| |
כתבה יפה ומעניינת . בקעת קרחה ,ציר המסילה העותמנית החוצה אותה וזכרונות של "פעל על נקודת ציון ו"שמאלה מאתיים המשך עבור......."ו |
| 2. | מוטי בר-נס (18/03/2013) |
|
סלמתאק יה יואב
מכל מלמדי השכלתי
וחג שמח |
| |
יישר כח יואב, מעניין ומרתק, לא ידעתי הרבה על התופעה הזו. פעם הבאה שאני טס באזור אני אצלם שתהיה תמונה עדכנית של השטח. www.yuvalnadel.com |
| 4. | ירון רונן (18/03/2013) |
|
מעניין ומרתק, יישר כוח |
| 5. | אורן אקרמן (18/03/2013) |
|
יואב, יופי של מאמר, חשוב לצין כי 15 אחוז נגר מתקבל הודות לאיסוף האבנים בפני השטח . התלוליות הן למעשה תוצר הלואי של הפינוי. ללא איסוף האבנים הנגר היה רק 5 אחוז.
חג שמח אורן |
| |
כל הכבוד, איזה כתבה מענינת, ויוצאת דופן, התמונות ממבט אוירי ממש מדהימות.
חג שמח
מאירה |
| |
שלום יואב
מאד התרשמתי מהקטע אודות תלוליות האבן
דבר מאד דומה מצאתי בספר The Statutes that Walked
המתיחס למונוליטים של אי הפסחא
גם שם, בספר, נאמר שזו תופעה הידועה מן הנגב הישראלי
ויש גם הסבר השונה מאלו המופיעים בקטע ששלחת
בנוסף, אשלח לך באימייל קישור למאמר בנושא שגם הוא מתיחס לתלולי האבן בנגב ואפילו לתליחאת אל ענב עם הסברים די ממצים |
| |
לפני הרבה שנים בהיותי מפקד הבסיס
בשיבטה ראיתי את התופעה וקיבלתי כמה הסברים -כולם רשומים במאמר. הייתי שם רק לפני כמה שבועות ועדיין ניתן לראות את התופעה |
| |
מאמר מעניין ומאלף. |
| |
לפני שבוע ביקרתי בחוות הנסיונות בוואדי מאשאש והנושא של תאלילת אל עינב עלה על הפרק אבל לא ברמה כפי שהצגת. תודה |
| |
מאמר יפה מאוד. תודה על השיתוף. פניני מידע מתחת לאפנו |
| 12. | מיכה רגב (18/03/2013) |
|
תודה יואב,
תבורך על הכתבות שלך ובעיקר על השיתוף שלך עם הקולגות. |
| 13. | מדמוני אסף (18/03/2013) |
|
כמו תמיד. לקרוא אותך זה כמו להפגש לשמוע ולהתעדכן, תודה. |
| |
לא הכרתי את הנושא
מעניין מאוד! |
| |
למדתי משהו. אני זוכר (כילד שנוסע מאילת צפונה) שנעשו מחקרים מעשיים בנדון שנדמה לי שרוכזו באיזור עבדת. קשור? ותמיד טוב לראות בין המגיבים מכרים ותיקים! |
| |
מדהים. |
| |
חית חית על הכתבה!.
בבחינה הסופית שלי שלפתי שפן שכן - הפפירוסים מניצנה..
וברכות על הכובע החדש ;-)
נכון יותר נח?.. |
| 18. | אילן פרידברג (25/03/2013) |
|
סוף סוף אני יודע על מה תוזזנו בסוללתית ראשונה ושנייה
אף פעם לא מאוחר ללמוד
תודה על המידע |
| 19. | יורם טויטו (13/07/2013) |
|
היי יואב,
כמו תמיד המאמרים שלך יפים ומלמדים.
רציתי להעיר ולהאיר כמה נקודות.
1. כפי שציינת בשנות החמישים מחקר החקלאות הקדומה בהר הנגב היה בשיאו. רציתי להוסיף לעניין זה, את הניסוי שנערך, על מדרון סמוך לשדה בוקר, בכביש המוליך משדה בוקר לירוחם בצד הדרך ניתן לראות כמה חביות שהוצבו בתחתית מדרון ומעל, תלוליות שנערמו שם על ידי החוקרים. מטרתם הייתה לבדוק את תפקיד התלוליות. לדעתי, זו עבודה של יהודה קידר - ראה ספרו חקלאות קדומה בהר הנגב.
