התערוכה לתולדות באר שבע                                       חזרה לאתרים דרום 

משהו טוב קורה בבאר שבע.  בחיפוש מתמיד אחר אתרים חדשים – שמחתי להתוודע בשנים האחרונות לבירת הנגב שלא נחשבת נקודה פופולרית במפת התיירות המקומית.
בשבילי היתה באר שבע עיר מעבר דרומה – לנופש באילת או להבדיל – לשרות המילואים בשבטה. לכן הופתעתי לגלות כי מתחת לבתים עטויי טיח מָּשְמִים מסתתרים מבנים יפייפים וסיפור מרתק של עיר שצצה מהחול בשלהי התקופה העות`מאנית.

באר שבע של לאברהם אבינו – "כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם"  לא היתה עיר כי אם מקבץ בארות לאורך נחל באר שבע המנקז את הבקעה הגדולה בנגב הצפוני. כאלף שנים אחרי אבינו – נבנתה בצומת הנחלים באר שבע וחברון – עיר מנהלתית קטנה – תל באר שבע ששווה ביקור בפני עצמו. לאחר הכיבוש האשורי חרבה העיר ולא היה במרחב כל ישוב משמעותי. בשנת 1900 החליטו הטורקים להגביר שליטתם בקרב הבדואים בדרום וליצר מרכז נוסף שיהווה משקל נגד לעיר עזה. כך החלה דרכה של באר שבע המודרנית. בתכנון גרמני קפדני קמה עיר במבנה רחובות צולבים. בראש הגבעה הוקם המרכז השלטוני – הסראיה (כיום מתחם פיקוד דרום). באותה תקופה הוקם גם ביתו הפרטי של מושל העיר, מסגד גדול ובית ספר לילדי השיח`ים הבדואים.
המתכננים הגרמנים יצרו מערך רחובות של שתי וערב. הבדואים הוזמנו להתיישב במקום אך רבים מהם העדיפו את מרחבי הנדידה שמדרום. מהר חברון ירדו רבים שרכשו קרקעות בעיר המתפתחת. גם שתי משפחות יהודיות :גורדון ושניידרוביץ הבחינו בהדמנות עסקית והקימו במקום טחנת קמח. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוחל בבנית מסילת ברזל שתגיע אל עומק סיני ותקל על הלוגיסטיקה הצבאית הטורקית-גרמנית.
באוקטבר 1917 נפלה באר שבע לידים בריטיות בתרגיל צבאי מזהיר בשיתוף כוחות פרשים אוסטרלים וניו-זילנדים. עד שנת 1948 היתה באר שבע עיר ערבית-בדואית. הצבא המצרי כבש את העיר במאי 1948 והחזיק בה על שהובס במבצע משה באוקטובר 1948. מאז ועד היום התפתחה באר שבע כעיר יהודית וכבירת הנגב וכיום מונה – 200 אלף איש.

בתום מלחמת העצמאות הפך המסגד הגדול למוזיאון ועבר גלגולים שונים עד שבשנת 2002 הועברו המוצגים למחסני רשות העתיקות בשל מצבם והמקום נסגר. גורמים אסלמיים ביקשו לקבל את המסגד לפעילות דתית חדשה ובית המשפט העליון שנדרש לנושא בשנים האחרונות החליט כי המקום ישאר מרכז להנצחת קורות העיר שלמוסלמים חלק נכבד בהקמתה המחודשת .

כאן כנס לתמונה גואל דרורי – חוקר תולדות העיר - החי בבאר שבע כבר כחמישים שנה.
גואל גר בבית ישן בעיר הטורקית ובקיר ביתו גילה כותרת ביזנטית מרהיבה ששולבה במבנה על ידי בוניה המקוריים.

גואל הוא אוצרה של התערוכה לתולדות באר שבע שנפתחה לפני חודשים ספורים במתחם המסגד המשופץ.

קורות העיר חולקו לארבע תקופות עיקריות:

1900-1917 הקמת העיר בתקופה העות`מאנית
1917-1948 התקופה הבריטית
1948-1989 התקופה הישראלית הראשונה
1989 ואילך – תקופת הפריחה המודרנית של העיר החל מהקמת קניון הנגב וקליטת העליה ממדינות חבר העמים

במקום עשרות תמונות נדירות ומסמכים מרתקים במגוללים את סיפורה של העיר

בסוף קיץ 2013 נפתח מרכז מבקרים חדש בבאר אברהם כחלק מ"ציר מוזיאונים" שישלב עבר וישן. ניתן לשלב ביקור במקום עם מוזיאון האמנות הנמצא בבית המושל הסמוך וכמובן ביקור בתל באר שבע הקדום שבו התגלתה מערכת מים מרשימה.

בחודש נובמבר 2013 נסגרה התערוכה לתולדות באר שבע ושנה אחר כך - בדצמבר 2014 נפתח המוזיאון מחדש במתכונת חדשה

 קישורים רלבנטיים:

המסגד בבאר שבע מחדש פניו   גן לאומי תל באר שבע    הי דרומה לבאר שבע

 חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי