ציפי קפל בעיתון "ידיעות נתניה" 12.10.2011
ויקיפדיה – ערך הגדודים העבריים
תודה ליונת ורני אידן שהסבו תשומת ליבי לנושא זה
תודה ללזי בן יעקב יו"ר ועד אביחיל על ידידותו ועל המידע
כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל
חזרה ל"ועוד" חזרה לתפריט ראשי