2. עוד בעניין התלוליות, אחת הסברות שהועלו בעניינן, הוא, איסוף טל. בימים בהם שהיתי בניצנה, הגיע אלינו בחור אמריקאי, בשם סיימון ברקוביץ, הוא ניסה לבדוק את כמויות הטל. הוא הציב לוכדי ערפל דרכם בדק כמה משקעים ניתן לאסוף עי לוכדי ערפל למיניהם. איך זה קשור לתלוליות.... בהיות התלוליות, אבנים, עפיר שחורות, הרי שהן עיבו את הטל מסביבם, כך, שקבלנו עוד כמויות של מים. מדובר בכ30 אחוז מכמות המשקעים בנגב, שנאספו מטל. עפי שיחות עם סיימון, במדבר אטקמה בצפון צי'לה שהוא אחד המדבריות היבשים בעולם, השתמשו בלוכדי ערפל, ליצירת מים.
3. האם הנגב, ננטש בתקופה הערבית... שאלה זו מעסיקה והעסיקה חוקרים רבים. ביניהם יהודה נבו. יהודה נבו, חפר את אתר הצומת, או אתר חלוקים ליד שדה בוקר. בני הקיבוץ קראו לו העיר האבודה. בהיותה ילדה, נערה, חפרה זוגתי - ביתו של אלישע צורגיל, בהיותה בנעורים של שדה בוקר, ביחד עם יהודה נבו, את העיר האבודה. הוא מצא במקום מסגד, וכתובות בערבית. כתובות נוספות ניתן למצוא ליד חורבת חלוקים, לא רחוק משם. יהודה, טוען שהנגב המשיך להתקיים בתקופה הערבית, רק אחכ - לאט - לאט הוא אכן ננטש. דעה דומה מחזיק יגאל גרנות ממדרשת בן גוריון. לדעתי, עניין נטישת הנגב בתקופה הערבית, עדיין לא הסתיים... והוא מרתק... ומחכה לעוד חוקרים... מי יודע, אולי ילדנו. |
| 20. | יגאל גרנות (16/07/2013) |
|
אדון אבניאון שלום רב!
1) בשיירות של הנבטים לא היו אלפי גמלים ולאחרונה הוצאה השטות הזאת גם מהחיזיון האור קולי בעבדת. לא היו אלפי גמלים - כי לא היה צריך: הערך המוסף של הבשמים היה כל כך גבוה שגם סחורה של 10 או 20 גמלים יכלה לממן שיירה ואף להותיר הרבה רווח.
2) יהודה נבו חשב שהתלוליות היו שייכות לאיזה שהוא פולחן של נוודי המדבר - אבל נכון לרגע זה אין לכך שום הוכחה ואין גם שום חוקר שמאמין ברעיון הזה.
3) נכון שרוב החוקרים כרגע חושבים שהתולילות נועדו להוסיף מים לשדות שבערוץ אבל צריך לדעת שישנם לא מעט מקומות באזור עבדת ו"חוות הבור שבהם יש תולילות על פסגות ישרות לגמרי שלא מספקות מים או סחף לשום מקום. תפקידן של תולילות אלה לא ברור וההשערה היא שכאשר השתנה האקלים והצחיח ניסו החקלאים להוסיף עוד קצת מים ממשטחי סלע קשה על הפסגות הישרות הללו שהם חשפו. |
| 21. | אלישע צורגיל קבוץ שדה בוקר (28/11/2013) |
|
יואב שלומות, נהניתי לקרוא שבחיך לחריצות הקדמונים בנגב ודברי העידוד לכורמים והייננים על דרך היין המדברית של ימינו. אוסיף כי רוב הדיון בנושא אפשר למצוא בספר "נגב" באנגלית של דניאל הלל המוכר לנו . הפרק נקרא קציר מי נגר ממדרונות והוא מתחיל בציטוט שוב באנגלית מספר משלי כ"ה 25 מים קרים על נפש עייפה ושמועה מארץ מרחק הספר ראה אור ב 1982 ומוקדש לברברה במבי ואיתן חברים מייסדים של קבוץ שדה בוקר - כמו דניאל - עצמו - שנתנו חייהם הצעירים לנגב ונתנו לנגב חיים חדשים בספר גם תאור נסויים מדעיים כדי לאשש תיאוריות שונות לגבי תלילאת אל ענב. DEDICATED TO BARBARA , BAMBI AND EITAN , FOUNDING MEMBERS OF SDE BOKER , WHO GAVE THEIR YOUNG LIVES TO THE NEGEV, AND GAVE THE NEGEV A NEW LIFE. |
| |
מדהים במקורות כלל לא הוזכר הספר המונומנטאלי הכולל מיפוי של 2 מיליון דונם שך הרי הנגב, שיצא לאור על ידי מוסד ביאליק לפירסומים מדעיים ,1964 שעל זה קיבל המחבר פרופ' יהודה קידר פרסים ממוסדות מחקריים כמו האקדמיה למדעים של ארה"ב , וגם
פרס בן גוריון
והכולל שדות ניסוי בכל רחבי הנגב.
בושה , בושה!!!
והספר הוא החקלאות הקדומה בהרי הנגב.
בושה!!!
|
| |
משה שלום. תודה על תגובתך . אין כתבה זו מתיימרת להיות מאמר מדעי מקיף. תכליתה להביא לידיעת הקוראים את התופעה המרתקת ואת עיקרי ההסברים לקיומה. הנה דרך "דברי התוכחה" שלך - אותם אני מקבל באהבה - הבאת לידיעת המעמיקים את קיומו של מקור נוסף. ברכת אהבת הארץ. יואב
|
| |
לדאבוני המחבר יואב? לא הכיר את המחקר של פרופ' יהודה קידר, וגם לא את המיפוי של 2,000,000 דונם מהרי הנגב, וברור שמעולם לא ראה את שדות הניסוי ברחבי הנגב שכבר נתנו נתונים של עשרות בשנים - משנת 1953. החקלאות הקדומה בהרי הנגב בהוצאת מוסד ביאליק לפרסומים מדעיים 1964 -זה ספר מונומט היסטורי- לא מוזכר כלל ברשימתו בושה! !!! |
| 25. | יואב אבניאון (23/08/2014) |
|
משה שלום. אני מעריך את הנחישות וההתמדה שלך. אני מפנה אותך לתגובתי מספר 23. כל טוב ! יואב |
| |
שלום יואב, סיכום נהדר של הנושא! ממליצה להסתכל במאמרים של פרופ' אהרון יאיר מהאוניברסיטה העברית. במאמריו הוא נותן דגש רב דווקא על הסלע החשוף ומראה איך אדמה חשופה אינה מוסיפה נגר אלא להיפך, 'בולעת' אותו ולכן לא ברור בכלל מדוע ישנן תלוליות גם על החלקים הלא מסולעים של המדרון. ובקיצור- כרגע זו חידה ללא פיתרון.... |
| |
ספרו של יהודה קידר הצטרף למדף הספרים שלי. "החקלאות הקדומה בהרי הנגב" הוצאת מוסד ביאליק ירושלים , 1967. הספר סוקר את הנגב מבחינה הסטורית, פיסיוגרפית וביוגיאוגרפית. הוא מתאר את החקלאות הקדומה על מרכיביה: תיעול, סיכור, איגור מים, שיטות עיבוד, תפוצה, מגבלות ועוד.. יהודה קידר ערך בשנת 1959 ניסוי לחקירת תופעת התלוליות: שטח ניסוי חולק לשני חלקים שווי שטח שכל חלק מתנקז לחביות שהוטמנו באדמה. בניסוי נמצא כי השדה שנחשף ותולל סיפק פי שלושה יותר סחף מן השדה בכיסוי הטבעי וחצי מכמות המים. לפיכך הגיע קידר למסקנה שמטרת התלול היא הגברת הסחיפה ולא הגברת הנגר כפי שסבר אבן-ארי. נפגשתי עם יהודה קידר לאחרונה. הוא בן תשעים, מלא מרץ ומעניין. קטונתי כמובן מלשפוט מי צודק בפענוח תעלומת התלוליות. מבטיח להמשיך לעקוב אחרי מחקרים נוספים בנושא. יואב |
| |
לום יואב
יהודה קידר היה מורי לגיאוגרפיה אנושית באוניברסיטת חיפה ב1967. הוא פלמ"חניק לא צעיר המתגורר בערד ושווה לקיים מאיתו שיחה בנושאי מחקרו.יוסף ויץ ענה לו על הצעתו לקיים יישובים על עצי פרי בהר הנגב שאין זה נושא לגיאוגרפףים אלא לחכמי התיישבות כמו ויץ.
כל טוב
זאב זיוון. |
| 29. | ליאור אנמר (22/10/2015) |
|
לפחות במקרה אחד ניתן להוכיח בודאות ששיטה זו שימשה להגדלת קציר הנגר. באזור דימונה קיימת חלקה של תולילאת אל ענב על גבי שטח סלעי בלתי חקלאי ע"ג קו פרשת המים. חלקה זו מצויה בקצהו העליון של אגן ניקוז השייך לבור מים. כיוון שבעלי הבור לא יכלו להגדיל את אגן הניקוז של הבור על גבי קו פרשת המים הם נאלצו לבחור באפשרות היחידה לגרום לבור להתמלא ולכן נקטו בשיטת התלוליות. לפחות במקרה זה ניתן להגיד להצביע באופן נחרץ על השימוש בתלוליות כמגדילות קציר נגר |
| |
ליאור אנמר האיש והאגדה
ותודה רבה גם לך יואב אבניאון |
| 31. | מאיר רוטר (21/01/2018) |
|
אכן ממכלול המאמרים שנכתבו על חקלאות בשטחי מדבריות בכלל ובנגב בפרט, כולל החקלאות הקדומה בהרי הנגב של יהודה קידר, וכן בפרים נוספים, עולה כי דגש רב ניתן לפתרונות שונים ומגוונים לניצול מירבי של מים שכלל הן ניצול של לכידת לחות הטל השוררת לפרק זמן קצר בבקרים לחים במדבר, וכן שיטות שונות לעיכוב מי נגר על גבי הקרקע כדי להרוויח כמה שיותר זמן חלחול, או ההפך, ניתוב מי נגר לשטחים (שטחי חקלאות) או לעבר מאגרים, על מנת לנצל כל טיפה (המעניין הוא שבאגדות חז"ל ואף בפירוש רש"י על התורה בסיפורי נדודי בני ישראל במדבר, נזכרים שיטות שכאלו..) ועל כן הסברה כי התלוליות שימשו להגברת תועלת מי הנגר ביורדים על שטחי התלוליות היא בהחלט הגיונית ביותר מכל השיטות האחרות, ואם כן נותרה השאלה, איזו תועלת הוסיפה מפעל התלוליות, ולדעתי הצנועה, כולם פחות או יותר צודקים, ראשית התלוליות עכבו את מי הנגר העילי בכך שיצרו עיכוב בנתיב המים שהיו צריכים לטייל בין התלוליות במורדן, ובכך סייעו לספיגה טובה יותר שלהם, כמו כן עיכוב זרימת המים וניתובם לשטח נרחב היוצר זרימות מים רגולטוריות הביאו לכיסוי נרחב של מים מנותבים, ולבסוף, אכן הם גם סייעו לסחף של אדמה רכב יותר לאזורי איסוף בהם יכלו לגדל יותר גידולים, וכל הניסיונות שנעשו בכל השיטות הוכיחו כי הכל עבד, וההבנה והמוח החקלאי של חקלאי העבר, היה בהחלט בעל אינטאציה וניסיון והבנה טובה יותר משלנו... |
| |
בסקר מסילת הברזל התורכית שערכתי בחנתי גם את עניין מצעי החצץ שעל הסוללה. בכל קטע השתמשו הסוללים באבנים שבקרבת הסוללה.
כאשר לא היו כאלה כמו באזור החקלאי הקדום של ערוצי נחל באר חיל, נראה החצץ כתוצאת ניפוץ אבני הטרסות הקדומות. באזור שבטה נאסף החצץ גם מהתלוליות - בברכה אמנון לבנה רביבים. |
| |
